המגמה החדשה שמשדרגת את המגדלים בתל-אביב

מגמת עירוב השימושים, המעמידה במרכז קומפלקסים עירוניים המשלבים אלמנטים של מגורים, בילוי, תשתיות חינוך ושטחים ירוקים ללא הפרדה ביניהם, צוברת תאוצה ■ "התוצאה של תכנון שכזה היא ריכוז ומילוי כל צורכי התושב בקרבת מקום מגוריו"

מגדל המהאנקון בבנגקוק/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מגדל המהאנקון בבנגקוק/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף גינדי TLV

אחת המגמות התכנוניות הבולטות בשנים האחרונות בענף הנדל"ן היא מגמת עירוב השימושים. בשונה מהעשורים האחרונים בהם המודל התכנוני ששלט בכיפה הפריד בין מתחמי מגורים, למתחמי מסחר, או מתחמי בילוי הרי שכיום הולכת ותופסת תאוצה ההבנה ששילובם של כל אלו יחדיו מייצר את סביבת המגורים האידיאלית. "בתקופה האחרונה אנחנו רואים את מודל עירוב השימושים כמודל התכנוני אליו צועד תחום האדריכלות למגורים", אומרת מחברת ספרי העיצוב והאדריכלות, אורלי רובינזון.

- מה זה אומר בפועל?

"מדובר על כך שאנו נתחיל לראות יותר ויותר בניינים או קומפלקסים המשלבים יחד מספר אלמנטים כגון מגורים, בתי מסחר, משרדים, גני ילדים, פארקים ומתחמי תרבות. תוצאת תכנון זה היא ריכוז ומילוי כל צורכי התושב בקרבת מקום מגוריו, מה שמפחית את הצורך בנסיעות ברכב הפרטי ומגדיל את היכולת להגיע ממקום למקום בצורה קלה בהליכה, ברכיבה על אופניים או על ידי שימוש בתחבורה הציבורית.

"דוגמה טובה לכך היא מגדל מגורים עם 4 חזיתות שונות. חזית אחת היא כניסה לבית מלון המצוי במגדל, חזית שניה היא לובי של בניין המגורים הסטנדרטי, חזית שלישית מיועדת למשרדים וחזית רביעית למסעדות ולברים. בצורה זו ניתן לראות ערבוב של פונקציות שונות באותו בניין. דוגמה נוספת לעירוב שימושים היא משהו שאנחנו רואים יותר ויותר בערים מערביות מתקדמות - חווית ROOFTOP - מצמידים מעלית חיצונית לגג של בניינים ענקיים ועל הגגות האלו יש מסעדות, ברים, מתחמי ספא ואזורים ירוקים. זה נובע מכך שלמטה, ברחוב, מאוד צפוף אז עושים עירוב שימושים בגג הבניין. הבילוי בגג הבניין עם הברים והמסעדות אל מול נופי העיר מהווה מקום מפלט מהמולת הרחוב וחוויה ייחודית למבלים".

קומפלקס המגורים היוקרתי גינדי TLV - להרגיש את הדופק של תל-אביב, לפרטים נוספים>>

- זו מגמה עתידית או בעצם רטרו?

"הקונספט הזה נשען על הרחובות הקלאסיים של אירופה של לפני מאה שנה. באותם רחובות היו בנייני מגורים שהקומה הראשונה שלהם היתה קומת מסחר וכך, כשאדם שהתגורר בבניין רצה לרכוש מוצרים או לבלות - הוא יכול היה פשוט לרדת לרחוב שבו היה מוצא בית קפה קטן, בית דואר, חנות מכולת, מאפייה, חנות בגדים וכיוצא בזה. למה שדרות רוטשילד בתל-אביב הן כל כך מבוקשות, כי הן משלבות את התמהיל הזה שנותן לך הרגשה של עיר אירופאית. זה מה שיצר את הדינמיקה המופלאה של הרחובות של פעם ואת הדבר הזה מנסים כעת להחזיר".

לדברי האדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים, "ישנם כמה סוגי עירוב שימושים בעולם. סוג אחד הוא מגדל דוגמת השנגחאי טאוור (בשנגחאי) שהוא הבניין הגבוה ביותר בחצי הכדור המזרחי. המגדל בנוי חטיבות-חטיבות של 12-15 קומות כאשר כל חטיבה משמשת לייעוד אחר- מסחר, משרדים, מגורים, מלון . זהו עירוב שימושים מסורתי מבחינה אדריכלית שכן אם אתה מסתכל על המגדל מבחוץ אתה לא יודע שהוא משלב שימושים מגוונים. סוג שני הוא מגדל דוגמת המהאנקון (MahaNakhon) בבנגקוק - המשלב מגורים, מלון, מצפה, מבני ציבור ועוד והוא בנוי בצורת קוביות מתפרקות בתלת ממד. החידוש פה הוא שהבניין מציג את עירוב השימושים בצורה חיצונית כי לכל שימוש יש את התלת ממד שלו. סוג שלישי הוא מגדל דוגמת ה"פרורי 88" בג'קרטה, בירת אינדונזיה. בפרויקט הזה המערב שימושים כגון מסחר, בילויים, מגורים, מלון, משרדים ואפילו מסגדים, לכל שימוש יש את הצורה הייחודית שלו ונעשה מאמץ להבדיל ולייחד כל שימוש במגדל".

שנחאי טאוור/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
 שנחאי טאוור/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מגמת עירוב השימושים הבינלאומית לא פוסחת גם על ישראל ואחת הדוגמאות הבולטות לכך היא פרויקט גינדי TLV, הנבנה בימים אלו בלב ליבה של תל-אביב, במתחם הרחובות קרליבך-החשמונאים. קומפלקס המגורים היוקרתי משלב סטנדרט מגורים גבוה, מתחמי בילוי ואופנה, שטחים ירוקים נרחבים ושטחי מסחר והכל באותו המקום. הפרויקט כולל בשלב א' 11 בנייני מגורים בעלי 14 קומות ובשלב ב' 4 מגדלי מגורים בעלי 48 קומות. דיירי הקומפלקס ייהנו ממגמת עירוב השימושים גם באמצעות חוויית ה- ROOFTOP, שהוזכרה קודם לכן. בגג כל מגדל תפעל בריכת שחייה באורך 25 מטר המוקפת בפינות ישיבה. בנוסף, מצוי שם גם בר משקאות הפתוח במשך כל היום - מה שיוסיף לחווייה השמורה אך ורק לדיירי המגדל.

קומפלקס המגורים גינדי TLV/ צילום: יח"צ גינדי
 קומפלקס המגורים גינדי TLV/ צילום: יח"צ גינדי

רובינזון מציינת עוד כי עירוב השימושים עומד בניגוד גמור למגמת ההפרדה ששלטה בכיפה עד התקופה האחרונה, שגרמה הן לתחושת בדידות של הדיירים והן להשלכות חברתיות שליליות אחרות. ישנם לדבריה "פרויקטים ידועים של מגדלים הם די מבודדים מהעולם החיצון. אין בסביבת הבניין שום דבר ובעצם הדייר שמתגורר בהם, נניח בקומה ה-48 הוא אדם מאוד בודד. ההפרדה גרמה גם לכך שאזורי העסקים ננטשים בשעות הערב כי אנשים חוזרים לבתיהם. ישנם קולות בענף האדריכלות שקוראים לתקן את המצב שנוצר ועירוב שימושים הוא הפתרון המסתמן.

קומפלקס המגורים גינדי TLV/ צילום: יח"צ גינדי
 קומפלקס המגורים גינדי TLV/ צילום: יח"צ גינדי

היא מסכמת ואומרת כי "אנשים רוצים להרגיש את הדופק של העיר ולהיות חלק מהעוצמה שלה, זו אחת הסיבות להתלהבות מקונספט עירוב השימושים. הפרויקטים המשולבים אמנם מיועדים להקל עליך כמשתמש, אבל יתרה מכך הם משפיעים עליך גם פסיכולוגית כי הדייר, כאמור, הוא כבר לא רק אדם שגר בבניין, אלא חלק מכל הקצב והדינמיות שיש לעיר להציע".

קומפלקס המגורים היוקרתי גינדי TLV - להרגיש את הדופק של תל-אביב, לפרטים נוספים>>

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988