האם העלייה בצריכה הפרטית תימשך ואיך תרוויחו מכך?

בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה מתמשכת בהוצאה לצריכה הפרטית בישראל ■ האם זו תהיה המגמה ב-2017 ואיך תוכלו ליהנות ממנה באמצעות חשיפה למוצרים פיננסיים?

צמיחה / צילום: יחצ
צמיחה / צילום: יחצ

אחד האפקטים שנוצרו כתוצאה מהריבית הכמעט אפסית שמנהיג בנק ישראל בשנים האחרונות הוא העלייה החדה בצריכה הפרטית. אם בשנים שלפני המשבר הפיננסי קטר הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי היה היצוא ובעיקר יצוא ההיי-טק, בשנים שלאחר המשבר, ובייחוד ככל שמחיר הכסף הפך זול יותר, הצריכה הפרטית הפכה לקטר המרכזי של הצמיחה. נשאלת השאלה האם הצריכה הפרטית תמשיך לעלות וכיצד ניתן ליהנות מעלייה זו באמצעות חשיפה למוצרים פיננסים שונים בשוק ההון?

אחת המטרות של הבנקים המרכזיים במדיניות מוניטארית מרחיבה שמרכזה הורדת ריבית, היא לעודד את הפעילות הכלכלית ובין היתר גם את הצריכה הפרטית. ואכן, בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה מתמשכת בהוצאה לצריכה פרטית בישראל, במקביל להורדת הריבית המרכזית. כך, ב-2013 הצריכה הפרטית צמחה ב-4% בהשוואה ל-2012; ב-2015 ההוצאה לצריכה הפרטית צמחה ב-4.2% ביחס ל-2014 וב-2016 הצריכה גדלה ב-6.3% בהשוואה ל-2015.

קיימים מספר גורמים במשק שתומכים בהמשך חגיגת הצריכה הפרטית, כגון השיפור המהותי בשוק העבודה בשנה החולפת (שיעור האבטלה בשפל היסטורי של 4.8% והשכר הריאלי במגמת עלייה), הצעדים שנוקטת הממשלה לעידוד התחרות ולהורדת יוקר המחייה (למשל רפורמת הקורנפלקס והוזלת מחירי התחבורה הציבורית) וכמובן הריבית הנמוכה שלפי הערכות רבות תמשיך לתדלק את הצריכה הפרטית בטווח הבינוני.

מנגד, קיימים גורמים אחרים שעלולים להכביד על הצריכה הפרטית - כגון האינפלציה והעלאת הריבית. אומנם האינפלציה בישראל עדיין בטריטוריה שלילית, אך לפי הקונצנזוס בשוק היא צפויה לעלות השנה לרמה של כ-1% לפחות, הקצה התחתון של יעד האינפלציה של האוצר. זאת בין היתר בשל הצפי לעליית מחירי האנרגיה בעולם לצד התחזיות לפיהן בנק ישראל ישנה כיוון לקראת סוף השנה ויתחיל להעלות את הריביות (אם כי באופן זהיר והדרגתי כדי לא לפגוע ביצוא).

בנוסף, במשרד האוצר מעריכים כי "לא לעולם חוסן" והגידול בצריכה הפרטית לא יהיה לעד המנוע המרכזי של צמיחת התוצר. בסקירה שפרסם לאחרונה הכלכלן הראשי באוצר, הוא מציין כי "התבוננות בהרכב הצמיחה במהלך שנת 2016 מעלה חשש כי הרכבה הנוכחי, אינו בהכרח בר קיימא". באוצר מסבירים כי הגידול המואץ בצריכה הפרטית לא יימשך לעד וכבר ברבעון השלישי והרביעי של 2016 ניתן לראות האטה מסוימת בקצב הצמיחה של הצריכה הפרטית. לכן, קצב הצמיחה הגבוה, שמבוסס בעיקר על הגידול בצריכה הפרטית, לא יישמר בעתיד אם לא נראה שיפור ברכיבי התוצר האחרים כגון היצוא.

אז איך משקיעים?

אם אתם מעריכים כי הצריכה הפרטית תמשיך לצמוח בטווח הקרוב והבינוני ומעוניינים להיחשף לכך בשוק המניות, עומדות בפניכם מספר אפשרויות להשקעה בארץ ובארה"ב. כך למשל, ישנה תעודת סל של קסם, שעוקבת אחר מדד הצרכנות של ישראל שהרכיבה חברת דאו ג'ונס. מדד זה עוקב אחר 25 מניות של חברות ישראליות כגון שטראוס, אל על, שופרסל, דלתא, קסטרו, אלקטרה צריכה ועוד. את 2015 סיים המדד עם תשואה של כ-18.2%. ב-2016 השיג המדד תשואה של כ-6.5% ומתחילת השנה המדד טיפס בכ-5.7%.

בארה"ב, שם משקל הצריכה הפרטית בתוצר מהותי יותר ועומד על כ-70%, ישנם מוצרים פיננסיים רבים שעוקבים אחר מניות הצריכה (שמחולקת בארה"ב לשני סוגים: בסיסית ומחזורית). גם כלכלת ארה"ב נמצאת במסלול של שיפור כלכלי, שבא לידי ביטוי בתעסוקה כמעט מלאה בשוק העבודה והאצה בקצב הצמיחה, כך שגם חברות הצריכה נהנות מכך. ניתן להיחשף לסקטור הצריכה בארה"ב באמצעות קרנות סל ( ETF'S ) שעוקבות אחר מניות הצריכה, כמו למשל קרן הסל XLP שעוקבת אחר חברות הצריכה המחזוריות למשל פרוקטר אנד גמבל, וולמארט וקוקה קולה שמתחילת השנה הוסיפה לערכה כ-7%.

בשורה התחתונה, נראה כי הצריכה הפרטית תמשיך לצמוח והשאלה היא בעיקר בנוגע לקצב - האם יישאר דומה לזה שראינו בשנים האחרונות או יתמתן. חשוב לזכור כי הצריכה הפרטית היא גלגל הכרחי להנעת הצמיחה. בנוסף, סקטור הצריכה נחשב לאחד הסקטורים הבולטים שהניבו תשואות עודפות בארה"ב וגם בישראל. מעבר לכך, הסקטור ברובו (בעיקר חברות הצריכה הבסיסית) נחשב להגנתי ואינו סופג זעזועים קשים גם בעיתות משבר. לכן, משקיעים רבים משלבים בתיק ההשקעות מניות של חברות צרכנות או תעודות/קרנות סל שעוקבות אחר מדדי מניות הצרכנות.

צרו איתנו קשר *5988