הכתבה בשיתוף משפטיפ

מהם הכללים להכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור"? מהי המשמעות המשפטית של חיים משותפים כ"ידועים בציבור"? מהן ההשלכות המשפטיות של המושג? ומהם הזכויות והחובות המוקנות לבני הזוג מכוח ההגדרה "ידועים בציבור"? את הסוגיות הללו מסבירה עורכת הדין אירית ארז, העוסקת בתחום דיני המשפחה. לדברי עו"ד ארז, המונח ״ידועים בציבור״ מתייחס לבני זוג אשר חיים יחד ומנהלים משק בית משותף כזוג נשוי. כיום ישנם בישראל כ- 100 אלף זוגות המוגדרים "ידועים בציבור". על-פי הפסיקה התגבשו מספר עקרונות משותפים לבחינת מוסד הידועים בציבור ונדרשים שני תנאי סף מצטברים לקיומם: חיי משפחה וניהול משק בית משותף, בכפוף לבחינת כל מקרה על-פי נסיבותיו המיוחדות.

* ניהול משק בית משותף - משמעו מאמץ משותף לניהול משק הבית, כאשר כל אחד תורם לטובת חיי השיתוף מעמלו ועל-פי יכולתו.
* חיי משפחה - קיום חיי אישות ומערכת יחסים כשל בעל ואשה תחת קורת-גג אחת.

על בני זוג ידועים בציבור תחול חזקת השיתוף ולא חוק יחסי ממון. להבדיל מבני זוג נשואים, לגביהם הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, אף אם נרשם על שם אחד מהם בנפרד - הינו רכוש משותף, על בני זוג ידועים בציבור נטל הוכחה מוגבר להוכיח כי הם שותפים בזכויות וברכוש, ויש להוכיח כוונת שיתוף מפורשת ביחס לכל אחד מהנכסים שנצברו.

עו"ד ארז מסבירה כי בשנים האחרונות, לאור התמורות החברתיות שחלו בעולם בכלל ובישראל בפרט, רצונם של בני זוג שלא לחסות תחת צילו של הממסד הדתי ועליית מקרי גירושים ורצונם של זוגות בחיים משותפים בפרק ב', המגמה הן של החקיקה והן של הפסיקה היא הרחבת מוסד הידועים בציבור. זאת באמצעות חוקים סוציאליים המעניקים זכויות שונות, ובחלקם משווים את מעמד הידועים בציבור למעמד נשואים.

כך לדוגמה, בחוקים שונים מוגדרים זכויות הידועים בציבור בדיני הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני החוזים. בחוק הירושה זכאי ידוע בציבור שבן זוגו נפטר לחלקו ברכוש ואף למזונות מעיזבון הנפטר, בתנאי שאף אחד מהם לא היה נשוי באותה עת לאחר. ביטוח לאומי וחוקים סוציאליים מכירים במוסד הידועים בציבור לשם ביטוח זקנה, שארים ועוד.

בהיעדר הוראות דין יצרה הפסיקה מזונות אזרחיים, המכונים "מזונות שיקומיים", וקבעה כי אישה אשר הייתה תלויה כלכלית בבן זוגה זכאית למזונות , וזאת מכוח הסכם מכללא (הסכם לא כתוב אך משתמעת ממנו כוונת הצדדים ע״פ התנהגותם), הנלמד מעצם החיים המשותפים. הסכם מכללא מסתמך על אומד דעתם של הצדדים ועל כוונתם הסובייקטיבית. בהתקיים התנאים שנקבעו בפסיקה, ובהתאם לנסיבות המקרה, בית המשפט לעתים פוסק מזונות שיקומיים לידועה בציבור שהייתה תלויה כלכלית באופן מובהק בבן זוגה, כדי לאפשר לה להסתגל כלכלית למצבה החדש. ההחלטה לעניין משך תקופת תשלום המזונות תלויה במשך החיים המשותפים, מידת התלות וההסתמכות על בן/בת הזוג, פערי כוחות והשתכרות בין הצדדים ועוד.

עוד מבהירה עו"ד ארז כי יש חשיבות רבה לכתיבת צוואה במקביל, שכן הסכם הממון נועד להסדיר את ההסדרים הרכושיים במקרה של פרידה בין בני הזוג בחיים, ואילו הצוואה נועדה להסדיר את החלוקה הרכושית במקרה של פקיעת הקשר בשל פטירה.

בנוסף, כשמתרחשת פרידה בין בני זוג, אשר חיו כידועים בציבור והיה בכוונתם להינשא, יש לעתים היבט משפטי נוסף הנסוב סביב הפרת הבטחת נישואים. לדברי עו"ד ארז, לא אחת מגיעים לפתחו של בית המשפט תביעות של בני זוג פגועים ומאוכזבים. אלה תובעים את הנזקים הממוניים והרגשיים שלטענתם נגרמו להם, בשל הפרה של הבטחת נישואים מצד בן /בת זוג.

עו"ד ארז מסבירה כי בית המשפט בוחן כל מקרה על-פי נסיבותיו. מה אופייה של מערכת היחסים, האם ההבטחה הייתה בגדר חוזה מחייב בין הצדדים, האם בן/בת הזוג הנפגע פעלו בהסתמך על ההבטחה שנתנה ודאגו, למשל, להזמנת אולם, אורחים, שמלת כלה, הזמנת ירח דבש וכדומה. ככל ובית המשפט יסבור כי הייתה כאן הפרת הבטחה ונגרמו נזקים לנפגע, הוא יכול לפסוק פיצויים ו/או השבה של כספים שהוצאו.

זאת ועוד, לא אחת, בעקבות פרידה או פטירה של אחד מבני הזוג, מתגלעים סכסוכים ועולות טענות או דרישות למימוש ירושה או לחלוקת רכוש. לכן, על-מנת למנוע מחלוקות ועוגמת-נפש בעתיד, מומלץ להיעזר בעורך דין לענייני משפחה על-מנת לגבש הסכם ממון ו/או הסכם לחיים משותפים המסדיר את ההסדרים הרכושיים בין בני הזוג - זכויות וחובות. הסכם שכזה יכלול את חלוקת הרכוש המשותף במקרה פרידה וכן את אופן ניהול חייהם המשותפים. ולעתים, במקרה של תלות כלכלית מובהקת תשלום המזונות למקרה פירוד ככל וירצו בכך. הסכם בין בני זוג ידועים בציבור אינו מחייב את אישור בית המשפט או אישורו של כל גוף משפטי, יחד עם זאת מומלץ לאשרו בבית המשפט. זאת מכיוון שבית המשפט בודק במהלך הדיון את הבנת הצדדים בנוגע להסדרים בהסכם, את הגינות ההסכם ואת הבנת הצדדים את השלכותיו ותוצאותיו. 

 עו"ד ומגשרת אירית ארז עוסקת בדיני משפחה.

הכתבה לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בה משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.