איך לגשר על פער הדורות בהעברת המושכות בחברה משפחתית?

הכתבה בשיתוף משרד עורכי הדין "דוניץ ושות'"

חברות רבות, מקטנות ועד ענקיות, מקומיות וגלובליות, ובתחומי עיסוק שונים, נמצאות בבעלות משפחתית. לצד יתרונות רבים שיש למצב שכזה, מדובר במצב מורכב, ואותן חברות ניצבות גם בפני אתגרים ייחודיים, שבמקרים רבים מובילים לסיום דרכן. "הממשק הלא פשוט בין מערכת השיקולים המשפחתית למערכת השיקולים העסקית בא לידי ביטוי בצורה החריפה ביותר בסוגיית 'המעבר הבין-דורי בעסקים'", אומר עו"ד דב (דובי) דוניץ, בעל משרד עורכי הדין דוניץ ושות', ומומחה בליווי מעבר בין-דורי בעסקים, שמאיר את הסוגיה המורכבת.

לדבריו, התבססות הדור הצעיר בעסק והפרישה האפשרית של הדור המייסד ממנו "מייצרת כר נרחב של דילמות קשות, המגיעות לעתים גם לקונפליקטים לא פשוטים - שבמצבים מסוימים מהווים איום על שלום הבית ועל המשך קיום העסק". הוא מזהה שלושה צירי חיכוך בולטים: פסיכולוגי-התנהגותי, כלכלי, וניהולי.

בציר הפסיכולוגי-התנהגותי, נכלל פער הדורות - המשקף פער בניסיון חיים, בתפיסת החזון והבדלי תרבות בין הדורות. מוקד פוטנציאלי נוסף לחיכוכים קשור לענייני אגו: "במקרים רבים ניתן לזהות חשש מאובדן שליטה בקרב הדור הוותיק, מול רצון להחזיק במעמד ניהולי בכיר בקרב הדור הצעיר", אומר דוניץ. הוא מספר גם, כי "ישנם פערים בין תפיסת הדור הצעיר לגבי יכולותיו להשתלב בעסק לבין התאמתו האמיתית. דבר זה יוצר מטבע הדברים מצב של תחרות בין בני הדור הצעיר ומתחים בין-דוריים חריפים".

לכך מוסיף דוניץ, שלעיתים, במקרים של שותפים מתבגרים, "יחסי האמון בין השותפים המייסדים אינם נשארים בהכרח כאלה, והשותף שלא פרש צריך פתאום להסתדר עם הדור השני של השותף שפרש. לא מעט עסקים נופלים על רקע זה".

לגבי הציר הכלכלי, אומר דוניץ, "נשאלת השאלה, האם העסק התפתח במידה כזאת שהכנסותיו ורווחיו יכולים אכן לפרנס באותו כבוד כמה וכמה משפחות נוספות. ככל שהתשובה אינה חיובית, נדרש העסק לקבל החלטות בתחום 'הברירה הטבעית': לא כל מי שחושב שיכול להשתלב בעסק אכן יכול להשתלב בו". עוד הוא אומר ש"אין ספק שעלויות התקורה של העסק עולות מאוד - כאשר נוצרת בו שכבה ניהולית נוספת", וזאת לצד מימון תנאי הפרישה של הדור הוותיק.

לדבריו, "הפתרונות לכך הם פעמים רבות כואבים, וגיבושם ויישומם טומנים בחובם פוטנציאל לקונפליקטים ולהסלמתם". להבטחת המשך קיום העסק נדרשים לא מעט ויתורים: "המערכת המשפחתית, ולא פעם העסקית, חייבת לשאת בעלויות הוויתור הזה, כדי שהמשפחה לא תזדעזע באופן היכול להביא להרס ולפירוק התא המשפחתי".

בציר הניהולי אומר דוניץ, כי "אין זכות קיום לעסק אם הוא לא מנוהל כיאות", וכי "השאלה מי ראוי לשמש כמנכ"ל או יו"ר או נשיא, היא שאלה הטומנת בחובה מתח רווי קונפליקטים, שעלול לפתוח תיבות פנדורה היסטוריות וחשבונות מהילדות הרחוקה". הוא מוסיף כי גם ההחלטה למינוי מנהל מקצועי שאינו בן משפחה, "אינה מונעת בהכרח את האינטריגות של בעלי העסק לדורותיהם", ו"לא אחת המנכ"ל המקצועי נאלץ לנווט בין הטיפות כדי להישאר בקונצנזוס מבלי לסכן את המשך העסקתו".

לדברי דוניץ, קיומם של איומים אלה ונוספים, אין משמעותם היא כי "מעבר בין-דורי בעסקים מועמד לכישלון ודאי", ואפילו נהפוך הוא. "הצלחתו של המעבר תלויה רבות בפתיחות המחשבה - הן של בני דור המייסדים והן של בני דור ההמשך", הגם ש"אין בנמצא 'פתרון בית ספר' המתאים לכולם".
לכן, הוא מדגיש, "חשוב שמעבר בין-דורי של עסק יהיה מתוכנן לעילא: ראשית, יש למפות את המאפיינים ולאתר את פוטנציאל המתחים הרלוונטי.

שיח פתוח ומשתף על הכול מכל הוא אבן בסיס להצלחתו של מעבר בין-דורי שכזה. הערכה נכונה של הפוטנציאל הכלכלי של העסק, בצד הערכה נכונה של מאפייני האישיות והכישורים הרלוונטיים של כל אחד מהשחקנים במעבר הבין-דורי הן כלי עבודה בסיסיים במערכה. ניתוח והערכה הן מהפן העסקי, הן מהפן המשפטי והן מפן המיסוי הכרחיים, ודורשים מומחיות רבה. הסגירות במקרים כאלה היא אויב ההצלחה, ואילו הפתיחות לייעוץ מקצועי ממוקד וטוב יבטיחו אותה".

לאתר משרד עורכי הדין דוניץ ושות

טלפון: 09-7995599

אימייל: office@ddlaw.net