מהו "אתגר בריאות בת-קיימא" ואיך להיערך אליו?

"חיים יותר - חולים יותר", זו המציאות העגומה ההולכת ומתגבשת בעולם, ובמיוחד במדינות המפותחות. עם העלייה בתוחלת-החיים, חל גם גידול דרמטי בשיעורי המחלות הכרוניות בקרב האוכלוסייה, בעלויות הטיפול במחלות כרוניות בשלביהן המתקדמים. מציאות, שמאיימת על היכולת העתידית של מערכות הבריאות להבטיח שירותי בריאות מתקדמים לציבור הרחב, ומחזקת יותר את הרפואה הפרטית. 

ההשקעה הממשלתית הנוכחית בבריאות, אינה מקיפה מספיק כדי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה ועם העלייה במספר החולים במחלה כרונית אחת לפחות. חסר שגורם לאובדן חיי אדם רבים במדינות ה-OECD. כך עולה מדוח של הארגון. מהדוח עולה עוד, כי בכל המדינות יש מקום לשיפור במדדים שונים של איכות הטיפול, וכן בהתמודדות עם הרגלי חיים המזיקים לבריאות, כמו השמנה ושתיית אלכוהול מופרזות. אף מדינה לא הציגה ביצועים טובים באופן עקבי, בכל המדדים של איכות הטיפול, גם לא מדינות שבהן ההוצאה על בריאות גבוהה מאוד. נתונים אלה מלמדים על כך, שישנו כר נרחב לשיפור במניעה, באבחון מוקדם ובטיפול בבעיות הבריאות השונות.

ידוע כי מחלות כרוניות, כמו מחלות לב, כלי דם ונשימה, סוכרת מסוג 2, סרטן, דמנציה, מחלות כליה וכבד, השמנת-יתר ועודף משקל, מצריכות משאבים טיפוליים יקרים, מתמשכים וארוכי טווח. מדובר במחלות שמאיימות הן על איכות החיים של המתמודדים איתן, והן גם על היכולת של מערכת הבריאות לממן את ההוצאה הכספית הכרוכה בטיפול במחלות.

דוח של יחידת המחקר של "האקונומיסט", בנושא בריאות בת-קיימא, שבחן את המצב במדינות אירופה, מצא כי מחלות כרוניות אחראיות ליותר מ-86% ממקרי המוות במדינות האיחוד-האירופי, ולוקחות-שואבות בין 70% ל-80% מכלל ההוצאות הממשלתיות על בריאות במדינות אירופה. בסך- הכול מוציאים במערכות הבריאות באיחוד-האירופי כ-700 מיליארד אירו בשנה על הטיפול במחלות אלו.
כ-40% מהאוכלוסייה מעל גיל 15, סובלים ממחלות כרוניות, כאשר אחוז זה עולה בהדרגה ככל שעולים בגיל.

יש לכך גם משמעות כלכלית דרמטית, כאשר ההשפעה הכלכלית הגלובלית של חמש המחלות הלא-מדבקות (סרטן, מחלות לב, מחלות ריאה כרוניות, סוכרת, ומחלות נפש), תסתכם בסכום האדיר של 47 טריליון דולר עד לשנת 2030, עובדה המאיימת למוטט את שירותי הבריאות עד לאמצע המאה הנוכחית. על-פי המתרחש בזירת הבריאות העולמית, ארגוני בריאות רבים החליטו לשים את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות שלהם.

ומה קורה בישראל?

הנתונים בישראל דומים לאלה האירופיים. תוחלת-החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם: הגבר הישראלי חי בממוצע כ-80 שנה, ואישה בישראל חיה בממוצע 84 שנה. עקב העלייה בתוחלת-החיים והשינויים בהרגלי החיים, מספר החולים המתמודדים עם מחלה כרונית, או מספר מחלות כאלו בו-זמנית, עולה בצורה מדאיגה. על-פי נתוני הלשכה-המרכזית-לסטטיסטיקה, כ-21% מכלל האוכלוסייה בישראל, וכ-75% מאלה שמעל גיל 65, אובחנו כסובלים ממחלה כרונית כלשהי. מחלות כרוניות הן גורם התמותה המרכזי בישראל, והוא נמצא במגמת עלייה עקבית בשנים האחרונות.

כיום, יותר מ-65% ממקרי המוות בישראל נגרמים כתוצאה ממחלות אלו. מגמות אלו מהוות אתגר עצום עבור מערכת הבריאות בישראל. כיום, ההוצאה הציבורית על טיפול במחלות כרוניות מוערכת בכ-9 מיליארד ₪ בשנה. בשנת 2020 אוכלוסיית ישראל תתקרב ל-9 מיליון איש, כאשר מתוכם, כמיליון איש יהיו בני 65 פלוס. כתוצאה מכך, "נטל" הטיפול בקשישים על האוכלוסייה העובדת יגדל עוד יותר. ההתפתחויות הדמוגרפיות צפויות להוביל לעלייה משמעותית בהוצאות הציבוריות בישראל על שירותי מערכת הבריאות (שגם אם היא קטנה יותר ביחס לעלייה החזויה במדינות המתועשות), מציאות שמחייבת היערכות הולמת מבחינת תשתיות וכוח-האדם בתחום.

החסמים המערכתיים, הלחצים לצמצום הוצאות, התחרות הגוברת והעובדה שההוצאה הממשלתית על תרופות וטכנולוגיות חדשות - נשארת פחות או יותר קבועה, אינם נותנים מענה מספק לצורכי החולים ולשיפור איכות הטיפול בהם. אם ישראל לא תיערך לקראת הזדקנות אוכלוסייתה בעשורים הקרובים, הרי שההתפתחויות הדמוגרפיות צפויות להגדיל את ההוצאה הציבורית באופן ניכר.

מהו אתגר מערכת הבריאות בת-הקיימא והאם אנו ערוכים אליו?
העלויות הגבוהות של טיפולים במחלות כרוניות קשות לצד מגבלות תקציב, והעלייה בתוחלת-החיים לצד המחיר של פגיעה באיכות החיים של המטופלים ובני משפחותיהם, הם אחד האתגרים העיקריים של מערכת הבריאות כיום. ההכרח לגשר בין שני הקטבים - של הוצאות הבריאות ההולכות וגדלות מול מקורות המימון המוגבלים של מערכת הבריאות, מהווה בתמצית את "אתגר בריאות בת-קיימא", והופך אותו לרלבנטי יותר מתמיד.

אחת הדרכים העיקריות להתמודד עם אתגר זה, היא להשקיע יותר במניעה, באבחון ובטיפול מוקדם. כיום, ההשקעה המרבית של מערכות הבריאות בטיפול במחלות כרוניות, ממוקדת דווקא בזמן שבו החולה נמצא בשלבים מתקדמים מאוד של המחלה, כאשר הפגיעה בבריאות ובאיכות החיים כבר קיימת. חבל, כי דווקא מוקדם יותר, כאשר השלכות המחלה חמורות פחות, וניתן לעיתים אף למנוע את הידרדרותה או ההשפעות הבלתי הפיכות שלה - עלויות הטיפול נמוכות באופן משמעותי.

אך זה לא מספיק. התמודדות יעילה עם אתגרי הקיימות של מערכות הבריאות, מצריכה שינוי מבני ותפיסתי של מקבלי ההחלטות. מסתבר, כי נדרשות צורות שותפות חדשות לחלוטין ושיתופי-פעולה של מגוון רחב של גורמים, לרבות משרד הבריאות, קופות-החולים, חברות הביטוח, חברות פרטיות, ולבסוף - האזרחים. התיאום ושיתוף-הפעולה בין הגורמים צריכים להתמקד בשינוי התנהגות ובהתמודדות עם המחלות הכרוניות כבר בשלב מוקדם, בלי לאפשר להן להתפתח לבעיות גדולות יותר, תוך שימת המטופל במרכז.

גורמי מקצוע רבים בישראל מודעים לבעיה שבפתח. משרד הבריאות אף פיתח תוכניות שונות שנועדו להעריך את היקפה, משמעויותיה ועלויותיה לקופה הציבורית. במקביל, אותם גורמי מקצוע טוענים, כי ללא קיומו של שיח ציבורי מקיף בנושא, התחום לא יקבל את מלוא תשומת-הלב והתייחסותם של מקבלי ההחלטות.

בהקשר לבעיה זו, הוקם "פורום Reboot", יוזמה לתועלת הציבור, הפועלת משנת 2014, ומונה כיום קהילה של כ-600 חברים, המורכבת ממומחים וממובילי דעה מתחומי הבריאות, הכלכלה, האקדמיה והתעשייה, יחד עם עמותות ונציגי ציבור, יועצים ואנשי-מקצוע בעלי שם מתחומים אחרים. הקהילה פועלת למען קידום מערכת בריאות בת-קיימא בישראל, באמצעות זיהוי אתגרים והטמעת פתרונות שיביאו לשינוי.

בפורום קוראים לזה "חדשנות מעשית", ומכוונים לכך שצריך לעבור מדיבורים למעשים. לדברי ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל המרכז הרפואי :"וולפסון", ומי שמוביל בהתנדבות את פעילות הפורום, "ההבנה כי נדרש שינוי בסדרי העדיפויות של מערכות הבריאות, וההכרה בחשיבות נקיטת פעולות לקידום הנושא, הנחו אותנו בקידום פורמט שמטרתו לעודד שיתוף-פעולה ושיח ציבורי. התמודדות יעילה עם אתגרי הקיימות של מערכת הבריאות, תתאפשר רק אם עובדים בשיתוף-פעולה רחב ככל הניתן. הגיע הזמן שהשיח האקדמי יוכוון ליישום מיידי של יוזמות בריאות, שיגיעו מהצרכים בשטח. כאלו היכולות להוביל לשינוי משמעותי בקרב חולים, בני משפחותיהם או הצוות הרפואי המטפל בהם".

ד"ר יצחק ברלוביץ, מסביר כי "הפורום מנסה לייצר מחויבות משותפת של כל העוסקים בתחום. בין שמדובר במוסדות וגופי ציבור, ובין שבתעשיות ובחברות מסחריות, לכולם יש עניין משותף בקידום תחום הבריאות לראש סדר העדיפויות הלאומי".
מלבד הפעילות ההתנדבותית של חברי הקהילה, שותפים למיזם גם גופים וארגונים כגון החברה הישראלית לאיכות ברפואה, מכון גרטנר, האגודה לזכויות החולה, עיתון "גלובס", פורטל הבריאות infomed ואחרים. הפורום זוכה לתמיכה רחבה ולסיוע גם של התעשייה והסקטור העסקי. בין התומכים: חברת הביופארמה העולמית AbbVie, קבוצת Bwell, חברת הביטוח מגדל, חברת בארי כץ וחברת ProoV.

בשנים קודמות, הפורום עסק בניתוח נתונים, בזיהוי אתגרים עיקריים המאיימים על קיימות מערכת הבריאות בישראל, ובגיבוש רעיונות להתמודד עימם. כל אלו מופיעים בדוח השנתי שמוציא הפורום. הדוחות הוצגו לדרג מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות, האוצר ומשרדי ממשלה נוספים. בשנת 2015 אף הוכנס נושא הקיימות לתוכנית העבודה הרשמית של משרד הבריאות, אך כדי לייצר תוצאות ממשיות, כאלו שיורגשו בשטח, היה צריך להתקדם שלב נוסף. "המשתתפים בקבוצות העבודה של הפורום העלו רעיונות רבים שמטרתם להתמודד עם אתגרים שונים של המערכת, אך היה חסר מנגנון שיוכל לקדם אותם לכדי יישום ממשי", מסבירים בפורום.

זו הסיבה שהפורום הקים "חממת בריאות" לקידום יוזמות בתחום, ובשיתוף עם "גלובס" הכריז השנה על תחרות "יוזמת הבריאות המובילה לשנת 2017", שמטרתה לעודד אנשים בתוך המערכת ומחוצה לה לקחת יוזמה, ולהוביל את השינוי בעצמם. בניגוד לחממות "סטארט-אפ", המודל כאן אינו מוכוון לתוצאות עסקיות עבור המשקיעים, אלא לתוצאות שיימדדו בשיפור תחום בריאות הציבור, תהליכים, שירות, חוויית המטופל ועוד.

"חבילת ההתנעה" שמספק הפורום, כוללת היכרות וייעוץ מקצועי של בכירים ממערכת הבריאות, האקדמיה והתעשייה; תקציב כספי ראשוני של עד 250,000 ₪, ליווי, תמיכה, ומנטורינג מקצועי מידי מומחים מובילים, חשיפה במסגרת "כנס קיימות בבריאות 2017" וחשיפה תקשורתית וציבורית.
אנשי הפורום מציינים, כי "מטרתנו להביא תוצאות ממשיות באמצעות התנעת יוזמות אשר יכולות לתרום למערכת הבריאות בישראל. התחרות מאפשרת לממש רעיונות שיסייעו לחולים, ו/או ישפרו את מערכת הבריאות שלנו - והרווח הוא של כולנו".

מתוך מגזין בריאות וחדשנות רפואית 2017, המחלקה המסחרית גלובס