גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להינעל על הקונספט

מה קדם למה: העלייה הגדולה במספר הרצים או ההשקעה האדירה בפיתוח של נעלי הריצה? ומה עדיף, נעל עם בולמי זעזועים או נעל עם שיפוע נמוך? האם כדאי לקנות נעל "מתקנת"? הפיזיותרפיסט שי גרינברג עושה סדר בבלגן שעל המדפים

היתרון הגדול של הריצה הוא הפשטות שלה - תנועה טבעית שניתן לבצע בכל מקום, עצמאית ובלי מכשירים. הדבר היחידי שהרץ בעצם זקוק לו הוא נעלי ריצה. אך בניגוד לפשטות של הריצה, בשנים האחרונות הפכו נעלי הריצה למוצר טכנולוגי מתוחכם, שמושקעים בו כספים ומאמצים רבים במטרה לייצר דגמים משוכללים יותר ויותר, שיתאימו לצורכי הרץ באופן מושלם. התהליך, המבורך לכשעצמו, הפך את הבחירה בנעלי הריצה לעניין מורכב. הבנה של התפתחות נעלי הריצה במהלך השנים ושל יכולתן להשפיע על הריצה מקלה על ההתמצאות ב"ג'ונגל" הזה ותסייע לבצע בחירה נכונה.

החל משנות ה-70 התרחשו שני תהליכים במקביל: עלייה במספר הרצים מכאן והשקעה אדירה בפיתוח של נעלי הריצה משם. שתי המגמות משתקפות היטב בשוק, שרושם עלייה מתמשכת במכירות. על-פי נתוני האתר Running USA, ב-1998 נמכרו בארצות הברית כמעט 30 מיליון זוגות נעלי ריצה, כשההוצאה הכוללת על רכישת נעלי ספורט (מכל הסוגים) הגיעה לכ-1.5 מיליארד דולר. עד 2013 השוק רשם עלייה של 50%, ונמכרו כ-45 מיליון זוגות, שהכניסו ליצרנים כ-3 מיליארד דולר. החברות כנראה גם הבינו שהרצים מוכנים להשקיע כסף טוב בטכנולוגיה והדבר התבטא גם במחיר: ב-1998 מחירה הממוצע של נעל ריצה היה כ-40 דולר וכיום הוא יותר מ-60.

בעבור מה בעצם אנחנו משלמים את התוספת? נקדים ונאמר שרובו המכריע של השיפור הטכנולוגי אינו מיועד לשיפור המשקל. ירידה של 100 גרם במשקל הנעל (שלרוב שוקלת סביב ה-250 גרם) מביאה לשיפור של כ-2% ביעילות הריצה, ואלה מספרים שלא נותנים מרחב גדול מדי ליצרנים (מה שכמובן לא מונע מאצנים מקצועיים לנעול בתחרויות את הנעליים הקלות ביותר שיש). ולכן, רובו של המאמץ מושקע ביכולת של הנעליים להפחית את שיעור הפציעות.

ריצה, בניגוד להליכה או לרכיבה על אופניים, מתאפיינת בשיעור פציעות גבוה יחסית. מחקרים מדווחים שעד 80% מהרצים יסבלו מפציעה, שתשבית אותם מאימונים לתקופת זמן כלשהי.

אחוז הפציעות הגבוה קשור ישירות לעלייה במספר הרצים ובשינוי בפרופיל שלהם. אם בשנות ה-70, הרצים היו "משוגעים לדבר", ספורטאים בעלי הרגלי ריצה של שנים, הרי שבעשור האחרון אוכלוסיית הרצים השתנתה. הגיל הממוצע עלה משמעותית, רובם התחילו לרוץ אחרי שנים רבות שבהן לא התאמנו, והם היו פחות רזים. ליתר דיוק, רבים מהם התחילו לרוץ כדי להיפטר ממשקל עודף. המטרה שלהם לא הייתה לנצח, אלא בעיקר להצליח לסיים את המירוץ.

השינוי בפרופיל הרצים הוא בעצם הסיבה לכך שלמרות התקדמות הטכנולוגיה, שיעור הפציעות בריצה נשאר ללא שינוי. הוא גם מציב אתגרים משמעותיים לחברות שמייצרות את הנעליים. איך הן עושות את זה? בשלוש דרכים עיקריות: הפחתת זעזועים מהקרקע, שליטה על תנועת כף הרגל ושינוי המגע הראשוני עם הקרקע.

זעזוע לזעזוע

בזמן הריצה הגוף סופג זעזועים מוגברים; בעת הצעד שתי הרגליים מנותקות מהקרקע ולכן הרגל הנוחתת סופגת זעזועים שיכולים להגיע עד פי 3-4 ממשקל הגוף. רק לשם השוואה, בהליכה, עוצמת הזעזוע היא כ-1.2 ממשקל הגוף.

נתונים אלה עמדו גם מול עיניהם של חוקרי הנעליים, שניסו להפחית את הזעזועים ככל הניתן. ואכן, שימוש בחומרים רכים בעלי יכולת בלימה טובה, כמו למשל "כריות האוויר" של נייק (פיתוח של ישראלי לשעבר, חוקר הביומכניקה, פרופ' גדעון אריאלי). עם השנים השתנו החומרים הסופגים לחומרים אלסטיים יותר, שלא רק שבולמים את הזעזועים אלא שיש להם גם יכולת לאגור את האנרגיה הנוצרת ולנצלה כדי לדחוף את הרץ קדימה.

כיום, רוב המשקל של סוליית הנעל מורכב מחומרים בעלי יכולת אגירה שכזאת. אלה מפחיתים את הזעזועים בכ-20%, ובנוסף, גם משפרים את יעילות הריצה בכ-3%. את השיפור הזה ניתן לתרגם לחיסכון של כארבע דקות לרץ מרתון שגומא את המרחק ב-3.5 שעות.

אולם למרות ההתפתחות בתחום הספיגה, ישנם מחקרים שמראים שהזעזוע אינו הגורם המרכזי לפציעות. מחקרים אלה מסתמכים על העובדה שדווקא רצים מקצוענים, שרצים מהר יותר ומספר קילומטרים גדול יותר, סובלים באופן יחסי פחות מפציעות יחסית לחובבים שרצים לאט מרחק קטן יותר, וסובלים פחות זעזועים. כל אלה מפנים את תשומת הלב לא לזעזוע עצמו - שגופנו מסוגל ומיועד להתמודד איתו - אלא לתנועת הגוף והרגל בזמן הריצה.

קשיחות זה פאסה

על רקע המחקרים הללו, החלו היצרניות לפתח נעליים שיווסתו את תנועת כף הרגל בזמן המגע עם הקרקע. הרעיון בבסיס הפיתוח הזה הוא שקריסת הרגל פנימה בזמן הנחיתה גורמת לעומסים מוגברים על הקרסול, על הברכיים ועל הירך. הפתרון הגיע בדמות סוליות שבאמצעות קשיחות משתנה לאורכן מווסתות את תהליך הקריסה ויוצרות תנועה נכונה ובריאה יותר. הרעיון התפשט במהירות, וכל חברות הנעליים מייצרות נעלי ריצה שלכאורה הותאמו למבנה כף הרגל. החברות אף הוכיחו בכמה מחקרים שנעל "מתקנת" מפחיתה את קריסת כף הרגל והשיטה הפכה לבחירה מקובלת בחנויות הנעליים - אם על-ידי בחינה של מבנה כף הרגל ואם על-ידי צילום בווידאו וניתוח קצר של תנועת הריצה.

אולם בעולם הריצה נשמעו גם קולות אחרים. אלה טענו שלמעשה, הסיבוב הפנימי של כף הרגל הוא מנגנון חשוב, שמאריך את זמן המגע של הרץ עם הקרקע ומהווה מעין בולם זעזועים טבעי של הגוף. נטרולו למעשה מעביר את העומסים אל הברך ואל הירך, ועלול דווקא להחמיר את שיעור הפציעות. גם הצבא האמריקאי נכנס לעובי הקורה הזו, וביצע סדרת מחקרים שנערכו על מספר גדול של חיילים. המחקרים הראו בצורה חד-משמעית ששימוש בנעל מתקנת לא הפחית את שיעור הפציעות אלא להיפך, במקרים מסוימים הוא עלול אפילו לגרום לפציעות.

עקב בצד אגודל

בעוד המחקרים מוציאים את האוויר מהנעל המתקנת נפתחה חזית חדשה בעקבות פרסום ספרו של כריסטופר מקדוגל, "נולדנו לרוץ", שיצא לאור בארצות הברית בשנת 2009 (ובהמשך גם בעברית). הספר, שהפך לרב מכר, טוען שהריצה היחפה, שבה המגע הראשוני של כף הרגל עם הקרקע מתבצע בחלקה הקדמי, היא טבעית יותר ובריאה יותר. לטענתו, רוב פציעות הריצה נובעות מכך שנטשנו את סגנון הריצה הזה, בעקבות הפיתוחים הטכנולוגיים של חברות הנעליים.

עיקר הביקורת הופנתה לעקב המוגבה, שהוכנס לנעלי הריצה החל משנות ה-70, מתוך הנחה שהמבנה האנטומי של העקב עצמו יכול לספוג טוב יותר את הזעזועים. ריצה עם עקב מוגבה למעשה מלמדת את הרצים לנחות עליו, ובכך היא בעצם חושפת אותם לפציעות, שכן יש הפחתה ביכולת השרירים לבלום אקטיבית את הזעזוע.

בעקבות הספר, התרכזה תשומת הלב במושג חדש, שהפך לדומיננטי: דרופ (drop) - השיפוע שבין העקב למרכז כף הרגל. עד לפרסום הספר, הבדלי הגובה המקובלים היו של כ-12 מ"מ, אבל בעקבות סגנון הריצה היחפה, החברות הנמיכו את השיפוע לטווח של 8-10 מ"מ ברוב סוגי הנעליים ול-0-6 מ"מ בנעליים ייעודיות לריצה יחפה.

אלה שאימצו את המלצות הריצה היחפה במלואן פיתחו נעלים קלות, ללא בלימת זעזועים, שהמבנה שלהן מחייב את הרץ לנחות על מרכז וקדמת כף הרגל. נעליים אלה בהחלט מתאימות לרצים אשר מוכנים להשקיע ולאמץ את סגנון הריצה היחפה, אבל הם פחות מתאימות לרצים חובבנים ש-80% מהם נוחתים על העקב. שינוי קיצוני של הנעל או של סגנון הריצה עלול לגרום לעומס לא מבוקר על השרירים ועל הגידים, מה שעלול לגרום כשלעצמו לפציעות מרובות.

קשה לדעת מה צופן העתיד, אבל אין ספק שהחברות ימשיכו להשקיע ביכולת בלימת הזעזועים של הנעל ובשיפור יכולת אגירת האנרגיה של הסוליה. נוחות של הנעל תהווה מרכיב מרכזי, שכן מחקרים מראים שככל שהנעל נוחה לנו יותר, אנו נפצעים פחות. הדגש יהיה על גמישות של הסוליה, כדי לאפשר עבודה מרבית של שרירי כף הרגל והשוק ופחות התערבות בביומכניקה של הריצה. לא רק המחקרים, גם ההיסטוריה של התפתחות נעלי הריצה מוכיחה שזה הכיוון.

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט, והבעלים של מכון פיזיולייף בהרצליה העוסק בפיזיותרפיה, שיקום וכושר.

גלגלים של תקווה

עמותת אתגרים והמועצה האזורית עמק יזרעאל מקיימות זו השנה ה-14 את אירוע רכיבת האופניים "גלגלים של תקווה" בארבעה מסלולים של 9 עד 54 ק"מ. אלפי רוכבים - חובבים, מקצועיים, קבוצות רכיבה ומשפחות עם ילדים - ירכבו לצד צעירים ובוגרים עם מוגבלות, במטרה לעורר מודעות ציבורית לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה ובקהילה באמצעות פעילויות ספורט. שבת, 18.6. לפרטים: www.etgarim.org/galgalim

עוד כתבות

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציגה: מעבר לרווח ותגמול של 10 מיליון שקל לבעל השליטה

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"