דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

עם הפנים לאוקראינה

המחסור במתכנתים ומהנדסים מהווה נושא דיון בפאנלים מקצועיים בהיי-טק, בכנסי חדשנות, ברשתות החברתיות ובתקשורת - בכולם חוזרים על המנטרה ולפיה בעשור הקרוב יחסרו לתעשיית החדשנות הישראלית יותר מ-10,000 מהנדסים ומתכנתים, וזאת במקביל להמשך היחלשותה של תעשיית ההיי-טק של ישראל לעומת העולם.

ויש דברים בגו. תמונה דומה צייר לאחרונה גם דוח החדשנות מטעם משרד הכלכלה והתעשייה ורשות החדשנות. התוצאה היא שנדמה כי עוד ועוד חברות בינלאומיות שראו בישראל יעד אסטרטגי והקימו פה מרכזי פיתוח, מבינות כיום, אחרי תקופה, כי אותו מחסור במהנדסים והון אנושי נגיש, ממנו סובלת הסטארט-אפ ניישן, עלול לפגוע באלמנטים עסקיים רבים.

מציאת כוח אדם איכותי במהירות הייתה משאת נפשם של היזמים הישראלים מאז ומתמיד. למעשה, עקב האכילס המרכזי ביוזמות חדשניות רבות הוא המחסור באנשי מקצוע מתאימים, והמציאות העגומה היא שחברות רבות אינן מצליחות לצמוח כי אין בשטח מספיק מאותם אנשים. על פי הערכות, לחברת טכנולוגיה לוקח בין שלושה חודשים לחצי שנה לגייס עובד מתאים, והזמן הזה שמתבזבז הוא זמן יקר שלחברות טכנולוגיות בדרך כלל אין.

את הפתרון לבעיה הזו כידוע מספקים מרכזי פיתוח ובתי תוכנה במדינות שונות בעולם, הידועה שבהן היא הודו שסיפקה בעשור האחרון מהנדסים בעלות נמוכה מאוד. הבעיה בכך היא שהמחיר הנמוך לווה בהיעדר ניסיון וידע מקצועי מספק, ובמקרים רבים גם באי עמידה בזמנים או חוסר דיוק בביצוע העבודה.

פתרון אחר, שאולי עדיין לא רבים מודעים לו ואני יכול להעיד עליו מניסיוני - חברת איסטרן פיק שבראשה אני עומד מעסיקה כיום מעל 100 מהנדסים ומפתחים זרים שעומדים לרשות הלקוחות - היא אוקראינה. מלבד העלויות הנוחות והבדל השעות הקטן בינה לבין ישראל, המנטליות דומה ומבחינה מקצועית משתלם לתאגידים לשכור את שירותיהם של מרכזי הפיתוח ובתי התוכנה שם.

לאחרונה אף נשמעים קולות מתוך ישראל שאומרים כי בשל עלותם הגבוהה של העובדים בארץ, בהרבה מקרים, סטארט-אפים מקומיים מוצאים נחמה במרכזי פיתוח ונותני פתרונות טכנולוגיים מחוץ לגבולות הארץ. המספרים מדברים בעד עצמם: עלות העסקת מהנדס אוקראיני היא סביב 5,550 דולר לחודש, בעוד העסקת מהנדס ישראלי עולה 8,000-10,000 דולר.

כבר היום אפשר לראות שליבת הפיתוח המרכזית של חברות ישראליות בולטות נשארות בארץ, אך לא מעט פרויקטים שלהן מועברים למיקור חוץ, בניהול ישראלי. ואם להיות כנים, אז אין פסול בך. תעשיית ההיי-טק בישראל כבר מיומה הראשון הושתתה על שיתופי פעולה רוחביים וחיבורים עם מדינות אחרות. על פי זהות החברות, ניתן להסיק כי לא מעטים כבר הבינו כי החיבור האסטרטגי החדש עם אוקראינה יכול ליצור הזדמנויות טובות למשק המקומי.

מעבר לכך, ייתכן שהפתרון האוקראיני לבעיה הישראלית של חוסר באנשי מקצוע - שהיא בעיה לאומית של ממש - ידרבן את התעשייה והאקדמיה המקומית להסמיך מהנדסים בקצב מהיר יותר ולהקטין בעתיד את ההסתמכות על עובדים מחו"ל.

הכותב הוא מנכ"ל Eastern Peak

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות