אסוציאטיבית, השם "קיסריה" כנראה יתחבר לרוב הישראלים עם וילה גדולה, מדשאות, בריכה ובעיקר כסף גדול. אלא שבמציאות, וכבר תקופה לא קצרה, דירה מרווחת בתל-אביב תהיה יקרה מווילה פלוס בריכה בקיסריה, עניין שמטבע הדברים משפיע על אוכלוסיית היישוב ואופיו.

השינוי הזה לא עובר לגמרי בשלווה על היישוב שבעבר היה מזוהה עם האליטה הישראלית, מה שהתבטא לאחרונה בין היתר בהחלטה שנתן בית המשפט ביחס להשכרת בתים ביישוב לתקופות קצרות ולמסיבות (עוד על כך, בהמשך).

"הייתה לי לקוחה", מספרת יעל אזולאי, בעלת א. יעל נכסים, המשווקת נכסים בקיסריה ובאור עקיבא, "שהחלום שלה היה לגור בקיסריה, אבל היא הייתה בטוחה שהיא לא יכולה להרשות את זה לעצמה. כשהיא התחילה להיכנס לעניין, היא ראתה שזה אפשרי".

מה זה אומר - שהיוקרה של פעם התפוגגה?

"זה לא מה שהיה פעם. יש כאן המון משפחות מן היישוב (במובן של היכולות הכלכליות), וזה בהחלט משנה את פני המקום. את יכולה היום לקבל בקיסריה דו-משפחתי על מגרש של חצי דונם, עם בריכה, תמורת פחות מ-4 מיליון שקל. ואם תרצי לקנות מגרש לבנייה, זה אפשרי היום תמורת סכום שינוע סביב 2.5 מיליון שקל".

מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מסכים שהיישוב השתנה: "אנחנו מוכרים היום את קיסריה קודם כול כיישוב קהילתי ואחרי זה כאקסקלוסיבי. אין הומוגניות כמו שהייתה בעבר; יש כאן את הבית הכי יקר בישראל (של האוליגרך ואלרי קוגן), שמגיע לשווי של מאות מיליונים, ויש פה בתים של 4.5 מיליון שקל. בקיסריה יש היום 1,500 ילדים, בין היתר כי משפחה צעירה מסוגלת לקנות פה בית. חשוב להבין שבלי אוכלוסייה צעירה יישוב לא יכול להתפתח. בניגוד ליישובים שמושכים בעיקר אוליגרכים לנו יש עתיד דמוגרפי ונדל"ני".

כמה ירד הנדל"ן?

מחירי הנדל"ן כאמור כבר אינם בשמיים, אך בזאת לא מסתכם העניין: בעלי בתים בקיסריה גם מתקשים למכור. בני זוג מבוססים המחזיקים בית ביישוב זה שנים רבות סיפרו ל-G כי רכשו אותו בעת שהתגוררו בירושלים. הם נהגו להגיע לבית, לארח בו, ונהנו מהבריכה ומהים. בשנים האחרונות הם עברו לתל-אביב, הים הפך לנגיש יותר, וגם לארח נוח יותר בעיר הגדולה שבה מתגוררים רוב מכריהם. הם החליטו למכור, אלא שאין קופצים. "יש המון בתים בקיסריה, אומרת בעלת הבית, "שעומדים למכירה, והמחירים יורדים כל הזמן".

עד כמה יורדים? "יש מישהו שקנה כאן לפני כמה שנים בית ב-14 מיליון שקל", נותנת אינדיקציה מתווכת הנדל"ן הוותיקה חנה קריסטל, המתגוררת בקיסריה זה עשרות שנים, "ובאחרונה הוא מכר את הבית ב-9.5 מיליון שקל".

אחת הסיבות שדחפה את ירידת המחירים בקיסריה, היא ככל הנראה העובדה שהחברה לפיתוח קיסריה (החפ"ק), מייסודו של הברון רוטשילד, שהיא בעלת הקרקעות וגם הגוף המספק את השירותים ליישוב, משווקת קרקעות ללא הרף. "החברה הציפה את השוק בקרקעות", טוענת קריסטל.

"יש כל הזמן היצע", מצטרף לדברים תושב היישוב המקורב לחפ"ק. "קיסריה היא החלום האולטימטיבי של כחלון: היצע של קרקעות כל הזמן, ובעקבות זה ירידת מחירים. פרסמו עכשיו תוכנית מתאר שנמצאת בוועדה מחוזית, שעל פיה האוכלוסייה תצמח מ-6,000 תושבים ל-9,000 בעוד כמה שנים".

כרסנטי רואה את הדברים אחרת: "לו היינו מציפים את השוק בקרקעות, כמו שטוענים, לא היינו יכולים לשווק אותן. השורה התחתונה היא שקובעת, ובפועל, השקנו את שכונה 12 ביישוב (שכונה ששיווקה החפ"ק כמיועדת למשפחות צעירות ובעלי מקצועות חופשיים) בלי שום קמפיינים, ושיווקנו 100 מגרשים ב-4 שנים. יש כאן שוק יד שנייה יציב, של בין 30-40 עסקאות בשנה. תראי מה קורה במקבילות של קיסריה: סביון, כפר שמריהו, הרצליה פיתוח. שם יש אולי עסקה אחת בשנה".

 

דירות סוף שבוע

פסק דין שניתן בשבועות האחרונים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב האיר מאבק פנימי ביישוב הפסטורלי שמונע, בין היתר, מהאוכלוסייה החדשה. פסק הדין, שזכה לכותרות בעיתונים גם בשל הסוגיה העקרונית שבה הוא נוגע, ניתן בעניינם של ארבעה בעלי בתים ביישוב: אבי גולדרייך, מגי זרגריאן, גיורא אלגר ורחמים גאווי.

הארבעה, המיוצגים בידי עו"ד אמיר ויתקון, הגישו תביעה כנגד החברה לפיתוח קיסריה, שבה טענו כי הם סובלים מהתנהלות בריונית של החפ"ק, שעושה שימוש לרעה בסמכויותיה, ומונעת על-ידי תלונות שווא של שכנים על מסיבות הנערכות בבתים שלהם ועל השכרת הנכסים למטרות נופש.

החפ"ק מצידה טענה כי הארבעה מקיימים בבתי המגורים שבבעלותם פעילות עסקית של השכרה לטווח קצר לצורך מסיבות רועשות, אירועים מסחריים ונופש, מפרסמים באתרי אינטרנט שונים את בתיהם כנכסים המיועדים למטרות נופש ובכך גורמים למטרדים לשכנים ולפגיעה בצביון היישוב.

גולדרייך, למשל, על-פי פסק הדין, מפרסם את אחד מנכסיו תחת השם "וילה דקל היהלום" שבה ניתן למצוא את "כל הפינוקים הנחוצים לחופשה של אהבה ופינוק". זרגריאן, לעומתו, השכירה בבית המגורים שלה יחידה המשמשת כצימר, שפורסמה באתרי אינטרנט שונים תחת השם "וילה קשם".

השופטת קבעה כי על-פי ההסכם בין החפ"ק לבין בעלי הנכסים, השכרת בתים למטרות נופש או לאירועים היא אסורה - ובזאת הסתיימה הפרשה לעת עתה. ועדיין, מי שיחפש באינטרנט לשכור בית בקיסריה למטרת נופש, ייתקל בשפע של הצעות ממתווכי הנדל"ן השונים ביישוב. באורח פלא, כל המתווכים שנשאלו על כך מסבירים את הפרסומים באמירה: "זה אתר ישן".

ישן או חדש, מהיקף ההצעות יכול להתקבל הרושם כי לא מעט מהבתים בעיר משמשים לנופש. התושבים והמתווכים דוחים את הדבר וטוענים כי לא זה המצב וכי מדובר בתופעה שולית. "זה לא משהו מאוד נפוץ", אומר חבר הוועד המקומי בישוב, אבי טרר. "אם יש 1,600 בתי אב בקיסריה, יש אולי 30 אנשים כאלה שעוסקים בזה באופן קבוע . 30 מתוך 1,600 זה לא משהו כל-כך נפוץ".

"זה מזיק ליישוב, מזיק לתושבים", טוען תושב קיסריה שביקש שלא להזדהות. "מי שבונה בית, רוצה שקט, פרטיות. זה לא בריא ליישוב שיש דבר כזה. יכול להיות שזה היה גם בעבר, אבל כיום, פשוט בגלל שהיישוב יותר מאוכלס, זה יותר מפריע".

"הדברים האלה (של השכרות לטווח קצר) קרו כל הזמן", אומר ישראל אייכל, מתווך נדל"ן בקיסריה. "הבעיה היא שנותנים לבן אדם אצבע, והוא לוקח את כל היד. אנשים פשוט הפכו את הבית שלהם לביזנס, וזה נגד התקנון. אסור להשכיר את הבית למסיבות, זה פוגע בשכנים, זה פוגע בתדמית של קיסריה, וזה נגד הרצון של החברה לפיתוח קיסריה".

מתווכת הנדל"ן קריסטל מוסיפה כי 90% מהשוכרים לתקופות קצרות הם מהאוכלוסייה הדתית. לדבריה, מדובר במשפחות גדולות שמגיעות בהרכב מלא וזקוקות לבית גדול וכן, רוצות בריכה פרטית, בגלל הצניעות.

כך או אחרת, חלק נכבד מהתושבים שעימם שוחחנו עבור הכתבה הזאת אומרים כי ההשכרות מטרידות אותם הרבה פחות מאשר אירועים בתשלום הנערכים בבתים. "יש תיירות בחגים, משפחות ששוכרות לשבוע-שבועיים, משפחות דתיות מאנגליה ומצרפת. זה לא מפריע לצביון של היישוב", אומרת חברת הוועד המקומי, ג'ודי לבל. "מה שמפריע זה אלה שלא נמצאים בבית כל השנה ומשכירים לכל מיני אירועים. יש שכונות שבהן המצב קטסטרופלי. בשנים האחרונות זו פשוט מכה, ממש מפגע".

כרסנטי: "ההשכרות לטווח קצר זו תופעה שנמצאת בשוליים ויש ירידה דרמטית במספר האנשים שעושים את זה". לדבריו, תופעת המסיבות והאירועים נפסקה כליל.

יש עשרות פרסומים ברשת על דירות נופש בקיסריה.

"עמדתנו הברורה היא שאנו לא מאפשרים את זה. כל אירוע כזה ניקח לבית המשפט. היום אנו יותר מחוזקים אחרי שבית המשפט צידד בנו".

"ליבי מתרחב כל פעם שאני מגיע"

גם התושבים מאמינים שבעקבות פסק הדין, ההשכרות יחדלו או לכל הפחות יצטמצמו. בינתיים, ולמרות המסיבות, צמיחתו המהירה של היישוב וירידת ערך הנדל"ן, הם משוכנעים שלקיסריה יש פוטנציאל אדיר. "נכון, קיסריה היא כבר לא סמל סטטוס", אומר תושב ירושלים המחזיק בית נופש ביישוב. "זה קיבל את המאפיין של שכונת מגורים רגילה אחרי שהמחירים ירדו בחמש השנים האחרונות. מצד שני, זה עדיין יישוב שאין לו אח ורע בישראל: זה מקום יפהפה, ואיכות החיים שם לא ירדה. רמת הניקיון והתחזוקה היסטרית. לבי מתרחב כשאני מגיע לשם, כל-כך הרבה יופי, גינון ואחזקה. אין ספק שזו מציאה נדל"נית".

"אני מאמין בקיסריה", אומר המתווך אייכל. "אם זה מקום איכותי, אין סיבה שהמחירים לא יעלו בהמשך ושהבתים לא ישמרו על הערך שלהם. ומעבר לזה, הלוואי ועיריות אחרות היו מטפחות את הערים כמו החברה לפיתוח קיסריה".

אז היית אומר שהיוקרה של קיסריה נותרה כמו שהייתה?

"בגדול, הערך התרבותי והכיף של לגור בקיסריה, לא השתנה. הוא פשוט הפך מיישוב קטן קטן ליישוב גדול וזה חלק מתהליך טבעי. אין עוד מקומות כאלה: הגינון, היופי של היישוב, הקרבה לים, ההווי, כל מה שהחברה עושה מדי פעם, זה מין קיבוץ גדול. יש אפס ודאונס תמיד. יכול להיות שקיסריה עכשיו בדאון, אבל יבוא היום ויגלו פתאום שקיסריה היא אחד המקומות הכי טובים לגור בו, ואם מישהו חושב על העתיד, יגלה שהיא אחד המקומות להשקיע בהם".