הפרקליטות בפרשת תצהיר ד"ר חן קוגל לא יועמדו לדין

עם זאת, ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד קבעה כי נפל פגם אתי בהתנהלות של המשנות ליועמ"ש, עוה"ד דינה זילבר, רחל שילנסקי, אורית קורן ודורית יפרח-דרורי

אביחי מנדלבליט / צילום:  מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
אביחי מנדלבליט / צילום: מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי-הדין קבעה כי נפל פגם אתי בהתנהלותן של ארבע הפרקליטות הבכירות - עוה"ד דינה זילבר, רחל שילנסקי, אורית קורן ודורית יפרח-דרורי - שהיו מעורבות בניסיון לשנות חלקים בתצהיר חתום של ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית. עם זאת, קבעה הוועדה כי "בנסיבותיו התקדימיות של המקרה, בהתחשב, במכלול נסיבות ונימוקים, לא מצאה הוועדה כי הדברים מצדיקים העמדה לדין משמעתי של הפרקליטות".

פרשת התצהיר של ד"ר קוגל היא למעשה ספיח של פרשת הרצח של הילדה תאיר ראדה. כחלק מההסתעפויות של תיק רומן זדורוב שהורשע ברצח ראדה, ניסתה הפרקליטות לטרפד את המינוי של ד"ר מאיה פורמן לתפקיד הרופאה הראשית של המכון לרופאה משפטית. זאת, בין היתר, בעקבות ביקורת קשה שמתחו שופטי המחוזי על עדותה לטובת זדורוב. הפרקליטות - באמצעות ארבע הפרקליטות הבכירות שבעניינן התערב היועמ"ש - ניסתה למנוע מד"ר קוגל, שהתייצב לצדה של ד"ר פורמן, להגיש את תצהירו בנוסח המקורי בנוגע למינויה. לבסוף, בגיבוי משרד הבריאות, הגיש ד"ר קוגל את התצהיר, בליווי הבהרת הפרקליטות, כי הוא "מבטא את דעתו האישית ואינו מייצג את עמדת המדינה".

וינשטיין ומנדלבליט מתערבים

נציבת הביקורת על הפרקליטות לשעבר, השופטת הילה גרסטל, בדקה את הפרשה, ובנובמבר 2014 מתחה ביקורת על התנהלות הפרקליטות. לדבריה, הניסיון של הפרקליטות להכניס שינויים בתצהיר של ד"ר קוגל לבית הדין לעבודה "מהווה התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד".

במקביל הגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד נגד ארבע הפרקליטות, המשנות ליועץ המשפטי לממשלה, זילבר, קורן (שפרשה לגמלאות), שילנסקי, שהיא מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות, ויפרח-דרורי.

לאחר פרסום דוח גרסטל פנה פרקליט המדינה, שי ניצן, אל היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין, וכתב לו כי הוא סבור כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטתה של גרסטל, ולכן הוא מבקש כי ייקבע שלא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות המעורבות. לפני כחודשיים פנה היועמ"ש אביחי מנדלבליט אל לשכת עוה"ד וביקש להפסיק לברר את התלונה שהוגשה נגד הפרקליטות.

אתמול (ב') מסרה ועדת האתיקה את החלטתה, שממנה עולה כי היא קיבלה את עמדתו של מנדלבליט שלא לברר את התלונה. אולם, מצד שני מתחה ביקורת על התנהלות הפרקליטות הבכירות והבהירה כי התנהגות דומה עלולה להיחשב כעבירה משמעתית בעתיד.

בהחלטת ועדת האתיקה נאמר כי "התערבות בחוות דעת, תצהיר, או כל עדות אחרת של עובד ציבור, ובמיוחד בעלי מקצוע ומומחים בתחומם, או הפעלת לחץ על עובד הציבור, במטרה לשנות את המסד העובדתי של העדות ואת עמדתו המקצועית בתחום עיסוקו (להבדיל מעמדה משפטית), במטרה להתאים העדות לטענות המפורטות בכתבי הטענות המוגשים על-ידי המדינה, עלולה, לכאורה, להוות עבירה אתית בכפוף לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה".

עם זאת, לפי ההחלטה, "אין פגם בכך שפרקליט מסב את תשומת ליבו של נותן חוות הדעת לעובדות או ראיות אחרות, שייתכן שלא שם לב אליהן במתן חוות דעתו, על-מנת שמגיש התצהיר יהיה מודע למכלול הדברים, ויוכל לשקול עמדתו בהתאם להם בטרם יחתום על התצהיר". ועדת האתיקה ציינה כי ככל שבמקרה ספציפי עתידי תתעורר אי-בהירות ביחס להנחיה לעיל, או מחלוקת דומה עם עד, הרי מעבר להיוועצות פנימית בפרקליטות, ניתן גם לפנות בבקשה לחוות דעת מקדימה לוועדת האתיקה הרלוונטית.

"נסיבות תקדימיות"

לגופם של דברים, ציינה ועדת האתיקה הארצית כי "עיון בתצהיר של ד"ר קוגל ובחלקים שהתבקש לשנותם, מעלה כי מרבית החלקים שקוגל התבקש לשנות בתצהירו, הינם חלקים עובדתיים מהותיים ועמדות מקצועיות רלוונטיות, היורדים לשורשה של המחלוקת. הוועדה אינה מקבלת את טענת ארבע הפרקליטות, כי מדובר ב'הגיגים' בלבד".

לדברי ועדת האתיקה, "קשה מאד גם לקבל את טענתן החלופית של הפרקליטות, לפיה החלקים שהתבקש ד"ר קוגל לשנות הינם בגדר עמדה משפטית, והשינוי נדרש לנוכח ההנחיה המחייבת, לפיה המדינה תציג עמדה משפטית אחת בביהמ"ש". לפי החלטת ועדת האתיקה, עיקר השינויים בתצהיר שהתבקשו על ידי הפרקליטות נוגעים לעובדות ולעמדות מקצועיות המשקפות את ראייתו המקצועית של דר' קוגל ביחס למחלוקת שבין המדינה לד"ר פורמן.

"העובדה כי התצהיר הוגש בסופו של דבר ככתבו וכלשונו ללא שינוי, לנוכח העובדה שד"ר קוגל עמד על שלו וסירב לכל שינוי, הינה נימוק לקולא ביחס להחלטה אם להעמיד לדין אם לאו, אך אין בה כדי להצדיק או לבטל את משמעות הפעולות בהן נקטו ארבע הפרקליטות בניסיון לשנותו", קבעה הוועדה.

לפיכך, החליטה ועדת האתיקה, כי היא סבורה ש"בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה, נפל פגם אתי בהתנהלות הנילונות, אשר לא צריכות היו ליטול חלק בניסיון לשנות חלקים כה מהותיים בתצהירו הערוך והחתום של ד"ר קוגל לאחר שנמסר לידיהן". עם זאת, החליטה הוועדה כי "בנסיבותיו התקדימיות של מקרה זה, בהתחשב במכלול נסיבות ונימוקים, לא מצאה הוועדה כי במקרה ספציפי זה, הדברים מצדיקים העמדה לדין משמעתי". לפי ההחלטה, "הוועדה מסתפקת בגילוי דעת זה, המבהיר את עמדתה, וינחה (בהיבט האתי) את העוסקים במלאכה מכאן ואילך".

ועדת האתיקה ציינה כי בהחלטתה היא התחשבה, בין השאר, בכך שהפרקליטות הבכירות סברו כי גישתו של ד"ר קוגל סותרת את עמדתו המשפטית של היועמ"ש, ובהתאם סברו כי מחובתן להתאים בין התצהיר לבין עמדתו המשפטית של היועמ"ש. עוד ציינה ועדת האתיקה כי היא התחשבה בהחלטתה בעמדתו של היועמ"ש, שבחן את התנהלות הפרקליטות וסבר כי לא נפל פגם בהתנהלות זו.

ועדת האתיקה של הלשכה גם הבהירה כי לעמדתה עצם קיום פעילות כלשהי מטעם נציבות הביקורת על הפרקליטות, אינו מבטל או מאיין את הצורך בבירור תלונה על-ידי ועדת האתיקה. לדבריה, "בנסיבות המתאימות, ולפי שיקול דעת הוועדה, ייתכן שלקיום פעילות הנציבות באותה סוגיה, יהיו השלכות שישפיעו על אופן בירור התלונה ומועדיה, אך ועדת האתיקה חבה בבירור התלונה על-פי חוק, והיא אינה יכולה להימנע מבירור תלונה, אף עקב קיום פעילות נציבות הביקורת".