הכתבה בשיתוף משפטיפ
נסו לדמיין איך הייתה נראית שגרת יומכם, לו הייתם צריכים לעשות סידורים בבנק, לערוך קניות, או לאכול ארוחת בוקר בבית קפה ו ביקשתם לגשת לשירותים שבמקום, אך כניסתכם לא הייתה מתאפשרת. מן הסתם התחושה הייתה רעה וסביר שאף בלתי נסבלת. בואו נודה על האמת, זוהי התחושה אותה חווים מידי יום ביומו אנשים עם מוגבלויות.
בישראל חיים כיום כמיליון ו-600 אלף אנשים בעלי מוגבלויות שונות. החל ממוגבלות פיזית, שבדרך כלל נראית לעין, דרך מוגבלות שכלית, התפתחותית, חושית ונפשית. אנשים בעלי מוגבלויות נאלצים, כחלק משגרת חייהם, להתמודד עם אינספור מכשולים בשל מוגבלותם. בנוסף, עליהם להתמודד עם סטיגמות והתבטאויות קשות, אפליה בעבודה ואף אפליה ממוסדות המדינה.
נסו לדמיין את מוסד הלימודים בו למדתם, או מוסד הלימודים בו לומדים ילדכם, ושאלו את עצמכם האם ילד בעל מוגבלות יכול גם הוא ללמוד במוסד זה ללא עזרה? התשובה, ככל הנראה, תהיה שלילית. מדינת ישראל הכירה בבעיה וחוקקה את חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. עקרון היסוד של החוק הוא הכרה בזכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלות ובמחויבותה של החברה בישראל לפעול ליישומן. זכויות המושתתות על ההכרה בעקרון השיוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.
מטרתו של החוק להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן אשר יאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו. חלק בלתי נפרד מיישום חוק השיוויון נוגע בזכות לנגישות - זכותו של אדם עם מוגבלות לקבל מידע, להשתתף באופן שוויוני בכל פעילות ולעשות שימוש בכל מתקן ציבורי, מבלי שיוצבו בפניו מכשולים פיזיים ומנטליים. על פי חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, על כל מקום ו/או מוסד ציבוריים ו/או מי המספק מידע לציבור, להנגיש עצמו עבור בעלי המוגבלויות.

מקום ציבורי מהווה כל מקום שנועד לשרת את הציבור
רבים טועים לחשוב כי מקום ציבורי משמעו מוסדות של המדינה דוגמת בתי משפט, משטרה, משרדים ממשלתיים, מתקנים צבאיים וכדומה, אך לא כך הם פני הדברים. לפי החוק, "מקום ציבורי" מהווה כל מקום אשר נועד לשרת את הציבור. כך למשל, אתר אינטרנט המספק מידע או שירות לציבור, אולם הרצאות, מרכז כנסים, אולם שמחות, גן אירועים, מרכז קהילתי, מועדון ובית דואר, לרבות מתקן לחלוקת דואר וסוכנות דואר. גם חנויות, בית מרקחת, מקום לממכר תרופות שלא בבית מרקחת, בית שימוש, בנק, מכבסה , לרבות שירות לניקוי יבש, מוסך, מכון יופי ו מספרה נחשבים למקום ציבורי. וכן גם מקלט, משרד או בניין משרדים, משרד או מקום המשמש בדרך כלל ארגון עובדים או מפלגה, סוכנות ביטוח, סוכנות לתיווך מקרקעין, סוכנות נסיעות, סנדלריה, תחנת דלק וכן הלאה.
המחוקק קיבל עמדת בעלי עסקים פרטיים מסוימים וטענתם כי נטל ההנגשה הפיזית בעבורם כבד מאוד, בין אם בשל העובדה כי אין כל דרך הנדסית להנגשה ובין אם טענה אחרת, וקבע כי הנציב רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי מביצוע התאמת נגישות מסוימת, וכן לקבוע חובת ביצוע התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות העניין בהתאם לבקשה המוגשת. הסנקציות המוטלות על אלו הבוחרים על דעת עצמם, שלא להנגיש את עסקם הן חמורות, החל מקנסות ועד חשיפתם לתביעות אזרחיות המקנות זכות לפיצוי בסך של 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. במידה ובעל המוגבלות יצליח להוכיח נזק, תהיינה הסנקציות חריפות משמעותית והן עשויות להגיע לגובה של מאות אלפי שקלים.
עושים צדק עם אנשים בעלי מוגבלויות
חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הינו חוק חשוב ומבורך וקיים הכרח אמיתי לעשיית צדק, שהרי היעדר ההנגשה היא זו אשר מביאה לידי ביטוי את מוגבלותו של אדם. אם אתם בעלי מוגבלויות ונתקלתם במקום אשר היה עליו להיות "מונגש" והוא לא, ביכולתכם לפנות עוד היום לעורך דין העוסק בתחום הנגישות, להגיש תלונה ולקבל פיצוים בהתאם.
עו״ד ניצן הראל עוסקת בתחום הנגישות.
הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.