הכתבה בשיתוף משפטיפ

בימים אלה גועשים אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות בעניינו של אופק בוכריס, קצין בדרגת תת-אלוף בצה"ל, מפקד חטיבת גולני שהואשם כי אנס פקודה שלו. בפברואר השנה הגישה חיילת ששירתה תחת פיקודו, עת שימש מפקד חטיבת גולני, תלונה בגין אונס. בעקבות התלונה נפתחה כנגד בוכריס חקירת מצ"ח בחשד לאונס, והוא הושעה מצה"ל.

לפני מספר ימים החליט הפרקליט הצבאי הראשי להגיש כנגד בוכריס כתב אישום בעבירות אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת בחיילת ובקצינה שהיו נתונות תחת פיקודו. 

ברשתות החברתיות צצו דפי אוהדים וקבוצות שהביעו תמיכה בבוכריס. באחד הדפים האלה נחשפו לעיני כל תמונתה ופרטיה של המתלוננת.

עורכי דינה הצהירו כי יגישו בשמה של המתלוננת תלונה בגין החשיפה, אשר לדבריהם מהווה עבירה פלילית. לא מן הנמנע כי המפרסמים ידרשו לתת את הדין על פרסומים אלה.

עו"ד בנימין מלכא, בעליו של משרד עורכי הדין בנימין מלכא ושות', המשמש בין היתר כמ"מ יו"ר ועדת לשון הרע במחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, מבקש לשים דגש על היבט נוסף: הפרסום הנ"ל מהווה פרסום לשון הרע כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, אשר נחקק על-מנת למנוע פגיעה בשמו הטוב של האדם ולאפשר לנפגע מפרסום לשון הרע לפנות לאפיק של הגשת תביעה אזרחית, לעתים אף ללא צורך בהוכחת נזק.

במקרים מסוימים (כמעט ואין כאלה) יכול הנפגע מפרסום לשון הרע להגיש קובלנה פלילית פרטית נגד המפרסם. ככתוב, התגבשותה של עבירה פלילית לפי חוק זה יכולה להביא לעונש של עד שנת מאסר, ואילו תביעה אזרחית לפי חוק זה יכול ותזכה את התובע בפיצוי כספי.

עו"ד מלכא מציין כי "על פניו נראה כי אכן פרסום פרטיה של המתלוננת, תוך 'הפניית שאלות' כאלה ואחרות אליה, כאלה המתייחסות ליחסיה עם תא"ל בוכריס, לרבות שהותה עמו בצימר וכיוצ"ב, נועד להשפיל המתלוננת ולבזותה, והוא בבחינת פרסום לשון הרע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק". 

חשוב להבין כי על-פי החוק לא רק מפרסם התמונה ופרטי המתלוננת בפייסבוק חשופים לתביעת דיבה, אלא גם מנהלי הדף וכל אדם ששיתף את התמונה חשוף לתביעה כזו. עו"ד מלכא מוסיף: "בהתאם ללשון החוק, המתלוננת אינה מחויבת בהוכחת נזק שנגרם לה מן הפרסום על-מנת שתוכל לקבל פיצוי כספי בהליך אזרחי". 

לעניין הפיצוי ללא הוכחת נזק מפנה עו"ד מלכא להוראת סעיף 7א לחוק, בה מצוין מפורשות היות הפיצוי סטטוטורי וכזה שאינו תלוי בהוכחת גרימת נזק. המחוקק אף הגדיל לעשות וקבע כי בית המשפט יכול לפסוק כפל פיצוי ללא הוכחת נזק, אם הוכח כי הפרסום נעשה בזדון.

בהתאם לכך, מחדד עו"ד מלכא, "סכום הפיצוי הקבוע בסעיף 7א לחוק (50,000 שקל) אינו מעודכן, שכן יש להצמידו למדד".

לסיכום אומר עו"ד מלכא: "בהתאם להבנתי ולניסיוני, סבורני כי במקרים מסוג זה יקבע בית המשפט כי הפרסום נעשה בזדון ובכוונה, ולכן סביר שיפסוק כפל פיצוי ללא הוכחת נזק".

הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותב בלבד, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.