גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגידת המוסדיים

הגופים המוסדיים בישראל משקיעים רק 0.5% מהנכסים בהיי-טק ישראלי

אלי כהן / צילום: תמר מצפי
אלי כהן / צילום: תמר מצפי

"הגיע הזמן שהגופים המוסדיים יעשו את מה שנכון ולא רק מה שנוח. הרבה יותר קל לקנות אג"ח של חברות אמריקאיות שמגיעות לישראל. הגיע הזמן שהמוסדיים ייכנסו לשוק המשכנתאות ולשוק הנדל"ן ולמגורים, גם באופן ישיר. להשיג היום תשואה ברמת סיכון נמוכה, בתור חוסכים, זה דבר שנרצה לראות בתיקים שלנו"

אלי כהן, שר הכלכלה, בוועידת הנדל"ן של "גלובס" השבוע

1. אין ספק, דברים כדורבנות על המוסדיים. שר הכלכלה אלי כהן הרביץ בהם את תורת ההשקעות. אבל כהן פספס לחלוטין. או.קיי, שוק המשכנתאות חשוב, שוק הנדל"ן למגורים חשוב, חשובות השקעות של גופים מוסדיים שיתרמו לכלכלה, ליצירת עבודה. הוא רק שכח שיש ענף אחד מקופח מאוד, זנוח מאוד, שהגופים המוסדיים אינם מתייחסים אליו בכלל, אף שכל העולם דווקא מתייחס אליו די יפה - ענף ההיי-טק.

הכותרת הראשית של "גלובס" קשה: "בגידת המוסדיים". בגידה היא מילה קשה, שאמורה לזעזע, ובדין לזעזע. כי אם המוסדיים משקיעים פחות מחצי אחוז מתיק ההשקעות שלהם, שעומד על 1.5 טריליון שקל, כלומר 1,500 מיליארד שקל, אז הם בוגדים בעתידה הכלכלי של המדינה.

לכאורה יש לישראל תעשיית היי-טק משגשגת ששמה יצא למרחוק, אבל כאן בדיוק ההחמצה. מצד אחד, קיימת פה תשתית של ידע וחדשנות בלתי ניתנת לערעור שהונחה לאורך שנים ארוכות, ומצד אחר יש "תשתית" של משרות לא איכותיות, שכר נמוך וממדי אי-שוויון מהגדולים בעולם. כיצד קרה שאומת הסטארט-אפ, שמושכת אליה השקעות עצומות (זרות בעיקר), אינה מצליחה לסחוף אחריה את שאר המשק?

ברור שאף משק אינו יכול להתבסס רק על היי-טק ותמיד יהיה צורך בתעשיות מסורתיות ובתעשיות השירותים. גם ברור שאיש אינו משלה את עצמו שאפשר להישען רק על תעשיות מוטות יצוא, אבל הרחבת הבסיס שלהן, בניית בסיסי ייצור ופיתוח כאן, הן המפתח לחלק גדול מהבעיות של המשק הישראלי, שמתחילות בשכר ומסתיימות ברשתות ביטחון חברתיות לאלו שנותרו מאחור. יש פה מנוע צמיחה אדיר, לעזאזל, שצריך רק לדחוף אותו עוד יותר קדימה, בין שבאמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ובין שבמדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים, שכיום לא סופרים את התעשייה הישראלית המצליחה ביותר בכל הזמנים בגלל שלל תירוצים (זה מסובך לנו, מסוכן לנו, ולא מניב לנו תשואה). התוצאה של הבגידה הזאת היא שישראל מוכרת או משכירה (הכוונה להשכרת מוחות על ידי מרכזי הפיתוח של חברות הטק הענקיות) את תשתית הידע האדירה שנוצרה פה למשקיעים זרים, חברות זרות ועוד, ורובן גם נהנות ממדינויות מיסוי נדיבה. התוצאה היא שהמשק אמנם נמצא בתעסוקה מלאה, אבל הוא מייצר יותר מדי משרות לא איכותיות עם שכר נמוך מאוד, נמוך בכל קנה מידה, גם למשרות דומות במשקים מערביים.

בישראל מתקוטטים זה שנים על חלוקת העוגה: מדוע מקצים יותר לביטחון ופחות לרווחה, מדוע מזרימים לקבוצת לחץ כזאת או אחרת ולחלשים לא נותר. זה חשוב (ויותר חשוב לדעת לייעל את המערכת הציבורית ולנתב את הכסף שיש בה באופן הטוב ביותר), אבל הדבר החשוב באמת הוא להגדיל את העוגה, והגדלתה תבוא אך ורק ממכירת שירותים ומוצרים ישראליים רבים יותר בשווקים הבינלאומיים. הגדלת יצוא מייצרת משרות יותר איכותיות ומתגמלות ומייצרת מסים, הן ברמה התאגידית (בתנאי שלא מפריזים בהטבות המס) והן ברמת הפרט, וכך גדלה העוגה. הגדלת העוגה הזאת היא בהחלט באחריות הגופים המוסדיים.

2. הבעיה ברורה מאוד וגם פשוטה לפתרון. על כולם מוסכם שיש פה תעשיית היי-טק מפותחת מאוד שמושכת אליה אין-ספור משקיעים מרחבי העולם. כולם חושבים שהיא תעשייה מדהימה, אבל המוסדיים הישראליים החליטו שהיא אינה כזאת. זו תעשייה שבהגדרות הרחבות שלה היא יותר מ-40% מהייצוא, כ-20% מהתל"ג, יותר מ-10%-11% מכוח העבודה במשק. גם כל מקום עבודה יוצר משרות עקיפות. אלה מקומות עבודה של העשירון העליון ולא של שכר מינימום, בעוד תעשיית שירותים שעושקת את עובדיה.

ברגע שמשקיעים זרים למעשה השתלטו על תעשיית ההיי-טק הישראלית, נוצר מומנטום שחייבים למכור את החברות. הם זרים, הם רוצים אקזיט, אז חייבים למכור, כחלק ממדיניות ההשקעה של הקרנות. אם היו משקיעים ישראלים, קרנות ישראליות, אז הבורסה הישראלית הייתה יכולה לעשות את האקזיט לכאורה בבורסה, ואז להחליף ידיים: הקרנות יוצאות, הציבור נכנס, המוסדיים נכנסים, ויש לנו תעשייה ישראלית טהורה שיכולה לבנות חברות סביב המודל הזה. יש עשרות רבות של חברות היי-טק שהיו יכולות להנפיק בבורסה בת"א, אבל צריך להגיד את האמת: זו בורסה של גיוסי אג"ח ובנקים ונדל"ן. אין מה להנפיק שם.

3. אחד השיעורים הראשונים שלומדים בכלכלה וקשור לבורסה הוא שהחסכונות של הציבור אמורים לשמש לבניית חברות תעשייה, כך שיסייעו ביצירת מקומות עבודה, וזה בתורו אמור להביא ערך ותשואות. הציבור אמור להרוויח, וגם המדינה והעובדים. כמובן, אין דבר מושלם בחיים ויש כשלונות עסקיים ויש אובדן ערך ואובדן תשואה, אבל מי כמו המוסדיים יודעים זאת אחרי ששרפו מיליארדים באג"חים של לב לבייב, מוטי זיסר, נוחי דנקנר ויצחק תשובה. במקום לבנות את המדינה, הם בונים, בין היתר, את רוסיה, את מזרח אירופה, את ברלין, את מיאמי וגם בארצות סקנדיבניה (קבוצת כצמן למשל). זו הבגידה בהתגלמותה. במקום לסייע בבניית המדינה, הם מסייעים בבניית מדינות אחרות, מתאמצים להביא חברות נדל"ן אמריקאיות זרות כדי להנפיק אג"ח ועוד אג"ח ועוד אג"ח, שלא ייצר ולו מקום עבודה אחד, ובדרך עושים טיולים לארה"ב על חשבון החברות כדי "לראות את הנכסים מקרוב".

4. מה בסך הכול צריך? למה זה כל כך מסובך? אתם הרי יושבים משני צדי הכביש, מטאפורית. בצד אחד, תעשיית ההיי-טק; בצד השני, תעשיית המוסדיים. כל שנותר הוא לחצות את הכביש, לקחת כמה אנשים שעבדו בהיי-טק במקום כמה מנהלי השקעות שאין להם מושג ירוק על היי-טק, שיסבירו איך העסק העובד וקדימה: במקום בקושי חצי אחוז השקעות, 1%-2% בשלב הראשון ובהמשך 5%. מה כבר יכול לקרות? תפסידו כמעט את כל העסק כמו לבייב וזיסר (לא, זה לא יקרה)? לפחות כך תתרמו מקומות עבודה ומסים בישראל, במקום בשדות החקלאיים של רוסיה, בכל מיני קומבינות שאיש אינו יודע לפצח. לא מדובר בתורת הגרעין ולא בצופן דה וינצ'י, זה אפשרי בהחלט. רק צריך לעבור את הכביש.

5. מדוע יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, ויו"ר הבורסה הישראלית, אמנון נויבך, אינם מנסים לפתח בורסה שמתאימה רגולטורית לחברות היי-טק ובנו בורסה של איגרות חוב? הרי לא מדובר בחברות ממונפות שיש להם חברות בנות פירמיליות. זה גם פשוט: תנו להן לגייס כסף, בנו להן מודל שיכול לעבוד. שוב, זה אפשרי. אפילו עם הבנקים אין כמעט עם מי לדבר, אף שהם מיחצנים את חטיבות ההיי-טק שלהם. טוב, הם, ברפלקס מותנה, מחפשים מה לשעבד. מה אפשר לשעבד בחברות היי-טק? את הקניין הרוחני? הם חושבים על הלוואות, על נכסים ועל שעבודים.

בכלל, התשובות על שאלת ההשקעה האפסית בהיי-טק הן תמיד זהות: עזבו אותנו, זה מסוכן, אנחנו לא מבינים בזה, זה לא התחום שלנו, כל הכסף יילך לאיבוד. תן לנו איזה אג"ח של חברת נדל"ן אמריקאית ועזוב אותנו בשקט. יותר בטוח ויותר תשואה. מה עם בניית תעשיית ישראלית? הם בונים רק על הבונוסים האישיים שלהם.

6. בסופו של דבר נוצר בישראל אקו-סיסטם שלם של תעשיית היי-טק שבנוייה על כסף זר. זה מצוין, אפשר ליהנות מזה, להשתבח בזה, להתפאר בזה, כי אכן: כולם מאמינים בנו, באמת מאמינים בנו; הבעיה היא שישראל לא מאמינה בעצמה. התוואי ברור: אנחנו לא בונים בסופו של דבר תעשייה שמייצרת מקומות עבודה, שיכולה לבנות 10-20-30 צ'ק פוינטים או מספר דומה של נייס-ים. אתה בונה תעשייה שמעצם היותה בבעלות זרה חייבת למכור ולגלגל את עצמה הלאה באקזיטים. ואז מגיעות התלונות: למה תעשיית האקזיטים פורחת, ולא תעשיית בניית החברות? מדוע קומץ של היי-טקיסטים נהנים ולצדם מעגל רואי החשבון ועורכי הדין שטיפלו בעסקה? התשובה היא: הבגידה הגדולה של המוסדיים הישראלים ומדינת ישראל.

7. המוסדיים גם מוסיפים חטא על פשע: במקום להשקיע בהיי-טק, הם משקיעים במי שהם מכירים. למה הכוונה? קחו למשל את רועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל פסגות, שהקים קרן גידור שמתמחה באג"חים דיסטרס וכל השמות היפים האלה. הוא גייס כסף ממוסדיים, והקרן נהנית מדמי ניהול מפנקים. האם איש במוסדיים לא שואל את עצמו בשביל מה זה טוב? האם זה מייצר מקומות עבודה? האם זה בונה עסקים? או שמספיק שזה טוב לחברים שלכם.

8. קשה לנו להאמין שמאמר אחד, עם כותרת על בגידת המוסדיים, יטלטל את המוסדיים ויזיז אותם מאזור הנוחות שלהם. לכן אנחנו חוזרים לאלי כהן, שמקורב מאוד לשר האוצר משה כחלון והניע עבורו כמה רפורמות. הרפורמה הכי חשובה כרגע היא חוק שייאלץ את המוסדיים לצאת מאותו אזור נוחות ויכריח אותם להשקיע 5% מנכסיהם בתעשיית ההיי-טק הישראלית. לא צריך יותר מזה. מדובר במשהו כמו 75 מיליארד שקל, וזה יספיק להקפיץ את התעשייה הזאת עוד יותר קדימה. זה יספיק לבנות עוד ועוד חברות מוטות יצוא בישראל. וזה יעזור לייצר עוד יותר מקומות עבודה באיכות של עשירון עליון.

מרים את הכפפה, אלי כהן? ועידת ההיי-טק הקרובה של "גלובס" מחכה להכרזה שלך בנושא.

eli@globes.co.il

מתרחקים מהסיכון ומפספסים את הסיכוי

תעשיית ההיי-טק מושכת השקעות של כ-5 מיליארד ד' בשנה

85% הן השקעות זרות ורק כ-15% של קרנות ישראליות

בקרנות הישראליות כ-80% לפחות הם משקיעים זרים, ופחות מ-20% מוסדיים ישראליים

המוסדיים הישראלים משקיעות בקושי 0.2% מנכסיהן בקרנות הון סיכון זרות וישראליות (ראו טבלה)

עובדי ההיי-טק נמנים ברובם עם העשירונים העליונים

השקעות גדולות בהרבה של המוסדיים היו מגדילות את מספר המועסקים ומעלות באופן משמעותי את השכר הממוצע במשק

תעשיית האינטרנט בישראל אפשרה להכניס הרבה סוגי עובדים חדשים לתעשיית ההיי-טק ולא רק בוגרי 8200

בניגוד לתעשיית ההיי-טק הישראלית של שנות ה-90', שעסקה בעיקר בפיתוח ו-80% מעובדי החברות היו זרים, חברות האינטרנט היום מעסיקות לפחות שני שלישים מעובדיהם בישראל ומגדילות את מספר העובדים והשכר ואת האפשרות לעבוד גם בפריפריה

היום השקעות הון סיכון בעולם ובישראל הן כ-30% מסך ההשקעות והן הסגמנט הגדול ביותר (ראו גוגל, פייסבוק, סנאפצ'ט שהונפקה הלילה, ווייז, וייבר, אופר, גט טקסי ועוד)

בישראל קיימים מרכזי פיתוח של כל חברות הטק הגדולות בעולם ששואבות כוח אדם וכ-50% מעובדי ההיי-טק עובדים באינטל, מיקרוספוט, פייסבוק, אפל ועוד. המצב הזה לא מאפשר לבנות חברות ישראליות כדוגמת צ'ק פוינט

כיוון שרוב השקעות הון הסיכון נעשות על ידי זרים החברות בסופו של דבר נמכרות לחברות אמריקאיות או סיניות ("אקזיט"), וגם מעבירים את החברות לחו"ל

קרנות הון סיכון נסמכות על אקזיטים כי זה המודל העסקי שלהן

יותר מ-90% מחברות ההיי-טק הישראליות הן חברות של עשרות מיליוני דולרים או מאות בודדות ולכן לא יכולות להנפיק בנאסד"ק. הבורסה הישראלית, שהפכה לבורסת אג"ח שלא תורמת דבר לתעסוקה ולבניית עסקים, סגורה למעשה בפניהן

אף שהמשק צמח יפה בעשור האחרון, השקעות המדינה בתקציב המדען הראשי רק ירדו באופן יחסי

ההטבות מהמדינה ניתנו בעיקר כהטבות מס לטבע ואינטל, בשווי של עשרות מיליארדי שקלים. אם היו משקיעים אותן דרך המדען הראשי, מספר חברות ההיי-טק היה גדל באופן משמעותי

השורה התחתונה: כשל ומשבר מימוני. המוסדיים לא יודעים או לא רוצים להשקיע בהיי-טק, הבנקים לא יודעים ממש לממן היי-טק והבורסה לא מאפשרת הנפקות היי-טק

התוצאה: תעשיית ההיי-טק הישראלית נמכרת לזרים ולא משמשת מנוע צמיחה משמעותי בבניית חברות וביצירת תעסוקה פה בישראל

עוד כתבות

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

אימו של החייל החטוף: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו"

מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני ובן 21 ובן 13 נפצעו קל ● דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה; במקביל, פעילות נרחבת של הכוחות באיו"ש ● קבינט המלחמה דן בחידוש המגעים לעסקה ● סמ"ר ניסים כחלון, בן 21 מחדרה, נהרג בדרום הרצועה • דיווחים: 9 הרוגים בתקיפת צה"ל בשני מוקדים בדרום לבנון • עדכונים שוטפים

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי על ישראכרט: "צריכים להחליט אם להכניס שותף או לוותר"

לאחר שבנק ישראל הבהיר לחברת אחים נאוי כי לא תוכל לשלוט בחברת כרטיסי האשראי עם פחות מ-30% מהמניות, בעל השליטה אומר כי "לא תם המשחק מבחינתנו; ישראכרט יכולה להמריא ולייצר תחרות אם יתנו לה את הכלים המתאימים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה ירוקה בתל אביב; נובה מטפסת בכ-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 עולה ב-0.4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

שאול גולדשטיין מנכ''ל חברת נגה - ניהול מערכת החשמל / צילום: ענבל מרמרי

הקץ להפסקות חשמל? זה הפתרון של המדינה

חברת נגה העבירה את תוכניתה לאגירת כ-2,500 מגה־וואט במתקנים ברחבי הארץ ● המהלך מאפשר לשמור הספק שלא נצרך ולהזרימו בעת הצורך

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה