כשדן כנר מחפש עבודה

אם לא תתחילו לדבר כמו בני אדם, לא תמצאו משרה ראויה

ראיון עבודה / צילום:   Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ראיון עבודה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

כל מי שאי-פעם גייס עובדים מכיר את הזן הזה של הקריינים. אנשים רגילים לגמרי, נראים ונשמעים כאחד האדם, עד שהם נכנסים לראיון. במסדרון הם עוד מדברים בסדר ("שלום, הגעתי לראיון אצל צפרירה") אבל ברגע שהם נכנסים לחדר ומתיישבים על הכסא, השפה משתנה באחת - והם מתחילים לקריין.

מדברים כמו שכותבים

מדיבור יומיומי רגיל הם עוברים לקריין בעברית יפה, חלקם תוך הקפדה יתרה על עברית תקנית עמוסה במלרע, נשמעים כמו דן כנר לפני 30 שנה.

דוגמאות? בשמחה, רק קחו בחשבון שאתם קוראים את הדוגמאות ולא שומעים אותן, מה שמקשה מאד להבין כמה מגוחך, מאולץ ובלתי אמין זה נשמע. קבלו:

- "מאחורי ניסיון מגוון בשלל תפקידי פיתוח בחברות סטרט-אפ. כמו כן אני לוקח חלק בפרויקטים (ב' בחיריק, פ' רפה).....",

- "שמי דוד, אני בעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים. דרכי המקצועית החלה בחברת עברית צחה, שם שימשתי כעוזר למנהל (ל' בחיריק) הפיתוח העסקי .....",

- "הנני (במלרע) סמנכ"לית הכספים של חברת ביאליק&צרניחובסקי ושות'. אני אמונה על כלל פעילות הכספים בחברה, לרבות חשבות, כלכלה, שכר......".

תהרגו אותי אם אני מבינה מה רע ב"אני סמנכ"ית כספים עם ניסיון של 7 שנים בחברות גלובליות. ניהלתי מערכי כספים של מאות מיליוני דולרים, עשרות עובדים ב-4 יבשות.... ". בשביל מה שימשתי, הנני, אמונה, שלל, מגוון, ושאר טקסטים שייקספירים?

כי אנשים חושבים שראיון זו הצגה, מצגת במקרה הטוב. שוכחים שמדובר בדיאלוג, סוג של דייט בין שני אנשים שבוחנים התאמה הדדית. רק שהאחד (המרואיין) לא סומך על עצמו, לכן הוא מתכונן לפגישה משל מדובר באודישן, יושב שעות על המחשב, כותב את כל התשובות לכל השאלות (שבאינטרנט סיפרו לו שישאל בראיון), משפצר, עורך, מוסיף, מוחק, ואז לומד הכל בעל-פה, מגיע לראיון ומתחיל לדקלם. פלא שככה הוא נשמע?

ספורט אתגרי ובישול מולקולרי

אתם מדמיינים אותו בדייט אומר לבחור/ה - "הנני רואה חשבון בן 34 המתגורר ברמת גן. אני חושק מזה זמן בקשר רציני, מעת לעת אני לוקח חלק בפעילויות פוליטיות ותחביבי העיקריים הם ספורט אתגרי ובישול מולקולרי"? הרי יברחו לו באמצע המשפט. אז ככה מגוחך הוא נשמע גם בראיון, עם סיכוי דומה לשידוך.

המוזר הוא שגם אנשי מכירות מדופלמים ואנשים שראיונות עבודה זו העבודה שלהם נופלים גם הם באותו הפח. רק השבוע פגשתי מנהלת גיוס סופר מקצועית עם רקורד של למעלה מ-1,000 גיוסים (כלומר ראיינה לפחות 10,000 איש), שברגע שהיא מתיישבת מול המראיין חוסר הביטחון שלה מפציע, הגנראטור נכנס לפעולה והיא מתחיל לדקלם.

מה בכל זאת צריך לעשות?

- אל תעזו ללמוד בעל-פה. אם אתם לא מסוגלים לשוחח על הקריירה שלכם בחופשיות, ולדבר בצורה קולחת כאילו ביקשו מכם לספר על ילדכם הצעיר, אתם לא מוכנים לראיון.

- קחו בחשבון שבראיונות רציניים השאלה הראשונה היא "מה אתה יודע על החברה שלנו?", לכן לימדו כל מה שאפשר על החברה בה אתם מתראיינים, החל מהשוק בו היא פועלת, המתחרים, הבעיות ההזדמנויות וכו'. אם אתם לא יודעים לענות לשאלה הזו בהרחבה, אתם לא מוכנים לראיון.

-הקפידו על תפוקות ולא על תשומות, במיוחד המנהלים שבחבורה. לא מעניין מה אתם עושים כשאתם באים בבוקר לעבודה, מעניין מה יוצא מזה למעסיק. אם אתם לא יודעים לכמת את התועלת שהבאתם למעסיקים קודמים, אתם לא מוכנים לראיון.

- אל תדברו על הדברים, הגידו את הדברים עצמם. לשם כך הקפידו להצטייד בסל מלא דוגמאות קונקרטיות למרכיבים/פרויקטים יוצאי דופן בעבודתכם, עם דגש על הצלחות מקצועיות הרלוונטיות לחברה המראיינת, מתוכו תוכלו לשלוף בכל פעם את הדוגמא הרלוונטית להוכחת המסר הספציפי שאתם רוצים להעביר. אם אין לכם דוגמאות טובות שמשקפות את כל הפרמטרים עליהם אתם עתידים להימדד בתפקיד החדש, אתם לא מוכנים לראיון.

- מכיוון שמדובר בבחינה הדדית, הכינו רשימת שאלות אסטרטגיות שהתשובות שתקבלו עליהן (או התחמקות מתשובה) תעזורנה לכם לקבל החלטה האם זה התפקיד הנכון לקריירה שלכם, האם הוא המקפצה האופטימלית לתפקיד הבא אחריו.

לשם כך אתם צריכים לדעת בדיוק לאן אתם הולכים בטווח הארוך, כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות בטווח המיידי. בהצלחה!

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com