גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגמות במדעי החיים: אקזיטים בחצי מיליארד דולר

תעשיית הביומד העולמית נמצאת בלחץ שמגיע מצד הממשלות וחברות הביטוח, שהן המשלמות בפועל עבור החדשנות הרפואית

חברת MIS / גיל ארבל
חברת MIS / גיל ארבל

תעשיית מדעי החיים בישראל סבלה בשנתיים האחרונות מהאטה מתונה לעומת תעשיית מדעי החיים העולמית. חלון ההנפקות בנאסד"ק נסגר בשנים 2015-2016, אולם קרנות ההון סיכון הצליחו לגייס קרנות המשך ולממן את פעילות הדור הבא של החברות המבטיחות.

מספר החברות הכולל בתעשייה צמח, בעיקר הודות לפריחה של תחום הבריאות הדיגיטלית. התחום שנחלש בשנתיים האחרונות הוא המכשור הרפואי שהיה "הלהיט החם" בעבר. תחום המכשור הרפואי מספק עד היום את האקזיטים המרשימים ביותר של תעשיית מדעי החיים, אולם השינויים שעוברת התעשייה העולמית פגעו בו. למרות שהתחום התכווץ הוא עדיין הגדול ביותר יחסית, אך גם ה"חנוק" ביותר.

מגמות אלה עולות מתוך דו"ח נרחב שפרסם איגוד IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות בניהולה של קרין מאיר רובינשטיין. יקי ינאי, ראש תחום מדעי החיים ב-IATI ומנכ"ל משותף בחברת התרופות פלוריסטם, אמר היום כי "את הדו"ח האחרון הוצאנו לפני כשנתיים, ולכן חשנו שהגיע הזמן לדו"ח נוסף. בחודשים הקרובים, IATI צפויה לעבות את הדו"ח, ולהיעזר בו בעבודה מול גופים מוסדיים בישראל ומול הממשלה, כדי לשפר עוד יותר את התעשייה".

1,200 חברות

על פי הנתונים בדו"ח, מספר החברות בתחום מדעי החיים בישראל צומח באופן עקבי בעשור האחרון. לפני כעשור פעלו בישראל כ-800 חברות ואילו כיום יש יותר מ-1,200 חברות. בעשור האחרון הוקמו 110-140 חברות כל שנה, למעט ב-2016 שבה הוקמו כ-90 חברות בלבד. גם קצב סגירת החברות - כ-62 בשנה ממוצעת - פחת ב-2016, ובשנה זו נסגרו רק 23 חברות.

ינאי: "מספר החברות עולה בין היתר משום שיש שיפור בקניין הרוחני במוסדות המחקר ושיפור ביכולת לתרגם אותו לחברות מסחריות, בזכות הצטברות של כוח אדם מיומן ביזמות של חברות בתחום זה".

הסבר נוסף לעלייה במספר החברות הוא ההתפתחות של תחום הבריאות הדיגיטלית, שנחשב לחלק מסקטור מדעי החיים. חסמי הכניסה להקמת חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית נמוכים משמעותית בהשוואה לחברת תרופות או מכשור רפואי.

כמו כן, התחום הזה מושך יזמים ומשקיעים שלא היו מעורבים בחברות מדעי החיים הקלאסיות, כולל גורמים שהם שחקני טווח קצר יותר, גורמים שמתמחים בשיווק לצרכן (אך אינם מנוסים בשיווק למערכת הבריאות) וגם חברות תוכנה שלא מתמחות בהכרח בהנדסת מכשור שמתאים למגע עם גוף האדם. הגורמים הללו הובילו להקמה של חברות בריאות דיגיטלית רבות בשנים האחרונות.

הגידול הזה משפיע גם על החלק היחסי של חברות הדיגיטל מסך חברות מדעי החיים בארץ. הסקטור מהווה כ-16% מכלל תעשיית מדעי החיים בארץ מבחינת מספר חברות (215 חברות), כאשר גם חברות התרופות מהוות כ-16% מכלל התעשייה.

סקטור המכשור הרפואי הוא עדיין הגדול ביותר מבחינת מספר חברות - 42% מהחברות בתעשיית מדעי החיים שייכות לתחום זה, ירידה לעומת 53% מהעוגה ב-2014.

הירידה בהיקף ההשקעה בתחום המכשור הרפואי ניכרת בשנים האחרונות לצד ירידה בכמות וגודל קרנות ההון סיכון העוסקות בתחום זה. המניע לכך הוא הקונסולידציה של תאגידי ענק שמקטינה את מספר הרוכשים הפוטנציאליים. בנוסף הרוכשים מעדיפים רכישה של חברות בוגרות יותר. הנטייה הזו העלתה את סכום ההשקעה שנדרש בסטארט-אפים על מנת להגיע לאקזיט והיא גם מאלצת חברות רבות להציג מכירות בפועל - לרוב בארה"ב - תחום שבו החברות הישראליות מתקשות יחסית.

לדברי ינאי: "גם בעולם, שוק הבריאות הדיגיטלית צומח על חשבון המכשור הרפואי הקלאסי בגלל שינוי בטעמים של הלקוחות, חברות הביטוח ובתי החולים. יש היום פחות עניין בשיפור תהליך רפואי מסוים ויותר עניין בשימוש בטכנולוגיות המידע כדי למנוע היווצרות מצבים רפואיים בעיתיים, ניטור חולה כדי לתת לו טיפול מיטבי בבית החולים וכן המשך ניטור שיאפשר לשלוח את החולה הביתה במהירות האפשרית, שם יש לו את הסיכוי הטוב ביותר להחלים".

כאשר בוחנים את הסכומים שגייס כל סקטור רואים שגם בפרמטר זה תחום המכשור הרפואי הוא הגדול ביותר אך הצומח פחות. חברות מכשור רפואי פרטיות גייסו ב-2016 כ-390 מיליון דולר, קרוב למחצית מהגיוסים בתחום מדעי החיים, אך ירידה של 25% לעומת 2015 (שהייתה שנת שיא בתחום). חברות בריאות דיגיטלית גייסו 110 מיליון דולר, כמעט כפול מבשנה שעברה, גבוה משמעותית ביחס לממוצע של העשור האחרון וכ-13% מסך כל הגיוסים בתחום. חברות תרופות גייסו 230 מיליון דולר, כ-30% מהתחום וירידה של 30% לעומת 2015.

ירידה ביחס לשיא

ב-2016 הושקעו 823 מיליון דולר ב-132 חברות פרטיות בתחום מדעי החיים. מדובר בירידה קלה של כ-15% בהיקף ההשקעה הכוללת בתחום לעומת 2015 שהייתה שנת שיא, אך עדיין מדובר בנתון הטוב ביותר בעשור האחרון, למעט 2015. מספר החברות המגייסות פחת אך היקף הגיוס של כל חברה דווקא עלה.

השקעות ההון סיכון בתחום מדעי החיים היוו ב-2016 כ-20% מכלל השקעות הון הסיכון בהיי-טק בישראל. במהלך העשור האחרון השיעור הממוצע של מדעי החיים מתוך כלל סקטור ההיי-טק עמד על 20%-30%.

מתוך סך כל ההשקעה במדעי החיים בישראל, כ-13% הושקעו על ידי קרנות הון סיכון ישראליות. ההשקעה של הקרנות הללו צמחה באופן מתון בשנים האחרונות, לעומת צמיחה חדה הרבה יותר של השקעות על ידי גורמים אחרים.

מלבד קרנות הון סיכון, משקיעים בחברות מדעי החיים הישראליות גורמים ישראלים נוספים כגון מוסדיים ישראלים המשקיעים בחברות ציבוריות, חממות, אנג'לים וחברות קיימות המשקיעות בחברות צעירות (נדיר). סך כל ההשקעה של משקיעים ישראלים (כולל הקרנות) בחברות מדעי החיים הישראליות, עמד על 312 מיליון דולר ב-2016, כ-37% מההשקעה הכוללת בחברות ביומד בישראל, בעוד גורמים זרים השקיעו את השאר (63%). נציין כי קרנות הון סיכון הישראליות מגייסות חלק משמעותי מן ההון שלהן בחו"ל, כך שהנתח האמיתי של המשקיעים הזרים גבוה יותר בצורה משמעותית.

חלקן של כל קרנות ההון סיכון בהשקעה במדעי החיים ב-2016 עמד על 470 מיליון דולר (57%). גורמים זרים אחרים מלבד גורמי הון סיכון המשקיעים בתעשיית מדעי החיים בישראל, הם קרנות פרייבט אקוויטי, חברות סיניות - פיננסיות ותעשייתיות וכן המשקיעים בחממות הטכנולוגיות.

מקור מימון נוסף עבור חברות הביומד הוא השווקים הציבוריים. חברות מדעי החיים הישראליות גייסו בעשור האחרון כ-6.7 מיליארד דולר בנאסד"ק, בעיקר בשנות השיא 2014 ו-2015, כשב-2014 גויסו 1.9 מיליארד דולר בנאסד"ק לחברות מדעי החיים הישראליות, כולל גיוסי המשך, ואילו ב-2015 גויסו 1.7 מיליארד דולר.

בכל אחת מן השנים הללו עבר היקף הגיוס בנאסד"ק באופן ניכר את ההיקף הכולל של השקעות הון הסיכון בחברות מדעי החיים הישראליות.

ההשקעות התפזרו בין מספר קטן יחסית של חברות, לרוב בשלבי פעילות יותר מאוחרים.

ב-2016 גויסו בנאסד"ק 366 מיליון דולר בלבד לחברות מדעי חיים ישראליות, בשל שינוי בתנאי השוק. אולם ב-2017 נראה כי השוק נפתח שוב וכבר בוצעה הנפקה של חברת מדעי חיים חדשה אחת בבורסה, יורוג'ן (Urogen). מספר חברות נערכות לגיוס בהמשך השנה.

גם בשוק ההון בתל-אביב קיימת פעילות בתחום מדעי החיים, אף שכבר כמה שנים לא בוצעו בו הנפקות של חברות ישראליות (הגל האחרון היה ב-2010, ומאז בוצעו רק כשתי הנפקות נוספות בסקטור זה, אם לא כוללים את הרישום הכפול לבורסה בתל-אביב של שלוש חברות אמריקאיות ב-2015).

בכל זאת, ב-2016 גויסו 108 מיליון דולר לחברות מדעי חיים בבורסה בתל-אביב. סכום זה גויס על ידי חמש חברות בלבד, מתוך כ-60 חברות מדעי חיים הנסחרות בבורסה בתל-אביב.

אפיק נוסף למימון הוא רשות החדשנות, לשעבר משרד המדען הראשי. תוכניות שונות של המדע"ר השקיעו 448 מיליון שקל בחברות מדעי החיים. הסכום מהווה 28% מתקציב המדע"ר. במסגרת תוכנית החממות, מהוות חברות מדעי החיים כ-40% מהחברות (30% מכשור רפואי ו-10% פארמה).

תעשיית הביומד הייתה מאז ומתמיד תעשייה של חברות נתמכות הון סיכון שרק חלקן מצליחות להתבסס עצמאית. כיום, רק כ-38% אחוזים מחברות הביומד רושמות הכנסות, ורק 5% רושמות הכנסות יציבות ומשמעותיות.

התעשייה התבגרה

כאשר בוחנים את השלבים בהם מושקע הכסף ניתן לומר כי תעשיית מדעי החיים בישראל מתבגרת. ההשקעות בחברות בשלב ההכנסות היוו 40% מכלל ההשקעות בחברות מדעי החיים ב-2016, במקביל לירידה קלה בהשקעות בשלב הסיד. היקף הגיוס הממוצע בחברה צמח כאמור, וגיוסים של 20 מיליון דולר ומעלה היוו 55% מהגיוסים בתחום. יצוין כי לא כל הגיוסים בהיקף של 20 מיליון דולר היו דווקא בחברות הוותיקות.

גם חברות צעירות גייסו השנה סכומים משמעותיים, כתוצאה ממספר גורמים: כניסת המשקיעים הסיניים, שלרוב משקיעים סכומים גדולים; ההפנמה בקרב החברות כי דרושים סכומי כסף משמעותיים כדי לפרוץ דרך בתחם מדעי החיים, ולכן חברות אלה יוצאות מלכתחילה לסבבים גדולים יותר. המייסדים ומשקיעי הסיד מוכנים לספוג דילולים משמעותיים יותר בשביל הסכום הנכון. גורם נוסף שהגדיל את סבבי הגיוס בחברות הצעירות הוא ההקמה של חממות טכנולוגיות המנוהלות על ידי זכיינים חזקים, אשר תומכים בחברות המבטיחות מבין אלה הבוגרות מן החממות. דווקא עבור חברות בשלב הסיד, גדל מספר הסבבים והיקף ההשקעה בכל סבב יירד. ניתן ליחס זאת בין היתר לעליית חלקן של חברות הדיגיטל בתמהיל המגייסות. חברות אלה זקוקות בשלב ההקמה למימון בסכום נמוך יותר מחברות תרופות או מכשור רפואי.

הקרנות הפעילות ביותר מבחינת מספר העסקאות שבוצעו ב-2016, היו אובימד, פונטיפקס, ארקין החזקות, JJDC (קרן ההון סיכון של תאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון), ומועדון האנג'לים Ourcrowd.

אקזיט אחד גדול

היקף האקזיטים ב-2016 בתחום מדעי החיים עמד על 528 מיליון דולר. בסך הכל בחמש השנים אחרונות נמכרו חברות מדעי חיים ישראליות ב-4 מיליארד דולר. ההשקעה הכוללת בסקטור הייתה גבוהה מכך, כלומר מי שהיה משקיע בתקופה זו בכל חברת מדעי חיים שהוקמה בישראל, היה רושם תשואה שלילית.

כאמור, שוק המכשור הרפואי זוכה לפחות השקעות מבעבר בשנים האחרונות, אולם ההשקעה הגבוהה בתחום זה בעבר הניבה פירות וב-2016 האקזיטים בתחום המכשור הרפואי הניבו 77% מסך כל כספי האקזיט בתחום מדעי החיים.

רק אחד האקזיטים של 2016 יכול להיחשב כאקזיט גדול - הרכישה של MIS על ידי דנטספליי ב-375 מיליון דולר. גליל מדיקל, שנמכרה ב-110 מיליון דולר ל-BTG הבריטית היא הבאה בתור. זהו שינוי משמעתי לטובה לעומת 2015 בה נרשם אקזיט אחד של 95 מיליון דולר בלבד (CCam) אולם זו ירידה יחסית בכמות האקזיטים הגדולים לעומת שנות הזוהר של התעשייה בתחילת שנות ה-2000.

חברות דיגיטל מוקמות בישראל בקצב של כ-30-40 בשנה. כ-70% מהחברות בתחום זה הן קטנות, עם פחות מ-10 עובדים. רק 5% הן חברות מבוססות המעסיקות 50 עובדים ומעלה. כמחצית מן החברות מפתחות אפליקציות לניהול הבריאות המשווקות ישירות לצרכן. תחומים חמים נוספים הם ניתוח מידע רפואי (לרוב מדובר בחברות ביג דאטה לתחום הרפואי) וניהול תהליכים בבתי חולים וקליניקות. תת-התחום שמשך את היקף ההשקעה הגדול ביותר ההוא כלים להתאמה אישית של מוצרים ותהליכים רפואיים.

הקרנות המובילות בהשקעה בתחומים הללו הן: טריוונצ'רס, אורבימד, ליון-בירד, פירסט טכנולוגיות (של אורן פירסט), קרן לונגטק הסינית והורייזונס של לי קה שינג ההונג-קונגי.

לחץ כלל עולמי

תעשיית הביומד העולמית נמצאת היום בלחץ שמגיע מצד הממשלות וחברות הביטוח, שהן המשלמות בפועל עבור החדשנות הרפואית. חלקה העולה של הרפואה בתל"ג מטריד את משלמי המיסים ואת הממשלות, וכתוצאה מכך המשלמים מחבקים פחות את החדשנות בתחום ומתגמלים פחות את ההשקעה בו. עם זאת, עדיין יש מקום לטכנולוגיות שחוסכות עלויות וכן טכנולוגיות פורצות דרך שמציעות מהפכה אמיתית בתחום הרפואי.

נראה כי בשנים הקרובות התעשייה תמשיך לצמוח אם תשכיל לפעול במישורים הבאים: פריצות דרך מדעיות, בעיקר כאלה הקשורות במחלות הנפוצות של הגיל השלישי; התאמה אישית של מוצרים ומעבר למודלים של תגמול על בסיס הצלחה; שימוש בכלי ניתוח מידע חדשים כדי לשפר ולייעל את תהליכי פיתוח התרופות והורדת מחירים ופיתוח מוצרים וטכנולוגיות החוסכים בעלויות למערכת הבריאות.

המספרים של תעשיית הביומד

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע