שבוע הגאווה, אשר מתקיים מדי שנה בתל-אביב ומצעד הגאווה בראשו, החל את דרכו כאירוע סגור לקהילת הלהט"ב בלבד, כשלא מעט אנשים שלא מזוהים כחברים בקהילה מחכים שהתהלוכה הצבעונית פשוט תחלוף, והחיים ימשיכו.

עם השנים, בליווי רעש תקשורתי ויחצ"ני לא מבוטל, הפך האירוע לאירוע משפחתי קהילתי לכל דבר, כזה שצפוי למשוך אליו השנה כ- 200 אלף איש. שבוע האירוע אף צמח לחודש של חגיגות שצובעות את העיר בגווני הפסטל המזוהים עם הקהילה, והוא כולל קרנבלים שונים של ריקודים, מוזיקה ואלכוהול. מדובר כיום בתעשייה המגלגלת מיליוני שקלים.

משרד התיירות, שזיהה את הפוטנציאל, השיק לקראת חודש הגאווה קמפיין בינלאומי בעלות של 4 מיליון שקל. על-פי מחקרים של המשרד, התייר הגאה הממוצע נוסע 5 עד 6 פעמים בשנה ליעדים שונים בעולם. בישראל, על-פי המחקר, הוא מוציא כ-1,600 דולר בביקור של 8 ימים.

שבוע הגאווה אמנם מזוהה עם קרנבלים, מוזיקה ואלכוהול, אך מסתבר כי ישנם גם אירועים תרבותיים סולידיים יותר. כך לדוגמה מתקיים זו השנה ה-11 פסטיבל קולנוע גאה בסינמטק תל-אביב.

עיריית תל-אביב הרחיבה השנה את הפעילות גם לתאטרון הלאומי "הבימה", בו יתקיימו הצגות מעולם התוכן הלה"טבי, וכמו כן הקימה מתחם בו פרסה שולחנות עגולים לקיום שיח ציבורי, שהוזמנו אליו בין היתר גם לא מעט פוליטיקאים, ביניהם שר החינוך נפתלי בנט ושר הבריאות יעקב ליצמן, שחייבים לומר טרם אישרו את הגעתם, אולם נראה כי גם אם יגיעו וגם אם לא, חודש הגאווה ובראשו המצעד הפכו ממאבק של קהילה אחת להכרה בזכויות שלה לאירוע שמאחד את העיר - גם אם יש כאלה שהסיבה עבורם היא סיבה כלכלית.