החוליה הכלכלית בפרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד יצחק בריל, נאור בשארי, אלון אליהו כהן, דן עמדי ואליעזר סלומון, בגין פרשיית הונאת נדל"ן רחבת היקף של כ-60 רוכשי דירות, בהיקף של כ-25 מיליון שקל.

לנאשמים מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים, עבירות הלבנת הון, עבירות מס, עבירות על חוק פשיטת רגל ושיבוש מהלכי משפט.

 

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד נועה ברח"ד, קשרו הנאשמים קשר לרמות רוכשי דירות ולקבל מהם במרמה מקדמות עבור רכישת דירות אשר כלל לא הוצעו למכירה. במסגרת הקשר ועל מנת לקדם את תוכנית המרמה, לא בחלו הנאשמים באמצעים ובין היתר, זייפו מסמכים שנחזו להיות מסמכים רשמיים, קיימו ישיבות הסברה עם אחרים מטעמם שהתחזו לעובדים של מנהל מקרקעי ישראל, וקיימו ישיבות במשרד עורכי דין כדי לשכנע מתלוננים באמיתות פעולותיהם. את האמור ביצעו הנאשמים בין השנים 2011-2014.

על פי כתב האישום, הנאשמים נהגו כך ביחס לכ-63 קונים שהתלוננו במשטרה על המרמה כלפיהם, כאשר חלק מהלקוחות רכשו מספר דירות מהנאשמים. הנאשמים קיבלו מהם, במרמה, סכומי כסף בהיקף של כ- 25,366,000 שקל.

עוד נכתב באישום, כי הנאשמים רימו כ-40 קונים נוספים, מהם קיבלו במרמה סכומי כסף נוספים אשר אינם ידועים במדויק. קונים אלה לא התלוננו אודות המרמה במשטרה. חלקם, כ-20 קונים, לא התלוננו במשטרה היות וקיבלו את כספם חזרה בטרם החלה החקירה. לאחר שדרשו את כספם חזרה הנאשמים מסרו להם כי הפעילות לצורך קניית דירת הנכים מתעכבת בשל סיבות שונות, אך אם אינם מעוניינים לחכות, יוחזר להם כספם, והחזירו להם את כספם. חלק אחר לא התלוננו במשטרה כיון שנאמר להם על ידי הנאשמים או הסוכנים כי אם לא יתלוננו במשטרה, יקבלו בהמשך את כספם חזרה.

עוד עולה מכתב האישום, כי הנאשמים ביצעו פעולות רבות אשר נועדו להסתיר או להסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מקומו, את תנועותיו ואת עשיית הפעולות בו וכך ביצעו עבירות של הלבנת הון, בהיקף כספי של כ-25,366,000 שקל לפחות.

בנוסף, על פי כתב האישום, הנאשמים לא דיווחו לרשות המסים בנוגע לכספים אשר קיבלו במהלך ביצוע פעולות המרמה ונטילת הכספים, ולא שילמו מס הכנסה או מס ערך מוסף אשר היו חייבים לשלם בגין קבלת הכנסות בהיקף האמור.

כתב האישום הוגש בתום חקירה משותפת למשטרת ישראל, רשות המיסים וחוקרי כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים. הפרקליטות מבקשת לעצור שניים מהנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

במקביל לכתב האישום ולבקשות המעצר, הגישה המדינה בקשה להורות על חילוט נכסיהם של הנאשמים. מהבקשה עולה כי יצחק בריל ניהל אורח חיים ראוותני או לכל הפחות החזיק צי של רכבי יוקרה.

בין נכסיו, מוזכרים בבקשת החילוט רכב מסוג וולבו הרשום על אשתו; רכב מסוג יגואר ורכב מסוג פורשה הרשומים על שם בתו; ורכבים מסוג שברולט, אאודי, גרר פתוח וקרייזלר הרשומים על שם שני בניו. עוד בבעלות בריל לכאורה, רכבים מסוג סאאב ו- GMC הרשומים על שם אנשים נוספים בסביבתו, אך מיוחסים לו.

לכל אחד מהנאשמים היה תפקיד מוגדר בתרמית

עוד עולה מהאישום, כי לכל אחד מהנאשמים היה תפקיד מוגדר בתרמית המיוחסת להם. כך, נטען, כי יצחק בריל, נאשם 1 באישום, ריכז את כל פעולות המרמה ביחס לכל המתלוננים ובאמצעות כל הסוכנים, ובין היתר, התחזה כמי שבקיא במכרזים של רשויות המקרקעין בישראל, בנוגע לדירות הנכים. הוא היה זה שאיתר והעביר לקונים, ישירות או באמצעות הנאשמים הנוספים או הסוכנים, רשימות של דירות, שבעלותן רשומה במסמכי הרישום כבעלות של תושב חוץ או כבעלות של משרד הביטחון. בהמשך, ובהתאם להתקדמות העסקה, העביר בריל, כנטען, מסמכים מזויפים, הנחזים כמאמתים את התקדמות העסקה ברישום במרשמי המקרקעין הרלוונטיים.

בחלוף הזמן, ומשלא נתקבלו הערות אזהרה במרשמי המקרקעין ביחס לדירות, ערך בריל שיחות עם הסוכנים והקונים, ובהן הרגיע אותם, הבטיח כי מדובר בתקופה קצרה עד להשלמת הרישום והעסקה, והבטיח להחזיר את כספם במידה והעסקה לא תושלם בקרוב.

נאור בשארי, נאשם 2, הוא עורך דין במקצועו. תפקידו, כנטען, היה לסייע למצג השווא בכך שכאשר המתלוננים החלו לשאול שאלות או לטעון טענות בנוגע להימשכות ההליכים. נוסף על כך, היו נערכות פגישות במשרדו, בנוכחותו ובנוכחות בריל ונאשמים נוספים, שבהן ניסה בשארי להרגיע את הרוחות ולהסביר כי ההליכים חוקיים. במסגרת הפגישות, הציג בשארי מסמכים מזויפים הנחזים להיות מסמכים של עסקאות למכירת דירות נכים שהושלמו ונרשמו במרשם המתאים.

נאשם 3, אלון אליהו כהן, ריכז על פי האישום את כל פעולות המרמה ביחס לכ-30 מתלוננים, כאשר את חלקם רימה גם בשותפות עם נאשם 4, דן עמדי. עמדי עצמו, נטען, ריכז את פעולות המרמה ביחס לכ-40 מתלוננים, כאשר את חלקם רימה בתחילה יחד עם כהן, ובהמשך רימה מתלוננים נוספים בלא קשר לכהן. אליעזר סלומון, נאשם 5 בכתב האישום, ריכז את פעולות המרמה ביחס לכ-17 מתלוננים.