הכתבה בשיתוף משפטיפ

ב-24 במארס 2016 נורו שני פלסטינים, תושבי חברון, אשר דקרו חייל צה"ל. האחד נורה למוות, ואילו השני, עבד אל-פתאח א-שריף, נפצע באורח קשה. כעבור מספר דקות, בעודו מוטל על הקרקע, נורה האחרון בראשו שוב בידי חייל צה"ל, סמל אלאור אזריה, ונהרג. כנגד אזריה נפתחה חקירת מצ"ח - הוא נעצר, והוגש נגדו כתב אישום הכולל סעיפי הריגה והתנהגות שאינה הולמת.

האירוע שזכה לתהודה רבה מצד המערכת הפוליטית-מדינית והמערכת הצה"לית, גרר התדיינות קונטרוברסלית, במיוחד לאור ההתעוררות המחודשת של גל הטרור הפלסטיני בהר הבית, שהחל בספטמבר 2015 וזכה לכינויים שונים, בהם אינתיפאדת היחידים ואינתיפאדת הסכינים. בעקבות ההסלמה בתקריות האלימות ופיגועי הטרור התעורר גם דיון מחודש באשר להוראות הפתיחה באש.

סקרים העלו כי רוב הציבור אינו מגדיר את הירי כרצח, מצדד בשחרורו של החייל ובסגירת התיק שנפתח כנגדו ואף מתנגד למעצרו.

חלק מהאהדה לה זוכה אזריה בקרב הציבור היא לא מעט בזכות עורכי הדין המייצגים אותו. מיהו צוות ההגנה של סמל אלאור אזריה? ברשימה שלפניכם.

עו"ד אייל בסרגליק

משמש כשותף וכבעלים משותף במשרד בסרגליק שחיבר ושות', משרד עורכי דין, משמש יו"ר הוועדה לעניינים פליליים של לשכת עורכי הדין (מחוז תל-אביב והמרכז), סגן ראשי הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין, משנה ליו"ר ועד מחוז תל-אביב, ד"ר ינון היימן, יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז ומרצה בקריה האקדמית.

עו"ד בסרגליק בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהקריה האקדמית ובר-אילן בהצטיינות יתרה ובעל תואר שני למינהל עסקים במימון ושוק ההון.

"הטיפול בתיק של אזריה הוא לא רק טיפול משפטי בעיניי, זהו תיק שישפיע על הצביון שלנו כחברה ישראלית, זהו מאבק על הזהות של כל אחד ואחד מאיתנו. לפני מספר שנים התראיינתי והסברתי שאני נאבק על כל תיק כאילו זה תיק חיי - תיק זה הוא תיק חיינו כחברה וכציבור, האם בשם הכותרות נפקיר חיילי צה"ל לגורלם? האם מעכשיו על כל לוחם לשאת עמו סטופר, יפויי-כוח לעורך דין ומצלמה ובמקום להגן על חייו ועל חיי חברו מפני מחבל, יידרש להפקיר את החיילים מחשש שמא ירה ולסכן את חייו? האם עלינו לגדל דור של לוחמים מבועתים ומהוססים בזמן פעילות מבצעית?", שואל עו"ד בסרגליק.

עו"ד אייל בסרגליק / צילום: אלי מעייני

לדבריו, "התיק הזה היה אמור להסתיים, לכל היותר, לפי חומר הראיות, בהליך משמעתי אצל המח"ט. הלכה למעשה, בשל צילום שהופץ ברשתות החברתיות, על-ידי ארגון 'בצלם', התבטאו שר הביטחון, הרמטכ"ל וגורמים אחרים, על סמך תחקיר מבצעי חסוי, חרצו את דינו של החייל והשפיעו על ההליך המשפטי. אין לי כל ספק, כעורך דין מנוסה, שגורמים רבים מנסים לנצל את התיק הזה לצורך התקדמות פוליטית ואחרת ושזורים בו שלל אינטרסים.

"הגם שיש תחושה שהמערכת הבכירה, 'רוח המפקד', התגייסה לצורך הרשעתו של החייל, באשמה שהחלה ברצח והפכה להריגה, הרי שחומר הראיות מצביע רובו ככולו לטובת החייל, ואני מצפה, כפי שבאומץ עשו שני שופטי המעצרים בשלב המעצר ובשלב הערר על החלטת השחרור למעצר פתוח, שלא תתאפשר הרשעתו של החייל בעבירת המתה", מדגיש עו"ד בסרגליק ומוסיף: "אנו נתקלים בדברים מאוד חריגים במשפט, כמו עדים שמדברים עם התקשורת ובמערכת הירארכית פיקודית כמו הצבא, מפקדים שאומרים לחיילים כי מדובר במעשה חמור, בליווי נציגת דובר צה"ל, כשאותם חיילים הולכים למצ"ח ונחקרים בהמשך גם בבית הדין. הדבר גובל בשיבוש הליכי משפט, גם מזהם את ההליך המשפטי שצריך להתנהל בצורה נקייה ובנוסף, ממשיכים ומדברים על ההליך עת המשפט מתנהל.

"הצוות של ההגנה, שהורכב ליל האירוע, טרם דיון המעצרים, הוא צוות של אנשים (למעט שותפתי עו"ד כרמית שחיבר ואני), שלא הכירו האחד את השני והתחברו באופן נדיר. החברות הפכה להיות חברות אמיתית ומוערכת, והיא אור אמיתי בתיק הדורש עשרות שיחות בינינו ביום", מסכם עו"ד בסרגליק.

עו"ד אילן כץ

הבעלים והמייסד של משרד עו"ד אילן כץ. כץ משמש כיו"ר משותף של ועדת צבא וביטחון בלשכת עורכי הדין ושימש אב בית הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין.

עו"ד כץ שירת בצה"ל בפרקליטות הצבאית במגוון רחב של תפקידים, עד לפרישתו בדרגת אל"מ בשנת 2003. הוא שימש פרקליט פיקוד הדרום וזרוע היבשה, וכן שופט צבאי וממלא מקום נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש ובאזח"ע. בתפקידו האחרון בצבא שימש עו"ד כץ סגן הפרקליט הצבאי הראשי, תחת פיקודו של הפרקליט הצבאי הראשי דאז, האלוף מנחם פינקלשטיין, שכיום מכהן כשופט בבית המשפט המחוזי.

במסגרת תפקידו כסגן הפרקליט הצבאי הראשי, ריכז את הטיפול בנושא הדין המשמעתי בצה"ל והיה אמון על ריכוז עבודת המטה בנושא הרפורמה בדין המשמעתי. כמו כן, היה אחראי על הבאת משרתי הקבע בפני הוועדה להתרת התחייבויות ובנוסף, טיפל בתיקי חקירה ותחקירים מבצעיים העוסקים במות חיילים שלא בפעילות מבצעית.

עו"ד אילן כץ / צילום: יח"צ

"אין להעמיד לדין פלילי חיילים בגין אירועים במהלך מלחמה או פעילות מבצעית, כל עוד מדובר באירועים הקשורים ישירות לפעילות הצבאית", טען עו"ד כץ כאשר ייצג את הנאשמים בתיק שבו הואשמו שני חיילים גבעתי בעבירה הקשורה ללחימה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

בתיקו של אלאור אזריה, עו"ד כץ סבור כי "האופן שבו התבטאו גורמי הצבא הבכירים ושר הביטחון בקשר לאשמת החייל, תוך דריסת חיסיון התחקיר המבצעי, היא פעולה בלתי חוקית בעליל ובלתי ראויה, ומגמה זו המשיכה גם בראיון שנתן מח"ט יהודה בעיתון 'ידיעות אחרונות' באישור דובר צה"ל, בהיותו עד תביעה אשר טרם העיד בבית הדין".

מעבר לעניינו הפרטי של אלאור אזריה, עו"ד כץ סבטר כי התנהלות שרשרת הפיקוד במקרה זה מלמדת על פשיטת רגל פיקודית בכל הקשור למתן גיבוי לחייל במהלך פעילות מבצעית, ואין הכוונה לגיבוי עיוור אלא לגיבוי פיקודי בסיסי, שאינו מתייחס להליכים המשפטיים אלא ליחסי מפקד פקוד. 

עו"ד בנימין מלכא

הבעלים והמייסד של בנימין מלכא ושות', משרד עורכי דין. בוגר תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקיים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה עוסק בתחומי המשפט הפלילי, לשון הרע וליטיגציה, לרבות מתן ייעוץ, ליווי וייצוג בהליכים של בתי הדין הצבאיים בתיקים מורכבים, המסומנים בפרופיל גבוה ונחשב למבטיח בתחומו.

"אגלה לכם סוד. אני אוהב את צה"ל ואמשיך לאהוב כל חיי. עבורי הוא קודש הקודשים של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית", אומר עו"ד מלכא ומוסיף: "צה"ל, שאמון על שלומם וביטחונם של אזרחי המדינה הנפלאה שלנו, בתחומיה ומחוצה לה, אחראי במידה רבה מאוד על עיצוב דמותי כבן אדם. למעלה מ-5 שנות שירות סדיר (חובה וקבע) ובהמשך שירות מילואים, נטעו בי ערכים, שזרו בי יכולות רבות וגרמו לי להבין שהכול אפשרי. לנצח אודה על הזכות שניתנה לי לשרת את מדינת ישראל".

עו"ד בנימין מלכא / צילום: איילת אברהם

לדבריו, "לתחושתי, משהו לא טוב עובר על צה"ל לאחרונה. נראה כי פופוליזם זול משחית ורומס כל חלקה טובה בדמותו של צה"ל. מפקדים מפנים עורף לפקודיהם מתוך מניעים זרים, אשר אינם קשורים, אף לא בקשר דק לרוח צה״ל ולערכיו והגם שמנסה להדחיק אמוציות ובוחן בעין אובייקטיבית את פועלו של צה"ל, עד לצערי, לעוולות, ביניהן, עינוי דין. נוכח אלו, לא ניתן שלא לכאוב.

"שוב, פרשת החייל היורה, סמל אלאור אזריה, אמורה הייתה להסתיים בדין משמעתי ובלבד. ריצה לתקשורת של גורמים כאלה ואחרים היא שהתוותה את 'רוח המפקד', והיא ששמה את אלאור על ספסל הנאשמים ומנעה ממנו להישפט במסגרת דין משמעת, ככתוב. אין כאן מקום למשפט ראווה מסוג זה, ואל לנו לשלח שעירים לעזאזל", מסכם עו"ד מלכא. 

עו"ד כרמית שחיבר

משמשת כשותפה וכבעלים משותף במשרד בסרגליק, שחיבר ושות' משרד עורכי דין, סגנית יו"ר ועד מחוז תל-אביב, ד"ר ינון היימן, בלשכת עורכי הדין, סגנית ועדת הקשר ברמת-גן, חברה בוועדת מעמד האישה וקידום עורכות הדין בלשכת עורכי הדין, פעילה באגף שפ"ע של עיריית רמת-גן, בעלת תואר ראשון במשפטים ממכללת רמת-גן ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן.

למרות שעו"ד שחיבר נמנעת מאור הזרקורים, היא מביאה עימה לתיק ההגנה ראייה מפוכחת ומובנית המעניקה התייחסות לכל שורה ואמירה של התביעה בתיק. עם זאת, עו"ד שחיבר מקפידה לשמור על הגינות, ורק לאחרונה, בשיא סערת הרגשות, כשהמ"פ של אזריה עלה להעיד, ולמרות שצוות הסנגוריה הוכיח כי יש סתירות בין דבריו על דוכן העדים ובין התצהיר שלו במצ"ח, היא הייתה הראשונה לגנות את ההשמצות נגדו.

עו"ד כרמית שחיבר/ צילום: אלי מעייני

"ברור לי שזהו תיק רווי רגשות מעצם היותו. עם זאת, בדיוק כפי שאני וחבריי לצוות ההגנה מתנהגים תחת קודים ברורים, אנו כציבור מחויבים להגן על כלל חיילי צה"ל - אלו שאנו מייצגים ואלה שמעידים נגד מיוצגנו, אין פה איפה ואיפה, כל חייל במדינת ישראל הוא קודם כל חייל", אמרה עו"ד שחיבר.

למרות ניסיונה הרב בליטיגציה אזרחית ובעסקאות מקרקעין, לאחרונה היא החלה לייצג בתיקים פליליים מתוקשרים ביותר, ביניהם: פרשת השוחד בעמותת עזר מציון ופרשת דליפת הגז בגן יבנה.

בין שלל הכותרות, קשה לאמוד מה תהיה ההכרעה במשפטו של אזריה, אך צוות ההגנה בתיק מפגין נחישות, רוגע וחוסר פשרות, גם כשמסביב סוערות הכותרות. "משפטים מתנהלים בין כותלי בית המשפט ולא על גבי דפי העיתון", מסביר עו"ד בסרגליק. "אנו נדרשים להגיב תקשורתית להדלפות יזומות שלעתים נעשות דקות לפני המשפט".

עוד הוא טוען כי לצערו התביעה עושה שימוש לא הגיוני בתקשורת כאשר קיים צוות מטעם דובר צה"ל הכולל מספר רב של חיילים וקצינים, שמתדרך את התקשורת בעוד הסניגורים נמצאים בדיוני ההוכחות.

"בסופו של יום תיק נבחן על סמך עובדות וראיות ולא על סמך כותרות, ואין לי ספק כי בתום המשפט ישבו לא מעט עיתונאים שיידרשו לחשבון נפש", מסכמת עו"ד שחיבר.  

 הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.