הכתבה בשיתוף משפטיפ

רבות דובר ונכתב בנושא מזונות בכלל ומזונות שוויוניים בפרט, וביתר שאת בנושא של מזונות במשמורת משותפת וחלוקת אחריות הורית שווה ביחס לקטינים.

מציאות הדברים יצרה, לטענת רבים, עיוות מקפח לרעת גברים, אשר חולקים זמני שהות שווים ביחס לקטינים והלכה למעשה נושאים בכפל תשלום, אם על-ידי תשלום דמי מזונות לידי האם ואם על-ידי הוצאות רבות בהם הם נושאים עת שוהים הילדים עימם. הדבר הביא לקריסתם הכלכלית של אבות רבים, אשר עם חתימתם על הסכם הגירושים נדונו לחיי עוני ומחסור.

בהתאם להלכה והדין העברי, חיוב אב במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6 הוא חיוב אבסולוטי ואינו תלוי מצבם הכלכלי של האב או האם אלא בצורכי הילד, וזאת מכוח דין תורה. מגיל 6 עד גיל 15 חיוב האב הוא בעבור צורכיהם ההכרחיים בלבד, וזאת מכוח תקנות הרבנות הראשית, כאשר מעבר לכך, במזונות "מדין צדקה" (מזונות שאינם עבור צרכים הכרחיים אלא מעבר) יתחלקו ההורים בחלקים שווים ביניהם בהתאם לגובה הכנסותיהם. מגיל 15 עד גיל 18 החיוב הוא מדין צדקה ובהתאם לכך בהתחשב בהכנסותיהם של כל אחד מהצדדים. הפסיקה קבעה כי מגיל 18 ועד לסיום שירות החובה בצה"ל, ישלם האב כשליש מהסכום המזונות.

באשר למדור (שכר דירה או משכנתא), הפסיקה קבעה כי השיעור בו יחויב האב הוא על-פי מספר הילדים. לגבי ילד אחד, הפסיקה קבעה כי השתתפות האב בשליש משכר הדירה (33%), לגבי שני ילדים - 40%, ולגבי 3 ילדים - 50%, וזאת בהתאם לרמת החיים לה הורגלו הילדים.

בפועל קבעו בתי המשפט ובתי הדין כי על האב לשאת בדמי מזונות הילדים עד גיל 18 ואף עד גיל 21, ללא התחשבות בזמני השהות של ההורים עם הילדים וללא התחשבות בהכנסות האם. ברי שאין כל צדק והגינות בכך שאב פעיל ומעורב בחיי ילדיו יישא בתשלום מזונות כפי אב שאינו נוכח בחיי ילדיו, או במצב בו האם משתכרת יותר מן האב. על האב לשאת בתשלום מזונות לידיו ללא התחשבות בהכנסות האם, גם כאשר שניהם מטפלים בילדים.

יוזמת החוק של שרת המשפטים, איילת שקד, אשר פועלת לשוויון בנושא דמי המזונות, תקדם את הצורך לשנות עיוות עתיק-יומין, המבוסס על הלכה ארכאית המתאימה לזמנים אחרים ולא למציאות העכשווית. כזו אשר השיתה תשלומים רבים על כתפי הורה אחד - האב, מבלי להתחשב כלל בהכנסות האם, פוטנציאל השתכרותה וזמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים.

לדברי עו"ד אירית ארז, העוסקת בדיני משפחה, "דיני המזונות התבססו על המשפט העברי העתיק ועל הנורמה ששלטה בעבר, לפיה הגבר היה המפרנס היחידי בבית ואמון על פרנסת המשפחה, בעוד האישה הייתה אמונה על גידול הילדים וטיפוח משק-הבית. באותה העת היא לא יכלה לצבור רכוש משלה והייתה קניינו של הגבר. משכך, קבעו בתי הדין, במצב של שבר משפחתי ועל-מנת שהאישה תוכל לזון את הילדים ולא לחיות בחרפת רעב, האב יישא בתשלום דמי מזונות עבור הילדים ואף עבור האישה, אשר בזמנים ההם לא עבדה מחוץ לביתה ונזקקה לכספים מיד האב למחייתה.

"כיום אנו מצויים בתקופה אחרת, בה נשים הן בעלות מקצועות חופשיים, משאבים כלכליים, רכוש משלהן ויכולת השתכרות גבוהה, לעתים אף יותר מהגבר. עם הצעת החוק יקודמו הגינות, שוויון וצדק, עת יובאו בחשבון גם הכנסותיה של האם ויכולת השתכרותה, תוך יצירת נוסחה המשכללת גם את זמני שהיית הילדים עם כל אחד מההורים".

עוד מוסיפה עו"ד ארז כי "אני מאמינה שהסדרת נושא המזונות בחקיקה תביא עמה מעורבות גדולה יותר של אבות בגידול פעיל של ילדיהם, לצד עידודן של נשים להתפתח ולהתקדם. זאת מכיוון שנטל גידול הילדים יתחלק בין ההורים בחלקים שווים ביניהם".

לעגן את הפסיקה

הצעת החוק של השרה שקד מושתתת על מסקנות ועדת שיפמן, שהוקמה בשנת 2006 על-ידי השר לשעבר, חיים רמון, וכונסה על-מנת לבחון את שוויון המזונות בין בני זוג בישראל. מסקנות הוועדה קבעו בראש ובראשונה כי יש לצאת מנקודת הנחה שלשני ההורים עומדת זכות שווה בגידול וחינוך הילדים, תוך קביעת נוסחה המתחשבת בהכנסות ההורים וחלוקת הזמנים ביניהם בטיפול בילדים.

עם השנים ניסו בתי המשפט, באמצעות פסיקה, להשוות בין זכויות ההורים, תוך חלוקה בנטל המזונות, אך מבלי שעניין זה עוגן בחוק. דבר זה יצר חוסר אחידות בפסיקה בנושא המזונות והמשמורת. כעת, משנושא חלוקת נטל המזונות יוגדר בחקיקה, הרי שניתן לצפות לאחידות בפסיקה ולוודאות משפטית שאינה קיימת כיום בנושא המזונות.

גם בתי הדין ערים לרוח השינוי והחלו פוסקים בנושא המזונות תוך התחשבות בהכנסותיה של האם. בנובמבר 2015 ניתנה החלטה מהפכנית, כאשר מועצת הרבנות הראשית פרסמה החלטה הקוראת להתחשב בהכנסותיה של האם ויכולתה הכלכלית בפסיקת מזונות.

עו"ד ארז מסכמת ואומרת כי "נשים דורשות שוויון בתפקידים, במעמדן החברתי ובכל תחומי החיים, כפי שראוי ונכון שייעשה, אולם היכן השוויון המגדרי כשמדובר בתשלום מזונות? 

"נראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא המזונות, ואין כל ספק כי על המחוקק לומר את דברו בעניין זה. חלוקה שוויונית בנטל המזונות תקדם ערכים חברתיים ראויים, והגיעה העת לשוויון מהותי". 

עו"ד אירית ארז עוסקת בדיני משפחה.

*** המאמר לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.