גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיוחד: מה עומד מאחורי מדבקות "קונה רכבים לפירוק"?

גלגולה של גרוטאה: פסי האטה, גני שעשועים, ברזלים לבנייה, גדרות הפרדה בכבישים ואפילו רהיטים ומקלחונים - את כל אלה ועוד אפשר לייצר היום ממכוניות ישנות

אמיר הדס, מנכ"ל חברת מיחזור הצמיגים תמ"צ / צילום: איל יצהר
אמיר הדס, מנכ"ל חברת מיחזור הצמיגים תמ"צ / צילום: איל יצהר

הנתונים ידועים: בשנת 2016 נמסרו בישראל כמעט 300 אלף מכוניות חדשות ויבואני הרכב צופים שבשנת 2017 יימסרו עוד יותר. הישראלים רוכשים עוד ועוד מכוניות בגלל הריבית הנמוכה ותנאי התשלום הנוחים שמעתירות עליהן חברות הרכב; הבנקים דיווחו ב-2016 כי העמידו הלוואות בסך 9.2 מיליארד שקלים לטובת רכב פרטי.

אבל יש צד שני למשוואה הזו: באותה מידה שכלי רכב מתרבים על הכביש, ישנם גם יותר כלי רכב שיירדו ממנו, בוודאי לאור העובדה שיותר ויותר ישראלים מחליפים את המכוניות לעיתים יותר תכופות. ואז נשאלת השאלה - מה עושים עם כל המכוניות האלה אחרי שהן יורדות מהכביש?

ישנן כמה תשובות, וככל שיש יותר מכוניות על הכביש, האופציות הולכות ומתרבות. למעשה, בישראל ובעולם צומחת לה תעשייה שלמה של מיחזור מכוניות, כזו שאנשיה רואים את הפוטנציאל האדיר של השנים הקרובות, אבל גם יודעים שהחגיגה לא תימשך עוד זמן רב - בעיקר נוכח העובדה שבעשור הקרוב עולם התחבורה כולו הולך להשתנות (גם אם בישראל נדמה שכל הפתרונות - ממכונית אוטונומית ועד תחבורה שיתופית - יגיעו באיחור).

כמעט כל הגורמים שהתראיינו לכתבה מציינים שבשנים האחרונות, הייצור שלהם הוכפל בזכות ריבוי המכוניות שיורדות מהכביש, אבל גם בגלל ריבוי החומרים המושלכים במהלך התיקונים של המכוניות הללו עד שהן הולכות לעולמן. הסיבה לכך היא פשוטה: החומרים, שרובם כבר מיוצרים בסין, זולים יותר ועמידים פחות.

שלב ראשון: ריקון נוזלים

על-פי חוק הגנת הסביבה מ-1993, כל השמנים והנוזלים השונים של המכונית המפורקת חייבים להיאסף בחביות ייעודיות, ומשם להגיע לחברות למיחזור שמנים. שם הם עוברים ניקוי והסבה לשימוש מחדש - במפעלים שונים בתעשייה.

"שמן מנוע שנספג באדמה יכול לזהם 10,000 ליטר של מי תהום", מסביר אבי דיין, הבעלים של חברת פטרוטק המייצרת ומייבאת שמנים ומוצרים לכלי רכב. "גם נוזל הקירור יכול להיות קטלני ואסור לערבב או לשפוך אותו כי הוא רעיל מאוד".

מנחם צ'פניק, הבעלים של חברת גרינאל טכנולוגיות המתמחה בטיפול בחומרים מסוכנים, מספר כי עד לאחרונה, חברות המתמחות במיחזור היו מגיעות עם מכלית למוסכים והיו רוכשות מהם את השמנים בכ-2,000 שקל לטונה. במפעל הניקוי הם היו עוברים תהליך זיקוק בצנטריפוגות, ומשם לשימוש כשמני הסקה לתעשייה. למה עד לאחרונה? כי עם התפשטות השימוש בגז הטבעי, שמן ההסקה לתנורי מפעלים הפך יקר יותר ונחוץ פחות, וכעת, לא רק שמוסכים ומפרקים אינם מקבלים כסף על השמנים המשומשים, אלא שהם גם נדרשים לשלם עבור הפינוי 800 שקל לטונה.

התוצאה: פעילות לא פורמלית של איסוף שמנים משומשים על-ידי סוחרים עצמאיים, המעבירים אותם לשטחי הרשות הפלסטינית. "בשטחי הרשות משתמשים כך בחומר, כפי שהוא", אומר צ'פניק. "הוא יכול לעבוד, אבל הוא מזהם מאוד את האוויר. ברור שמוסכים מחויבים להעביר את החומר לחברות ניקוי ומיחזור, ורובם עושים זאת, אבל לפי הערכתי, מגיעים גם שמנים מלוכלכים לשטחי הרשות, בגלל עלות הפינוי שמוסך צריך לשלם עבורה".

- אי-אפשר לעשות כלום עם השמנים האלה חוץ מלפנות אותם ולשלם על כך?

"אפשר, אבל זה יקר. המודלים במדינות מתקדמות מתבססים על כך שמיחזור הוא הכרח סביבתי גם במחיר כלכלי. במרבית המדינות המערביות, הגישה היא שכדאי לשלם כבר על המיחזור, כי אם לא תמחזר, ממילא תחטוף קנס גבוה. כבר יש מודלים של מיחזור שמן משומש שעובר זיקוק ומשתמשים בו כתוסף לסולר".

שלב שני: פירוק הגלגלים

צמיגים, ולעיתים קרובות גם חלקים אחרים בגלגל (ג'נטים, למשל) מפרנסים תעשיית מיחזור ענפה לא רק כאשר המכוניות יורדות מהכביש, אלא גם בתחלופה התקופתית (צמיג איכותי אמור להחזיק בין ארבע לחמש שנים). די מדהים לגלות אפוא, שרק ב-2007 התבסס העיקרון הזה בחקיקה. על-פי נימוקי החוק באתר המשרד להגנת הסביבה, "מדי שנה משווקים בישראל כ-55,000 טונות של צמיגים, מתוכם נאספים וממוחזרים כ-34,000 טונה המהווים כ-73% מסך הצמיגים ששווקו בישראל". יעד המחזור, על-פי החוק, עומד על כ-85%. יתרה מכך, החל משנת 2013 חל איסור על הטמנת צמיגים שלמים, חתוכים או גרוסים באתר לסילוק פסולת או בכל מקום אחר.

בישראל ישנם שני מפעלים עיקריים המתמחים במיחזור צמיגים - תמ"צ (תעשיית מחזור צמיגים) בבאר שבע וטיירק (tyrec) בצפון השומרון. "יבואני הצמיגים מתקשרים איתנו בחוזה שנתי ובכל חודש הם מוסרים לנו כמה בדיוק אנחנו צריכים לאסוף מהפנצ'ריות ברחבי הארץ", אומרת ליטל פלדמן, סמנכ"לית השיווק של טיירק. "אנחנו יודעים עם אילו פנצ'ריות ומוסכים עובד כל יבואן ומרכזים את הכמויות במפעל שלנו".

"המפעל שלנו הכפיל את עצמו בהתאם לצורכי השוק", מוסיף מנכ"ל תמ"צ אמיר הדס. "יש הרבה יותר חומר גלם וגם יותר בלאי של צמיגים, בעיקר אלה שמגיעים מסין ומוחלפים במהירות. לפי דיווח של האיחוד האירופי, הישראלים צרכו בשנה האחרונה צמיג אחד לנפש בשנה. זה המון".

יחד עם זאת, בוודאי תשמחו לגלות שהשימושים שאפשר לעשות בחומרי הצמיגים עולים ביחס ישר לנוכחות שלהם: חומרי הצמיגים הופכים לפסי האטה, למשטחים בגני שעשועים, למרצפות רכות בדיור מוגן ובחדרי כושר, והיד עוד נטויה.

מרגע הגעת הצמיגים למפעל, מתרחשים כמה תהליכים: הג'אנט מופרד מהצמיג ונמכר לסוחרי מתכות, וצמיג הגומי מחולק לסיבי טקסטיל (15%) ולפיסות גומי. בשלב זה גורסים את החומרים לפתיתים בגדלים שונים. פתיתי הטקסטיל (בגודל של בין 1 ל-4 מילימטרים) הופכים להיות חומר בעירה לתעשייה; ואילו הגומי מופרד ונטחן לאבקה, המשמשת כחומר גלם למטרות שתוארו לעיל.

אבקת הגומי מיועדת גם היא בחלקה לתעשיית הבנייה, בין היתר כאמצעי לבידוד רעשים בין קומות במגדלים. לדברי אלי כהן, מנכ"ל מפעל חומרי הבנייה תרמוקיר, החברה ביססה את אחד ממוצרי הדגל שלה, "תרמוסטפ", על אבקת גומי של צמיגי מכוניות. החומר, הוא מסביר, מותז בשכבה עבה על הרצפה במגדלי יוקרה לפני שבעלי הדירה יחליטו כיצד הוא רוצה לצפות אותה.

שלב שלישי: הזכוכיות

ככל הנראה, התחנה הקצרה ביותר בכתבה הזו, בעיקר מפני שמיחזור זכוכית למכוניות נחשב לבעייתי. הסיבה היא שבתוך הזכוכית הזו עוברות שכבות של פיברגלס וקשה למחזר אותה ולהתיך אותה לשימוש חוזר. בשפה המקצועית, היא אינה "נקייה".

ובכל זאת, במדינות שבהן מבקשים למצות את המיחזור ולהתעקש על כך מופעלת מכונה מיוחדת שנרשם עליה פטנט במדינת וושינגטון בארצות-הברית, שמצליחה להפריד את שכבות הפיברגלס מהזכוכית באמצעות ערבול. בזכות ההפרדה הזו אפשר להפוך את זכוכית חלונות המכונית לזכוכית "רגילה", שממנה מופקות קערות זכוכית ובקבוקים. בפורטלנד אשר באורגון השכנה לוושינגטון, ישנו כבר מפעל שהצליח באמצעות אותה מכונה בדיוק לייצר משטחים למקלחונים.

שלב רביעי: המושבים

גם מושבי המכוניות עדיין לא זוכים למיחזור תעשייתי נרחב או לגריסה יעילה. נכון לעכשיו, פתיתי הספוג והפלסטיק שהם מושבי המכונית שלכם נגרסים ונטמנים באדמה תמורת 100 שקל לטונה - תעריף ההטמנה של משרד איכות הסביבה.

לדברי גורם בענף, אפשר להפוך אותם בקלות לחומר בעירה איכותי לתעשייה אם ייגרסו לפתיתים דקים יותר במכונה תואמת, ובאירופה קיים מודל אפשרי. בדובר שבאנגליה, למשל, מפעל ppr wipag לוקח את כל חלקי הפלסטיק של המכונית, כולל המושבים, והופך אותם למתקני משחק בגני שעשועים.

בישראל, אומר אותו גורם, הפלסטיק לא ממוחזר בעיקר כי מכונות המיחזור יקרות מדי. מה שכן אפשר לעשות הוא להכין מהספוג ומהפלסטיק חומרי בעירה, אך גם כאן נכנסת שאלת המחיר: הקיצוץ במכונות לפתיתים קטנים, השמירה, האחסון והשינוע למפעלים - יקרים יותר משימוש בגז טבעי, למשל. לכן, מסיבות תקציביות, איש אינו משקיע בישראל בספוגים כחומר בעירה, והם מובלים להטמנה.

בינתיים, מושבי המכונית זוכים לשימושים חוזרים מעוצבים אצל אמני רהיטים כמו רונן וסרמן, המכונה "איש פח" (ושהופיע כבר בכתבה במוסף זה לפני כשלוש שנים). בסטודיו שלו, וסרמן בונה כורסאות, ספות ואף דלפקים ומטבחים שלמים מחלקי מכוניות.

"מאז שהתחלתי לעצב לפני כשש שנים, חומרי הגלם למכוניות הפכו זמינים וזולים יותר, כי כשרכב חדש מקבל מכה, מיד מחליפים את החלק", הוא אומר. "זה הרבה יותר אקולוגי, לא? עדיף ספה מגוף מתכת וממושבי רכב ישנים מאשר להשמיד יער שלם מעץ".

- אולי צריך לעזוב את תעשיית העץ לנפשה ולעבוד ולבנות רהיטים רק מחלקי רכב?

"זה מה שאני טוען כבר כמה שנים. קל לעבד ברזל, קל לעצב, וזה הרבה יותר אקולוגי. יש המון ממנו בעולם כבר. מדוע לכרות יערות? והחומר הוא יפה ונוח לעבודה. אני עושה את זה כבר מספר שנים וכבר יצרתי קשרים טובים עם חברות. יש גם מקרים שהחברות שעובדות איתי נותנות לי חלקים ואומרות לי 'תבנה לי שולחן', 'תבנה לי דלפק'. זה משמש אותן בסוכנויות ובמשרדים".

שלב אחרון: פירוק השלדה

לאחר שרוקנה מנוזלים, פורקה מצמיגים - ובמקרים מסוימים גם מהזכוכיות ומהמושבים - המכונית עוברת למפעלי מיחזור וגריסת מתכת. קצת קשה להאמין, אבל מחיר טונה ברזל, שהיא המשקל של מכונית משפחתית ממוצעת, ירד בשנים האחרונות מ-700 שקל ל-200 שקל. כיוון שסוחר מתכות משלם רק עבור השלדה - זה מה שתקבלו ממנו במרבית המקרים על המכונית שהסיעה אתכם בנאמנות במשך שנים. "לאנשים קשה לתפוס את זה", אומר סוחר המתכות גלעד זלצר, "שנים של שימוש מסתכמות בסכום כזה".

זלצר, הבעלים של מפעל זלצר מתכות, "מועך לפיתה", כלשונו, את המכוניות ומשנע אותן למפעל המתכות, במקרה שלו, לרחבת המפעל של "יהודה פלדות". שם יהפכו ה"פיתות" לצינורות ברזל דקים, המשמשים כמעטפת ליסודות בטון לבניין ולקורות ברזל.

"אנחנו מכניסים את המכוניות בשלמותן אל המכונה", מסביר מנכ"ל יהודה פלדות, נתן להב. "שביבי המתכת מהשלדה מותכים למוטות דקים בחום של 1,700 מעלות, ובעזרת מכונות ערגול הם הופכים למוטות עגולים לבנייה, ואת הנחושת והאלומיניום אנחנו מוכרים למפעלי יצור לכבלים. יעד נוסף הוא גדרות מתכת דקות שאנחנו מקימים למטרות שונות: כלובי ברזל דקים של מיחזור הבקבוקים, למשל, או גדרות של כבישים בצדי דרכים. זה הכול מהמכוניות שלכם".

גלגולה של גרוטאה / צילום: רויטרס, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עוד כתבות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"