הכתבה בשיתוף משפטיפ

"יש לך זכות לשמור על שתיקה"; "כל דבר שתאמר עלול לשמש ואף ישמש נגדך בבית המשפט"; "יש לך זכות לשכור עורך דין שיהיה נוכח בעת החקירה"; "אם לא תוכל להרשות לעצמך לשכור עורך דין, ימונה עבורך עורך דין" ("אזהרת מירנדה" הנאמרת לחשוד בארה"ב בטרם נחקר).

רוב מדינות המערב מאפשרות נוכחות עורך דין בחדר החקירות, מתוך הבנה כי מדובר בזכות בסיסית העומדת לחשוד אשר לבדו אינו יודע להתמודד עם מעצר. התיקון החמישי לחוקה האמריקאית קובע בין היתר את זכותו של אדם להימנע מהפללה עצמית. מלבד זכות השתיקה, שמקנה תיקון זה, הוא אף הכניס את עורכי הדין האמריקאים אל חדר החקירות, וכיום הם משמשים חלק בלתי נפרד ממערך החקירות האמריקאי.

גם בדנמרק, באנגליה ובקנדה זכותו של החשוד לנוכחות עורך דין בחקירה מעוגנת בחוק. אולם לא כך הוא המצב בארצנו, ועורך הדין אינו יכול להתלוות לנחקר בחדר החקירות.

ביקשנו מעורכת הדין הפלילית מעיין חיימוביץ'' לשפוך מעט אור אודות הדברים המתרחשים בחדרי החקירה. לדבריה, "במדינת ישראל הפך עם השנים חדר החקירות ליעד מבוצר אשר בו נוכחים אך ורק החוקר והנחקר. כתוצאה מכך, רק למה שיחליט החוקר לומר ולמה שיבחר לספר, ייחשף בית המשפט.

"מניפולציות רבות מפעילים החוקרים, לרבות הצמדת ראשים עד כדי טווח אפס תוך כדי צעקות וקללות, הבטחות למאסר ממושך, הטעיית הנחקר, סחיטה נפשית, המתנה ארוכה ומיותרת ושיטות נוספות. למעט דברים ספציפיים אשר מוקלטים ומצולמים, כל החומרים נמצאים ביד החוקר - עובדה המותירה מרחב אינסופי לשיטות חקירה פסולות ואכזריות.

"מיותר לציין כי כשמתלונן על כך החשוד, אין לו כל יכולת להוכיח את צדקת דבריו - שהרי אין ולא היה כל תיעוד", מסבירה עו"ד חיימוביץ' ומוסיפה: "אנשים נורמטיביים אשר אינם מודעים לשיטות החקירה וללחץ בו הם עלולים לשרות, טועים לחשוב כי אם יגידו את האמת - הם ישוחררו. אך משנתקלים הם במבטי הבוז של החוקרים המיומנים, אשר מצדם מבטיחים כי 'אם לא תספר לנו מה היה, תמצא את עצמך מאחורי סורג ובריח למשך 20 שנים', ולעתים אף לוקחים את העצור לסיבוב במתקן הכליאה, כדי שייווכח במו-עיניו במציאות הצפויה לו - נכנעים הנחקרים ומספרים לחוקרים את מה שהם רוצים לשמוע ולא את האמת.

"אילו היה במקום עורך דין בצמוד לעצור, שמדריך אותו ומייעץ לו על מה ואיך לענות, מסביר לו באילו מקומות השוטרים משתמשים במידע שגוי כדי להטעות אותו - כתבי האישום היו ללא ספק קטנים משמעותית".

התיאורים שמציגה עו"ד חיימוביץ' מזכירים לא פעם סצנות מסדרות מתח מורכבות, ואנו תוהים אם מדובר בסטנדרט או שאלה מקרים בודדים . לדברי חיימוביץ', "עלינו לזכור כי דווקא לחשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום קמה חזקת החפות ביתר שאת, שכן בניגוד לנאשם שיש צורך ביסוד סביר להרשעה על-מנת להגיש כתב אישום בעניינו - הרי די בחשד סביר למעצר לצורך חקירה, ולכן עלינו להעניק לזכויות הנחקר הגנה חזקה יותרת", אומרת עו"ד חיימוביץ' ומוסיפה "המחוקק ניסה לתת התייחסות לשאלה הבוערת הזו. ועדת גולדברג, שבחנה בין היתר את נושא הרשעה על סמך הודאה בלבד ואת העילות למשפט חוזר, המליצה במפורש לתקן את החוק, כך שיותר לעורך הדין להיות משקיף בחקירתו של חשוד, אלא אם תוסרט החקירה בווידאו. המלצותיה של הוועדה טרם יושמו, והממשלה החליטה לדחות את ביצעו של החוק המחייב הקלטה של חקירות בשל מחסור בתקציב למימונו".

עוד מוסיפה עו"ד חיימוביץ' כי "נוכחותו של עורך הדין בהליכי חקירה, יש בה הרבה יותר מהרצון למנוע גביית הודאות באמצעות שימוש באלימות כלפי הנחקר או שימוש במניפולציות פסולות אחרות, דוגמת הבטחת-שווא כמו 'אם תודה, תשוחרר', הפעלת לחץ על מעצר קרובים ובני משפחה במקרה של אי-הודאה, הבאת העצור במכוון אל מול מצלמות הטלוויזיה באולם המעצרים ואמצעים פסולים אחרים הרווחים יותר משימוש באלימות. לכן נשאלת השאלה, מדוע הנאשם זכאי לייצוג מלא על-ידי עורך דין, ודווקא החשוד נאלץ לעמוד בודד אל מול כוחה המאיים של המשטרה?".

"זכויות בסיסיות לחשוד"

עו"ד חיימוביץ' מספרת על תיק המטופל במשרדה, הממחיש באופן הכי גרפי (ומצער) את הצורך בנוכחותו של עורך דין או גורם נוסף, פרט לחוקרי המשטרה, בחדר החקירות: כאשר הבולשת האמריקאית (ה-FBI) דרשה ממשטרת ישראל לפתוח בחקירה נגד שני נערים בעקבות חשד לעבירות סייבר, המשטרה נענתה במהירות. בכל זאת, לא בכל יום ישראלים צעירים וגאונים עומדים במרכז "חקירה בינלאומית".

על-פי החשד, השניים פיתחו תוכנה אשר שימשה לביצוע עבירות סייבר, ביניהן: חדירה למחשבים, הונאה בכרטיס חיוב ושיבוש פעילות מחשב. בנוסף ועל-פי החשד, התוכנה שפיתחו משווקת בשוק העסקי ושימשה לכ-150 אלף תקיפות סייבר.

"העבירות שיוחסו לשניים היו חמורות, אך בוודאי שלא הצדיקו את מה שעבר על אחד מהם, מרשי, בחקירה", אומרת עו"ד חיימוביץ'. "כזכור, מדובר בנער צעיר, העומד מול חוקר מיומן ושומע שוב ושוב הטחות מפי החוקר: 'יש לי פה מספיק חומר להכניס אותך לכלא להרבה שנים'. המניפולציה החמורה ביותר שהופעלה הייתה זו בה השמיעו לנער מוזיקת לוויות מתוך הסרט 'הסנדק', תוך שהחוקר חוזר ואומר: 'זו מוזיקת אווירה, המשחק נגמר - אתה הפסדת, אנחנו ניצחנו', ולמעשה כשהנער התחיל לבכות עד כדי מחנק, ולא היה מי שיהיה שם לצידו.

"סיפור זה ורבים אחרים מדגישים מה רב הצורך של עורך דין מלווה מטעם החשוד בחדר המעצר. על כן דרוש מחוקק אמיץ שלא יפחד - לא ממשטרת ישראל ולא מציבור המתנגדים - ויוביל מהלך אשר יביא לשקיפות בחדר החקירות. לא עוד שלטון הסתרה ופחד, אלא רשויות אשר דבקות ומנסות להגיע לחקר האמת. כאלה שמאפשרות זכויות בסיסיות לחשוד.

"אין בי רצון להוציא שם רע לעבודת השוטרים חלילה, אך מספיק חשוד אחד היושב בכלא על לא עוול בכפו רק בשל העובדה שנכנע ללחצים ולשיטות החקירה הפסולות של החוקרים והודה במיוחס לו, על-מנת ליישם את המלצות ועדת גולדברג ולחוקק חוק המעניק זכות לחשוד לבחור מי מטעמו, עורך דין או אחר, יישב לצידו, מה שיאפשר ביקורת על החקירה. לא ייתכן שחדר החקירות הפך למין מבצר בו יכולים החוקרים לעשות הכול מבלי למסור על כך כל דין וחשבון", מסכמת עו"ד חיימוביץ'.

סייעה בהכנת הכתבה עו"ד מעיין חיימוביץ', העוסקת במשפט הפלילי.

*** המאמר לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.