הכתבה בשיתוף משפטיפ

המשבר הגדול בחייה של אלינור (שם בדוי) פקד אותה, כדרכם של משברים, בהפתעה. יום אחד היא שמה לב לכך שגיל, בעלה, נעדר מן הבית תכופות ושב אליו בשעות מוזרות, וכששאלה אלינור לפשר היעדרויותיו, מלמל וכינה אותם בשם: "תקלות שצצו בעבודה". כעורכת דין מנוסה לענייני משפחה, הבינה אלינור כי מקור האיחורים אינו ״תקלות״, ואם נזקקה לחיזוק נוסף הרי שבתלוש המשכורת שלו, לא נמצאה עדות ולו לשעה אחת נוספת אותה בילה בעבודתו. בלש פרטי ששכרה, עקב אחרי גיל במשך מספר ימים והתמונות שצילם לא הותירו מקום לספק: מהצילומים נראה בעלה מנהל מערכת יחסים אינטימית עם לא פחות מאשר גבר אחר.

אלינור, ההמומה והנבגדת, החלה לספר לכל מכריה על כך שבעלה בוגד בה עם גבר. ואילו גיל, בן למשפחה מסורתית, טען כי השיימינג אותו ביצעה אשתו לא יעבור בשתיקה ו"הנקמה הכואבת בוא תבוא", וכך קרה. לאחר מספר ימים ניצבו שוטרים בדלת ביתה של אלינור ולקחו אותה לחקירה. כאשר ישבה מול החוקר הוטחו בה האשמות קשות אודות הזנחה והתעללות בבתם המשותפת. כל ניסיונותיה לשכנע את החוקר כי מדובר בתלונת שווא וכי סיבת התלונה הינה נקמה כואבת עלו בתוהו. לאחר יומיים שוחררה אלינור למעצר בית בן שבוע ונראה היה כי בזאת הסתיימה הפרשה, אך עד מהרה התברר כי זוהי רק תחילתה.

כחודש לאחר המעצר היא קיבלה הודעה כי הוחלט להגיש נגדה כתב אישום , ולאחר מספר ימים נוספים הגיע זימון להתייצב בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, לדיון בתלונה שהגיש נגדה גיל. מעורכת דין ותיקה ומוערכת הפכה אלינור, בין רגע, לחשודה בהתעללות בילדיה. בבית הדין המשמעתי הוחלט כי תושעה עד לבירור התלונה נגדה.

אחת התופעות ההרסניות ביותר בהליך גירושין הן תלונות השווא. פעמים רבות מומחים לענייני גירושין מעודדים בני הזוג להגיש תלונות שווא אחד כנגד השני וזאת כחלק מטקטיקה של מלחמת התשה. בסופה, כך מקווים, ישיגו את המרב בהסכם הגירושין.

מיותר לציין כי הנפגעים הראשונים ממלחמות התשה הם הילדים, אשר גם בלעדיה שרויים במתח נפשי רב ועוברים תקופה קשה ומבלבלת וכעת, משפרצה מלחמה בין הוריהם, נאלצים בעל כורחם לבחור צד. כמובן שבשלב זה ההרס מחלחל גם לבני הזוג ופוגע ביכולת העתידית שלהם להניח את המשקעים בצד למען הורות בריאה.

פגיעה חמורה בקריירה

תלונת שווא נגד עורכי דין עלולה להיות הרסנית ועשויה אף לחסל קריירה או לכל הפחות לפגוע בה פגיעה חמורה. בית הדין המשמעתי של עורכי הדין יכול, במסגרת סמכותו, להשעות את רישיונו של עורך הדין עד לבירור התלונה בעניינו. סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי, 'רשאי בית דין משמעתי בין היתר להשעות זמנית עורך דין, אשר הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון'. סעיף זה אף מותיר את חזקת החפות כערך הצהרתי בלבד.

בכל מקרה בו אתם חוששים מתלונת שווא, רצוי ואף הכרחי לתעד ולשמור כל פיסת מידע שעשויה לעזור בהמשך. כך, לדוגמא, חשוב להתקין תוכנת הקלטות בטלפון החכם שלכם על מנת להקליט ולתעד את שיחותיכם באפון קבוע כמו גם לצלם מסך ולשמור התכתבויות היכולות להעיד על איומים. ובאופן כללי, להשתדל שלא להיגרר לוויכוחים אשר עלולים להתלהט מבלי היכולת לתעדם. בנוסף, חשוב לזכור כי יש לגבות בענן כל חומר העשוי להעיד על צדקתכם, כדי שחלילה לא יאבד.

לסיכום, כאשר מדובר במילה כנגד מילה (סוגיה נפוצה בתלונות שווא) מרב הסיכויים שהתיק ייסגר ללא הרשעה. במידה ועילת הסגירה תהיה חוסר אשמה, ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד מגיש התלונה.

עו״ד אורטל דהן עוסקת בדיני משפחה.

הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.