גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רעיונות הם אוברייטד, מה שחשוב זה איך הם יצאו לפועל"

במפגש "כלכלה על הבר", שעסק בחדשנות ופינטק, התארח היזם והמשקיע יוסי ורדי, לצידה של מיכל קיסוס הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בלאומי ■ "פינטק זה משהו שכבר היום משפיע על החיים הפיננסיים שלנו, גם אם אנחנו עוד לא מודעים לכך"

יוסי ורדי, מיכל קיסוס הרצוג / צילומים: איל יצהר
יוסי ורדי, מיכל קיסוס הרצוג / צילומים: איל יצהר

"פינטק, אם תרצו או לא, זה משהו שאנחנו חיים וחווים אותו כל יום, כל הזמן, בהתנהלות הפיננסית ובחיים שלנו כאינדיבידואלים. לכן החיבור בין פינטק לרגולציה הוא מעניין". כך אמרה בשבוע שעבר מיכל קיסוס הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בלאומי, במפגש שנערך במסגרת סדרת "כלכלה על הבר" של "גלובס" בשיתוף לאומי.

"למרות שבחמשת העשורים האחרונים הטכנולוגיה שיחקה תפקיד בסקטור הפיננסי בדרכים שאנחנו נוטים לקבל כמובנות מאליהן - החל מכרטיסי האשראי, דרך הכספומטים, מסדי נתונים, האינטרנט והמובייל - הטכנולוגיה הפיננסית, המכונה פינטק, מאפשרת שימוש בשירותי בנק חלופיים".

כשפינטק פוגש רגולציה

"המעבר מחברה צעירה ומרדנית לבוגרת ואחראית קורה בשני אופנים", הסבירה קיסוס הרצוג, "כשחברה צומחת ומתבגרת, או כאשר חברה נרכשת או מתמזגת עם חברה גדולה. לנדינגקלאב (Lendingclub) למשל, זו חברה שנחשבת הכוכבת של החדשנות הפיננסית. היא מציעה הלוואות בין אדם לאדם על פלטפורמה טכנולוגית די קלה. החברה צמחה והצליחה עד שיום בהיר אחד גילו בה הונאה. המנכ"ל אולץ להתפטר והמניה התרסקה ביותר מ-54%. הביקורת הפנימית, גוף שבדרך כלל קיים רק בחברות גדולות ובטח שלא בסטארט-אפים, הוא זה שגילה וחקר את ההונאה. בנקודה זו, הרגולטור מעצם הגודל והעניין, מחליט להתערב וכל מי שנמצא בתחום הזה חוטף, וחברות בתחום ה-p2p lending מדווחות על הפסדים ופיטורים. דוגמה נוספת זו סימפל (Simple) חברה שפיתחה אפליקציה לניהול תקציב. היא נרכשה על ידי בנק שנקרא BBVA. זו דוגמה לשיתוף פעולה שדווקא נראה כמוצלח מאוד לשני הצדדים, אך עם שיתוף הפעולה, נראה עתה שיש לסימפל קושי בגיוס לקוחות מסיבי לאור תהליכים רגולטורים בנקאיים של זיהוי לקוחות".

לא חייבים להתנגש בקיר בטון כשפוגשים רגולציה

מאידך, קיסוס הרצוג מבהירה שהמעבר והמפגש עם הרגולטור לא חייב להיות כמו התנגשות בקיר בטון כפי שמתארים זאת בפינטק. " WAZE זו דוגמה טובה. הם ידעו שאי אפשר להשתמש באפליקציה שלהם בזמן נהיגה וחשבו באופן חדשני ופיתחו פיצ'ר שאומר 'אינני הנהג'. יש עוד דוגמאות כאלה", היא אומרת."בהקשר נוסף, חשוב לציין שגם הרגולטורים ברחבי העולם אינם קופאים על השמרים - הם מזהים את המגמות סביבם, מנסים להשתנות בהתאם ולהתגמש. הם מבינים את השינויים בשוק, ומתפתחים בהתאם, על אף שבקצב איטי מדי. בארה"ב, למשל, הרגולטור פרסם נייר מדיניות הדוגל בחדשנות אחראית; בבריטניה, הוא מעודד בנקים וסטארט-אפים לחבור זה לזה באמצעות באמצעות פלטפורמה פתוחה. גם בישראל הרגולטור הולך לכיוון הזה".

להוכיח למשקיעים שניתן להתבגר אחרת

לדברי קיסוס הרצוג "פינטק הוא עדיין צעיר ומורד. לא סתם נפח ההשקעות העולמי בתחום בשנת 2015 עמד על כ-20 מיליארד דולר לעומת פחות ממיליארד דולר בתחילת 2010. ההפיכה למבוגר אחראי, שלב בו כבר מתקיים מפגש עם הרגולטור, לא מחייב טרגדיה שתביא את המשקיעים למשוך את ידיהם. אפשר להוכיח למשקיעים שניתן 'להתבגר' בצורה אחראית. רואים את זה קורה בעוד תעשיות - אובר (Uber) מתמודדת עם דיני עבודה, Airbnb מתמודדת עם דיני מיסים, ואילו eatwith, לצורך העניין, יצטרכו להתמודד עם דיני תברואה".

קיסוס הרצוג ציינה כי "זה לא אומר שהסטארט-אפים צריכים לעצור, להפסיק לרוץ ולהרים ידיים, אלא לדעת שיום אחד יגיע יום הדין הזה ולהבין איך כדאי להיערך אליו מבעוד מועד. חובת ההוכחה מול המשקיעים או מול הלקוחות, היא על הסטארט-אפ. כיום חברות מגייסות 'אקס-רגולטרים' וזה איתות חזק למשקיעים, שאותן חברות מכינות עצמן להתמודד עם הרגולטור".

אנשים קמים בבוקר עם טירוף בעיניים

בהמשך הערב עלה לבמה האורח המרכזי - המשקיע יוסי ורדי, מאבות ההיי-טק הישראלי, ממקימי מיראביליס, מארגן כנסים ומארח משקיעים זרים שמנסים לפצח את הסוד של ה"סטארט-אפ ניישן".

את ורדי ראיין בשיחה של "אחד על אחד", חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס".

- עד כמה ההגדרה של ישראל כסטארט-אפ ניישן עדיין רלבנטית ועד כמה היא עדיין קשורה לחדשנות?

"האם אנחנו 'סטארט-אפ ניישן' זו שאלה שמתחלקת לשניים: החלק המואר של העניין הוא שאין ספק שמה שקורה כאן אין לו אח ורע בעולם. יש כאן כמות עצומה של אנשים שקמים בבוקר עם טירוף בעיניים וכל אחד מהם רוצה לעשות משהו - לבנות, לעשות, להוכיח, לקדם. המוטיבציה היא לא רק הכסף. יש תיירות שלמה של אנשים שבאים לארץ לנסות לעמוד על הסוד הזה כדי לנסות להבין את התופעה הזו, וכולם חוזרים מכאן מתפעמים מהחומר האנושי שיש פה. אבל לצערי הרב אנחנו לא סטארטאפ ניישן אלא 'סטארט-אפ פראקשן' (fracation)".

הכסף חשוב מאוד אבל הוא לא הדבר העיקרי

- אז המוטיבציה המרכזית של מי שמקימים סטארט-אפ היא לא האקזיט?

"מניסיוני, מה שמעניין את הצעירים האלה זה להטביע חותם. הכסף חשוב מאוד אבל הוא בוודאי לא הדבר העיקרי. כפי שאמנים לא עושים אמנות בשביל כסף, גם לסטארט-אפיסטים יש רעיון והם שורפים את הכסף של הדירות של ההורים שלהם בשביל זה. כשאני חוזר הביתה אשתי אומרת לי 'צלצל עוד אחד שרוצה לשנות את העולם'. אנשים שעושים דברים מדהימים מחוברים אחרת".

עבור רבים, ורדי מוכר בתור השותף לאחת ההצלחות הראשונות והידועות ביותר של האקזיטים בישראל. למרות שחלפו מאז הרבה מים מתחת לגשר ההיי-טק הישראלי, ולמרות שחברות סטראט-אפ רבות נמכרו לחברות בינלאומיות, עד היום זכורה חברת מיראביליס, שורדי היה אחד מהמשקיעים העיקריים שלה. כשהוא נשאל באיזה פרמטרים הוא בודק רעיונות שמגיעים אליו ומנבא להם הצלחה הוא אומר "מאז 1996 עם תחילת האינטרנט השקעתי ב-86 'סיטואציות', כך אני מכנה את זה. חלק היו חברות, חלק עם רעיון, חלק רק מוכשרים. הייתי שותף ל-29 אקזיטים, אבל גם הייתי שותף ל-30 חברות שנסגרו.

"אם הייתי יודע אם רעיון שווה או לא, לא היו נסגרות לי 30 חברות. רעיונות הם אוברייטד. מה שחשוב זה איך מוציאים אותם אל הפועל. לרעיון אין חשיבות, אלא לביצוע. ולצורך הביצוע החשיבות העיקרית היא הכישרון.

"אני לא פסיכולוג, אבל יש לי אפשרות לזהות כישרון כי השקעתי בהרבה חברות שפועלות באמצעות אנשים שהם שליש מהגיל שלי. לפי זה אני מחליט אם להשקיע או לא. אני מחפש אנשים מוכשרים ונעימים שמסוגלים לעבוד בצוות, שיהיה להם רצון עז להצליח ושלא יפזרו כסף בכמויות".

- אילו מגמות שולטות היום בעולם החדשנות?

"נתחיל ממגמות ניהוליות. הדבר הכי מדהים שקרה בעשור האחרון זה אופן-אינובייישן. בחמש השנים האחרונות הפרדיגמה של NIH - Not invented here - הוחלפה ב-Fear of missing out. כלומר, החברות הגדולות הבינו שמשלושה ארבעה יזמים לפעמים יכול לצמוח משהו ענק. רואים את זה בכמות האסקלרטורים, הפיצ'ים, הסטראט-אפים בכמות שלא מתקבלת על הדעת. הדבר הזה שינה את כל התעשייה".

- איפה יש לישראל יתרון יחסי?

"יש מספר פלא שנקרא 400. בכל פעם שאני רואה מגמה או תחום מסוים בסטארט-אפים אני מגיע ל-400 שכלולים בו. ישראל היא שיקוף של הטרנדים העיקריים".

הטכנולוגיה יכולה להעצים את החירות או לקבור אותה

כשנשאל על יכולתה של החדשנות לפגוע בפרטיות הודה ורדי כי "אין ספק שיש פלישה לפרטיות. אני פותח את הבראוזר שלי ושואל איך לכל הרוחות הם יודעים שאני רוצה לנסוע לשם. היום מסמנים נקודות סביבך וככה בונים את כל הדמות שלך.

"לגבי החירות זה יותר מורכב וזה תלוי באופן השלטון. הטכנולוגיה יכולה להעצים את החירות או לקבור אותה. כמו המצאת הרובה או הקילשון. השאלה היא מי מחזיק את הכלי ואיך החברה משתמשת בכלי. הטכנולוגיה היא די נייטרלית ובסופו של דבר השאלה היא מה המוטיבציה של התושבים של המנהיגים ושל השליטים".

- חברות גדולות היו ונעלמו. האם גורלן של גוגל ופייסבוק יהיה דומה לגורל של נוקיה ויאהו?

"נוקיה היתה מלכת הטלפונים הסלולריים ומוטורולה לפניה. זה קרה גם ליאהו, ואני לא רואה סיבה שזה לא יקרה גם לגוגל ופייסבוק. לפני חמישים שנים אורך החיים של חברה באינדקס היה 63 שנה והיום הוא 13 שנים. הכול הרבה יותר מהיר והסיכוי למפלות גדול יותר. לגוגל יש אקו-סיסטם מאוד חזק אבל אולי יום אחד מישהו ימצא שהיא עושה משהו לא מתאים או לא כשר וזה יכול לקרות לכל חברה. היום חברות גדולות נעלמות כהרף עין כשהן עושות דברים לא אתים. מצד שני, גוגל ופייסבוק הן חברות עצומות. לא כדאי להספיד אותן והייתי מתמהמה עם מכירת המניות שלהן".

- כמו שאמר בזמנו פלאטו שרון 'מה אתה עשית בשביל המדינה?' - מה המדינה יכולה לעשות יותר והאם זה התפקיד שלה לפתח חדשנות?

"פלאטו שרון לא נמצא ברשימת אלה שאני מעריץ. ובעצם, למה שנשאל מה צריכה לעשות המדינה? בוא נשאל מה אנחנו יכולים לעשות בשבילה. כשהמדינה קמה הייתי בן שש והתחלנו מכלום וחצי. סע היום על איילון תסתכל ימינה ושמאלה וזה פלא פלאים. אז המדינה יכולה לעשות הרבה, לאו דווקא בתחום של ההיי-טק. יש עדיפויות גבוהות יותר אבל להיי-טק אין מה לקטר".

המשאב העיקרי בישראל הוא לא הגז בתמר או לווייתן

- כשנפתלי בנט מתעקש על חמש יחידות מתמטיקה זה בהכרח חדשנות?

"5 יותר טוב מ-4 ו-4 יותר טוב מ-3. אבל המשאב העיקרי בישראל הוא לא הגז בתמר או לווייתן, אלא 12 אלף טונות של מחצב משובח; חומר אפור שנמצא במוחם של כל החבר'ה המוכשרים שלנו. היום בישראל, אם אתה ילד מוכשר, לא חשוב מאיפה הגעת - יש לך סיכוי להתקדם. יש הרבה מאוד תוכניות גם מחוץ לתל-אביב - כמו תוכנית 'פירסט' של אביהו בן-נון שצריך לקבל עליה פרס ישראל. השאלה איך לוקחים כל ילד ונותנים לו להתקדם למקסימום שהוא יכול להגיע".

- איך סטארט-אפים מתמודדים עם תהליך הטמעה שאכן יצליח?

"הרבה מאוד מהרכישות לא עולות יפה כי אחד מתחום הלוויתן והשני מתחום העכבר. הסטארט-אפ מצליח בגלל התרבות שלו והחברה האחרת. אבל נוצרים קלאשים פעם אחר פעם בין התרבויות ובדרך כלל הקורבן זה החברה הקטנה.

"לפעמים העניין הזה עובד אבל צריך להבין שזה שתי תרבויות לגמרי. אם אין 'צ'מפיון' בחברה הרוכשת, אחד שיש לו מעמד ויש לו עניין שהחברה הנרכשת תמשיך לתפקד, אז יש בעיה גדולה".

- מדברים הרבה על החדירה העמוקה של בינה מלאכותית שבאה על חשבון עבודה של אנשים, כמו גוגל טרנסלייט, בנקים ופינטק. מה יעשו האנשים העובדים?

"המגמה הזו תלך ותגדל, אבל כל טכנולוגיה חדשה מייצרת שוק חדש לעובדים. פעם אמרו - יש מחשבים אז אף אחד לא יצטרך יותר נייר. באה HP עם המדפסת הביתית והנה, כולם קונים עוד ועוד ניירות".

עוד כתבות

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

סיפורי ליל סדר בימים שלפני הקורונה

עברנו את פרעה, נעבור גם את הקורונה: שייקה לוי, דב מורן ואחרים על לילות סדר בלתי נשכחים

ליל סדר כזה לא היה לנו מעולם ● רגע לפני שהציבור מתיישב לשולחן הסגר, ביקשנו מבכירים במשק, אנשי רוח ופוליטיקאים לחזור אל ליל הסדר הזכור להם ביותר בחייהם ● בימים שלפני הקורונה

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

עליות חדות בסיום המסחר בוול סטריט לאחר שסנדרס פרש מהמרוץ לנשיאות

הסנאטור ברני סנדרס נשר מהמירוץ לנשיאות ● נעילה שלילית בבורסות סין, יפן עלתה בלמעלה מ-2% ● טראמפ האשים אתמול את ארגון הבריאות העולמי בכך שטעה "בכל היבט" של הטיפול במגפת הקורונה

מפלס הכנרת עולה? מה אפשר לקנות מסביב לה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מפלס הכנרת בעלייה? איזה נכס אפשר לקנות מסביב לה

קוטג' בן 5 חדרים ב-1.63 מיליון שקל או בית בן 8 חדרים ב-1.2 מיליון

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

ועד טייסי ארקיע נגד היו"ר: "מוביל את החברה לפירוק"

הוועד שיגר מכתב חריף ליו"ר ארקיע בו הוא מאשים אותו בהתנהלות שמסבה נזק לחברה ● דורש לקבל את המושכות בדיונים מול משרד האוצר ● חורמרו: "לא אמרתי פירוק, אם המדינה לא תתעורר מהר ארקיע תישאר בהדממה"

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל

לפי בדיקת ארגון התעופה העולמי, משבר הקורונה עומד לפגוע משמעותית בענף התעופה בישראל ויוביל לירידה משמעותית של מיליוני נוסעים בביקוש לטיסות ● המחזור הכספי של החברות הישראליות צפוי לרדת בכ-2.3 מיליארד דולר בעקבות עוצר הטיסות

דירת 4 חדרים בלוד / צילום: יח"צ

עסקה בעיצומם של ימי המגפה: כמה עלתה דירת 4 חדרים בלוד

אילו נכסים נוספים נמכרו והושכרו לאחרונה בערד ורמת גן?

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל

העסקה לאספקת מיכשור וחומרים שיאפשרו ביצוע של 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות בוצעה מול חברת AID GENOMICS – השותף של BGI בישראל ● במסגרת עסקה זו יסופק ציוד למעבדות של קופות החולים

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

גוגל והסנאט האמריקאי אסרו על עובדיהם להשתמש בזום

בגלל פרצות אבטחה: גוגל שלחה דוא"ל לכל העובדים שהתקינו את אפליקציית שיחות הווידאו הפופולרית והודיעה להם כי האפליקציה תיחסם עוד השבוע ● וכמה ישראלים חגגו את ליל הסדר באפליקציה?

מלון שטרקמן בנהריה / צילום: אורי אקרמן

המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

בעלי המלונות המשפחתיים חטפו מכה קשה, אולי קטלנית, מהתפרצות מגפת הקורונה. שלושה מהם מספרים על ההתמודדות עם העצירה הפתאומית והמוחלטת של העבודה, ועל הצורך בעזרה מהממשלה

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

דגלי בריטניה ודגלי האיחוד האירופי מונפים מול הפרלמנט בלונדון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מתקרבים להדפסת כסף: בנק אוף אינגלנד יספק מימון זמני לממשלת בריטניה

זאת על מנת לסייע בהתמודדות עם השיבושים בשווקים שגורמת מגפת הקורונה ● בהודעה הרשמית לא פורט סכום המזומן אותו יעביר הבנק אוף אינגלנד לממשלה

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון שוחרר מטיפול נמרץ; יישאר באשפוז בבית החולים

צבא גרמניה יעביר מכונות הנשמה לבריטניה, מרקל הפצירה בציבור הגרמני להישמע להנחיות "למרות מזג האוויר היפה", הרשויות בספרד רואות "סימנים מעודדים" במלחמה בהפצת הנגיף וגם באיטליה שוקלים יציאה הדרגתית מצעדי הסגר

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

נכנסת לתחרות המקומית: אמזון במבצע ראשון בישראל

ענקית הקמעונאות יוצאת במבצע התקף לאתר המקומי שלה בישראל במסגרתו תעניק 10% הנחה על כל קנייה, בהגבלה לסכום של עד 20 דולר לכל קנייה בשילוח מקומי ●  מדובר ביוזמה של אמזון ולא מבצע של ספק זה או אחר