בלי ספקולנטים ובלי מניפולציות

התחזקות השקל הולידה כמה תיאוריות קיקיוניות: מה העניין בהורדת שער החליפין?

חלוקת כספים / צילום:  Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב
חלוקת כספים / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

התחזקות השקל הבלתי פוסקת הולידה כמה תיאוריות קיקיוניות וארעיות. בין היתר, מאמר ב"גלובס" טען כי יש מניפולציה פרועה על השקל, והספקולנטים מורידים את שער-החליפין שלו. אך כאן עולה השאלה: איזה עניין יש לספקולנטים להוריד את שער-החליפין, ואיך הם מסוגלים לעשות זאת במשך שנים? ב"דה-מרקר" הופיע מאמר עם כותרת מגוחכת: "כך הפיל טירוף רכישת המכוניות את שער הדולר". יהיה זה חידוש גדול בתורת הכלכלה אם עלייה ביבוא (מכוניות) מחזקת את השקל.

אחת הסיבות העיקריות לכך שהשקל מתחזק היא, שזה שנים יש לישראל בדרך-כלל עודף בחשבון השוטף, ששווה לסכום עודף היצוא על היבוא, הכנסות מחו"ל והעברות חד-צדדיות. המשקיעים מצפים כנראה שהמצב יימשך. אם הישראלים היו משקיעים ורוכשים יותר בחו"ל, הביקוש שלהם למט"ח היה מאזן את העודף בחשבון השוטף, אבל זה לא קורה בעוצמה מספקת. לכן, בנק ישראל רוכש מט"ח (כדי להעלות את ערכו מול השקל). אך ספק אם בטווח הארוך אפשר להתמיד ברכישת מט"ח ובהזרמת שקלים למשק.

הפתרון לבעיית התחזקות השקל טמון בדרך שונה. מדיניות שוק הון נבונה יכולה להביא גם להחלשת השקל, וגם להגדיל את רווחת אזרחי המדינה. צריך פשוט להקל ולהוזיל את ההשקעות בחו"ל, במיוחד בקופות הפנסיה והגמל. נכון להיום, ריכוז ההשקעות בשוק המקומי גבוה מדי (וזו גם הסיבה שחברות קיקיוניות מחו"ל מנפיקות בארץ). למשל, חשיפת קרן הפנסיה מבטחים למט"ח, הייתה 13.5% ב-2016, וצפויה לעלות ל-16% השנה, 2017. השקעות גדולות יותר בחו"ל, היו משפרות את הביטחון הכלכלי של הישראלים, משום שפיזור ההשקעות בעולם, מקטין את הסיכון. בנוסף, הביקוש למט"ח היה גדל, והשקל היה נחלש. אולם מנהלי הקופות אינם עושים זאת מסיבות שלהם. הם מעדיפים להשקיע בארץ.

היה טוב אם עמיתים בקרנות הפנסיה ובקופות-הגמל וההשתלמות יכלו להחליט בעצמם על השקעות בחו"ל. אך הקופות מגבילות אותם ואינן מאפשרות לעמיתים להגדיל את ההשקעות של כספי הפנסיה שלהם בחו"ל. לגבי השקעות בחו"ל, העמיתים כבולים למדיניות ההשקעה של הקופה. בניגוד לישראל, בארה"ב למשל, קרנות פנסיה מאפשרות להשקיע ישירות בקרנות ובמדדים בחו"ל. אך המדיניות הדינוזאורית הישראלית של הפיקוח על שוק ההון אינה עושה מספיק כדי להנגיש השקעות בחו"ל לעמיתים וכן להוזילן.

כנראה, המידע על קרנות מדדיות במדינות העולם הזמינות למשקיעים בעמלות נמוכות (בתחום של 0.1% עד 0.5%), לא הגיע לפיקוח. מדיניות נכונה היתה מחייבת את קופות הפנסיה והגמל להציע מסלולי השקעה אלה לעמיתים. ככל הנראה, לקופות ולקרנות עצמן אין עניין להציע זאת, כי הן מקבלות ממילא זרמי כספים וגובות עמלות גבוהות. וכך, לא קמו עדיין לא קופה ולא קרן שיציעו מדיניות השקעה בשיטת "עשה זאת בעצמך"; והפיקוח איננו מסייע.

וכך, המשקיעים הישראלים ממשיכים להיחשף לסיכון מיותר בגלל שהם שמים את הביצים בסל הישראלי, הביקוש של המשקיעים למט"ח נמוך מדי, והשקל ממשיך להיות חזק.