האם פטנט חדש מסביר את גלי החסימות בפייסבוק?

בקשת פטנט של הרשת החברתית, שנחשפה החודש ועוסקת בדיווח על תוכן בלתי הולם, שופכת אור על גלי החסימות שפוקדים את משתמשיה ■ הממציאים החתומים על הפטנט הם ישראלים

פייסבוק /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פייסבוק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף משפטיפ

מזה כחודשיים פוקדים את פייסבוק גלים של חסימות המוניות, פעם בגלל עניין בתחום מסוים ופעם בשל מילת גנאי כזו או אחרת. בכל גל הרשת גועשת, ואילו פייסבוק אינה ממהרת ולרוב אף אינה טורחת להסביר או להגיב כלל.

בקשות לרישום פטנט נשארות סודיות ב-18 החודשים הראשונים שלאחר הגשתן לרשות הפטנטים. בקשת פטנט שהגישה פייסבוק בחודש יוני 2015 ופורסמה בתחילת החודש בתום תקופת הסודיות שופכת אור רב על החסימות ההמוניות ברשת החברתית. על הפטנט חתומים 4 ישראלים - ארז לקס, אדם סטופק, עדי מסד וישראל ניר.

מסתבר כי פייסבוק עובדת מזה זמן רב על כלים אוטומטיים לעצירת ההפצה של דיסאינפורמציה, דיבור שנאה, חדשות שקריות וחומרים אחרים, שראוי היה שלא ימצאו ברשת החברתית. בקשת הפטנט של פייסבוק, שכותרתה "מערכות ושיטות לזיהוי תוכן מעורר התנגדות", מתארת מערכת מתוחכמת לזיהוי טקסט ותמונות לא ראויות והסרתן מהרשת החברתית.

המערכת שמתוארת בבקשת הפטנט תואמת במידה רבה את האופן שבו מנהלת פייסבוק את שיטות הסינון שלה כיום, אך מוסיפה שכבה מורכבת של בינה מלאכותית, אשר מטרתה ללמוד מדיווחי הגולשים על תוכן בלתי הולם. המטרה היא כמובן שעם הצטברות המידע (big data) המערכת תהיה חכמה דיה על-מנת לבצע סינון אוטומטי, גם בהיעדר דיווח גולשים לגביו.

 פטנט ישראלי לפייסבוק / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
  פטנט ישראלי לפייסבוק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בהחלט יכול להיות שהסינון הגורף והרטרואקטיבי שנערך לא מכבר לפוסטים אשר כללו את המילה "קוקסינל" בעברית היה תוצר של מערכת לומדת מעין זו. העובדה שמדובר בסינון גורף ורטרואקטיבי בהחלט רומזת על כך שהפעולה הייתה נטולת יד אדם.

התהליך הרשמי של הסרת תוכן מפייסבוק כלל שני צעדים: הראשון - דיווח של גולשים באמצעות מערכת הדיווח של פייסבוק; והשני - בחינה פרטנית של הפוסט על-ידי עובדי פייסבוק אשר קבעו האם להשאיר את התוכן או להסירו.

בקשת הפטנט יוצרת שכבה מעל תהליך זה באופן לפיו המערכת לומדת את הדיווחים ואת החלטות העובדים ואוספת "סימנים" ביחס להאם התוכן המדווח אכן אינו עומד בכללי הרשת. באופן זה, תוכן שקיבל "ציון" גבוה יותר, כלומר שיש לגביו סימנים מחשידים, ייבדק מהר יותר מאשר תוכן שקיבל ציון נמוך יותר.

המערכת המתוארת בבקשת הפטנט עושה שימוש בכמה פרמטרים מעניינים למדי. אחד מהם הוא ההיסטוריה של המשתמש שדיווח על התוכן. ככל שלמשתמש יש היסטוריה של דיווחים אשר גרמו למחיקת תוכן על-ידי עובדי פייסבוק - הרי שהדיווח שלו יעניק ציון גבוה יותר לתוכן המדווח.

פרמטר נוסף שקשור אף הוא למדווח ולא לתוכן שדווח הוא האם מדובר במשתמש שזהותו אומתה וכן דיווחים ממשתמשי VIP אשר דיווחיהם נחשבים אמינים הרבה יותר. אפילו תקופת החברות של המשתמש בפייסבוק מהווה פרמטר בקביעת הציון.

פרמטר נוסף ודי ברור מאליו הוא מספר המדווחים ביחס לתוכן ספציפי, כאשר מצד אחד ברור שצריך לבדוק תוכן אם רבים דיווחו עליו, ומצד שני בהחלט יכולים להיות מצבים שבהם קבוצה גדולה של אנשים מדווחים על תוכן שאינו מוצא חן בעיניהם אך אינו חורג מהכללים שהציבה הרשת, כמו לדוגמה בענייני פוליטיקה, מין וכדומה.

סקירה של מערכת התביעות בבקשת הפטנט עושה רושם רחב מאוד וככל הנראה תיתקל בהתנגדות, לפחות בשלבי הבחינה הראשונים, מצד בוחני הפטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי.

למרבה הצער, השיח ברשת הפך במידה רבה לשיח אלים ומסוכן, וייתכן כי מערכות טכנולוגיות של סינון תכנים תסייענה לצמצום הבריונות, השיח האלים, המידע המטעה וכדומה ברשת - זאת למרות ההתנגדות הטבעית של המשתמשים למערכות צנזורה אוטומטיות.

לא נותר אלא לאחל הצלחה לארבעת הממציאים הישראליים שפיתחו את השיטה ואת המערכת

■ עו"ד עמית צוקרשטיין שותף במשרד שילון צוקרשטיין ושות׳ עורכי דין ועורכי פטנטים.

*** הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותב, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988