גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שופינג במוזיאון: כך הפכו חנויות המוזיאונים לאטרקציה בעצמן

מרצ'נדייז לכל תערוכה, חפצי אמנות במחיר שווה לכל נפש, שיתוף-פעולה שיווקי עם מוזיאונים מחו"ל - ואווירה שגורמת למבקרים לבוא במיוחד ■ דוח G

חנות המוזיאון / צילום: איל יצהר
חנות המוזיאון / צילום: איל יצהר

לא בכדי, נתן האמן הבינלאומי המסתורי בנקסי את הכותרת "Exit Through the Gift Shop" לסרט שעשה על אמן בינוני ומגוחך שעולה לגדולה. המשפט הזה, המוכר למבקרי המוזיאונים, שבחלקם היציאה מהמבנה חייבת להיעשות דרך חנות המזכרות, הוא עבור בנקסי התגלמות המתח שבין אמנות למסחריות - והרי בנקסי קנה את פרסומו דווקא בזכות העובדה שאת היצירות שלו הוא מציג ברחוב, ולא במוזיאונים. אלא שבאותה מידה שאמנים כמוהו קוראים תיגר - אחד מיני רבים היום - על הממסדים הוותיקים, כך הפתרון מבחינתם מגיע דווקא מהכיוון הזה: אם המבקרים לא נוהרים לתערוכות, נפתה אותם בשופינג. התוצאה: הגיפט-שופס במוזיאונים הפכו לאטרקציה בפני עצמן, ולמודל הכנסה משמעותי עבור המוזיאונים.

"אמנות לעם", כינה זאת ה"וול סטריט ג'ורנל" בכתבה שפורסמה לאחרונה בנושא. "המוזיאונים בניו-יורק מבדלים את החנויות שלהם כדי למשוך את הצרכנים", נכתב שם, ובין היתר, מובאים שינויים אסטרטגיים עמוקים שנעשו במוזיאונים שונים בניו-יורק, במטרה להגדיל את הפעילות הקמעונאית שלהם. המטרופוליטן, למשל, החל לשווק קו מוצרים בחנות התואם אחד לאחד את התערוכות המוצגות במוזיאון; ובחנות העיצוב של MOMA בחרו ללכת על תמהיל של פריטים יוצאי דופן בטווח מחירים רחב, בדומה לגישה של מוזיאון הוויטני. "אנחנו חושבים יותר כמו עסקים מסחריים", צוטט בכתבה סטיוארט האטה, נשיא מועצת המנהלים של איגוד חנויות המוזיאון (כן, מתברר שיש דבר כזה). "קמעונאיות במוזיאון צריכות כיום לעבוד קשה יותר כדי לוודא שהפריטים בחנויות יהיו ייחודיים ומשקפים באמת את המוסדות שלהם שייכות החנויות".

"אין ספק שלשם העולם הולך", מאשר מור כלב, המנהל הכללי למכירת סחורות וקמעונאות במוזיאון ישראל בירושלים. "קחי למשל את הלובר: אין לו חנות אחת - יש לו קניון. אני חושב שמוזיאונים בעולם וגם בארץ הבינו שיש פה משהו שונה, עם תועלת. אם פעם חנות מוזיאון מכרה מזכרות, מגנטים, עפרונות וכו', הרי שהיום אנחנו חנות ריטייל לכל דבר, עד כדי כך שחלק גדול מהאנשים שמחפש מתנות מגיע במיוחד לחנות, בלי קשר לביקור במוזיאון".

"אצלנו בחיפה, הסוד להצלחת חנויות המוזיאון הוא בגידול העצום במספר המבקרים", מוסיף נסים טל, מנכ"ל מוזיאוני חיפה. "בעשור האחרון היה גידול של 66%, מה שהביא גם לעלייה גדולה בביקוש למוצרים של חנויות המוזיאון. ההכנסות העצמיות של המוזיאונים גדלו בהיקף של פי 3.5 בעשור האחרון, מתוכן מהוות ההכנסות מהחנויות כ-12%. החנות במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית היא הגדולה והמצליחה ביותר, ואחריה החנות במוזיאון חיפה לאמנות. לאור הצלחת החנויות, אנחנו מתחילים בימים אלה שיפוץ מקיף גם במוזיאון הימי הלאומי, שכולל חנות מוזיאון חדשה בשטח של כ-200 מטרים רבועים (פי שניים מגודלה של החנות בטיקוטין, י' ב' י'), שתציע מוצרים ייחודיים לילדים ולכל המשפחה, מוצרים שמתכתבים עם תכני המוזיאון".

אבל לא כולם קופצים ישר למים העמוקים: "התפיסה היא שחנות המוזיאון היא חלון הראווה של המוזיאון, וצריך לשמור עליו ולא להפריט ולא למסחר אותו לדעת", מזהיר אילן כהן, מנכ"ל מוזיאון ארץ ישראל (מוז"א) בתל-אביב. "רגע לפני שהגעתי למוזיאון ב-97', התקבלה החלטה של ההנהלה הקודמת, להפריט את החנות, ובמכרז זכתה איזה הוצאת ספרים. הצלחתי לעצור את זה ברגע האחרון וכיום החנות היא מחלקה נפרדת בתוך המוזיאון. מה שכן, זה מצריך כוחות שיווקיים מיוחדים, נישה פרסומית נפרדת, יחסי ציבור נפרדים.

"בימים טובים, כמו בחגים או בקיץ, החנות היא עוגן כלכלי חשוב מבחינת ההכנסות העצמיות ממש כמו החניון וכמו הפלנטריום, או השכרת אולמות לימי עיון וכנסים. הפוטנציאל הוא אדיר - והוא עדיין לא מומש".

ד"ר טל ברמן, המכהן קרוב לשני עשורים כאוצר הראשי של מוזיאון המדעטק בחיפה, מסכים עם התזה הזו: |"חנויות מוזיאון בדרך כלל לא מהוות נתח נכבד בהכנסות העצמיות של המוזיאון כי בסופו של יום, ה'פיקים' של המבקרים הם בקיץ ובחגים. לכן, אני לא יכול לומר שהייתה מהפכה, אבל בהחלט הייתה התפתחות. לצורך העניין, זו גם הסיבה שאני כאוצר ראשי מדבר איתך ולא מנהלת השיווק של המוזיאון, כי התפיסה היא שהחנות היא כמו אחת התערוכות; היא צריכה לשדר איכות, רמה גבוהה של עיצוב, כאשר הפריטים הדומיננטיים בה משיקים ישירות לתערוכות במוזיאון. לפני כמה חודשים שינינו את כל לובי הכניסה והחנות עברה ליציאה. לפני כן החנות הייתה במיקום מצוין, אבל לא על מסלול המבקרים. היום, כל זרימת הקהל במדעטק מתוכננת כך שלפני שיצאת הביתה, עברת דרך החנות. כל השינוי היה כדי שהחנות תתחיל להיות הרבה יותר כלכלית, לכן גם השטח שלה צמח מ-70 מטר רבוע ל-240".

אין ספק שאת היישום המסחרי של השינוי התפיסתי, בהיקפים הגדולים ביותר ברמה המקומית, מוביל מוזיאון ישראל, עם מערך כלכלי נפרד שהוקם כחברה-בת של המוזיאון. "החברה בתפיסתה היא מסחרית", אומר מור כלב ממוזיאון ישראל. "ביחס לחנויות מוזיאון אחרות בעולם, אני לא חושב שאנחנו נופלים בתפיסה. לכל תערוכה במוזיאון יוצאת קולקציה של מוצרים שרצה על כל סוגי הפריטים - מטקסטילים, דרך תכשיטים ועד משחקי ילדים. בסך הכול עובדים בחברה למעלה מעשרים אנשים, והחנות של המוזיאון תומכת במה שקורה בתוכו באופן מדויק".

- עד כמה מאתגר לנהל מערך כזה בירושלים?

"כשיש מצב ביטחוני או כלכלי בעייתי במדינה, זה משפיע על כולם, כי כשיורד גשם, כולם נרטבים. בגל השריפות האחרון בצפון, למשל, הייתה ירידה קטסטרופלית במספר המבקרים במוזיאון, לא כי היו שריפות בירושלים אלא בגלל האווירה הכללית. אנחנו מוכרים הנאה בסופו של דבר, ואם לא בא לך ליהנות, אתה לא תבוא. הכול קשור להכול. האתגר הוא ליצור חברה שתהיה מספיק דינמית, רזה וחכמה כדי לענות על צרכים של ביקושים גם בתקופה עם עלייה גדולה וגם בתקופה שאין ביקושים. בשלוש השנים האחרונות, למשל, היו פיקים של אי יציבות בכמות התיירים, אז ביצענו שינוי מגווני במוצרים. ישראלים קונים שונה מתיירים: הם מחפשים מתנות לחגים, פריטים ייחודיים".

צוהר לאמנים מקומיים

התפיסה המשתנה של חנויות המוזיאון הובילה באופן טבעי גם למחשבות על תהליכים של מיתוג מחדש - החל מנראות החנויות, דרך פלטפורמות מקוונות, תמחור נגיש יותר, תמהיל מדויק של מוצרים בהתאם לדנ"א של התערוכות, וכמובן - בלעדיות. "המיתוג של חנויות מוזיאוני חיפה פונה לקהל חובב תרבות, עיצוב ואמנות ומתבסס על קהל המבקרים בתערוכות לצד קהל לקוחות קבועים", אומר נסים טל ממוזיאוני חיפה. "אלה לא מוצרים שניתן להשיג בכל חנות. חלקם נוצר על-ידי אמנים בליין במיוחד עבור חנויות המוזיאונים".

"הכול השתנה בחנויות שלנו: העיצוב, העמידות, התאורה - כל הנראות השתנתה", מפרטת מורן לאוב כגן, המנהלת והקניינית של חנויות מוזיאוני חיפה. "משם המשכנו לתמהיל, אחרי שהבנו מי הקהל ומה הוא מחפש. בכל החנויות יש דברים שנשארים כל השנה - קטלוגים, תכשיטים, מוצרים לילדים - אבל בהתאם לתערוכות אני מוסיפה תמהיל מוצרים חדש. הנה, עכשיו במוזיאון העיר מתקיימת תערוכה של ילדות חיפאית, אז יש תמונות ומוצרים נוסטלגיים של הילדות בחיפה. יש עמדה של גולות, צעצועי עץ של פעם וספרי ילדים ישנים".

גם במוזיאון תל-אביב, שהפך בארבע השנים האחרונות ללב הפועם של העשייה האמנותית בעיר, מצאו את הקול הייחודי שלהם: בנוסף לחנות הראשית והוותיקה שבכניסה למוזיאון, לפני כחצי שנה התמקמה באמצע חלל המוזיאון החנות "ויטרינה". מדובר במיזם חדשני וחברתי, המציע למכירה יצירות של מיטב האמנים הישראלים במחירים נגישים. בדומה למודלים קיימים בחו"ל, כך מאפשרת הפלטפורמה לאמנים לקרב את יצירתם לקהל הרחב ולאוהבי אמנות - לרכוש לביתם יצירות ואובייקטים מסדרות מוגבלות של אמנים ישראלים מובילים.

את החנות הקימה דנה גילרמן, מבקרת אמנות ואוצרת, ובהמשך חבר אליה שי רוזן, הסוחר באמנות בינלאומית. מלבד עבודות קטנות של האמנים המקומיים, שמציגים בתערוכות המתחלפות, ניתן לרכוש בוויטרינה (הממוקמת גם במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית) עשרות חפצים שימושיים שנוצרו על-ידי כ-70 אמנים מתחלפים ידועים - למשל: סדרת פלייסמנטים מצוירת של זויה צ'רקסקי, צלחות מאוירות של לאה ניקל, תחתיות לכוסות של האמן ניר הוד ועוד.

"כמו שכל העולם של המוזיקה בא עם מרצ'נדייז מאז ומתמיד, אז למה לא גם אמנים?", אומרת גילרמן. "היום האמנים הכי גדולים בעולם עושים מרצ'נדייז - מבקבוקי יין, דרך בגדים, דרך שיתופי-פעולה שונים. היום לכל אמן באתר יש קטגוריה של SHOP והרבה גלריות מובילות בעולם נכנסות לזה יותר ויותר".

- שניכם מגיעים עם ניסיון עשיר מאוד בתחום, מה בכל זאת גיליתם שלא ידעתם קודם?

רוזן: "גיליתי שזה לא לגמרי טבעי לקהל הישראלי, בניגוד לקהל הבינלאומי שמכיר את הקונספט. בחו"ל רואים את זה בכל מוזיאון, בעולם התחום הזה כבר מאוד מפותח. אז מהבחינה הזו, לישראלים זה לא לגמרי טבעי".

גילרמן: "גם השוק יותר קטן וגם הכוכבות של האמנות. בחו"ל האמנים הם כוכבים, אנשים מכירים אותם מצוין. פה, זה לא רק עניין של לעשות 'כמו בחו"ל' אלא לחנך אנשים שיש ערך לקנות תחתיות של רועי רוזן ולהבין שזה משהו אחר. אני ממש רואה בזה חשיבות שאנשים יחזיקו יותר אמנות בבית, גם אם זה תחתית ולא על הקיר. כי כמה אנשים יכולים לקנות אמנות כזו? אחוז מהאוכלוסייה?".

- איך הגיבו לזה האמנים המקומיים?

גילרמן: "הקרבה שלנו לשדה האמנות מייצרת המון אמון. אין אמן שחושב שנבזה את הדימוי שלו, להפך. זה תהליך אוצרותי. הרבה מזה האמנים בוחרים איתנו. הם גם קשובים לכל מה שקורה בעולם ומבינים שאם אחרים ידועים עושים את זה, אז זה כנראה בסדר. מעבר לזה, ההקשר של סביבת המוזיאון עושה את ההבדל".

"מאז היווסדה של החנות, אנחנו מקפידים שהפריטים שלנו יהיו רק של יוצרים ואמנים ישראלים", מוסיף אילן כהן ממוז"א. "אנחנו שואפים שהחנות תהיה מבוססת על יוצרים מקומיים בכל התחומים: נייר, טקסטיל, תכשיטים וכו', אבל כן חשוב לי גם לבדל פריטים שהם בלעדיים למוז"א. זה משהו שעוד לא דסקסנו באופן רציני, כי כרגע אנחנו עסוקים בקידום החנות האינטרנטית המקוונת".

כך גם במוזיאון ישראל: "אנחנו משתדלים להרחיב עד כמה שאפשר את הקטגוריות של מעצבים מקומיים", אומר מור כלב. "לתת במה למעצבים צעירים. יש לנו קשר טוב עם בצלאל ועם כל מיני אמנים ויזמים ישראלים שהם רק בתחילת דרכם, שאנחנו נותנים להם במה ומציגים אותם. בגדול, רוב החנות היא מוצרים מעוצבים ישראלים, ויש גם מותגים מחו"ל כדי שהסל יהיה רחב יותר. אבל הסוד הוא התמהיל: לא לתת למשהו אחד לגדול על חשבון משהו אחר, ולשמור על מגוון עבור מישהו שנכנס לוואן-סטופ-שופ. אנחנו מחפשים לתת ערך מוסף, אז בעצם כל פריט שאנחנו מייצרים - מתלווה לו איזשהו סיפור: מהו הפריט, איפה הוא נמצא, איפה הוא מוצג, מה עומד מאחוריו. מעבר לזה, יש לנו יכולת לדעת מה הולך ובאיזה גודל, ולהכווין את הפריט המסוים לקהל היעד - תיירותי, מקומי, מחיר, משקל, גודל. יש המון פרמטרים שאנחנו לוקחים בחשבון".

עוד כתבות

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי על ישראכרט: "צריכים להחליט אם להכניס שותף או לוותר"

לאחר שבנק ישראל הבהיר לחברת אחים נאוי כי לא תוכל לשלוט בחברת כרטיסי האשראי עם פחות מ-30% מהמניות, בעל השליטה אומר כי "לא תם המשחק מבחינתנו; ישראכרט יכולה להמריא ולייצר תחרות אם יתנו לה את הכלים המתאימים"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה ירוקה בתל אביב; נובה מטפסת בכ-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 עולה ב-0.4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

אימו של החייל החטוף: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו"

מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני ובן 21 ובן 13 נפצעו קל ● דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה; במקביל, פעילות נרחבת של הכוחות באיו"ש ● קבינט המלחמה דן בחידוש המגעים לעסקה ● סמ"ר ניסים כחלון, בן 21 מחדרה, נהרג בדרום הרצועה • דיווחים: 9 הרוגים בתקיפת צה"ל בשני מוקדים בדרום לבנון • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"