אקסלנס על בנק ישראל: "מזמין מתקפות ספקולטיביות"

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, טוען כי קביעת גבולות הגזרה לשוק המט"ח מעודדת את הספקולנטים ■ הדולר נחלש ל-3.62 שקלים ■ למדריך מט"ח

השקל ממשיך להתחזק מול המטבעות המרכזיים ולהדאיג את כלכלני בנק ישראל. מתחילת השנה השקל התחזק בכ-5.5% מול הדולר, בכ-4% מול האירו ובכ-4.2% מול סל המטבעות. בנק ישראל הסביר כי התחזקות השקל נובעת מחוסנה של הכלכלה הישראלית, אך באותה נשימה הודה כי רובה נובעת מספקולנטים שמעוניינים לגרוף רווח בטווח קצר.

בבית ההשקעות אקלסנס יוצאים היום (ב') בביקורת נוקבת נגד בנק ישראל וטוענים כי המדיניות שלו דווקא תרמה לחיזוק השקל. בחודש שעבר בנק ישראל השיב אש לספקולנטים ורכש יותר ממיליארד וחצי דולר במטרה להחליש את השקל - אך ההשפעה הייתה זמנית והמטבע המקומי חזר לסורו והתחזק מול הדולר לרף של 3.62 שקלים.

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלס, מציין כי "לבעיית התקשורת של בנק ישראל יש חלק גדול בהתחזקות המתמשכת בשערו של השקל. ניווט הציפיות של הבנק המרכזי וקביעת גבולות הגזרה לשוק המט"ח מזמינים מתקפה ספקולטיבית על השקל והיא עשויה להתחזק".

לדברי חברון, בעוד שבבנק ישראל מסבירים את היחלשות האירו והליש"ט מול השקל בהמשך ההרחבה הכמותית בגוש האירו ובהליך הברקזיט, "את ההיחלשות החדה בשער הדולר פחות קל להסביר".

לדברי חברון, חוסר הנכונות של מקבלי ההחלטות בבנק ישראל לקבוע יעדים ולהגדיר מהם האומדנים/נכסים העיקריים אחריהם הבנק עוקב, מקשה על העברת המסרים לציבור המשקיעים בצורה טובה.

בעיה נוספת, לטענת חברון, היא "קביעת הרף העליון של יתרות המט"ח, העומד נכון להיום על 110 מיליארד דולרים. קביעת רף עליון לכמות רזרבות המט"ח ברמה של 110 מיליארד דולר והתקרבות לרמה זו, כאשר הרזרבות כבר נושקות לרמה של 102 מיליארד דולר, חושפות כי הבנק יתקשה בקרוב להגיב להתחזקות נוספת של השקל עם רכישות מט"ח נוספות. זהו מצב קלאסי, המזמין מתקפה ספקולטיבית".

בשורה התחתונה, חברון מעריך כי רק כאשר הריבית בארה"ב תעלה בקצב גבוה יותר ופער הריביות יהיה מספיק רחב כדי להוביל לפיחות טבעי של השקל - בנק ישראל יהיה מאוד חשוף למתקפות הולכות וגדלות בשוק המט"ח. "נראה כי גם השימוש במסרים ברורים כבר מעט מאוחר מדי, מה שאומר שבבנק יצטרכו למצוא כלים כדי לבלום את המתקפות.

וכיצד הבנק יוכל לשפר את "יכולת העמידה" של הבנק מול הסוחרים? לטענת חברון, "בשלב הראשון בבנק יהיו חייבים להסיר לחלוטין את רף הרכישות, המשדר הגבלה ביכולתו של הבנק המרכזי לפעול. בצורה שכזו, גם הטענה לפיה 'כל האופציות מונחות על השולחן' תיתפש על ידי המשקיעים בצורה הרבה יותר מאיימת".