הכתבה בשיתוף משפטיפ

ב' חיפש את ילדו בן השנתיים מאז הולדתו, כי אימו סירבה לכל קשר עימו מאז שנכנסה להריון (שתכננה היטב). כשאותר הפעוט, ובית המשפט נעתר לבקשתי להורות מיידית על התחלת קשר בין הקטין לאביו, התעקשה האם כי המפגשים ייעשו תחת פיקוח ב"מרכז הקשר". לאחר מספר מפגשים הודיעו ממרכז הקשר כי ב' הוא בהחלט אב ראוי שאינו צריך עוד פיקוח.

אם הקטין התנגדה, התנגדות שאין ספק כי לא הייתה מבוססת על כל חשש כנה לילד, אלא מטעמי נקם. בסיומו של דיון ארוך מאוד, כשהשופט הודיע כי למרות התנגדות האם שלא מבוססת על שום טענה "אמיתית", הילד יחל לאלתר לפגוש באביו מחוץ למרכז הקשר - "נזכרה" האם כי הפעוט בן השנתיים "סיפר לה" שאביו פגע בו מינית במפגש האחרון.

לאור העובדה שהמפגש נעשה תחת פיקוח ומצלמות מרכז הקשר, כתב השופט מיד החלטה, לפיה היה ויסתבר כי מדובר בעלילת-שווא חמורה כל-כך של האם כנגד האב, תועבר המשמורת על הקטין לאלתר לידי האב.

המשטרה התערבה מיד, הקטין נחקר, כל הנסיבות נבדקו, והסתבר מיד כי מדובר בתלונת-שווא של האם. האם איבדה את המשמורת על הקטין, והיא זו שפוגשת את הקטין תחת פיקוח בתקופה הקרובה. האם ככל הנראה תחוייב בפיצוי נזיקי גבוה מאוד, בתביעת הנזיקין שהגיש האב בשם הקטין ובשמו.

הגשת תלונות-שווא על אלימות לכאורה כנגד מי מבני הזוג, כנגד קטינים, כנגד אחים ו/או הורים היא תופעה קשה, מקוממת ולמרבה הצער נפוצה למדי, בעיקר במסגרת הליכי גירושים אך לא רק. 

הגשת תלונת-שווא כזו חושפת את המתלונן לאישום פלילי ולתביעה נזיקית, אך הלכה למעשה, עבירה זו לא נאכפה מזה זמן רב: לא הוגשו כתבי אישום בגין תלונות שהסתברו כשקריות, ולמעשה מתלונן ששיקר בתלונתו לא שילם כל מחיר על העוול שגרם לצד השני.

כעת כללי המשחק משתנים שוב: הגשת תלונת-שווא על-ידי צד כנגד משנהו עלולה להביא לאיבוד המשמורת על הילדים ולהביא לידי כך ש"מתלונן-שווא" יראה את הילדים במרכז קשר תחת פיקוח ואף ישלם פיצוי נזיקי כספי אדיר.

אלימות במשפחה - המצב המשפטי

נקודת המוצא ההגיונית והבסיסית היא כי יש לעשות כל מאמץ להגן על קורבנות האלימות. משכך, ישנה חקיקה ענפה המטפלת בנושא, ומלבד חוק העונשין ישנו חוק ייעודי לטיפול בתופעה - החוק למניעת אלימות במשפחה.

מתוקפם של אלה ניתן להטיל סנקציות שונות כנגד בן המשפחה האלים, כגון צו הגנה ו/או הרחקה, הגבלת מפגשים ופיקוח עליהם עם קטינים ועונש מאסר במקרה של הרשעה פלילית.

מתוך רצון להגן על קורבנות האלימות, שופטי בית המשפט לענייני משפחה החשים כי קיים חשש אמיתי לאלימות כלשהי, נעתרים לבקשה במעמד צד אחד להרחיק צד אלים ולהגביל את מפגשיו עם קטינים, ונוקטים כל סנקציה שתגן על נפגע עבירות אלימות מפני העבריין.

אולם כאשר מתברר כי הטענות על האלימות לא היו נכונות, וכי המניע להן הוא יצר נקמה וניסיון ליצור יתרון, אפילו פסיכולוגי, בהליך הגירושים - הרי שכאמור ניתן לבקש ולקבל העברת משמורת על קטינים, להגיש כתב אישום כנגד המעליל את "תלונת-השווא", כך שיואשם בפלילים בגין שקר גס ומזיק זה, ואף לחייבו בהליך אזרחי נזיקי בפיצוי כספי גבוה מאוד.

אין ספק כי אלימות במשפחה היא רעה חולה שיש להילחם בה בכל הכוח ולמגרה, אולם חשוב להבין כי לצד תלונות ממשיות אשר חייבות לקבל מענה מיידי, ישנן תלונות-שווא, במסגרתן מנצלים מי מבני הזוג, האישה או הגבר, את החוק ניצול ציני לתועלתם האישית, וגם בתופעה זו יש להילחם. 

כתם לכל החיים

משהוגשה למשטרה תלונה על אלימות במשפחה, אף אם זו לא תבשיל לכדי כתב אישום ולעתים תיסגר רק "מחוסר ראיות" או "חוסר עניין לציבור" - הרי שמי שהתלונה הוגשה נגדו ייאלץ להתמודד עם ההאשמות הפליליות ועם החקירה במספר מישורים בחיים: גם במקום העבודה, גם חברתית, גם נפשית וגם בהליך המשפטי, במיוחד בכל הנוגע לנושא משמורת הילדים ולקביעת זמני השהות אשר מהווים קביעות הרות-גורל, הגם אם הן זמניות.

קביעות אלה מתקבלות על בסיס העובדות שבפני השופט הדן בתיק, ואם האמת מסולפת, היא תוביל לפגיעה קשה גם בקשר עם הילדים. יתרה מזאת, הגשת תלונת-שווא עלולה להכתים את מי שהתלוננו עליו באמצעות רישום פלילי, הנובע מחקירת המשטרה. היה והוגש כתב אישום אשר הסתיים בהרשעה, הוא יגרור נזק בלתי הפיך של רישום פלילי, אשר יפגע בכל היבט בחיים ובוודאי בקשר שבין האב לילדים בטווח הארוך.

צד שמגיש תלונה, המניח שיוכל לבטלה לכשירצה - טועה! לאחר הגשת התלונה השליטה בהליך עוברת לידי המדינה, ולמתלונן אין יותר שליטה על כך - גם אם ירצה לבטל את התלונה! המשטרה אינה ממהרת לסגור תלונות בגין אלימות, גם אם הצד שהתלונן מגיע ומבקש לחזור בו, זאת מתוך חשש כי ביטול התלונה נעשה בשל איום מצד בן המשפחה האלים.

כמו כן, הגשת כתב אישום בגין אלימות במשפחה נעשית היום מהר מאי-פעם, ואם הבקשה לחזור מהתלונה מגיעה רק לאחר שהוגש כתב אישום - הרי שמשיכת התלונה אינה מחייבת את המדינה לחזור בה מכתב האישום.

תלונות-שווא מטופלת בחומרה

מן האמור לעיל אנו מבינים כי הנזקים העשויים להיגרם בשל הגשת תלונת-שווא הם חמורים מאוד. בימים כשלנו, בהם הכול מצולם, מוקלט ומתועד, מתוחכם ומובן באופן ישיר ובאופן עקיף, הרי שגם השופטים מחמירים עד מאוד עם מתלונני-שווא - בשלילת משמורת מהורה שהעליל שקר על ההורה השני, בחיוב כספי גבוה בתביעת נזיקין ובאישום פלילי בגין הגשת תלונת-שווא. 

הסכנות האורבות בגין תלונת-שווא מסוכנות פי כמה מהיתרון היחסי, הזמני, הקצר, שמייצרת תלונה מסוג כזה. ותרו על נקמה, ותרו על השקרים, השקיעו בבניית עתידכם ולא בהרס. תמיד יש דרך בונה, גם אם היא לא פשוטה.

הטור הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המינים באופן שווה.

הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש. 

 עו"ד חוה קליין עוסקת בתחום המשפחה.