גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גביית כסף מנוסעים שמצטרפים לנסיעה שוללת כיסוי ביטוחי?

התשלום בעבור הנסיעה משנה את פני הדברים כאשר נגרמים נזקי גוף או רכוש ■ כמו במקרים רבים, יש לשים לב במיוחד לחריגים בפוליסה ■ מדריכים בתחום

רכב / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
רכב / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מבט חטוף אל כבישי הארץ בשעות הבוקר, או לחלופין בשעות אחר-הצהריים, מרמז על כך שרבים מאיתנו נוסעים ברכבנו, כאשר הנחת המוצא היא כי נסיעה זו הינה לצורך עבודתנו - בין אם אנו עצמאים או שכירים. נפלאות הטכנולוגיה פורשות בפנינו אפשרויות לא מעטות לצרף לרכבנו נוסעים, בין אם זה בדרך לעבודה ובין אם לאו. לעתים, הבאת נוסעים אלה ליעדם טומנת בחובה תשלום בעבור עלויות הנסיעה.

פוטנציאל עסקי זה לא נעלם מעיניהם של אנשי עסקים ויזמים, וכיום הוא מהווה את התשתית העסקית של חברת מסוימת, אשר מספקת שירותי תחבורה שיתופית דרך האינטרנט ברחבי העולם. אותה חברה מפתחת, משווקת ומפעילה אפליקציה המאפשרת יצירת קשר והסעה בתשלום בין נהגים לנוסעים. נוסף על כך, חברה אחרת השיקה לפני שנה בקירוב אפליקציה חדשה המאפשרת שיתוף נוסעים דרך האפליקציה העיקרית.

הרעיון זהה בבסיסו ובתוך כך מעניק אפשרות לנהגים המשתמשים באפליקציות אלה ואחרות לאסוף נוסעים המשתמשים באפליקציה החדשה, מביתם לעבודה וחזרה. עלות התשלום בעבור השירות נקבעת מראש בין הנהג לנוסע, כאשר המערכת עצמה מציעה סכום ממוצע ומירבי בהתחשב בצריכת הדלק ובלאי הרכב באותן נסיבות.

לסוגיה זו יש חשיבות רבה בפן הביטוחי, בין במקרים של נזקי גוף ובין במקרים של נזקי רכוש, הואיל וייתכן כי במצבים מסוימים יוכרו נסיעות אלה כ"הסעה בשכר", ושאלת הכיסוי הביטוחי תעמוד למבחן עקב חריגים בפוליסות.

את ההגדרה המשפטית ל"הסעה בשכר" ניתן ללמוד מפסיקה של בית המשפט העליון: "הסעה בשכר משמעה הסעה בעלת אופי עסקי שמטרתה הפקת רווח, במסגרת עסק של הסעות. הכוונה היא בעליל לנסיבות בהן משמשת המכונית על-ידי הסעתה למטרה מסחרית-עסקית (כגון מונית שירות)" (בית המשפט העליון - רע"א 1,502/13).

בהשלמה לאמור יובהר כי פוליסת ביטוח החובה כיום מחריגה את הכיסוי הביטוחי, כאשר השימוש ברכב נעשה לשם הסעת נוסעים בשכר.

באירוע מצער מיום 3 בנובמבר 2012 מת ע', שהיה אז רק בן 11 שנים (להלן: "המנוח"), כאשר רכב מסחרי (להלן: "הרכב"), נהוג על-ידי פ' (להלן: "הנתבע"), נסע לאחור בכפר ג'יסר א-זרקא, ובתוך כך פגע במנוח וגרר אותו לאורך כמה מטרים (להלן: "התאונה"). לאחר התאונה, הובהל המנוח לבית החולים "הלל יפה" בחדרה, שם נקבע מותו. הוריו ועזבונו של המנוח (להלן: "התובעים") הגישו תביעה כנגד הנתבע וכנגד חברת הביטוח (להלן: "חברת הביטוח"), היות שזו ביטחה את השימוש ברכב. חברת הביטוח טענה להגנתה כי אין כיסוי ביטוחי לתאונה הואיל וקיים סייג לפוליסת ביטוח החובה במקרה של שימוש ברכב כ"הסעה בשכר". בהתאם לכך הוספה הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") כנתבעת בהליך המשפטי, כדי שתהא אחראית לפיצוי הנזקים, ככל שייקבע שחובה זו לא חלה על חברת הביטוח. קרנית שלחה הודעת צד שלישי כנגד הנתבע, שבה טענה כי אם תחויב לשלם פיצויים עקב היעדרו של כיסוי ביטוחי על-פי הפוליסה, כי אז על הנתבע לשפותה בגין הסכומים האמורים.

בנקודה זו נציין כי לא הייתה כל מחלוקת בעניין נסיבות התאונה. לא נשמעה גם מחלוקת ששימוש מסוג "הסעה בשכר" ברכב מוחרג מהפוליסה. למען החידוד נבהיר כי המחלוקת עסקה בשאלה האם בעת התאונה עשה הנתבע שימוש מסוג "הסעה בשכר" ברכב, ובהתאם לכך תוכרע השאלה על מי חלה החובה לפצות את התובעים - חברת הביטוח או קרנית. בית המשפט ציין כי מושג "הסעה בשכר" דורש התקיימותם של שני יסודות; הראשון - ההסעה נועדה להפקת רווח, השני - ההסעה נעשתה במסגרת עסק להסעות. מן הכלל אל הפרט, יש לבחון האם הנתבע הוביל, ביום התאונה, נוסעים תמורת שכר במסגרת עסק להסעות.

בהתאם לעדויות שהובאו במסגרת ההליך המשפטי, החליט בית המשפט לקבל את גרסת התביעה וקבע כי הנסיעה שבמהלכה נפגע התובע הייתה מסוג "הסעה בשכר", כאשר הנתבע הסיע כמה נוסעים לטול-כרם, ובתמורה גבה 50 שקל מכל נוסע. עוד נקבע כי הנתבע הפעיל את הרכב למטרה עסקית טהורה למשך תקופה ארוכה, ועל כן אין הפוליסה מכסה את התאונה. פועל יוצא מכך הוא שעל קרנית לפצות את התובעים בגין נזקיהם (בית משפט השלום - תא (קריות) 41540-11-12).

דרכים שונות לתגמל על הנסיעה

לפני חודש בקירוב הוכרע בבית המשפט מקרה אחר בעניין "הסעה בשכר". ב-30 באוקטובר 2010 אירעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), שבה היה מעורב רכב מסוג מיניבוס (להלן: "הרכב") ובה נפגעה י' (להלן: "התובעת"), כאשר הייתה נוסעת ברכב. כמו כן, בתאונה אירעו נזקים רבים לרכב עצמו. נציין כי באותה עת היה מבוטח הרכב בביטוח חובה ומקיף בחברת ביטוח (להלן: "חברת הביטוח"). בהתאם לאמור, עתרה התובעת לקבלת פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. התביעה הוגשה כנגד נהג הרכב, כנגד חברת הביטוח וכן כנגד הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

נעיר כי קרנית הגישה הודעת צד שלישי כנגד נהג הרכב וכן כנגד בעל הרכב (להלן: "הצדדים השלישיים"), דהיינו - אם יורה בית המשפט לקרנית לפצות את התובעת, הרי שקרנית תדרוש מהצדדים השלישיים שיפוי בהתאם. חברת הביטוח טענה כי פוליסת החובה שנערכה לרכב אינה מכסה נזקים שנגרמו בשימוש מסוג "הסעה בשכר", ולכן אין כיסוי ביטוחי לנזקי הגוף שנגרמו.

במשך הדיון בבית המשפט התברר כי הרכב אכן שימש להסעת נוסעים בשכר שעשה נהג הרכב, כקבלן עצמאי, בעבור צד שלישי שעוסק בשירותי הסעות. בית המשפט ציין כי במקרה זה מדובר בפעולה מובהקת מן הסוג שבא בגדרו של השימוש המיוחד המהווה "הסעה בשכר", ובהתאם לכך, בכפוף לפוליסה, לא נהנה הרכב מכיסוי ביטוחי לשימוש מסוג זה. לפיכך קבע בית המשפט כי חברת הביטוח אינה נושאת בחבות לפיצוי נזקי הגוף הנובעים מן התאונה.

עוד נפסק כי על קרנית לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. להשלמת התמונה נעיר כי הודעת הצד שלישי כנגד הצדדים השלישיים התקבלה במלואה ונקבע כי עליהם לשפותה. לעניין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב קבע בית המשפט כך: "שאלת ההסעה בשכר נטולת נפקות לצרכי הביטוח המקיף, בו הערכת הסיכון נסבה בעיקרה על שווי גוף הרכב - וזה אינו עשוי להשתנות בשל מספר האנשים שמובלים בו בגדרה של הסעה בשכר" (בית משפט השלום - תא (חדרה) 51887-01-12).

יתרה מזאת, תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986, (הידועות כפוליסה התקנית) קובעות בסעיף 17(4) לתוספת כי השימוש ברכב כולל "הסעת נוסעים בשכר למטרות רווח". מאחר שמדובר בפוליסה שתנאיה נקבעו בתקנות, אין חברת הביטוח יכולה להתנות על התנאים הללו באופן שיגרע ממצבו של המבוטח.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי לפני כמה שנים, אך רלוונטי מאוד גם כיום, הסיע פועל במפעל עובדות של אותו מפעל, ברכבו הפרטי, לעבודה ובחזרה ממנה. תמורת ההסעה הוא קיבל תוספת למשכורתו מהמעסיק. שם נקבע כי הפועל המסיע לא עבד כנהג המסיע פועלים, אלא כפועל במפעל שאין לנסיעתו לעבודה אופי עסקי, ולכן לא מדובר ב"הסעה בשכר" (בית המשפט המחוזי - ע"א 391/88). נדמה כי מקרה זה זהה באופיו למקרים שבהם נהגים מסיעים עובדים אחרים לעבודה או למקומות אחרים בדרך לעבודה תמורת תשלום סמלי, ולכן קרוב לודאי שמקרים אלה לא יוכרו כ"הסעה בשכר".

נציין כי בית המשפט העליון קבע שהמבחן האם מקרה נתון שקול ל"הסעה בשכר" בוחן את אופי הנסיעה. נסיעה שהיא למטרות רווח ובעלת צביון עסקי תענה להגדרה זו. עוד נקבע כי לא די בכך שמשולם כסף על-ידי הנוסעים ברכב או על-ידי צד שלישי לבעל הרכב לשם כיסוי הוצאותיו. תשלום שכזה אינו מצדיק פטור מאחריות לחברת הביטוח אם קיים סייג בפוליסה (בית המשפט העליון - ע"א 559/91).

עינינו הרואות כי סוגיית "הסעה בשכר" מורכבת וראוי שנתעדכן ונכיר בקיומה של תופעה זו. פרט חשוב נוסף הינו בחינת פוליסת הרכב והשאלה האם בכלל קיים סייג כזה בפוליסה. כפי שראינו, כאשר אנו מחליטים להעניק שירות של הסעה, בדרך לעבודה או בדרך למקום אחר, ובמשך הנסיעה נגרם נזק גוף, יש לבחון תחילה אם קיים סייג בפוליסה, ואם אכן קיים סייג שכזה, אזי יש לבחון את הגדרת המונח "הסעה בשכר" בהתאם למקרים שהובאו לעיל. להשלמת התמונה, נדמה כי סוגיית הנזקים לרכוש באותן נסיבות פשוטה יותר, הואיל וקיומה של הפוליסה התקנית (שאין להתנות על תנאיה לרעת המבוטח), קובעת כי השימוש ברכב כולל "הסעת נוסעים בשכר למטרות רווח".

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח. 

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה