הכתבה בשיתוף משרד רוזנבלום- הולצמן
מקצוע ראיית החשבון נתפס בעיני רבים כאפור ומונוטוני, אולם זו לא בהכרח המציאות. בימינו כולל המקצוע הזה תחומים רבים ומגוונים, שאחד המרתקים שבהם הוא תחום הביקורת החקירתית (FORENSIC ACCOUNTING).
הקונוטציה האינסטינקטיבית העשויה לקפוץ לראשנו במחשבה על תחום זה היא על תחום הבילוש, אך, המהות הבסיסית של ביקורת חקירתית היא בחינה וחקירה מעמיקה של אירועים פיננסיים משמעותיים, בהיקפים גדולים משמעותית מעבר לאלה המתבצעים במסגרת ביקורת ראיית חשבון שגרתית. כך, לפחות, טוען רו”ח שמואל רוזנבלום, שמשרדו רוזנבלום-הולצמן, מתמחה בתחום.
רוזנבלום מספר, כי “הניסיון במגוון אירועים יצר ‘נישה’ מיוחדת שמסייעת לארגונים לבירור מחלוקות חשבונאיות, ולאיתור וכימות אי-סדרים כספיים, מה שנקרא היום FORENSIC ACCOUNTING.
רוזנבלום מספר עוד, כי “העיסוק בביקורת חקירתית מחייב שמירת סודיות. ארגון כלכלי או יחידים, שנתקלו בחששות לאי-סדרים כספיים, מוכנים לעיתים ‘לוותר’ על התביעה או על חשיפת הכשל”. הוא מדגיש, כי “כל מי שעוסק בתחום, חייב להפנים שאינו רשאי לפרסם את ‘הצלחותיו’”.
כדוגמה למקרה שבו עסק משרד רוזנבלום הולצמן באחרונה, הוא מספר על תאגיד הזכאי לתמלוגים בגין פטנט שמכר ממוצריו לחברה הפועלת בחו”ל. לדבריו, “השיטות להצגת המכירות שמהן נגזר התגמול המגיע לחברה בישראל, נתונות ל’משחקים’ חשבונאיים. נדרש ידע חשבונאי לאיתור השיטות, שאולי הן לגיטימיות - אך הן משפיעות דרמטית על התגמול אשר לו זכאית החברה בעלת הפטנט”.
אם החברה המשלמת בחו”ל נקטה שיטת הצגה חשבונאית לגיטימית - איזו טענה יש לחברה הישראלית?
“ובכן, השאלה היא מה נקבע בחוזה התגמולים. כאן חשפנו שהמשלמת הציגה, בכוונת מכוון, את מכירותיה, נטו, בניכוי עמלה למפיצים. העמלה למפיצים, שנוכתה מהמכירות, כללה תשלום בגין הקמת מרכז הפצה למוצר הנמכר (“מרלו”ג”)”.
רוזנבלום מוסיף, כי “גילינו שבחוזה התמלוגים נאמר במפורש, שהוצאות למתקני הפצה לא ינוכו מהמכירה לצורך חישוב התגמול. וכך, העובדה היא, שבסוף הביקורת, החברה הישראלית קיבלה המחאה על סך של 13.5 מיליון דולר. במקרה הספציפי, אם לא היינו רואי חשבון בפרקטיקה, המצויים בשיטות ההצגה החשבונאית - ייתכן שלא היינו מגיעים לתוצאה האמורה. המומחיות החשבונאית מניבה תוצאות מפתיעות כאשר מדובר בהתחשבנויות כספיות סבוכות. כדאי לציין שאנו נעזרים בסיוע של הרשת הבינלאומית MORISON KSI".
- האם הנחת היסוד שלכם היא שכולם חשודים?
“ההיפך הוא הנכון. המוטו של העבודה הוא: ‘האלוקים ברא את האדם ישר’. וזהו המסר שאני משנן במשרד הן בביקורת הפנימית והן בביקורת החקירתית. הווי דן את כל האדם לכף זכות”. העיסוק בביקורת אינו רישיון להכפשה. אם המניע של המבקר הוא להעצים את הממצא, ובכך לרצות את שולחיו - הוא בסופו של דבר ייכשל (ויכשיל)”.
עוד מדגיש רוזנבלום, כי “אסור לשכוח שאין מדובר אך ורק במשחק של ‘שוטרים וגנבים’. הצורך בביקורת חקירתית הוא גם בסיוע להתדיינויות משפטיות, בוררויות, סיוע לעורכי דין ומתן חוות דעת מקצועיות על אובדן רווחים, הרמות מסך ועוד. התחומים המטופלים במסגרת עבודת הביקורת החקירתית הם מגוונים ביותר, והם כוללים בין היתר פעילות גם עבור בתי משפט”.
- האם ביקורת חקירתית מסייעת לזו הפנימית? האם העיסוק בתחום מסייע לחיי היום יום של תאגידים?
“הניסיון של טיפול בהונאות ובמעילות נותן לנו אפשרות לחסום מקרים עתידיים, ואנחנו מנסים ליצור שיטה להגן מראש, כדי להימנע מהן. טיפול בהונאות ומעילות הוא לאחר מעשה, אבל הוא נותן אפשרות, לאור הניסיון הנצבר, להכניס לתוך ארגון לקחים, ולמנוע מראש מעשי הונאות ומעילות.
“היום מאוד פופולרי שמבקשים ממני תוכנית למניעת הונאות ומעילות בארגון. בסופו של דבר, המניעה עוזרת לעובד. כי אם הוא נמצא במצב כלכלי קשה, הוא עלול להתפתות, אבל הארגון מפעיל מנגנון שיקשה על ביצוע המעילה, וכך עוזר להתגבר על הפיתוי, כי אם לעובד יהיה קשה, הסיכויים שיעשה זאת פוחתים משמעותית.
“רוב הארגונים ואנשי העסקים מעוניינים כיום במניעה, מראש, לנטרול אי-סדרים כספיים”. לכן, לפי רוזנבלום, “יש צורך לפעול מראש לחסימה. פעולת חסימה היא לטובת הארגון. אנו מנצלים את הידע החקירתי שנצבר אצלנו לפעילות המסייעת לארגון לסגור פרצות”.
לאתר רוזנבלום, הולצמן רואי חשבון
טלפון: 03-6092020
אימייל: shumuelr@rhcpa.co.il
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
