גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רציו משלימה המימון הבנקאי לפיתוח לוויתן; תגייס 100 מיליון ד' באג"ח

רציו, שמחזיקה ב-15% ממאגר לוויתן, משלימה הרכבת קונסורציום בנקאי שיממן 70% מחלקה בפיתוח ■ תגייס באמצעות אג"ח כ-100 מיליון דולר

מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס

התקדמות בפיתוח מאגר הגז הגדול בישראל - לוויתן. חברת רציו, השותפה הקטנה במאגר, משלימה את גיוס המימון הבכיר למימון חלקה בפיתוח המאגר והחלה בגיוס ההון העצמי. בסך-הכול עלות הפיתוח הראשונה של מאגר לוויתן מוערכת ב-3.5-4 מיליארד דולר כך שרציו אמורה להשתתף במימון בהיקף כספי של 600 מיליון דולר.

יש לציין כי שוויו של מאגר לוויתן הנגזר מרציו עומד על 5.15 מיליארד דולר (במונחי שלב פיתוח ראשון). עוד יש לציין כי בשבוע שעבר הודיע יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, כי גם קבוצת דלק השלימה את חלקה בגיוס המימון הבנקאי באמצעות הלוואת גישור.

השקעתה של רציו, שנמצאת בשליטת אנשי העסקים יגאל לנדאו וליגד רוטלוי, אמורה לבוא משני מקורות: המקור הראשון הוא מימון בנקאי שיעמוד על 70% מהיקף ההשקעה, כלומר כ-420 מיליון דולר, והחלק השני יבוא מהון עצמי של 180 מיליון דולר. בקופת החברה יש כיום כ-100 מיליון דולר והחברה החלה במהלך לגיוס יתרת הכספים באמצעות הנפקת אג"ח.

המימון הבנקאי

הסגירה של רציו מול המערכת הבנקאית הבינלאומית ארכה זמן רב, פרויקטים בסדר גודל כזה דורשים הקפדה מדויקת על הפרטים הקטנים שעיקרם יכולת החזר החוב והבטוחות שישועבדו בשעבוד ראשון לטובת המערכת הבנקאית.

גורמים המעורים בפרטי הסגירה הבנקאית של רציו אמרו בימים האחרונים ל"גלובס" כי המערכת הבנקאית חיכתה עם הסגירה הפיננסית לשני דברים מרכזיים: 1. חוזה אסטרטגי עם לקוח עוגן. 2. העמדת הון עצמי.

בשבועות האחרונים הועמדו בקבוקי השמפניה בכוננות לקראת פתיחה כשהלקוח האסטרטגי, חברת החשמל הירדנית, חתם על חוזה ארוך טווח עם השותפות. הנתון השני, העמדת ההון העצמי, יוצא לדרך כשרציו העבירה באמצעות חתמי ההנפקה (לידר חיתום ודיסקונט חיתום) טיוטת שטר נאמנות להערות המשקיעים. המועד האחרון להערות נקבע לסוף החודש.

המשמעות היא שבנובמבר השנה, אם לא יקרה משהו חריג, תשלים רציו את גיוס האג"ח, שיעמוד על כ-300 מיליון שקל, ובכך תשלים את העמדת ההון העצמי לפיתוח המאגר.

המערכת הבנקאית

את המימון הבנקאי יוביל קונסורציום של בנקים זרים. זהות כל השותפים בקונסורציום עדיין לא ידועה, אך היא תורכב לפחות משני בנקים, HSBC ודויטשה בנק. נראה כי בשלב הראשון המערכת הבנקאית הישראלית לא תיקח חלק במימון הבנקאי, אך המערכת הזרה מנוסה במימון פרויקטים תשתיתיים בסדר גודל כזה ויש לה גם ניסיון טוב עם מימון מאגר "תמר". 

גורמים המעורים בפרטי הסגירה הבנקאית מסרו ל"גלובס" כי בשלב השני תיכנס המערכת הבנקאית הישראלית לתמונה, בעיקר דרך הידברות עם המערכת הזרה על כניסה כמממן משני.

נתון שיש לשים אליו לב בכל הנוגע לסגירה הבנקאית, הוא חלקו של דויטשה בנק במהלך. דויטשה בנק נמצא כעת בהליך לא פשוט מול הרגולציה האמריקאית, הליך שגורר אותו מעבר לתשלום הקנס הצפוי (14 מיליארד דולר בנקודת זמן זו) להליך של שימור לקוחות. האם במצב עניינים כזה יכול הבנק לקחת חלק במימון פרויקטים בסדר גודל כ"לווויתן"? לא ברור. דויטשה הוא למעשה הנקודה החלשה בקונסורציום הבנקים שיממנו את חלקה של רציו בתהליך.

גורמים המקורבים לסגירה הבנקאית אמרו ל"גלובס" כי הם מודעים למצבו של דויטשה בנק, אך אינם מוטרדים מכך יתר על המידה. למה לא? כי דויטשה הוא הבנק הגדול בגרמניה ואחד הגדולים בעולם. לבנק יש מומחיות גדולה במימון פרויקטי תשתית ונראה שיוכל לכלכל את צעדיו בין הסערה שהוא נמצא בה לבין המשך הפיתוח העסקי של "לוויתן". בכל מקרה, טוענים הגורמים, חלקו של דויטשה במימון הבנקאי "אינו מרכזי" כך שבמקרה חירום ניתן יהיה להחליפו בבנק אחר.

ההון העצמי

כאמור, נכון להיום בקופת רציו יש קצת יותר מ-100 מיליון דולר, משני מקורות עיקריים:

1. סדרת אג"ח שהנפיקה החברה הבת "רציו מימון" ועומדים נכון להיום ביתרה של 94 מיליון דולר.

2. סדרת האופציות שהנפיקה החברה ביוני, כשחלק מהאופציות כבר מומשו והניבו לחברה עוד כ-28 מיליון דולר.

בהנחת עבודה שרציו תצליח לגייס בנובמבר את יתרת ההון הדרוש, כלומר קצת יותר מ-100 מיליון דולר, הרי שהושלם חלקה בגיוס ההון העצמי לצורך קבלת המימון הבנקאי.

יש לציין כי אמנם חלקה של רציו בהון העצמי הנדרש עומד על 180 מיליון דולר בשלב הראשון, אך קצב "שריפת המזומנים" שלה עומד על 25 מיליון שקל בשנה בממוצע, כך שבחישוב גס היא נזקקת לסכום גבוה מ-180 מיליון דולר. לסכום זה יש לצרף את תשלומי הריבית שעל החברה לשלם עד 2019, ריבית שנובעת בעיקר מסדרת האג"ח שבמחזור.

"זו לא עסקה קלה"

גורמים מרכזיים איתם שוחח "גלובס" בימים האחרונים מעריכים כי הנפקת האג"ח של רציו בנובמבר לא תהיה קלה. הגורמים ציינו כי על הגיוס מכבידה בטוחה חלשה מדי, מה גם שזה גיוס שמתבצע דרך חברת הבת "רציו מימון" במתכונת "נון ריקורס" לרציו עצמה.

הבטוחה של האג"ח היא למעשה 1.5% מתזרים המזומנים שינבע מלוויתן עם השלמת הקידוח ותחילת המכירה ללקוחות. לכן, ברור שבתרחיש של קריסת "לוויתן" יוותרו מחזיקי האג"ח עם בטוחה שאינה שווה דבר. יחד עם זאת, כיום מקובל להתייחס למאגר "לוויתן" כמאגר מוכח, מה שמעביר את הסיכון לשלב לוחות הזמנים להוצאת הגז ועמידה של הלקוחות ביעדי הרכישה של הגז. בשונה מקידוח "תמר", הרי שהלקוח המרכזי הראשון של "לוויתן" אינו חברת החשמל הישראלית כי אם חברת החשמל הירדנית - לקוח שנחשב, מה לעשות, יציב פחות. יש לציין כי צפוי שלקוחות ישראלים נוספים (תחנות הכוח הפחמיות והפרטיות) יחתמו בשלב מאוחר יותר על חוזים עם לוויתן.

בתרחיש קיצוני נוסף, שבו רציו היא זו שקורסת והמערכת הבנקאית משתלטת על חלקה ב"לוויתן", הגורמים המממנים (הבנקים ומחזיקי האג"ח) ייכנסו בנעלי רציו והפיתוח יימשך על ידי נובל אנרג'י. בתרחיש כזה, הבטוחה הנחותה (הבטוחה שתשמש את מחזיקי האג"ח) אינה שווה אפס. אמנם לא ברור כמה היא תהיה שווה, אך לבטח לא אפס. 

כאמור, גם העובדה שהגיוס מתבצע באמצעות חברת "רציו מימון", מכביד על המהלך. למה רציו לא מגייסת ישירות? החברה היא שותפות מוגבלת, כך שאם תבוצע הנפקת האג"ח באופן ישיר על ידה עלולה להיווצר חשיפה משפטית אישית לשותפים ברציו לרבות למחזיקים מהציבור. ואת זה השותפים רוצים למנוע. גורם מרכזי בשוק ההון אמר בהקשר זה ל"גלובס": "אם השותפים כל כך בטוחים בעצמם מדוע הם חוששים מחשיפה משפטית?"

מנגד, גורמים המעורים בפרטי המימון של החברה מציינים כי המהלך הוא מהלך שגרתי במיזמי תשתית בסדר גודל כזה. "נכון, הבטוחה לאג"ח נחותה מהבטוחה לבנקים, אך היא קיימת ונושא הגיוס באמצעות חברה בת ולא באופן ישיר הוא טכני משפטי במהותו", אמרו הגורמים.

מרציו לא נמסרה תגובה לכתבה.

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות