"רעיונות הם אוברייטד, מה שחשוב זה איך הם יצאו לפועל"

במפגש "כלכלה על הבר", שעסק בחדשנות ופינטק, התארח היזם והמשקיע יוסי ורדי, לצידה של מיכל קיסוס הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בלאומי ■ "פינטק זה משהו שכבר היום משפיע על החיים הפיננסיים שלנו, גם אם אנחנו עוד לא מודעים לכך"

יוסי ורדי, מיכל קיסוס הרצוג / צילומים: איל יצהר
יוסי ורדי, מיכל קיסוס הרצוג / צילומים: איל יצהר

"פינטק, אם תרצו או לא, זה משהו שאנחנו חיים וחווים אותו כל יום, כל הזמן, בהתנהלות הפיננסית ובחיים שלנו כאינדיבידואלים. לכן החיבור בין פינטק לרגולציה הוא מעניין". כך אמרה בשבוע שעבר מיכל קיסוס הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בלאומי, במפגש שנערך במסגרת סדרת "כלכלה על הבר" של "גלובס" בשיתוף לאומי.

"למרות שבחמשת העשורים האחרונים הטכנולוגיה שיחקה תפקיד בסקטור הפיננסי בדרכים שאנחנו נוטים לקבל כמובנות מאליהן - החל מכרטיסי האשראי, דרך הכספומטים, מסדי נתונים, האינטרנט והמובייל - הטכנולוגיה הפיננסית, המכונה פינטק, מאפשרת שימוש בשירותי בנק חלופיים".

כשפינטק פוגש רגולציה

"המעבר מחברה צעירה ומרדנית לבוגרת ואחראית קורה בשני אופנים", הסבירה קיסוס הרצוג, "כשחברה צומחת ומתבגרת, או כאשר חברה נרכשת או מתמזגת עם חברה גדולה. לנדינגקלאב (Lendingclub) למשל, זו חברה שנחשבת הכוכבת של החדשנות הפיננסית. היא מציעה הלוואות בין אדם לאדם על פלטפורמה טכנולוגית די קלה. החברה צמחה והצליחה עד שיום בהיר אחד גילו בה הונאה. המנכ"ל אולץ להתפטר והמניה התרסקה ביותר מ-54%. הביקורת הפנימית, גוף שבדרך כלל קיים רק בחברות גדולות ובטח שלא בסטארט-אפים, הוא זה שגילה וחקר את ההונאה. בנקודה זו, הרגולטור מעצם הגודל והעניין, מחליט להתערב וכל מי שנמצא בתחום הזה חוטף, וחברות בתחום ה-p2p lending מדווחות על הפסדים ופיטורים. דוגמה נוספת זו סימפל (Simple) חברה שפיתחה אפליקציה לניהול תקציב. היא נרכשה על ידי בנק שנקרא BBVA. זו דוגמה לשיתוף פעולה שדווקא נראה כמוצלח מאוד לשני הצדדים, אך עם שיתוף הפעולה, נראה עתה שיש לסימפל קושי בגיוס לקוחות מסיבי לאור תהליכים רגולטורים בנקאיים של זיהוי לקוחות".

לא חייבים להתנגש בקיר בטון כשפוגשים רגולציה

מאידך, קיסוס הרצוג מבהירה שהמעבר והמפגש עם הרגולטור לא חייב להיות כמו התנגשות בקיר בטון כפי שמתארים זאת בפינטק. " WAZE זו דוגמה טובה. הם ידעו שאי אפשר להשתמש באפליקציה שלהם בזמן נהיגה וחשבו באופן חדשני ופיתחו פיצ'ר שאומר 'אינני הנהג'. יש עוד דוגמאות כאלה", היא אומרת."בהקשר נוסף, חשוב לציין שגם הרגולטורים ברחבי העולם אינם קופאים על השמרים - הם מזהים את המגמות סביבם, מנסים להשתנות בהתאם ולהתגמש. הם מבינים את השינויים בשוק, ומתפתחים בהתאם, על אף שבקצב איטי מדי. בארה"ב, למשל, הרגולטור פרסם נייר מדיניות הדוגל בחדשנות אחראית; בבריטניה, הוא מעודד בנקים וסטארט-אפים לחבור זה לזה באמצעות באמצעות פלטפורמה פתוחה. גם בישראל הרגולטור הולך לכיוון הזה".

להוכיח למשקיעים שניתן להתבגר אחרת

לדברי קיסוס הרצוג "פינטק הוא עדיין צעיר ומורד. לא סתם נפח ההשקעות העולמי בתחום בשנת 2015 עמד על כ-20 מיליארד דולר לעומת פחות ממיליארד דולר בתחילת 2010. ההפיכה למבוגר אחראי, שלב בו כבר מתקיים מפגש עם הרגולטור, לא מחייב טרגדיה שתביא את המשקיעים למשוך את ידיהם. אפשר להוכיח למשקיעים שניתן 'להתבגר' בצורה אחראית. רואים את זה קורה בעוד תעשיות - אובר (Uber) מתמודדת עם דיני עבודה, Airbnb מתמודדת עם דיני מיסים, ואילו eatwith, לצורך העניין, יצטרכו להתמודד עם דיני תברואה".

קיסוס הרצוג ציינה כי "זה לא אומר שהסטארט-אפים צריכים לעצור, להפסיק לרוץ ולהרים ידיים, אלא לדעת שיום אחד יגיע יום הדין הזה ולהבין איך כדאי להיערך אליו מבעוד מועד. חובת ההוכחה מול המשקיעים או מול הלקוחות, היא על הסטארט-אפ. כיום חברות מגייסות 'אקס-רגולטרים' וזה איתות חזק למשקיעים, שאותן חברות מכינות עצמן להתמודד עם הרגולטור".

אנשים קמים בבוקר עם טירוף בעיניים

בהמשך הערב עלה לבמה האורח המרכזי - המשקיע יוסי ורדי, מאבות ההיי-טק הישראלי, ממקימי מיראביליס, מארגן כנסים ומארח משקיעים זרים שמנסים לפצח את הסוד של ה"סטארט-אפ ניישן".

את ורדי ראיין בשיחה של "אחד על אחד", חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס".

- עד כמה ההגדרה של ישראל כסטארט-אפ ניישן עדיין רלבנטית ועד כמה היא עדיין קשורה לחדשנות?

"האם אנחנו 'סטארט-אפ ניישן' זו שאלה שמתחלקת לשניים: החלק המואר של העניין הוא שאין ספק שמה שקורה כאן אין לו אח ורע בעולם. יש כאן כמות עצומה של אנשים שקמים בבוקר עם טירוף בעיניים וכל אחד מהם רוצה לעשות משהו - לבנות, לעשות, להוכיח, לקדם. המוטיבציה היא לא רק הכסף. יש תיירות שלמה של אנשים שבאים לארץ לנסות לעמוד על הסוד הזה כדי לנסות להבין את התופעה הזו, וכולם חוזרים מכאן מתפעמים מהחומר האנושי שיש פה. אבל לצערי הרב אנחנו לא סטארטאפ ניישן אלא 'סטארט-אפ פראקשן' (fracation)".

הכסף חשוב מאוד אבל הוא לא הדבר העיקרי

- אז המוטיבציה המרכזית של מי שמקימים סטארט-אפ היא לא האקזיט?

"מניסיוני, מה שמעניין את הצעירים האלה זה להטביע חותם. הכסף חשוב מאוד אבל הוא בוודאי לא הדבר העיקרי. כפי שאמנים לא עושים אמנות בשביל כסף, גם לסטארט-אפיסטים יש רעיון והם שורפים את הכסף של הדירות של ההורים שלהם בשביל זה. כשאני חוזר הביתה אשתי אומרת לי 'צלצל עוד אחד שרוצה לשנות את העולם'. אנשים שעושים דברים מדהימים מחוברים אחרת".

עבור רבים, ורדי מוכר בתור השותף לאחת ההצלחות הראשונות והידועות ביותר של האקזיטים בישראל. למרות שחלפו מאז הרבה מים מתחת לגשר ההיי-טק הישראלי, ולמרות שחברות סטראט-אפ רבות נמכרו לחברות בינלאומיות, עד היום זכורה חברת מיראביליס, שורדי היה אחד מהמשקיעים העיקריים שלה. כשהוא נשאל באיזה פרמטרים הוא בודק רעיונות שמגיעים אליו ומנבא להם הצלחה הוא אומר "מאז 1996 עם תחילת האינטרנט השקעתי ב-86 'סיטואציות', כך אני מכנה את זה. חלק היו חברות, חלק עם רעיון, חלק רק מוכשרים. הייתי שותף ל-29 אקזיטים, אבל גם הייתי שותף ל-30 חברות שנסגרו.

"אם הייתי יודע אם רעיון שווה או לא, לא היו נסגרות לי 30 חברות. רעיונות הם אוברייטד. מה שחשוב זה איך מוציאים אותם אל הפועל. לרעיון אין חשיבות, אלא לביצוע. ולצורך הביצוע החשיבות העיקרית היא הכישרון.

"אני לא פסיכולוג, אבל יש לי אפשרות לזהות כישרון כי השקעתי בהרבה חברות שפועלות באמצעות אנשים שהם שליש מהגיל שלי. לפי זה אני מחליט אם להשקיע או לא. אני מחפש אנשים מוכשרים ונעימים שמסוגלים לעבוד בצוות, שיהיה להם רצון עז להצליח ושלא יפזרו כסף בכמויות".

- אילו מגמות שולטות היום בעולם החדשנות?

"נתחיל ממגמות ניהוליות. הדבר הכי מדהים שקרה בעשור האחרון זה אופן-אינובייישן. בחמש השנים האחרונות הפרדיגמה של NIH - Not invented here - הוחלפה ב-Fear of missing out. כלומר, החברות הגדולות הבינו שמשלושה ארבעה יזמים לפעמים יכול לצמוח משהו ענק. רואים את זה בכמות האסקלרטורים, הפיצ'ים, הסטראט-אפים בכמות שלא מתקבלת על הדעת. הדבר הזה שינה את כל התעשייה".

- איפה יש לישראל יתרון יחסי?

"יש מספר פלא שנקרא 400. בכל פעם שאני רואה מגמה או תחום מסוים בסטארט-אפים אני מגיע ל-400 שכלולים בו. ישראל היא שיקוף של הטרנדים העיקריים".

הטכנולוגיה יכולה להעצים את החירות או לקבור אותה

כשנשאל על יכולתה של החדשנות לפגוע בפרטיות הודה ורדי כי "אין ספק שיש פלישה לפרטיות. אני פותח את הבראוזר שלי ושואל איך לכל הרוחות הם יודעים שאני רוצה לנסוע לשם. היום מסמנים נקודות סביבך וככה בונים את כל הדמות שלך.

"לגבי החירות זה יותר מורכב וזה תלוי באופן השלטון. הטכנולוגיה יכולה להעצים את החירות או לקבור אותה. כמו המצאת הרובה או הקילשון. השאלה היא מי מחזיק את הכלי ואיך החברה משתמשת בכלי. הטכנולוגיה היא די נייטרלית ובסופו של דבר השאלה היא מה המוטיבציה של התושבים של המנהיגים ושל השליטים".

- חברות גדולות היו ונעלמו. האם גורלן של גוגל ופייסבוק יהיה דומה לגורל של נוקיה ויאהו?

"נוקיה היתה מלכת הטלפונים הסלולריים ומוטורולה לפניה. זה קרה גם ליאהו, ואני לא רואה סיבה שזה לא יקרה גם לגוגל ופייסבוק. לפני חמישים שנים אורך החיים של חברה באינדקס היה 63 שנה והיום הוא 13 שנים. הכול הרבה יותר מהיר והסיכוי למפלות גדול יותר. לגוגל יש אקו-סיסטם מאוד חזק אבל אולי יום אחד מישהו ימצא שהיא עושה משהו לא מתאים או לא כשר וזה יכול לקרות לכל חברה. היום חברות גדולות נעלמות כהרף עין כשהן עושות דברים לא אתים. מצד שני, גוגל ופייסבוק הן חברות עצומות. לא כדאי להספיד אותן והייתי מתמהמה עם מכירת המניות שלהן".

- כמו שאמר בזמנו פלאטו שרון 'מה אתה עשית בשביל המדינה?' - מה המדינה יכולה לעשות יותר והאם זה התפקיד שלה לפתח חדשנות?

"פלאטו שרון לא נמצא ברשימת אלה שאני מעריץ. ובעצם, למה שנשאל מה צריכה לעשות המדינה? בוא נשאל מה אנחנו יכולים לעשות בשבילה. כשהמדינה קמה הייתי בן שש והתחלנו מכלום וחצי. סע היום על איילון תסתכל ימינה ושמאלה וזה פלא פלאים. אז המדינה יכולה לעשות הרבה, לאו דווקא בתחום של ההיי-טק. יש עדיפויות גבוהות יותר אבל להיי-טק אין מה לקטר".

המשאב העיקרי בישראל הוא לא הגז בתמר או לווייתן

- כשנפתלי בנט מתעקש על חמש יחידות מתמטיקה זה בהכרח חדשנות?

"5 יותר טוב מ-4 ו-4 יותר טוב מ-3. אבל המשאב העיקרי בישראל הוא לא הגז בתמר או לווייתן, אלא 12 אלף טונות של מחצב משובח; חומר אפור שנמצא במוחם של כל החבר'ה המוכשרים שלנו. היום בישראל, אם אתה ילד מוכשר, לא חשוב מאיפה הגעת - יש לך סיכוי להתקדם. יש הרבה מאוד תוכניות גם מחוץ לתל-אביב - כמו תוכנית 'פירסט' של אביהו בן-נון שצריך לקבל עליה פרס ישראל. השאלה איך לוקחים כל ילד ונותנים לו להתקדם למקסימום שהוא יכול להגיע".

- איך סטארט-אפים מתמודדים עם תהליך הטמעה שאכן יצליח?

"הרבה מאוד מהרכישות לא עולות יפה כי אחד מתחום הלוויתן והשני מתחום העכבר. הסטארט-אפ מצליח בגלל התרבות שלו והחברה האחרת. אבל נוצרים קלאשים פעם אחר פעם בין התרבויות ובדרך כלל הקורבן זה החברה הקטנה.

"לפעמים העניין הזה עובד אבל צריך להבין שזה שתי תרבויות לגמרי. אם אין 'צ'מפיון' בחברה הרוכשת, אחד שיש לו מעמד ויש לו עניין שהחברה הנרכשת תמשיך לתפקד, אז יש בעיה גדולה".

- מדברים הרבה על החדירה העמוקה של בינה מלאכותית שבאה על חשבון עבודה של אנשים, כמו גוגל טרנסלייט, בנקים ופינטק. מה יעשו האנשים העובדים?

"המגמה הזו תלך ותגדל, אבל כל טכנולוגיה חדשה מייצרת שוק חדש לעובדים. פעם אמרו - יש מחשבים אז אף אחד לא יצטרך יותר נייר. באה HP עם המדפסת הביתית והנה, כולם קונים עוד ועוד ניירות".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988