ילד נזקק - לא מה שחשבתם

לא פעם הורים מאבדים פרופורציה במאבק הגירושים - ושוכחים את טובת הילדים

גירושין – ממה צריך להיזהר? / צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
גירושין – ממה צריך להיזהר? / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

כשמדברים על ילד אשר מעמדו מוכרז כ"נזקק" על-ידי בית המשפט בהמלצת רשויות הרווחה, אנשים נוטים לדמיין דמות של יתום דיקנסי, לבוש סחבות, המבקש לקבל עוד דייסה. למעשה, בתי המשפט לענייני משפחה מכריזים על נזקקות גם עבור ילדים מבתים נורמטיביים ואמידים כלכלית, אשר הוריהם איבדו כל פרופורציה במאבק הגירושים ביניהם, ובדרך שכחו את טובת הילדים. 

מקרה כזה ניצב בפני בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, לאור פנייה של עובדת סוציאלית אשר עתרה להכריז על 3 אחים כ"קטינים נזקקים", תוך מתן צו טיפול והשגחה בקהילה למשך שנה. הסדרי טיפול אלה כוללים הסדרי שהייה קבועים של הילדים אצל האב, טיפול רגשי ומעקב פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש לילדים, הדרכת הורים לאם ולאב וטיפול משפחתי של האב עם ילדיו לחיזוק הקשר. 

עד לפני כשנה היחסים בין ההורים הגרושים התנהלו ללא אירועים מיוחדים, אך בספטמבר 2015 האם התלוננה על התנהגות אלימה של האב כלפי הילדים. תלונה זאת פתחה תיבת פנדורה של עוינות בין ההורים, כשהאם מאשימה את האב בהתנהגות לא הולמת, והאב מאשים את האם כי היא מחבלת ביחסיו עם ילדיו. שני ההורים עירבו את הילדים במאבק, כשכל צד מנסה לגרור את תמיכת הילדים אליו, וכתוצאה מכך הילדים נקלעו לקונפליקט נאמנויות, אשר הרע מאד את מצבם הנפשי.

על-פי אבחון של מומחה מטעם בית המשפט, שלשת הילדים סובלים כיום מלקות למידה ותת-הישגיות לימודית, והבנים אף סובלים מליקוי נוירו-פסיכולוגי, המפחית מיכולתם להגיע להישגים ומשפיע גם על יכולת ההסתגלות החברתית שלהם. כשכל אלה מצטרפים למצבם הרגשי הקשה של הילדים, הם ניצבים בפני סיכון התפתחותי של ממש. 

האם טענה כי מצבם של הילדים אינו חמור כתמונה המצטיירת בפני בית המשפט, ובכל מקרה ניתן לנקוט אמצעים דרסטיים פחות מאשר הכרזת נזקקות מכוח חוק הנוער, הכרזה שיוצרת סטיגמה קשה עבור הילדים.

בית המשפט דחה את הטענה. מטרת ההכרזה על הילדים כנזקקים אינה להעניש את ההורים או את הילדים, אלא להעמיד בפני גורמי הטיפול ובית המשפט אמצעים דרסטיים וחריפים למקרה של הידרדרות נוספת במצבם של הילדים, אשר כבר כיום מצויים בסיכון גבוה לשלומם הנפשי וההתפתחותי.

באמצעות הכרזת הנזקקות יוכל בית המשפט לפעול באופן מיידי, לדוגמה באמצעות הוצאת הילדים מבית ההורים למוסדות, אם ייווכח כי ההורים לא הפנימו את המסר, אינם משתפים פעולה עם הטיפולים הנדרשים מהם וממשיכים לערב את הילדים בסכסוך הקשה ביניהם.

בית המשפט ציין כי הגיע למצב של הכרזת הנזקקות רק לאחר שמיצה אמצעים דרסטיים פחות להתניע שיתוף-פעולה בין ההורים, אך נוכח לדעת כי רק איום בלקיחת הילדים מביתם הביא את האם לאפשר את קיומם של הסדרי שהות בין האב לילדיו והביא את האב להשתתף בסדנאות הורות.

כמו כן, מעמד הנזקקות מאפשר לבית המשפט לכפות טיפולים גם על הילדים, אשר מתקשים להבין שהחלטותיו של בית המשפט הן לטובתם, ועקב מצבם הרגשי גם מתקשים לשתף פעולה עימן.  

הכרזת הנזקקות אכן יוצרת סטיגמה בעייתית, אך יותר משהיא משחירה את הילדים - היא מהווה אות קין על ההורים, שלמעשה כשלו בתפקידם, עד כי המדינה נאלצה להתערב ולקחת את מושכות ההורות לידיה.

למדינה יש את הסמכות לכך גם במקרים שאינם נתפסים כקיצוניים, אך נוצרת פגיעה ממשית בשלמות נפשם של הילדים, אשר הוריהם רואים את המאבק ביניהם מעל לכל. 

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988