הכתבה בשיתוף משפטיפ 

רבים מאזרחי ישראל הלוטשים את עיניהם אל עבר ארה"ב או אחת ממדינות אירופה, במחשבה כי "הדשא של השכן ירוק יותר" או לכל הפחות מהווה כר נוח ומשתלם יותר למחיה, יופתעו לגלות כי באותה העת רבים אחרים, אזרחי מדינות שונות ברחבי העולם, מבקשים להיכנס ולקבל אשרה לשהייה ועבודה בישראל, מאותן הסיבות בדיוק.

לאור הביקוש העולה לכניסת זרים למדינה, מיישמת ישראל, כמדינות רבות אחרות כמותה, מדיניות הגירה נוקשה הכוללת חוקים, דרישות ונהלים. כך שכיום ישנה אפשרות סבירה שאורח שהוזמן על-ידנו מחו"ל לביקור בישראל (ואשר כניסתו לא הוסדרה טרם הגעתו), יסורב להיכנס בהגיעו לגבולות המדינה.

חוק הכניסה לישראל קובע כי מי שכניסתו לישראל לא אושרה בחוק, באשרה (ויזה), תעודה או היתר אחר, אינו יכול להיכנס ולשהות בארץ. הסמכות למתן היתרים ורישיונות להיכנס ולשהות בישראל ניתנה למשרד הפנים, אשר נדרש להפעיל שיקול-דעת ולדון בכל מקרה לגופו כדי לבחון את הנסיבות.

עוה"ד ניצן הראל ממשרד הראל נבון, העוסקת בתחום המינהלי בכלל ובדיני הסדרת מעמד וההגירה לישראל בפרט, שופכת אור על הנושא ומסבירה כיצד נוכל לפעול על-מנת להתמודד עם הסיטואציה, בה קרוב לנו אינו מורשה להיכנס לתחומי המדינה.

לדבריה, "לעתים קרובות אני מקבלת פניות מאזרחים שקיבלו הודעה מחברים, בני משפחה, בני או בנות זוג, לפיה בקרי הגבול מונעים את כניסתם לישראל. לדוגמה, לאחרונה יצר עמי קשר אזרח ישראלי בן 35 וסיפר כי הכיר חברה במהלך טיול שערך באוקראינה. כששב ארצה, החליט להזמין את חברתו לביקור קצר בישראל כ'תיירת'. הגברת נעתרה להזמנה, רכשה כרטיס טיסה ועלתה על טיסה לישראל בהתרגשות רבה, שכן היה זה ביקורה הראשון בארץ.

"מיד עם נחיתתה, היא עוכבה על-ידי בקרי הגבול לצורך 'תשאול'. העיכוב לשם חקירה הפתיעה מאוד את הגברת, שכן כאזרחית אוקראינית המגיעה לביקור תיירותי קצר, אין היא נדרשת להנפיק ויזה. בתום התשאול ולאחר שהתבררו נסיבות הגעתה, סירב בקר הגבול להתיר כניסתה לישראל, והיא עודכנה כי תואמה עבורה טיסה חזרה למדינת מוצאה מספר שעות מאוחר יותר.

"אין צורך להכביר במילים ולהרחיב אודות עוגמת-הנפש שחווה מיודענו, חברה הישראלי, אשר המתין לה בשער היציאה משדה התעופה, או על תחושותיה של הגברת אשר נדרשה לשוב לעומת כלעומת שבאה לאחר שעות ארוכות של טיסה.

"זוהי דוגמה אחת מיני רבות, שכן אזרחים רבים אינם מכירים את הדרישות והמגבלות הנוקשות, ולכן, לאור המצב הבעייתי ופניות מסוג זה אשר מגיעות למשרדנו, חלקן בסמוך למועד טיסת המגורש אשר לא מאפשר מרחב פעולה, פנה משרדנו בעתירה לבית המשפט בדרישה להציב שופט קבוע בנמל התעופה, על-מנת שייתן מענה מהיר, יעיל ובזמן אמת למסורבי כניסה ויציאה מכל סיבה שהיא", אומרת עו"ד הראל ומוסיפה: "מי שלא העמיק בקריאה ובהבנת החוק והתקנות בעניין, עלול לחשוב, בתום-לב, כי לא נדרש כל תיאום מקדים טרם הגעה וביקורים של מכרים ממדינות מהן לא נדרשת הנפקת ויזה לישראל - אך לא כך המצב במקרים רבים.

"בני זוג של אזרחים ישראלים, ביקור בני משפחה של עובדים זרים בישראל ואף תיירים ממדינות מסוימות נדרשים על-פי הנהלים לתאם את הגעתם עם משרד הפנים ולקבל את אישורו מראש, וכשהדבר אינו מתרחש, ישנה סבירות גבוהה שהם יעוכבו בכניסה לארץ, יתושאלו, ייחקרו ולא פעם יישלחו חזרה לארצם".

יצוין כי על-פי רוב, טיסה חזרה המתואמת עבור מסורבי כניסה נקבעת למועד הקרוב והזמין ביותר בסמוך לשעת הנחיתה, כך שהזמן בו ניתן לפנות לעורך דין הבקיא בתחום ההגירה והסדרת מעמד בישראל על-מנת לעשות מעשה שיביא לשינוי החלטת בקרי הגבול הוא קצר, וליתר דיוק מוגבל בין מועד סירוב הכניסה ועד ל-3 שעות טרם מועד הטיסה המתוכנן.

עוד היא מזכירה כי "גם בכניסה למדינות רבות ברחבי ארה"ב ואירופה יתושאלו הבאים מישראל בשאלות דוגמת: כמה זמן הם עתידים לשהות במדינה, מתי ביקרו לאחרונה באותה המדינה, מהי הכתובת בה הם עתידים להתאכסן ועוד. שאלות אלה נשאלות על-מנת להבין מהי מטרת הביקור האמיתית. עם זאת, אנו חשים כי ישנה מגמה ברורה כנגד אזרחים ממדינות מסוימות, וכנגדם מופעל נוהל מחמיר ביותר.

"גם כאשר ברור כי אין המדובר בניסיון להגר לישראל, מאחר ושכניסת מבקרים נבחנת על-ידי בקרי הגבול 'מסביב לשעון', כך גם מתנהלת עבודתו של עורך הדין מתחום ההגירה והסדרת המעמד. על-מנת לתת מענה למסורבי הכניסה ומכריהם הישראלים, אנו, עורכי הדין העוסקים בתחום, זמינים 24/7 בכדי לפעול בהקדם, במסגרת הזמנים הצפופה, לביטול החלטות לא סבירות ועל-מנת לתת מענה ואת הייעוץ המשפטי הדרוש לאלה אשר נקלעו למעמד הלא נעים. כל זאת על-מנת להבטיח שמוצו מלוא האפשרויות ונבחנו שלל ההיבטים הנלווים בטרם ייעשה צעד נחרץ כגירוש המבקר תוך זמן כה קצר". 

עו"ד ניצן הראל עוסקת בתחום מינהלי והסדרת מעמד, שותפה מנהלת במשרד עו"ד הראל נבון.

המאמר לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.