הכתבה בשיתוף משפטיפ

בעידן של ימינו, בו העולם הוא כפר אחד קטן, נרקמות מערכות יחסים בין אנשים ממדינות שונות ומרוחקות. בישראל התופעה נפוצה מאוד, הן בשל היותה ארץ תיירותית והן בשל כניסתם של עובדים זרים לשוק העבודה בארץ. עולה השאלה האם ניתן לקיים בישראל זוגיות עם אזרח זר - או שמא מדובר באהבה בלתי אפשרית וחסרת סיכוי?

הסדרת מעמדו של בן זוג זר

במצב עניינים רגיל, כאשר בני זוג רוקמים קשר של זוגיות, הם חופשיים לחיות יחד ללא כל תנאי או מכשול, אולם כאשר מדובר על מערכת יחסים בין אזרח ישראל לבין בת זוג זרה, או להפך - המצב מורכב. זאת בעיקר לאור הצורך להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר, שכן אם לא יעשה כן, ייתכן כי יגורש מישראל, והשניים ייאלצו להיפרד בעל-כורחם.

משרד הפנים הוא הגוף האחראי על הסדרת מעמדם של אזרחים זרים בישראל, התהליך מצריך אורך-רוח מצד בני הזוג, אולם אפשרי.

המדיניות כיום, שעברה שינויים רבים בשנים האחרונות, מאפשרת להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר בשתי דרכים שונות: האחת - באמצעות חיים משותפים כידועים בציבור; והשנייה - באמצעות נישואים אזרחיים. לכל אחת מן הדרכים יש יתרונות וחסרונות, ועל-מנת לבחור במסלול המתאים ביותר, כדאי להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום.

חיים משותפים כידועים בציבור

האפשרות הראשונה היא הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר על בסיס חיים כידועים בציבור. זהו מונח משפטי, סטטוס טעון הוכחה, שמשמעותו היא שבני הזוג מקיימים מערכת יחסים אינטימית ומשק-בית משותף.

אם בני הזוג בחרו במסלול זה, עליהם להגיש בקשה להארכת רישיון ישיבתו של בן הזוג בישראל. לבקשה יש לצרף מסמכים המעידים על קיומה של מערכת יחסים בין הצדדים וקיום משק-בית משותף. לאחר הגשת הבקשה, בני הזוג יוזמנו, כל אחד בנפרד, לראיון על-ידי פקיד במשרד הפנים, אשר מטרתו היא לבחון את אמיתות הקשר.

אם הבקשה להסדרת מעמד תתקבל, בן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה בסיסית למשך 3 שנים. לאחר תקופה זו, יתחיל תהליך מדורג של שדרוג אשרת השהייה, אשר תכלול זכויות נוספות כגון ביטוח בריאות. הליך זה נמשך 4 שנים, ובסופו, בכפוף לבדיקה נוספת של הקשר הזוגי ולאחר 7 שנים בסך-הכול, יוכל בן הזוג הזר להגיש בקשה למעמד של תושב קבע.

נישואים עם בן זוג זר

האפשרות השנייה היא הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר באמצעות נישואים. תהליך זה דומה מאוד לתהליך שתואר לעיל בהגשת בקשת הסדרה על בסיס חיים משותפים, אולם הוא קצר יותר. ככלל, התהליך יארך 4.5 שנים, ולא 7 שנים, ובסופו תינתן אזרחות לבן הזוג הזר. זאת בשונה מתהליך הסדרה על בסיס ידועים בציבור, אז בסופו יוכל בן הזוג הזר לקבל, כאמור, תושבות קבע בלבד.

איזו מבין האפשרויות עדיפה?

מחד, הסדרת המעמד על בסיס נישואים אורך 4.5 שנים, לעומת 7 שנים, ובסופה יקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח. מנגד, הסדרת המעמד על בסיס הגדרה של ידועים בציבור אינה מצריכה מבני הזוג לצאת מהארץ כדי להינשא בנישואים אזרחיים, דבר אשר מסכן את האפשרות של בן הזוג הזר לשוב לישראל.

יתרה מזאת, ההבדלים בין תושבות קבע לאזרחות אינם מהותיים כל-כך ומסתכמים למעשה בזכות לבחור ולהיבחר לכנסת ישראל. בכל הנוגע לזכויות אחרות, לרבות זכויות מהמוסד לביטוח לאומי, לתושב קבע יש את אותן זכויות כמו לאזרח.

המסקנה, כפי שנאמר בפתח הדברים, היא אפוא לפנות לייעוץ משפטי של משרד עורכי דין המתמחה בתחום ולקבל את חוות-דעתו המקצועית לכל מקרה לגופו.

עו"ד ניצן הראל עוסקת בתחום מינהלי והסדרת מעמד, שותפה מנהלת במשרד עו"ד הראל נבון. 

הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.