Ggroup מקבוצת בלושינסקי אחזקות – מגזין הנדל"ן
לוגו ג'גרופ לוגו גלובס

אל תשלמו מיד

העירייה דורשת מכם לשלם חובות שתפחו לממדי ענק? ייתכן שהם כבר התיישנו
עו"ד ליה אנדל - 08.06.2016, 10:21
עיריית
עיריית תל אביב - יפו / צילום: תמר מצפי

אנשים רבים מוצאים את עצמם נדרשים לשלם חובות ישנים לרשות המקומית (עיריות או מועצות), חובות שנוצרו לפני שנים ארוכות ותפחו לסכומים עצומים, וזאת למרות שבמשך שנים הרשות לא עשתה כל פעולה לגביית החובות הללו, עד שיום אחד החליטה לפעול לגבייתם. 

בין אם מדובר בחובות עבר בגין ארנונה, היטלי סלילה או תשלומים אחרים המוטלים על-ידי הרשות המקומית, חשוב לדעת כי על חובות אלה חלה התיישנות, והרשות המקומית אינה רשאית להפעיל הליכי גבייה במקרה שהיא לא פעלה באופן אקטיבי לגביית החוב במשך למעלה מ-7 שנים.

כך למשל, במקרה של א', בעל נכס מקרקעין בישוב במרכז הארץ. בשנת 1999 שלחה הרשות המקומית לא' דרישה לתשלום כ-18,000 שקל עבור "סלילת הכביש הגובל במגרש". א' השיב במכתב לרשות המקומית כי מאחר שהנכס שלו אינו גובל בכביש שנסלל, הוא אינו חייב בתשלום ההיטל הנדרש, ודרש כי הרשות המקומית תבטל את החיוב.

כך, במשך כ-17 שנים שלחה הרשות המקומית מעת לעת מכתב דרישה לתשלום ההיטל, וא' היה משיב לה בכתב כי החיוב הוטל עליו שלא כדין, והרשות אינה זכאית לגבות ממנו את היטל הסלילה.

כמובן שבינתיים "החוב" עבור היטל הסלילה הלך ותפח כתוצאה מחיובי ריביות והפרשי הצמדה, והחוב של 18,000 שקל בשנת 1999 הפך לחוב של כ-200,000 שקל (!) בשנת 2015. 

העיוות שבהתנהלות הרשות המקומית ברור. אם הרשות סברה עוד בשנת 1999 כי מגיע לה תשלום על-פי החוק, והתשלום לא שולם לה, היה עליה לפעול לגביית החוב בזמן אמת, להגיש תביעה לבית המשפט כנגד החייב ולבצע פעולות אקטיביות לגבייה. במקום זאת, הרשות המקומית ישבה בחיבוק-ידיים ולא עשתה דבר (מעבר למשלוח דרישות בכתב מעת לעת), הניחה לחוב לתפוח ולהגיע לסכומים אסטרונומים - וכעת, בחלוף 17 שנים, היא דורשת מהאזרח לשלם.

"הליכי גבייה מינהליים"

נשאלת השאלה למה הרשות ישבה בחיבוק-ידיים ולא נקטה הליכים משפטיים בגין החוב שלכאורה מגיע לה? משום שהרשות מחזיקה בכלי נוסף העומד לרשותה, והוא הסמכות לנקוט הליכי גבייה ישירים כנגד האזרח בגין חובות שלטענתה מגיעים לה, בלי שהיא נדרשת להגיש תביעה לבית המשפט.

הליכים אלה נקראים "הליכי גבייה מינהליים", והם כוללים הטלת עיקולים על חשבונות בנק של החייב, על הרכב שלו, על כספים המגיעים לחייב מאחרים (כגון: דמי שכירות) ועוד - וזאת כאמור מבלי להגיש תביעה בבית המשפט.

כך, יום בהיר אחד הרשות המקומית יכולה להטיל עיקולים על כספים ורכוש של החייב בגין חובות שלטענתה מגיעים לה, ובדרך זו היא מאלצת את החייב לשלם חובות שנוצרו לפני שנים ארוכות, מבלי שהיא נדרשת להוכיח כי היא זכאית לתשלומים שהיא דורשת.

אלא שבהתאם להלכה שנקבעה בעניין זה על-ידי בית המשפט, הרשות המקומית אינה רשאית לנקוט הליכי גבייה מינהליים (עיקולים וכיוצ"ב) לגביית חובות שנוצרו לפני למעלה מ-7 שנים, ככל שלא עשתה כל פעולת גבייה במהלך השנים הללו.

הכלל האמור נקבע בפסק דין שניתן על-ידי בית המשפט העליון בשנת 2010 (רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עלית, להלן - "הלכת נסייר"). בפסק הדין נדון מקרה בו תושב נצרת עלית הרחיב את דירתו, אולם העירייה המשיכה לחייבו בארנונה לפי שטח הדירה המקורי, לפני ההרחבה.

בחלוף כ-10 שנים הבחינה העירייה בטעות, ודרשה מהתושב לשלם את הפרשי הארנונה שבין שטח הדירה לפני השיפוץ לבין השטח המורחב, והכול רטרואקטיבית החל ממועד הרחבת הדירה. כאשר הסכום לא שולם, החלה העירייה בהליכי גבייה מינהליים כנגד התושב לגביית "החוב". התושב פנה לבית המשפט בהליך כנגד העירייה וטען כי היא אינה רשאית לגבות ממנו חובות שנוצרו לפני למעלה מ-7 שנים, שכן חובות אלה התיישנו.

בית המשפט העליון קבע כי נישום (החייב במס) אשר הרשות מפעילה כלפיו הליכי גבייה מינהליים, רשאי להתגונן בטענה כי חוב המס התיישן, באופן שהרשות מנועה מלנקוט הליכי גבייה כנגדו. נקבע כי הליכי גבייה מינהליים מקבילים במהותם להגשת תביעה לבית המשפט, ולכן כפי שנתבע זכאי להעלות טענת התיישנות בתביעה המוגשת נגדו - כך גם רשאי החייב להעלות טענת התיישנות כנגד הליכי גבייה מינהליים שהרשות נוקטת נגדו.

מהי התיישנות? על-פי החוק, תביעה שלא הוגשה בתוך 7 שנים מעת שנוצרה עילת התביעה, עשויה להידחות מכיוון שהוגשה באיחור. כך גם לגבי הליכי גבייה שהעיריות והמועצות מפעילות - הרשות אינה רשאית לשלוח במשך שנים דרישות והתראות על קיומו של חוב, לטענתה, בלי לנקוט בכל פעולה לגבייתו, ורק לאחר שנים ארוכות להתחיל לגבות את החוב באופן אקטיבי.

כיצד יש לפעול במידה והרשות פועלת לגביית חובות שהתיישנו?

אם הרשות המקומית החלה בנקיטת הליכי גבייה אקטיביים (כגון: הטלת עיקולים על חשבון בנק, על המטלטלין בבית וכו') בגין חובות ישנים שנוצרו לפני למעלה מ-7 שנים, יש לפנות מיד בעתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, ולבקש מבית המשפט שיקבע כי הרשות אינה רשאית לנקוט הליכי גבייה בשל התיישנות החובות.

פנייה מיידית לבית המשפט היא קריטית להצלחת העתירה, שכן אם החייב מתמהמה בפנייה, עלולה עתירתו להידחות בשל השיהוי בהגשתה. לכן, יש לפעול עם קבלת העיקול או הליך גבייה אחר מצד הרשות.

יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי תוצאת ההליך תלויה גם בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כך למשל, ככל שהרשות המקומית תוכיח כי ביצעה פעולות גבייה אקטיביות במהלך השנים לגביית החוב, והחייב ידע עליהן - פעולות אלה ייחשבו כניסיונות גבייה, ולא ניתן יהיה לטעון להתיישנות.

בנוסף, בפסק דין שניתן בשנה שעברה על-ידי בית המשפט העליון (עע"מ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ), נקבע כי ניתן להעלות טענת התיישנות גם כנגד הליכי גבייה "פסיביים" שמפעילה הרשות, ולא רק כנגד הליכי גבייה מינהליים.

הכוונה במונח "הליך גבייה פסיבי" היא למצב בו האזרח מבקש מהרשות אישור לפיו אין לו חובות לעירייה/למועצה המקומית. לרוב אישור כזה נדרש בעת העברה או מכירה של הנכס. או-אז הרשות "מנצלת את ההזדמנות" ומסרבת לתת לאזרח את האישור אלא אם ישלם את כל החובות הישנים, כמובן בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.

במצב זה נדמה כי לא נותרת ברירה אלא לשלם את החובות על-מנת לקבל את האישור המיוחל. אולם, בפסק הדין בעניין סלומון נקבע כי גם כנגד גבייה "פסיבית" זו האזרח זכאי להעלות טענת התיישנות, ככל שמדובר בחובות שנוצרו לפני למעלה מ-7 שנים אשר הרשות לא פעלה לגבייתם (הלכה זו תיושם לגבי חובות שנוצרו החל מחודש אפריל 2015 ואילך).

לסיכום, בטרם משלמים לרשות המקומית חובות שהיו קיימים לפני שנים רבות, חשוב לבדוק האם בכלל הרשות רשאית לגבות חובות אלה - או שמא הם כבר התיישנו.

■ הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנדל"ן וליטיגציה ממשרד עו"ד איתי גזית. 

האם מס על דירה שלישית:
סה"כ השתתפו בסקר: 943
11% 5%
19% 5%
68% 5%
2% 5%

בגובה העיניים לטורי דעה נוספים

המובחרים

NEXT-URBAN -לוגו / צילום: יח"צ
מול ים - לוגו / צילום: יח"צ