הכתבה בשיתוף משפטיפ
פעמים רבות, כאשר זוג מתחתן על-פי הדין העברי ובוחר בחופה וקידושין, מחליט הגבר לכתוב סכום דמיוני בכתובה, מתוך רצון להרשים את כלתו ואת בני משפחתה ומתוך מחשבה כי הדבר לא יעמוד לעולם במבחן המציאות, מאחר שמי שמתחתן לא מעלה על דעתו את אפשרות הגירושים.
מסיבה זו, פעמים רבות החתן רושם סכום לא ריאלי בכתובה, כדי לכבד את רעייתו ולהוכיח בצורה זו את אהבתו אליה.
אולם האם יהא על הבעל ביום מן הימים לשלם את הסכום הגבוה עליו התחייב בכתובה? לצורך הבהרת סוגיה זו נעזרנו בעו"ד אלינור ליבוביץ, העוסקת בדיני המשפחה.
מהי כתובה?
"כתובה היא חוזה לכל דבר ועניין, עליו חותם הבעל המיועד, ולפיו מתחייב הוא לדאוג לשלל צורכי האישה, ביניהם מזונותיה, כלכלתה, פרנסתה, בגדיה ויחסי אישות עימה (עונתה)".
האם לכתובה יש תוקף משפטי?
"בוודאי! כתובה היא מסמך בעל תוקף משפטי לכל דבר, ולכן כאשר הגבר חותם על הכתובה, הוא בעצם חתם על חוזה. במקרה של גירושים יכולה האישה לתבוע את דמי כתובתה, ובחלק מן המקרים יחייבו בתי הדין את הגבר לשלמה, בין אם את כל הסכום הרשום בשטר הכתובה ובין אם חלק ממנו", מסבירה עו"ד ליבוביץ. "במקרים אחרים יקבע בית הדין כי האישה אינה זכאית לכתובה, בשל נסיבות חיי הנישואים ובשל עילות הגירושים העומדות לבעל.
"בית הדין לא ישמע את הסברו של בעל האומר כי הסכום הוא מעל ליכולתו, וכי לא באמת התכוון לו ורשם אותו אך ורק למען הכבוד. אמירה זו עשויה להתפרש כזלזול בחוזה מחייב או בהליך עצמו של כתיבת הכתובה".
מהן העילות לתביעות כתובה?
"תביעות הכתובה נסובות, בדרך-כלל, סביב עילת הגירושים. העילה יכולה לנבוע מסיבות רבות: חוסר תפקוד מיני, אלימות, עקרות, בגידה, עזיבת הבית ועוד".
מה ההבדל בין תביעת הבעל לבין תביעת האישה לגירושים לעניין הכתובה?
"כאשר הבעל הוא מבקש הגט, עליו להוכיח עילת גירושים, וזאת על-מנת שבתי הדין ידונו בבקשתו שלא לשלם לאישה את כתובתה ויפטרו אותו מתשלום הכתובה, הן בשל היותה מורדת (אינה מקיימת עמו יחסי אישות), או בשל העובדה ש'זנתה תחתיו' (בגידתה המוכחת עם גבר אחר)", מסבירה עו"ד ליבוביץ.
"לעומת זאת, אם האישה היא המבקשת את הגירושים ודורשת את דמי הכתובה, יהא עליה להוכיח לבית הדין כי מתקיימת עילה הקשורה בהתנהגות הבעל, בגינה היא זכאית לקבלת כתובתה. אין די בטענות בעלמא, ויש לבסס את עילת הגירושים, בין של הבעל ובין של האישה בראיות ובהוכחות.
"אם שני הצדדים מואסים זה בזו ואינם חפצים בהמשך חיי הנישואים מפני שמערכת יחסים הזוגית הסתיימה, בית הדין לרוב לא יחייב בכתובה - אלא אם כנגד הבעל עומדות ותלויות עילות חזקות שיש בגינן לחייבו בגירושים.
"גם כאשר צדדים עורכים הסכם גירושים בדרך של גישור והסכמות, הכתובה לא משולמת, והאישה מוותרת עליה במעמד סידור הגט, דהיינו - במעמד טקס הגירושים".

האם קיים קשר בין חלוקת הרכוש לתביעת הכתובה?
"כן. אמנם שתי התביעות מתנהלות בנפרד, אך אם תתקבל תביעת הכתובה במלואה או בחלקה, יתקזז החלק היחסי של האישה בחלוקת הרכוש, כלומר בסכום שהיא זכאית לקבל מן הבעל אגב איזון המשאבים (הרכוש או הכספים הרשומים רק על שמו). וכך אם תזכה האישה בכתובה, יבדוק בית הדין האם הכתובה עולה על חלקה של האישה ברכוש המשותף הרשום על שם הבעל ו/או העומד לזכותו (וחלקה הוא מחצית משווי כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואים). במקרה שדמי הכתובה אכן עולים על מחצית שווי הרכוש המשותף המצריך איזון משאבים - לא תהא האישה זכאית לכתובתה".
יודגש כי אין הכוונה במקרה זה לאישה הדורשת והמקבלת את חלקה בדירה המשותפת. במקרה כזה לא יקוזז שווי הכתובה מהסכום שעליה לקבל בגין מכר הדירה, שהרי מחצית הדירה שלה, ואין היא מקבלת דבר שאינו מגיע לה, אלא שסכום הכתובה יקוזז רק מרכוש שהאישה זכאית לו עקב איזון משאבים, כלומר, מרכוש הרשום על שם הבעל, אף שעל-פי עקרונות השיתוף היא זכאית למחצית משווי הצבירה הכספית או הרכושית.
משמע, אם האישה זכאית לקבל על-פי פסיקת בית המשפט האזרחי מחצית מהצבירות הסוציאליות של הבעל (פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוח מנהלים וכו') - אזי היא לא תזכה גם במלוא הכתובה וגם במלוא הזכויות הכספיות.
בלשון בית הדין הרבני: "אין כפל מבצעים", כלומר אי-אפשר לקבל גם את הכתובה וגם את מחצית הרכוש המשותף במסגרת איזון המשאבים. הכתובה היא מן הדין העברי. לעומת זאת, הזכות לאיזון משאבים היא מן הדין האזרחי. כוונת בית הדין היא שאי-אפשר לקחת את "הצימוקים" מכל אחד משני הדינים, ויש לבחור בין בזה ובין באחר אך לא בשניהם.
חתמתי על כתובה בגובה של מיליון שקל, האם אצטרך לשלמה?
"כל מקרה לגופו", מדגישה עו"ד ליבוביץ, "ישנה פסיקה של בית הדין הרבני הגדול המציב רף עליון של 120 אלף שקל עד 180 אלף שקל, וכל סכום הגבוה ממנו הרי הוא נחשב כ'לא ריאלי', ולכן בתי הדין לא יתייחסו אליו. אולם כלל זה אינו חל על כל המקרים, ובתי הדין בוחנים כל מקרה לגופו.
"אם בית הדין יתרשם כי מצבו הכלכלי של הגבר בעת כתיבת הכתובה איפשר לו לעמוד בסכום הגבוה (יחסית לרכושו), יפסקו כי עליו לשלם את מלוא הסכום, במקרה שהאישה הוכיחה עילות המזכות אותה בקבלת סכום הכתובה במלואו, גם אם מדובר בסכום גבוה.
"יחד עם זאת, נטיית בית הדין היא לא להתייחס ברצינות לסכומים כגון מיליון שקל או מיליון דולר, גם אם נכתבו בכתובה, מאחר שלמעט במקרים מיוחדים, אם יפסקו סכומים כאלה - יישאר הבעל ללא רכוש וייצא לחיים חדשים עני מרוד - דבר שאינו סביר".
מהו המועד הנכון להגשת תביעת כתובה?
"בשנים האחרונות יותר ויותר תביעות כתובה נדחות ונידונות רק לאחר מתן הגט. בתי הדין מציעים לצדדים להתגרש קודם - ורק לאחר מכן לדון בשאלה האם האישה אכן זכאית לכתובה.
"מדובר בטעות, ועל הנשים התובעות את דמי הכתובה (כמו גם על הגברים המתנגדים לשלם את דמי הכתובה) לכרוך את מתן הגט בבירור תביעת כתובה. אחרת תביעתם לא תקבל עדיפות בטיפול, דבר העלול לגרום לסחבת ארוכה ומיותרת ולעינוי הדין".
לסיכום ממליצה עו"ד ליבוביץ לציין בכתובה סכום הגיוני: "למרות המעמד החגיגי של החתונה, כדאי להתחבר למציאות ולא לנקוב בסכום לא ריאלי רק כדי 'לעשות רושם' במעמד החופה, בה לעתים מכריז הרב את הסכום".
עוד היא מוסיפה כי "לפני תביעת הגירושים יש לפנות לעורך דין העוסק בתחום המשפחה, כדי שידריך אתכם בכל שלב משלבי ההליך ויוודא כי אתם מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות לכם כחוק, כמו גם שלא תשלמו סכומים שאין כל סיבה והצדקה לשלם לצד השני, או לוותר עליהם אם יש לכם זכות לקבלם".
עו"ד ומגשרת אלינור ליבוביץ עוסקת בגירושים, דיני משפחה צוואות וירושות ובעלת ניסיון של 30 שנה בתחום.
*** סוגיית הכתובה רלוונטית רק למי שנישא כדת משה וישראל - ולא למי שמתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל, מתוך בחירה והשקפת עולם או מסיבה של מניעות להינשא בארץ (כגון חסרי דת, זוגות מעורבים וכיוצ"ב).
המאמר לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.