גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תהיה מלחמה?

מצד אחד, דונלד טראמפ שהבטיח לבוחרים שלו לסיים את "השעבוד האמריקאי לסין", ומאיים על הסטטוס קוו הגיאופוליטי במזרח. מצד שני, הסינים שמחזיקים 10% מהחוב הלאומי של ארצות הברית ומסוגלים להביא את הצרכן האמריקאי אל פי תהום. שבוע להשבעת הנשיא הנבחר בוושינגטון, והיחסים בין שתי המעצמות החזקות בעולם מתקרבים אל נקודת רתיחה.

תחילת דצמבר האחרון איתר חיל הים הסיני כלי שיט לא גדול, מעין גליל צהוב באורך של שולחן אוכל משפחתי, כשהוא שט מתחת לפני המים כמה עשרות קילומטרים ממפרץ סוביק, סמוך לחופי הפיליפינים. הסינים, שבשנים האחרונות מפגינים נוכחות צבאית משמעותית באזור ים סין הדרומי ורואים בכל פעילות צבאית זרה באזור איום על ריבונותם, לא היססו. הם משו מהמים את כלי השיט הזעיר "כדי להבטיח את ביטחון הספינות החולפות באזור" ופתחו "בחקירה מקצועית ואחראית במטרה לזהות את הכלי", לשון דובר משרד ההגנה הסיני.

החקירה הייתה קצרה. מהר מאוד התברר לסינים שהצוללת הלא מאוישת היא מתוצרת אמריקאית, וכי היא עמוסה בחיישנים שונים ומשונים. הסינים החשדנים הודיעו לאמריקאים הנזעמים כי הצוללת נמצאת ברשותם וכי הם לא יסבלו יותר שליחת ספינות לשטחה הימי של סין לשם ריגול צבאי, כפי שעושה ארצות הברית "זה זמן רב".

גם האמריקאים הגיבו מהר. דובר הפנטגון הודיע שהצוללת ששוויה מוערך בכ-150 אלף דולר הופעלה על-ידי חברת קבלן אזרחית לצורך מחקר ימי מסחרי, וכי "היא מסומנת בבירור כשלנו, ואנחנו רוצים אותה בחזרה. אנחנו לא רוצים שדבר כזה יקרה שוב".

לרגע, נראה היה שהתקרית שתוארה כאחת החמורות ביותר בין שתי המדינות זה שנים, דווקא הסתיימה בצורה רגועה: שני הצדדים ניהלו ביניהם מגעים זריזים, שבסופם גיבשו הסכמה להחזרת הצוללת לידי האמריקאים. ואולם, שעות ספורות לאחר ההודעה, העלה הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בחשבון הטוויטר שלו ציוץ קצרצר, שלא רק חתר תחת המאמצים האמריקאים להשבת הצוללת, אלא שגם המשיך את הקו המתריס שלו כלפי המעצמה האסיאתית: "אנחנו צריכים להגיד לסין שאנחנו לא רוצים בחזרה את הכלי הלא מאויש שהם גנבו - תנו להם להמשיך להחזיק בו!".

"חטיפת" הצוללת אינה תקרית שהתרחשה בחלל ריק. מאז שיחת הטלפון שניהל טראמפ עם נשיאת טייוואן טסאי אינג וון לאחר שזכה בבחירות - שיחה שעצם קיומה הוא שינוי חד מהמדיניות שמנהלת ארצות הברית זה ארבעה עשורים, ושבמרכזה ההכרה במה שמכונה "סין האחת" - גובר והולך המתח הפומבי בין ארצות הברית לסין.

עוד דוגמאות? אז ככה: מטוסי קרב סיניים הקיפו את טייוואן בהפגנתיות (עוד לפני אותה שיחה, הם אותתו ביעף שכזה, אבל המסר, מתברר, לא עבר); נושאת מטוסים סינית וחמש ספינות מלוות חרגו ממסלולן כדי להתקרב לטייוואן בצורה מאיימת; טראמפ ביקר (שוב, בטוויטר) את סין על כך שהיא אינה עושה דבר כדי למנוע מצפון קוריאה להתקדם עם תוכנית הטילים הבין יבשתיים שלה; הוא מינה את רוברט לייטהייזר, מתנגד בוטה וקולני לסטטוס קוו המסחרי מול סין, כנציגו האישי המיוחד לענייני סחר, ואת פיטר נבארו, פרופ' לכלכלה שפרסם לפני כמה שנים ספר בשם Death By China, לתפקיד יו"ר מועצת הסחר הלאומית.

כל האירועים הללו, שמגיעים אחרי אינספור התבטאויות של טראמפ במהלך מסע הבחירות לגבי כוונותיו לסיים את "השעבוד האמריקאי לסין", "להגן על הכלכלה האמריקאית מפני הסינים" ו"להחזיר לאמריקה עבודות שהסינים לקחו לנו" - מביאים בימים אלו את יחסי שתי המעצמות לנקודת רתיחה אפשרית. איש אמנם אינו יודע אם טראמפ אכן יממש את הבטחות הבחירות שלו או שדווקא ינקוט איפוק, אבל כבר עכשיו ברור שיחסי ארצות הברית-סין מתוחים משהיו בעשורים האחרונים, ושלפחות עד שכוונותיו של טראמפ יתבהרו, הם גם יישארו טעונים מאוד.

ד"ר אורי סלע מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, אומר שלדעתו ההנהגה הסינית "מוטרדת מהסגנון של טראמפ". "אני חושב שהם לא אוהבים את הציוצים בטוויטר שהם רואים כשליפות מהמותן, וכבר שמענו בתקשורת הרשמית הסינית גורמים שמתארים את טראמפ כמישהו שמתנהג כמו ילד קטן, אבל זה לא רק הסגנון אלא גם התוכן, כי בראייה שלהם יש באיומים שלו אלמנטים שהם רואים כבעלי משמעות אם הם ימומשו. עם זאת, ה'אם' הזה הוא אם ענק כי אנחנו מדברים על טראמפ. מה שהוא אומר בפומבי ובטוויטר זה דבר אחד, אבל מה שהוא ואנשיו יאמרו בשיחות סגורות ייראה כנראה קצת אחרת".

"יכול להיות שכל מה שאנחנו רואים עכשיו זו בכלל הצגה", מסכים ד"ר אלי קוק, מומחה להיסטוריה אמריקאית מאוניברסיטת חיפה. "טראמפ אוהב להתריס והוא היה חייב לדבר אל הבסיס שלו במהלך מסע הבחירות ולצאת נגד הגלובליזציה ונגד הסחר העולמי, אבל יכול להיות שזה ייגמר בסתם הצקות כמו ציוצים בטוויטר או בשיחות עם נשיאת טייוואן, שזה דבר שאמנם מרגיז את הסינים, אבל זה בסופו של דבר אקט סמלי. יכול להיות שנראה בארבע השנים הקרובות חילופי דברים כמו האמירה של טראמפ על כך ש'סין אונסת אותנו' ואז תגובה סינית כלשהי, אבל שהדברים הללו לא יובילו לשום דבר".

מה טראמפ יכול לעשות?

היה וטראמפ לא יסתפק במלחמת ציוצים, עומדות בפניו לא מעט אפשרויות לממש את הבטחותיו כנשיא המעצמה החזקה בעולם. בראש ובראשונה, הוא יכול להטיל מכסי מגן בשיעור של עד 50% על יבוא ממדינות שנוקטות מה שיוגדר כ"מדיניות מפלה נגד ארצות הברית" (חוק מ-1930 שמאפשר זאת, עדיין בתוקף). הוא יכול להוריד את מס החברות ולהסיר מסים על יצוא בצורה שתגרום לחברות אמריקאיות להעביר את מפעליהן חזרה הביתה (את הודעת יצרנית כלי הרכב פורד מהשבוע שעבר על ביטול תוכניתה להקמת מפעל גדול במקסיקו ניתן לראות כתגובה עסקית ראשונה למדיניות שטראמפ צפוי לנקוט). טראמפ יכול גם להגיש תלונות נגד סין בגין האשמה ותיקה שלו - הורדה מלאכותית של שער היואן כדי לסבסד מוצרים סיניים ולהפוך אותם לתחרותיים יותר מעבר לים; והוא כמובן יכול לתקוע אצבעות לתוך העין הסינית באלף ואחת דרכים אחרות, אבל להכאיב לה במיוחד באמצעות חימום היחסים עם שנואת נפשה טייוואן.

ד"ר קוק מסרב להתנבא לגבי הכיוון שאליו יתפתחו יחסי המדינה, אבל אומר שלפחות בטווח הקצר, ניסיון של טראמפ להתחיל במלחמת סחר צפוי לפגוע מאוד באמריקאים. "המצב היום בארצות הברית לא טוב. יש אי שוויון גדול מאוד ורוב העבודות החדשות שנוצרו ומשקפות לכאורה ירידה באבטלה, הן עבודות קבלן זמניות. הסיבה שארצות הברית בכל זאת מתפקדת ושאנשים לא יוצאים לרחובות, היא שיוקר המחיה בה נמוך. האמריקאים יכולים ללכת לוולמארט בסוף שבוע, הם יכולים לקנות לילד בובה בדולר וחולצה בשני דולר ולעצמם אלקטרוניקה זולה, וחלק גדול מזה קשור לסין שהיא-היא המדינה שממנה מגיעים כ-20% מכל המוצרים שמיובאים לארצות הברית - יותר מכל מדינה אחרת".

קוק מזכיר שטראמפ רחוק מלהיות האמריקאי הראשון שמתעסק עם הנעשה בסין בצורה אובססיבית, ושאנשי עסקים ופוליטיקאים אמריקאים משווים כבר שנים את הישגיה של סין להישגים האמריקאים בתחומים רבים. "אתה שומע הרבה מאוד אמירות כמו 'הסינים משקיעים יותר בחינוך' או 'למה הסינים משקיעים כל-כך הרבה בתחבורה ציבורית ואנחנו לא?', גם מהצד של השמאל האמריקאי, וזה משהו שקורה הרבה לפני טראמפ, שגם בנושא הזה עושה מה שהוא תמיד עושה, לוקח נושא מוכר שעובד, ואז דוחף לתוכו את האצבע ומסובב. יש לו יכולת לספר לאמריקאים העניים סיפור כלכלי פשוט וקל להבנה בסגנון של 'אתם יודעים למה אין לכם עכשיו עבודה ולמה אין לכם כסף לקנות בוולמארט? בגלל שהסיני לקח לכם את העבודה. ואיך הוא הצליח לעשות את זה? כי הוא רמאי'".

קוק אומר שאם טראמפ אכן מחויב לרטוריקה הקשוחה שלו כלפי סין, הוא אכן יכול להתחיל את הקדנציה בהטלת מכסי מגן שיובילו למלחמת סחר. התוצאה? "האמריקאים כל-כך הרבה שנים לא מייצרים, שאני חושב שמהר מאוד מחירי המוצרים יעלו בצורה כה חדה, שתוציא אמריקאים לרחוב. בטווח הארוך ייתכן שזה דווקא יכול לעבוד. בעבר, לאורך רוב ההיסטוריה שלה כמדינה תעשייתית, היו בארצות הברית מכסי מגן גבוהים מאוד, וזו אחת הסיבה שהיא הפכה להיות מעצמה תעשייתית ושהמשכורות של האנשים היו גבוהות, אבל אני סקפטי מאוד אם דבר כזה יכול לקרות. האמריקאים מאוד מודעים ליוקר המחיה שלהם ומאוד לא יאהבו אם זה יקרה".

"אי אפשר יהיה גם להחזיר ג'ובים לארצות הברית וגם לשמור על יוקר המחיה ברמות הנוכחיות", מסכים גם פרופ' גדי אריאב שעומד בראש המרכז לחקר עסקים גלובליים באוניברסיטת תל אביב. "מעבר לכך, צריך לזכור שהג'ובים שעזבו את ארצות הברית אינם אלה שבהכרח יחזרו אליה. אולי אני עושה סטריאוטיפים למצביעים של טראמפ, אבל הג'ובים שיחזרו לארצות הברית - ג'ובים עתירי טכנולוגיה - הם לא אלו שמהם ייהנו הבוחרים של טראמפ".

איך תיראה המלחמה מסין?

אפיק אחר שטראמפ יכול לפעול בו, שגם לא ברור אם תהיה בו תועלת, יהיה לצמצם את יכולתם של הסינים לרכוש עוד אג"ח ממשלתיות אמריקאיות. כיום, מחזיקים הסינים כ-10% מהחוב הלאומי של ארצות הברית, יותר מכל גוף אחר זולת הביטוח הלאומי האמריקאי והפדרל ריזרב. "אני חושב שפעולות בכיוון הללו יהיו אסון כלכלי לכולם, אז אני בספק אם טראמפ יעשה משהו כזה", אומר קוק.

סין, מטבע הדברים, יכולה להגיב בלא מעט צעדים משלה. היא יכולה להציג עמדה לעומתית במועצת הביטחון של האו"ם; לא לרסן, ואולי אף לחמם מדינות שמטרידות את ארצות הברית כמו צפון קוריאה או אפגניסטן, להגביר את נוכחותה הצבאית בים סין הדרומי וגם להציק לכוחות האמריקאים הפועלים באזור כפי שכבר עשתה בעבר. לסין ישנם גם לא מעט מנופים כלכליים שהיא יכולה להפעיל כמו, למשל, למשוך את השקעותיה בארצות הברית ולהעביר את הכספים לאפיקים אחרים בצורה מאסיבית עד כדי כך שהפעולה תגרום להעלאת שער הריבית בארצות הברית. אבל בקרב המומחים קיים קונצנזוס שההנהגה בבייג'ין תעשה כמעט הכול כדי שלא להיגרר למלחמת סחר מזיקה. קצב הצמיחה השנתי הנוכחי בסין עומד על כ-6.5% ולמשטר אין כוונה לפגוע בו בגלל פרינציפים. עם זאת, בהחלט ייתכן שפעולות אגרסיביות מדי של ממשל טראמפ יגרמו לסינים להסס יותר לפני ביצוע השקעות עתק בארצות הברית, ולהפנות אפילו יותר כספים מאלו שהם משקיעים גם כך לעבר שווקי דרום אמריקה ואפריקה.

פרופ' אריאב מסכים כי במקרה שארצות הברית תקשה על סין, תוכל המעצמה האסיאתית להגיב בצורה כואבת, אולם מדגיש כי לאור התלות ההדדית של הכלכלות האמריקאית והסינית זו בזו, יהיה קשה מאוד לשנות את המצב בטווח של השנתיים הקרובות, וכי הוא מתקשה לראות מלחמת סחר מלאה פורצת בין שתי המעצמות. "בינתיים אני רואה שהתגובות הסיניות מאוד מדודות ואחראיות. הסינים מתנהגים כמו המבוגר האחראי. מלחמות סחר לא ייטיבו עם סין", לדברי אריאב, שמדגיש כי עד שלא יתבהר מי תהיה הדמות הדומיננטית בסוגיות חוץ בממשל החדש - לאור חוסר ניסיונו הדיפלומטי של טראמפ - יהיה קשה מאוד להעריך לאן נושבת הרוח.

מי שמפתיע בניתוח שלו הוא ד"ר יורם עברון, מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, שאומר שהבחירה בטראמפ התקבלה בצורה חיובית בסין. "הסינים העדיפו את טראמפ על פני קלינטון", הוא אומר, "משום שהיא נתפסה כמישהי שמקדמת מדיניות חוץ מאוד לעומתית ביחס לסין - כזאת שמדגישה נושאים יותר אידיאולוגיים כמו זכויות אדם. טראמפ נתפס בעיני הסינים כמישהו שהוא אולי קשוח, אבל יותר ענייני, מבין ביזנס ולא מונע על-ידי אידיאולוגיה. מה שמשנה זה לאיזו עסקה ניתן להגיע איתו. מי שמונע על-ידי אידיאולוגיה לאו דווקא חושב במונחים של אינטרסים אלא של ערכים וזה בעייתי מבחינת הסינים".

לדבריו, החשש הסיני העיקרי מטראמפ אינו מתמקד בזירה הכלכלית אלא בזירה המדינית. "סין רואה בנושא של טייוואן קו אדום ואותה שיחת טלפון עם הנשיאה מדאיגה את הסינים, אבל יכול להיות שטראמפ כנושא ונותן מיומן החליט להוסיף לעגלת המשא ומתן כמה שיותר כלים, ושלאחר מכן הוא יוציא אותם ממנה לפי הצורך, כלומר שטייוואן היא רק כלי.

"עם זאת, הסינים מנסים להעביר לו מסר שההכנסה של טייוואן למשוואה היא צעד אחד רחוק מדי. יש להם הרבה מאוד כלים להציק באמצעותם לאמריקאים. במשך השנים, סין פעלה לייצוב המערכת הבינלאומית שזה כמובן גם אינטרס אמריקאי, אבל היא יכולה גם לפעול הפוך. אולי זה יפגע באינטרס הסיני בטווח הקצר, אבל זה גם יבהיר לאמריקאים את מגבלות הכוח שלהם".

"בראייה הסינית, טייוואן היא חלק בלתי נפרד מסין", סבור גם ד"ר סלע, "וכבר משנות ה-70, היכולת של היחסים בין ארצות הברית לסין להתחמם הגיעה יחד עם ההכרה האמריקאית בסין העממית ובעיקרון של 'סין האחת'. כלומר, שסין וטייוואן הן מדינה אחת ואיך הן יסתדרו ביניהן זה עניין שלהן. מבחינת סין אין על כך פשרות".

כמו עברון, גם סלע סבור שהתערבות בטייוואן וההגמוניה שסין מנסה להשליט באזור ים סין הדרומי, כמו גם סוגיות אקלימיות של פליטות גזי החממה והגבלת נזקי ההתחממות הגלובלית - מעסיקות את בייג'ין בהקשר של טראמפ יותר מהאפשרות להתפתחות מלחמת סחר בין המדינות. זאת, מהטעם הפשוט שלדעתו סבורים שם שפריצת מלחמה שכזו פשוט תזיק מדי לשתי המדינות. "גם אם נגיד שארצות הברית תטיל מכסי מגן גבוהים, וזה לא יהיה לה פשוט בגלל החברות בארגון הסחר העולמי, לסין יש עוד גורמים רבים שהיא סוחרת איתם והתפתחות של מצב כזה תאפשר לה להגביר את הסחר עם מדינות אחרות", אומר סלע.

"כשטראמפ בא ואומר שהוא מבטל את ההשתתפות של ארצות הברית ב-TPP (Trans Pacific Partnership, השותפות הטראנס פסיפית), סין מיד נכנסת לוואקום והתחילה לייצר מגעים עם מדינות בדרום ומרכז אמריקה. בנוסף, כששומעים מסין תגובות באמצעות מאמרי מערכת של עיתונים שמקורבים לממשל על כך שהיא תגיב על הטלת מכסי מגן אמריקאים בהפסקת רכישה של מוצרים אמריקאים, כמו למשל סויה, אלו בעיניי דיבורים בעלמא משום שסין זקוקה לסויה האמריקאית, שהיא קונה ביותר מ-10 מיליארד דולר לשנה.

"הייצוא החקלאי מארצות הברית לסין הוא אחד החשובים ביותר לסחר של שתיהן. מעבר לכך, אני גם חושב שהיכולת של סין להגיב על צעדים אמריקאים באמצעות האחזקות שלה באג"ח אמריקאי היא די מצומצמת מכיוון שאם היא תעשה את זה, היא תפגע בשווי של האגרות ותיפגע בעצמה. צריך גם לזכור שאם אכן טראמפ מנהיג מדיניות של America First ונסוג מכל מיני שיתופי פעולה בינלאומיים, המשמעות תהיה שסין תחזק את אחיזתה בסחר העולמי ותתחזק. בגלל כל הסיבות האלו, אני לא חושב שתתפתח מלחמת סחר מלאה. בעיניי, מה שאנחנו רואים אלו עמדות פתיחה של טראמפ, שיגיעו בסופו של דבר למשא ומתן.

"עם זאת", מסכם סלע, "זה טראמפ, מה שאומר שלא רק שאנחנו לא יודעים מה הוא יעשה אלא שספק אם הוא עצמו יודע".

עוד כתבות

נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי עוזב את בית המשפט / צילום: Associated Press, Michel Euler

לראשונה בהיסטוריה של צרפת: נשיא לשעבר על כס הנאשם בבית משפט

נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי מואשם במתן שוחד לשופט כדי שזה יספק לו מידע פנים לגבי חקירה שהתנהלה נגדו ● הנשיא לשעבר ועורך דינו הציעו, לכאורה, לשופט למנותו לתפקיד יוקרתי בנסיכות מונקו בתמורה למידע

לימוד מקוון. אין צורך לעצור את הקריירה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

שירות התעסוקה: הילדים חזרו לבית הספר, והאימהות חזרו לעבודה

70% מהחוזרים לעבודה אחרי פתיחת מערכת החינוך – נשים ● אחת מארבעה מהחוזרים – אישה בת 25-44 עם ילדים בבית ספר

מפגינות בעצרת נגד אלימות נגד נשים בכיכר רבין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשנת 2019 פחות ממחצית מנפגעי אלימות דיווחו למשטרה

כך עולה מסקר ביטחון אישי 2019 של הלמ"ס שמתפרסם לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ● מהסקר עולה בין היתר כי שיעור הנפגעים מעבירות בקרב צעירים בני 34-20 - נשים וגברים - גבוה יותר מהשיעור בקרב בני 35 ומעלה

הטיפ השבועי

הטיפ השבועי: האפליקציות שיעזרו לכם לנהל משימות

ארבע אפליקציות שיעזרו לכם לנהל את המשימות שלכם בצורה יעילה יותר ● ניהול וקריירה, מדור חדש

ניר שאול / צילום: יח"צ

איש העסקים ניר שאול רוכש את השליטה באירומיד

החברה החדשה תעסיק כ-80 עובדים ותהפוך לחברה השנייה בגודלה בישראל בתחום הקשר והתקשוב הטקטי בישראל, עם מחזור מכירות של 100 מיליון שקל ● מטרת הרכישה הינה יצירת סינרגיה בין החברות הוותיקות בתחום ויצירת קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההנדסיות והשירותיות

קבוצת עזריאלי, אמות, מליסרון, גזית גלוב, אלרוב נדל"ן / צילום: איל יצהר, יח"צ

קיבלו את החיסון? הנדל"ן והבנקים מציגים זינוק של 30% מסוף ספטמבר

שינוי מגמה? סקטור הנדל"ן והבנקים בשוק המקומי מציגים התאוששות מרשימה בשבועות האחרונים ● כלכלני הראל פיננסים מעריכים כי בשוק הישראלי נוצרה הזדמנות בסקטורים הללו, ומתמידים בחברות הטכנולוגיה והתוכנה הישראליות ● לגבי מצב המשק בקרדיט סוויס מעריכים: "ישראל תחזור לפעילות שגרתית, ללא מגבלות, אך ורק במחצית השנה של שנת 2021"

ערן יעקב / צילום: איל יצהר

גילוי מרצון לכל החיים: פרטים חדשים על התוכנית של רשות המסים

בממשלה, באוצר וברשות המסים מנסים למצוא מקורות הכנסה כדי לכסות את הבור התקציבי שנוצר במשבר הקורונה • אחד מהם הוא חידוש נוהל גילוי מרצון והוספת תנאים שיעודדו נישומים להגיש בקשות • הליכים קודמים הזרימו מיליארדי שקלים למדינה

לשכת ההוצאה לפועל / צילום: יח"צ

עלייה של עשרות אחוזים במספר האיומים בהתאבדות של חייבים מאז פרוץ המשבר

מתחילת השנה ועד אוקטובר נרשמו 168 מקרי איום בהתאבדות, לעומת 136 בכל 2019 ● מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ אמר בדיון לציון היום למניעת אובדנות: "ביקשנו להעביר הדרכות לכל העובדים שבאים במגע עם החייבים"

בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

170 איש חזרו לישראל מדנמרק. כמה הסכימו להיבדק לקורונה?

מערכי החקירות האפדימיולוגיות עובדים כמו שצריך, אך נתוני התחלואה שוב בעלייה ● איך זה? סיפור החוזרים מדנמרק הוא דוגמה לבעיה הרחבה – הישראלים הפסיקו לשתף פעולה ● בצה"ל מעריכים כי שליש מהנדבקים משקרים בחקירותיהם, ומתכוונים להתחיל מערכי בדיקות במקומות עבודה גדולים

חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה 
 / צילום: יח"צ

גזית גלוב: מחיקות נוספות בשווי הנכסים צמקו את הרווח הנקי ל-23 מיליון שקל ברבעון השלישי

זאת לאחר שהציגה גזית גלוב רווח נקי של 474 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ● כצמן אופטימי: "אין ספק שההתפתחויות האחרונות באשר להשגת חיסון לקורונה הן 'משנה משחק'" ● ווליו בייס: "התוצאות ברמה הרבעונית לא מייצגות, מאחר שנכסי החברה היו סגורים ותחת מגבלות בחלק מהרבעון"

פתח תקווה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ועדת ערר מחוזית פסלה הוראות לבנייה של עיריית פתח תקווה

קבלנים שמבקשים לבנות בפתח תקווה יגלו בקרוב כי חלק ניכר מהנחיות עירוניות של העירייה נפסלו, זאת לאור עמדתה של ועדת ערר מחוזית לפיה חלק מהנחיות מרחביות של העירייה מביאות להגבלת בנייה בעיר ● העירייה: "לומדים את ההחלטה"

רו”ח מיקי בלומנטל / צילום: איל טואג

אי הסדרים בבזק בינלאומי: הדירקטוריון מינה רואה חשבון מבקר

דירקטוריון בזק מינה את רו"ח מיקי בלומנטל כדי שיבצע ביקורת חקירתית בחברה הבת ● בגלובס נחשף לראשונה כי במסגרת הערכות שגרתית לדוחות הרבעוניים נמצא במאזני בזק בינלאומי "חור" של עשרות מיליוני שקלים שהחברה לא יודעת להסביר

עדיאל שמרון / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון: "הדיבורים על מחסור בדירות מוגזמים"

שמרון אמר את הדברים במסגרת כנס פסגת הנדל"ן 2020 ● עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר כי "ההישגים שהיו מנת חלקנו בבלימה של מחירי הדיור הולכים ומתכרסמים"

קו החוף של דובאי. מיתוג מחדש כמדינה מתקדמת ומפותחת באמצעות השקעות במערב / צילום: Matthias Seifert, רויטרס

הרבה מעבר לסייבר: מה מחפשים האמיריתים בזירת החדשנות הישראלית?

שילוב בין היצירתיות והניסיון הישראלי לבין החשיבה ארוכת-הטווח והמשאבים האמירתיים יכול להביא לפריצות דרך מרשימות ומשמעותיות ● אילו תחומים מעניינים את האמירתים?

נשים מוחות נגד רפורמת הפנסיה בצרפת, בהפגנה בפריז במרץ האחרון / צילום: Reuters, Benjamin Mengelle

הפנסיה לנשים צריכה לטפס לראש סדר העדיפויות של ישראל

הנושא של הארכת גיל הפרישה לנשים בישראל עולה ויורד שוב ושוב מסדר היום הציבורי ב-20 השנים האחרונות ● איזה פתרון מציע משרד האוצר - ומדוע דווקא ארגוני הנשים מתנגדים לו?

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית / צילום: איל יצהר, גלובס

קורנית מקימה פעילות עסקית חדשה; "ההאצה במסחר המקוון מטורפת"

מנכ"ל קורנית, רונן סמואל: אנשים קנו יותר ב-3 חודשים האחרונים ממה שקנו ב-7 השנים האחרונות" ● מניית החברה השלימה זינוק של יותר מ-260% מאפריל

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

לאחר המפגש החשאי: נתניהו יצא בקרוב לביקור בבירת בחריין

ראש ממשלת בחריין הנסיך סלמאן בן חמד אל ח'ליפה וראש הממשלה בנימין נתניהו שוחחו אמש בפעם השנייה מאז מינויו של הנסיך לראש ממשלה ● חלק מההנהגה הסעודית לא אהבו את פרסום פגישתם החשאית של השניים ואף פרסמו הכחשה

רכישת דירה על הנייר /צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

בעשרת החודשים הראשונים של השנה היקף המשכנתאות עלה ב-14% בהשוואה ל-2019

למרות הסגר, היקף המשכנתאות בחודש אוקטובר הגיע לשיא של עשור ועמד על 6.2 מיליארד שקל ● דחיית המשכנתאות נותרה ברמה יציבה של כ-12% מכלל יתרת החוב על משכנתאות

חיסון לקורונה. בעולם מתחילים להיערך למבצע מורכב / צילום: Sirichai Saengcharnchai

הלוגיסטיקה, ההסברה וסדרי העדיפויות: כך ייראה מבצע חיסון הקורונה הישראלי

עם הודעתה של אסטרהזנקה על תוצאות הניסוי שלה, שלושה חיסונים מחכים עכשיו לאישור הפצה ● גורמים בתעשיית התרופות ובמערכת הבריאות אומרים שישראל לא ערוכה מספיק למבצע המורכב ● משרד הבריאות: "עושים את כל הפעולות הנחוצות"

חייל צה"ל / צילום:  Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

מחצית מהציבור הישראלי מעריך שצה"ל אינו מתנהל בצורה יעילה כלכלית

כך עולה מסקר שערך המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ● רק 34.5% סבורים כי צה"ל מתנהל נכון בתחום הכלכלי ● כמחצית מהישראלים חושבים שהשמירה על כוח-האדם בשירות הקבע בצה"ל אינה מצדיקה יציאה לפנסיה מוקדמת