הכתבה בשיתוף אבי גנסר
"חברות הביטוח שדדו את הלקוחות, והן יודעות את זה", כך ציין בחודש יולי השנה שמואל סלבין, מי ששימש בעבר כמנכ"ל משרד האוצר. סלבין העיד על עצמו, כי "אני, כיו"ר קרן פנסיה לשעבר, לא יודע היום לקרוא דוחות - אז בוודאי שהציבור אינו יודע, וזה עצוב. הפנסיה היא ההשקעה הגדולה ביותר שלנו, לצד רכישת דירה, ואף אחד לא משקיע בזה חשיבה".
ואכן, על אף הליך של הפשטת דוחות הפנסיה הנשלחים לציבור, ושורה של מהלכים בתחום הביטוחים השונים - זהו ענף שרב הנסתר בו על הגלוי. לכך מסייעים, כמובן, חוסר המודעות והרתיעה הציבורית מתחום שאליו מדי חודש מפרישים מרבית האזרחים מאות ואלפי שקלים - לא תמיד תוך שהם מבינים על מה, ולא תמיד תוך מיצוי זכויותיהם.
מה עושים? לוקחים אחריות, יוצאים מהבורות ומכריחים את עצמנו להכיר את התחום, גם בסיוע של מומחים ויועצים, וגם באופן עצמאי.
"זה כבר מזמן לא סוד גדול. חברות הביטוח הן מדפסת כסף מודרנית בחסות החוק, שהמטרה שלהן היא אחת ויחידה - לרצות את בעלי המניות שלהן, למלא את ה"קופה" ולהרוויח כסף, כמה שיותר וכמה שמהר, בדרכן להשיג את מטרתן", כך אומר אבי גסנר - המתמחה בביטוח פנסיוני, תכנון פרישה פיננסי וביטוחי בריאות.
"האדם, האזרח הקטן, באמת ובתמים לא מעניין את חברות הביטוח, ואת האמת הכואבת הזו הן מנסות להסתיר באמצעות חומות הבירוקרטיה וערימות הטפסים, המספרים, וכתב החרטומים המשפטי בדוחות ובחוזי ההתקשרות. כך היה, כך קורה כעת וכך, כפי הנראה ימשיך ויתרחש גם בעתיד", אומר גסנר, שלא מסתיר את דעתו.
"האבסורד הוא שכולם יודעים את זה, העוסקים בתחום הביטוח, הרגולטורים והציבור - ומה עושים עם זה? כמעט כלום. והסיבה, עצובה ככל שתהיה, היא שלרובנו אין את הסבלנות, אין את הכוח ואין את היכולת להתמודד עם מלחמת ההתשה המנוהלת על-ידי חברות הביטוח", אותה הוא מכנה כ"מלחמת ההתשה הרווחית של המין האנושי".
מבחינת גסנר, מלחמת ההתשה מתחילה בשלב המכירתי. "סוכני מכירות ומוקדני מכירות ש'טוחנים' לציבור המבוטחים את השכל. אם לא די בכך, מוקדני השירות פועלים בשיטת 'הכיסא החם', כך שיש להניח שלעולם לא תזכור מי אמר למי ומה".
השלב הבא עובר באלפי "ניירות וטפסים מעייפים בשפה משפטית הבנויה במכוון כמובן כך שהציבור, רובו ככולו, פשוט לא יוכל להבין אותה".
מכאן ממשיכה מסכת ההתשה דרך התקשרות באמצעי דואר או פקס, שאין זה פלא ש"לא הגיע". בשורה התחתונה, אומר גסנר, "מאחורי בירוקרטיה מתישה ומסועפת מסתתרים ניסיונות של בריחה מאחריות לשלם למבוטחים את הכסף שמגיע להם".
אבל עוד לפני התשלום בקרות מקרים, כלומר במימוש סיכונים מבוטחים, טוען גסנר, כי כל ההליך המסורבל גורם לצרכנים לשלם "פי 2 או פי 3 על אותו כיסוי ביטוחי. הציבור משלם יותר פשוט משום שהוא עייף רק מהמחשבה או מהטרטור הצפוי לו אם ינסה להעמיק ולבדוק מי מחייב אותו ,על מה, למה ובעיקר כמה. ואם ייצא צרכן לדרך במטרה 'לעשות סדר' בתשלומים שהוא מעביר מדי חודש לחברת ביטוח, אז הוא יוכל לקלוט ולהבין, שנציג המכירות למעשה 'ערבב' אותו בטלפון.
"ומה קורה במקרה של תביעה? אז גם מגלה המבוטח את היקף הסכום שעליו להוציא בעצמו מכיסו, במקום שזה ייצא מכיסה של חברת הביטוח. הסכנה הזאת", קובע גסנר - "חד וחלק, מובילה משפחות רבות לקריסה כלכלית ונפשית, ולנשירה אל מעגל העוני".
מתבקש לתהות אפוא היכן באה לידי ביטוי מעורבות רשויות המדינה בתעשייה המגלגלת מיליארדים על גב הציבור בחסות הלא נודע. האם המדינה אינה אמורה להגן ולדאוג לאינטרסים של הציבור ולרווחתו?
"לצערי זהו 'סוד' עתיק יומין: חברות הביטוח אינן משהקות ללא אישור 'מלמעלה'; במילים אחרות, כל מוצר ביטוחי המשווק לציבור, ראוי או שאינו ראוי, טוב או פחות טוב, ככל שיהיה, הותר לשיווק על-ידי המדינה", אומר גסנר. "כך שאם 'אכלת אותה' עם איזה מוצר ביטוחי מיותר או רקוב, עכשיו כבר ברור לך, מי היה המסעדן, מי היה השף, מי היה הסו-שף ומי היו המלצרים - ולך כאזרח כדאי לבדוק היטב מה רקחו לך ומה מגישים לך על הצלחת הביטוחית. כן, כי המדינה, במסגרת כל מיני רפורמות, 'גילגלה' את האחריות לפתחו של המבוטח כך שהתלונות שלו, אם יהיו כאלה, יופנו למראה שעל הקיר. במילים אחרות, האזרח לא מעניין, כמעט, אף אחד. מה שמעניין הוא הכסף והיד הארוכה שנשלחת לכיס".
במציאות המקוממת הזו, כדאי אם כך ליישם את האמרה הנושנה "אם אין אני לי מי לי". לפי גסנר, חובת המבוטחים במציאות שנכפתה עליהם היא "לבדוק ולהחליט האם ה'תבשיל' המוצע להם אכן רצוי, מתאים וראוי עבורם.
"זו החלטה משמעותית, רצינית וכבדת משקל בעלת השפעות מרחיקות לכת על חיי המבוטח ועל איכות חייו, עד כדי לחיות או למות. אסור להשאיר החלטה שכזו ליד המקרה".
עם יד על הלב, תוהה גסנר עד כמה הציבור באמת בקיא בעולמות הכספיים שקובעים את עתידו, במונחים כמו חיסכון פנסיוני ותכנון פרישה פיננסי, סיכונים למיניהם, כלומר ביטוח למקרה פטירה, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות וכד', או בכל הנוגע לביטוחי בריאות המכסים ניתוחים בארץ או בחו"ל, השתלות, תרופות שלא בסל הבריאות וביטוחים סיעודיים.
"במדינת ישראל של 2017, בצורה שהעסק הזה עובד אסור להיות לבד, ללא יד מתכננת, בודקת ומכוונת שמלווה באופן מתמשך ושמתמקדת רק בלקוח ובטובתו. בדיוק כפי שבוחרים רופא בו בוטחים, כך גם צריך לבחור איש אמון שידאג לעתיד הפיננסי, וילווה את הלקוח לעתיד פיננסי איתן. עולם המחר של הביטוח, שהוא כבר כאן, מחייב את הציבור להיות עם האצבע על הדופק".
טלפון של אבי גנסר: 052-5526989
אימייל: avi@mylife.org.il
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
