גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הפסיכולוגיה מתייחסת לאופנה כדבר שטחי, והיא מנהלת אותנו"

ד"ר טלי סטולובי, עובדת סוציאלית קלינית שהחלה את דרכה המקצועית בבתי חולים פסיכיאטריים, גילתה שסטיילינג הוא כלי טיפולי אפקטיבי ■ החלום שלה הוא לעצב סדרות בגדים למאושפזים שיחליפו את הפיג'מות המדכאות

טלי סטולובי / צילום: מרק חיאט
טלי סטולובי / צילום: מרק חיאט

ד"ר טלי סטולובי החלה את דרכה המקצועית במסדרונות המדכדכים של בית חולים לבריאות הנפש, במקום שמעט מאוד תמונות סלפי נשלחות ממנו, כי איזה מטופל ירצה להציג את עצמו לראווה בפיג'מה אפורה מכביסות, בגד שלא הוא בחר ולא מייצג אותו. אם חושבים על זה, כמעט ברור מאליו שבבגד כזה קשה מאוד ליצור זהות של אדם בריא ומתפקד בחברה, אבל ד"ר סטולובי התקשתה להוביל שינוי מבפנים. "הגעתי לנקודת שבר שבה חסרה לי מידה של יצירתיות וגם של אופטימיות. הרגשתי שאני מוגבלת יותר מכפי שחשבתי שאהיה, גם במחקר וגם בטיפול עצמו. קשה להוביל משהו חדשני מאוד בתוך מערכת בריאות שרוב הזמן עוסקת באבחון ובקטלוג", אומרת סטולובי, עובדת סוציאלית קלינית שטיפלה בהפרעות חרדה ודיכאון, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעות אכילה ומחלות קשות וממושכות יותר במסגרת מרכז בריאות הנפש לב השרון.

הדרך לחולל שינוי נסללה דווקא לאחר לידת בנה ובתה, בתקופה שבה הרגישה שהיא קצת "תקועה", כי העדיפה שלא לצאת לפוסט-דוקטורט בחו"ל. היא נרשמה לקורס סטיילינג בשנקר, ושם הרגישה שהיא עוברת תהליך טיפולי עוצמתי. כשהחלה להציע לקרוביה את שירותי הסטיילינג שלה, היא ראתה שהם עוברים אותו תהליך. "החלטתי לבדוק אם יש לזה תיעוד בספרות, וכך גיליתי את המחקרים של פרופ' קרן פיין מאוניברסיטת הרטפורדשייר בבריטניה", היא מספרת. פיין, פסיכולוגית המטפלת בשיטה ההתנהגותית, חקרה את השפעת הבגד על התפיסה העצמית של בני אדם ועל התפיסה של אחרים אותם. "מה שאנחנו לובשים משנה את המוח שלנו" זו המנטרה שלה.

"להתלבש לתפקיד הבא"

פרופ' פיין עשתה כמה מחקרים המראים כיצד בגדים משביעים על לובשיהם. בהרצאות שלה היא מצטטת מחקר של פרופ' ברברה פרדריקסון, שהראה שנשים (אבל לא גברים) משיגות ציונים פחות טובים במבחן במתימטיקה כאשר הן לבושות בבגד ים, בהשוואה לציונים שהן משיגות כאשר הן לבושות בג'ינס ובחולצת טי. פיין וחוקרים נוספים הלכו צעד נוסף והראו שסטודנטים שלבשו חולצת סופרמן דירגו את עצמם כחזקים ובעלי יכולות גבוהות יותר מסטודנטים שלבשו בגדים רגילים, אלה שהביאו מהבית. במחקר אחר, סטודנטים שלבשו חלוק לבן השיגו ציונים טובים יותר במבחן שדרש חשיבה מהירה.

פרופ' פיין צללה לארונות של נשים בריטיות וגילתה שכאשר הן בלחץ נפשי הן מצמצמות את חלופות הלבוש שלהן ולובשות רק 10% מהמלתחה שלהן. כשהן מדוכדכות, הן לרוב ילבשו ג'ינס. כאשר שאלו נשים מהי מטרתן העיקרית בבחירת הבגד בבוקר, הן ציינו "לחוש ביטחון" יותר מאשר "לחוש מושכת". הבגד לא רק מבטא את האדם, הוא גם יכול לשנות את תפיסתו העצמית, היא גורסת, וכנראה לא לחינם אומרים ש"הבגד עושה את האדם".

מחקריה של פרופ' פיין משתלבים היטב במסורת הפסיכולוגיה ההתנהגותית שמציעה את הרעיון של Fake it until you make it ככלי עיקרי לשינוי פסיכולוגי, כלומר לאמץ התנהגות באופן מלאכותי, עד שתהפוך להרגל. על פי אותו עיקרון, פרופ' פיין ממליצה לנשים מדוכדכות לחשוב אילו בגדים במלתחה שלהן הן נוטות ללבוש כשהן שמחות וללבוש דווקא אותן כשהן עצובות, אף שזו אינה בחירתן הטבעית, וכך לשמח את עצמן.

"בסטיילינג נהוגה האמירה 'תתלבשי לתפקיד הבא שלך'", אומרת ד"ר סטולובי, "וזה בעצם מה שפרופ' פיין מציעה. הדרך שבה אני מתלבשת משנה את הדרך שבה אני חושבת על מה שאני יכולה ומסוגלת לעשות, משנה את התפיסה העצמית שלי. כשאני עברתי את תהליך הסטיילינג שלי, נכנסתי לפתע לחנויות שכף רגלי לא דרכה בהן מעולם. ראיתי כיצד משתנה התחושה שלי לגבי עצמי, כיצד התרחבה התפיסה שלי לגבי האופק המקצועי שלי. הבנתי שאני יכולה לפרוץ את המסגרת שלי".

פרופ' פיין הקימה עם חוקר נוסף חברה בשם Do Something Different, שפיתחה אפליקציה שבה אנשים מספרים על ההרגלים שלהם והמערכת מלמדת אותם לעשות בכל יום משהו שונה, מתוך התפיסה שאימוץ של גמישות יכולה לעזור למטופלים לבצע בחייהם שינויים רצויים שכרגע נראים להם בלתי-אפשריים. זהו גם הבסיס הראשון של תוכנית הטיפול בסטיילינג של ד"ר סטולובי - קודם כול שינוי, כלשהו, לזעזע את המערכת, ואחר כך אפשר להתחיל לכוון את הזעזוע הזה ולבדוק לאן מעוניינים להתפתח. ד"ר סטולובי מטפלת היום בלקוחות פרטיים ובקבוצות, והיא מרצה על התוכנית גם במסגרת קורס במחלקה לתרפיה באמנות באוניברסיטת חיפה.

- האם התובנות האלה הן חדשות? האם לא ידענו שהבגד עושה את האדם?

"הרעיון הזה קיים בתרבות שלנו, אך דיסציפלינת הפסיכולוגיה לא הפנימה אותו ומתייחסת לאופנה כאל דבר שטחי. אולם אופנה היא תופעה שיש לה רבדים היסטוריים, חברתיים, פסיכולוגיים ותרבותיים, שמנהלים אותנו באופן יומיומי בלי שאנחנו בהכרח מודעים לכך".

לדברי ד"ר סטולובי, בטיפול בסטיילינג היא מצליחה היום להשיג תוצאות מהירות יותר מכפי שהשיגה בטיפול דינמי ארוך טווח. "ישנם מחקרים שמראים שטיפול פסיכולוגי משיג את רוב ההשפעה שלו במפגשים הראשונים, וקשה להוכיח שהטיפול ארוך הטווח הוא אפקטיבי הרבה יותר מעבר לכמה פגישות האלה. הניסיון שלי מראה לי עד כמה הטיפול הקיים, ששורשיו במאה ה-19, היה חייב להשתנות. בעבר, טיפול פסיכולוגי נועד לנרמל אותנו, לאפשר לנו לתפקד באופן כלשהו בחברה. היום, בני אדם שבאים אליי אינם מעוניינים בנרמול, אלא לבטא את עצמם, להגשים את עצמם, לחגוג את האינדיבידואליות שלהם. זה עלול גם להפחיד את הפסיכיאטר ממסדי. כבר נתקלתי בפסיכיאטר שאמר לי, הטיפול הזה חוגג את האינדיבידואל, והוא עלול להיות מסוכן לנורמליות".

"בגדים הם כלי משחק"

ד"ר סטולובי משלבת בתוכנית הטיפול שלה גם את הגישה של פרופ' קרלו שטרנגר, פסיכולוג ישראלי שטבע את המושג "העצמי כפרויקט עיצוב" (שטרנגר פרסם ספר בשם זה וספר נוסף שכותרתו "אני, פרויקט מיתוג"). "הגישה הזאת אומרת שאנשים שנולדו בדור האיקס והלאה עוסקים בחיפוש תמידי אחר האינדיבידואליות שלהם בעולם שבו הסמכויות המקצועיות איבדו ממשמעותן", היא מסבירה. "המטרה של בני אדם היא להבין מיהו העצמי וכיצד לשדר לסביבה את קיומו של עצמי כזה. הגישה הזאת היא חלק מהפסיכולוגיה החיובית, שמעלה על נס את הרעיונות של עידוד מכוון של רגשות חיוביים, לצד חתירה לביטוי עצמי".

- בסטיילינג מתקיים מתח בין ביטוי עצמי לבין הרצון לעמוד ב"חוקים" שמגדירים איך אנחנו "צריכים" להתלבש כדי לעמוד באידיאל יופי מסוים.

"סטיילינג קלאסי נועד לכאורה 'להפוך את הלקוחה ליפה יותר'. סטיילינג קלאסי של ממש בכלל לא כולל תהליך התפתחות אישי. הסטייליסטית היא שבוחרת את הבגדים ומסבירה לאישה מה כדאי לה ללבוש כדי להיראות 'טוב' יותר. כמובן, שינויים כאלה אינם מחזיקים זמן רב. לרוב, בחלוף הזמן, אותה אישה 'תזלוג' חזרה לבגדים שמייצגים את אזור הנוחות שלה.

"בטיפול שלי הבגדים אינם מטרה אלא כלי משחק, ובכך הוא מאוד דומה לטיפולים אחרים באמנות, כמו טיפול בדרמה או טיפול בצילום עצמי (פוטותרפיה). אני כן נותנת ללקוחות או לקבוצה בתחילת הדרך את כללי הסטיילינג ה'נכונים', כי כך רואים תוצאה מיידית, אני נותנת את ה'סוכריה', אבל אז מתחילה העבודה הפנימית".

בשלב הזה עולות שאלות על ההתייחסות שלנו לעצמנו כאובייקט ולאופן שבו אנחנו חושבים שאנחנו נתפסים בעיני אחרים. "התהליך הזה מתחיל בבחינת האופן שבו ההורים שלנו התייחסו אלינו כאל אובייקט וכיצד היא הוטמעה בנו. אצל נשים, עולות תמיד השאלות איך אמא הלבישה אותן, מתי היא נתנה להן לבחור בגדים לבד וכיצד הגיבו לבגדים שנבחרו, מה האם אמרה לבתה כשהלכה איתה לקנות בגדים. זה אחד האלמנטים החשובים ביותר בתפיסה שלנו את עצמנו ביחס ללבוש שלנו ובקיבעונות שיש לנו לגבי לבוש.

"השאלה עד כמה הלבוש שלנו דומה לזה של אמא היא שאלת מפתח בנפרדות של הילדה מהאם. אני מנחה סדנאות לאימהות ולנערות בנות מצווה, והסדנאות הללו מאוד נפיצות.

"לרוב, האימהות שואפות להלביש את הבנות באופן שדומה להן, לאו דווקא משום שחשוב להן הדמיון עצמו, אלא משום שהן רואות בלבוש הזה דבר יפה והן רוצות למלא את תפקידן כסוכנות הסוציאליזציה העיקריות של בנותיהן, אלה שמסבירות להן איך מתנהגים בחברה, ובין היתר איך 'ראוי' להתלבש. ההקלה שמרגישה אם כשהיא מרגישה שבתה נראית טוב היא לא תיאמן. הנערה, לעומת זאת, מאוד לא מעוניינת להתלבש כמו אמא, וכן מעוניינת ללבוש את מה שהיא אוהבת ומה שאופנתי בעיני חברותיה, ועדיין לזכות בהכרה ובאהדה מאמה".

לנערות יש אתגר נוסף, היא אומרת - כיצד לבטא את עצמן אבל בגבולות הנורמה החברתית. "נערות הן מקובעות יותר מנשים בוגרות", היא מגלה. "יש להן מעט מאוד גמישות ביחס לשאלה מהו בגד יפה, כנראה משום שאין להן עדיין פרספקטיבה של שינויי אופנה לאורך חייהן. קשה להן מאוד לשבור סטיגמות". לדברי ד"ר סטולובי, היא לא תעודד נערה ללבוש בגד שהוא חריג מאוד ביחס לחברותיה, גם אם בעיניה ובעיני הנערה מדובר בשיא האופנה, אלא אם כן הרצון להיות חריגה כל כך הגיע מהנערה עצמה, וזה, כאמור, נדיר. "אני אראה לה כיצד להביע את הייחוד במקומות מסוימים, למשל על ידי שרשרת מיוחדת, תיק מיוחד.

"יש מחיר שאנשים משלמים על לבוש חריג, ואני לא מסתירה זאת מהנשים שמגיעות אליי", היא אומרת. "נשים רבות מביעות רצון להתלבש באופן מיני יותר, אולם במקום העבודה אישה שמתלבשת באופן חריג, ובמיוחד אישה שמתלבשת באופן פרובוקטיבי, נתפסות כפחות מוכשרות, לפי מחקרים. אז לפני שאנחנו עושים שינוי כזה, אני רוצה לוודא שהנשים מודעות למחירים הללו".

- את בעצם מעודדת את הנשים הללו למשטר את עצמן כדי להשיג מטרה במקום העבודה.

"כשאישה מביעה רצון בשינוי שקשור במקום העבודה, אני אעזור לה למצוא בגדים שתומכים בתדמית שהיא רוצה לשדר. למשל, הגיעה אליי אישה שתמיד לבשה בגדים מחויטים בצבעי שחור-לבן והתלוננה שלא מקדמים אותה בעבודה, כי תופסים אותה כשחקנית לטווח ארוך ולא כמישהי נלהבת ורעבה להצלחה.

"לימדתי אותה להתלבש בבגדים שהיא בחרה, ומתאימים למקום העבודה, אך צבעוניים יותר ומחויטים פחות. לאחר זמן מה היא קיבלה העלאה וגם התחילה לחפש מקום עבודה חדש, אך בסופו של דבר החליטה להישאר כי הרגישה שהיחס אליה השתנה לטובה. היא לא קיבלה העלאה בגלל הבגדים הצעירים שלה, אלא בגלל האופן שבו הבגדים גרמו לה להתנהג והאופן שבו היא ראתה את עצמה בעיני רוחה משתקפת בעיני אחרים".

- בגישת הסטיילינג שלך כל אישה צריכה ללבוש את מה שהכי מחמיא לה לפי הסטנדרטים ה"מקובלים" או שאין לכך חשיבות כל עוד היא נהנית מהמשחק?

"זה קורה מעצמו. עצם תשומת הלב של הנשים הללו לבגדים שלהן והתעוזה שלהן לנסות אופציות חדשות מובילים לכך שלרוב הן גם נראות יפה יותר לעין אובייקטיבית".

- זה חשוב לך כמטפלת שלהן?

"כאן אנחנו מגיעות לנושא דימוי הגוף, שהוא מורכב. דימוי גוף הוא מכלול התפיסות והרגשות שלנו לגבי הגוף שלנו - מתפיסת הגבולות שלו ועד האופן שבו אנחנו רואים אותו כמייצג את זהותנו. דימוי הגוף מתפתח בילדות ומשתנה כל הזמן, והעובדה שדימוי הגוף הוא פלסטי היא נהדרת מבחינתנו.

"לבגדים יש חלק חשוב מאוד בדימוי הגוף. הם קו הגבול בין הגוף לסביבה. נשים שמגיעות אליי לרוב רוצות מצד אחד לאהוב את הגוף שלהן ולהשתחרר ממגבלות חברתיות הנוגעות לדימוי הגוף ומצד אחר חותרות להשיג גוף מקובל חברתית. קשה להן להשתחרר מזה. לפעמים הן מגיעות עם דעות קדומות על גופן, על מה שמותר או אסור להן ללבוש, ואלה לאו דווקא דברים שנראים למתבונן מבחוץ. הגישה שלי היא פמיניסטית, ולפיה כל גוף ניתן להלביש יפה. לפעמים נשים חושבות שהן 'מחוץ למשחק', אם הן מלאות או מבוגרות, ואני חושבת שכל גוף יכול להיות ב'משחק' האופנתי. אני מלמדת שיש בגד לא מתאים, ולא גוף לא מתאים. אף אישה לא 'צריכה' להתאים את הגוף שלה למידות בחנויות הבגדים.

"בסופו של דבר, כולנו באותה סירה. נדיר שלאישה יש שקט סביב דימוי הגוף שלה. כולן נמצאות כל הזמן בדיאלוג עם האישה שהן רוצות להיות, כלומר אישה שמרגישה שהיא נראית טוב; עם האישה שהיא פוחדת להיות, כלומר אישה שמרגישה שהיא אינה נראית טוב או משדרת משהו אחר מכפי שהייתה רוצה לשדר; ועם האישה שהיא רוב הזמן".

- יש שיאמרו שבעצם העיסוק המוגבר בלבוש, בתפיסת הגוף כאובייקט, במחשבה איך אחרים רואים אותו, יש סכנה שייווצר מתח בין הגוף הקיים לגוף המושלם. אולי לשם בריאות הנפש והפמיניזם דווקא עדיף לפעמים להתעסק בזה פחות?

"לא אכחיש, זו אכן יכולה להיות סכנה במקרים מסוימים וחשוב מאוד להיות עם היד על הדופק ולא לעודד עיסוק אובססיבי במראה. אני מדגישה שהגוף הוא לא אובייקט לסטיילינג, אלא הסטיילינג הוא דרך להתבטא".

פמיניזם זה לא רק לצאת מהמשחק, אומרת סטובולי, כפי שעושה ח"כ מירב מיכאלי כשהיא מתעקשת ללבוש רק שחור. "פמיניזם זה גם למצוא את הדרך שלך ליהנות ולשחק. נשים רבות שגופן השתנה בעקבות היריון ולידה, לדוגמה, מבקשות עזרה 'לחזור למשחק', כי הן מרגישות שנפלטו ממנו נגד רצונן".

מחכה לבית החולים שייענה לאתגר

ד"ר סטולובי, שהחלה את דרכה בבית חולים פסיכיאטרי, ביקשה לסגור מעגל כשפנתה לבתי חולים כאלה וביקשה לעצב למאושפזים כמה סדרות של בגדים, שהמטופלים יוכלו לבחור מתוכן, משום שאקט הבחירה עצמו הוא משמעותי בעיניה.

ניסויים שנעשו בבתי חולים (לא פסיכיאטריים) לילדים, בישראל ובחו"ל, הראו שבגדים אישיים שאינם פיג'מה אכן שיפרו את התפיסה העצמית של החולים ועודדו את החלמתם. בינתיים, בתי החולים סירבו לבקשתה, משיקולי תקציב.

"אני לא מבינה את זה", היא רושפת. "הרי ממילא מייצרים את הפיג'מות העלובות הללו, אז מדוע לא לייצר בגד נאה?" כשיימצא בית החולים שיהיה מוכן להתחיל בתהליך הזה, סטולבי מקווה לערוך בו מחקר כמותי שיהיה הבסיס האמפירי לשיטת הטיפול שלה.

"המטרה שלי היא שכל מטפל יעבור הנחיה שלי כי זה יאפשר לו להרחיב את ארסנל הכלים הטיפוליים שלו", היא אומרת. "גם חשוב שהם יהיו מודעים להשפעת הבגדים שלהם על האופן שבו תופס המטופל אותם ואת האינטראקציה ביניהם. כל מפגש בין שני אנשים הוא גם מפגש בין גוף לגוף, ובין ביגוד לביגוד".

עוד כתבות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"לא תמיד מגיעים לירח בניסיון ראשון": המנכ"ל שעזב את ביוג'ן בסערה מדבר על התרופה שכשלה והתוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?