גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם התיקון בשווקים יבושש לבוא, עלולה להיווצר בועה"

הם השיגו תוצאות טובות ללקוחותיהם בשנים האחרונות וכבשו את המקומות הראשונים בדירוג התשואות של גלובס השקעות ■ פנינו לזוכי הדירוג בשאלות החמות של השווקים הפיננסיים ■ מדריך השקעה במניות

בורסה / צילום: תמר מצפי
בורסה / צילום: תמר מצפי

האם אנחנו בבועה בשווקים?

יאיר לפידות, מנכ"ל ילין לפידות: "למרות שאני שומע קולות שטוענים שהמדדים במחירי שיא, אני לא חושב שאנחנו בבועה. הרי תמיד המחירים יהיו ברמות שיא לאורך זמן משום שערכם העתידי של הנכסים, כולל הדיבידנדים שמחולקים, אמור להיות בממוצע יותר גבוה ממחירי ההון שגלומים עתה במניות. זו הסיבה שלאורך זמן אסטרטגיית השורט היא אסטרטגיה מפסידה, וזו גם הסיבה שבחתכי זמן ארוכים השווקים הניבו תשואות חיוביות. עם זאת, יש מהמורות בדרך. השוק לא עובד בצורה ליניארית ויש תנודות תוך-שנתיות שאיש לא יודע להעריך אותן בצורה טובה.

"כרגע ישנה סיטואציה כללית שיש להיזהר ממנה, של בועת מחירים של סגמנטים, כגון מה שקרה בסקטורים כמו האינטרנט וההיי-טק ש ל לפני כעשרים שנה או הנדל"ן במזרח אירופה לפני כעשר שנים. אני בכל אופן לא הבחנתי בבועה של כלל השוק, ומי שמנהל השקעות אמור לזהות תופעות בועתיות בסגמנטים".

גילעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם: "אנחנו עדיין לא בבועה, ואפשר להסביר את המחירים בהיבט הכלכלי. עם זאת, לכולם ברור שהמחירים לא נמוכים וכמעט כולם נקטו צעדי זהירות כמו להקטין את שיעורי החזקת המניות ביחס לתיק הכולל, מתוך מחשבה שיתרחש תיקון בשוק. ואולם, התיקון מבושש מלהגיע, מה שאולי עשוי להחזיר רבים לשוק, וזה, כשלעצמו, עלול ליצור בועה".

סמי בבקוב, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת השקעות של הראל: "מבחינה כלכלית העולם בכללותו צומח טוב יותר מבעבר, בארה"ב, באירופה וביפן, וגם רואים דוחות של חברות שעומדות בציפיות של השוק מהן ורושמות עלייה ברווחיות. לכן אנחנו לא מזהים מהפך בשוק, הגם שעקרונית אנחנו חושבים שהמחירים מלאים יחסית. במבט לעתיד הציפיות הן לתשואות עתידיות קצת יותר נמוכות מאלה שהשגנו בעבר. "אנחנו לא מגדירים את המצב כבועתי, אבל כן יש נכסים ברמת סיכון יותר גבוהה, כגון אג"ח של חברות בארץ ובעולם ומניות בארץ ובעולם וגם נדל"ן - שמחירם די מלא. זה הושג לאחר תקופה מאוד ארוכה של ריביות אפסיות שגורמות למשקיעים לחפש אלטרנטיבות, וזה מגדיל את הסיכון בכל העולם, וגם בישראל. לכן, המהות שלנו היא מצד אחד לייצר תשואות ומצד שני לנהל סיכונים.

"אנחנו מורידים את הסיכון של התיק באמצעות הקטנה מסוימת של רכיב החוב הסחיר בארץ ובעולם, לצד הגדלה של רכיב החוב הלא סחיר, כלומר הלוואות ישירות. ההלוואות האלה מתומחרות טוב יותר ויש שם שליטה טובה יותר על הביטחונות והקובננטים. בשלב הזה אנחנו לא מגדילים את החשיפה המנייתית שלנו ומאוד מקפידים על פיזור, בעיקר לחו"ל. כבר היום בערך 60% מתיק המניות שלנו מושקע בחו"ל, וקרוב למחצית מתיק החוב הסחיר גם כן בחו"ל. מבחינתנו זה ניהול סיכונים נכון לאור הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים".

עופר נרגסי, סמנכ"ל בכיר וסגן מנהל חטיבת השקעות בהראל: "אנחנו ממשיכים להשקיע בנכסים הלא סחירים, ומשקיעים מאמצים בנכסים ריאליים ותזרימיים עם רגישות נמוכה מאוד לשוק ההון. הנכסים האלה אמורים להיות העוגן שלנו אם יתרחש יום סגריר והשווקים יתהפכו לכיוון השלילי. לטעמנו, כרגע השווקים מתמחרים את האופטימיות ואת כל הדברים הטובים שמעריכים שיקרו כתוצאה ממדיניות פיסקלית ומוניטרית מרחיבה. אם זה לא יתממש, השווקים יכולים לפנות מטה. או-אז, כאמור, הנכסים הלא סחירים יגנו על עמיתי הראל".

איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט: "השווקים לא זולים, הן במניות והן באג"ח. זוהי תוצאה של הריבית הנמוכה, לאורך תקופה ארוכה. חלק מהחברות נסחרות במחירים גבוהים, אבל אנחנו לא במצב של בועה. המכפילים במניות אכן גבוהים, והתשואה נמוכה במדדי האג"ח, והדרך להתמודד עם הסיטואציה הנוכחית, היא באמצעות בחירה מושכלת של נכסים והשקעה גבוהה באנליזה. רק כך ניתן יהיה לייצר תשואה בעידן של ריבית אפסית".

יניב כהן, מנהל כספי עמיתים בהפניקס: "מחירי המניות עלו מתחילת השנה בעולם בכ-10%, וגם בארץ אנחנו רואים עליות יפות במניות השורה השנייה והשלישית, על אף התשואה השלילית של מדד המעו"ף. לטעמנו לא קיימת בועה בשווקים לאור סביבת הריבית הנמוכה שמצדיקה מכפילי רווח גבוהים".

האם יש סקטורים יקרים מדי?

לפידות: "יש תחומים כאלה. לדוגמה חברות סייבר. אנחנו לא מחזיקים בחברות עם מכפילים של 30, 40 ו-50 או חברות ללא רווחים. אם יש לנו החזקות בחברות כאלה, זה במינונים נמוכים ורק בחברות קטנות ומעטות שאנחנו מזהים. כאן טמונה החשיבות של מנהל ההשקעות, שראה כבר שווקים עולים ושווקים יורדים ויש לו ניסיון. "לדעתי עידן הטאלנטים בתחום שלנו נגמר ויש מקום רק לבעלי שערות לבנות וקרחת, שתפקידם כמנהלי השקעות הוא לזהות סגמנטים שבהם מתחילים לקרות דברים לא סבירים מבחינה כלכלית ושהציבור רץ אליהם. כלל אצבע אומר שתמיד צריך להיזהר ממקום שכולם רצים אליו, כי כשמגיעים אליו זה קורה לאחר שהמחירים כבר עלו הרבה מאוד". אלטשולר: "יש מקומות שבהם אולי אפשר להבחין בתחילתה של בועה, ורואים זאת למשל במרווח בין האג"ח הממשלתיות לקונצרניות - שהוא צר בראייה היסטורית. מציאות זו מלמדת שיש הרבה כסף שמחפש השקעה לא רק במניות אלא גם בחוב. אין ספק שמרווחים נמוכים כאלה ייצרו מעין בועה. "מנגד, המניות הקטנות בישראל לא בועתיות, אבל אחת לכמה שנים אנחנו רואים פתאום כניסה של כסף מאוד משמעותי לקרנות נאמנות שמתמחות בחברות קטנות ובינוניות וזה בתורו דוחף את המניות למחירים גבוהים היסטורית מבחינת מכפילי הרווח. "זה המצב גם כיום, וברור שהמחירים בשוק המניות לא נמוכים, אבל אפשר להסביר אותם. זה ממש לא המצב של מדד הנאסד"ק בשנת 2000 או של הבורסה הישראלית ב-1982 או ב-1993. יש כניסה של כסף גדול לשוק, כסף שלא היה שם, ושחלקו התלהב מהעליות במחירי הנכסים האלה, וזה מצריך זהירות. רואים זהירות אצל גופים רבים, וזה גם מצביע על כך שכנראה לא צפויה מפולת".

נרגסי: "במשוואת התשואה מול סיכון, הנכס הכי יקר היום זה האג"ח הממשלתיות. בחלק הקצר הן נותנות סיכון נמוך אך גם תשואה ריאלית שלילית, ובחלק הארוך הן נותנות תשואות גבוהות אך בסיכון גבוה. גם באג"ח הקונצרניות הסחירות המרווחים מאוד הצטמצמו, וזה נובע מזרימה של כספי הציבור בגלל העדר אלטרנטיבות. מבחינת מדינות או סקטורים - בסך הכול אנחנו לא רואים מקום ספציפי שבו יש כרגע סיכון משמעותי, אך ככל שהשווקים עולים ומגלמים אופטימיות, המחירים עולים ונהיים רגישים יותר לתיקון".

בבקוב: "מבחינת המניות, על רקע ירידה בסיכון הפוליטי באירופה לאחר שתי מערכות בחירות בצרפת ובהולנד ועל רקע שיפור בתנאי המאקרו ובתוצאות החברות, אנחנו בוחנים כיום בצורה חיובית יותר גידול בהשקעה באירופה. כמו כן, כשאנחנו מסתכלים על עסקאות נדל"ן, היום המגמה שלנו היא לבדוק בצורה קפדנית יותר מתמיד עסקאות שקשורות למשרדים בישראל ובעולם, ולחפש גם פה פיזור. אנחנו מסתכלים ביותר עניין על עסקאות נדל"ן לוגיסטי, כשמגמות הסחר הדיגיטלי תומכות בזה, ועסקאות נדל"ן מולטי-פמילי ודיור לסטודנטים, וזזים לכיוונים אחרים כששוק אחד מתומחר גבוה מדי".

שנידובסקי: "מניות השורה השנייה והשלישית בישראל נסחרות במכפילים לא נמוכים. יחד עם זאת, רוב החברות בישראל נסחרות בתמחור הגיוני. כאמור, לא מדובר בבועה, אלא בתמחור גבוה יותר ממה שראינו בעבר. כך גם לגבי החברות הנסחרות בארה"ב, שם מכפיל השוק הוא מעל 20 ואינו נמוך בפרספקטיבה היסטורית".

לאן ילך השוק בשנה הקרובה?

לפידות: "החשש מהעלאות ריבית ימשיך לעניין אותנו, לצד מה שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ינסה להוביל בארה"ב, למשל בתחומי המיסוי וההוצאה הממשלתית. אם היא תגדל, נוכל להיקלע שם לסיטואציה גירעונית וזה עלול לסחוף את תשואות האג"ח מעלה. לכן, נמשיך להתמיד באסטרטגיה של מח"מים לא ארוכים בשוק החוב. לגבי שוק המניות, ברור שהוא יעבור זעזועים לא צפויים, אך בבסיסו הוא תמונת ראי של הפירמות שלהן כוח חיות משלהן - התייעלות, יזמות ועוד. לאורך זמן עסקים יגדילו את הרווחיות, וגם אם לא, הם עדיין יעלו את הערך שלהם".

אלטשולר: "השווקים תמיד מפתיעים ומתישהו תבוא הפתעה. לדעתי המפתח בנוגע לשווקים נמצא בסין, לטוב ולרע, ומה שיקרה שם זה מה שיסחוף את השווקים מעלה או מטה. הריבית בתהליך של עלייה, בעיקר בארה"ב, אך אף אחד לא חושב שהריבית תחזור לשיעורים הגבוהים שבהם הייתה בעבר, וזה נותן לשווקים אוויר להמשך העליות. כל עוד הריבית הארוכה לא תנוע חזק, שוקי המניות ימשיכו לעלות לאורך זמן". "באשר לישראל, מסורתית שיעור המניות שמוחזקות בתיקים של המשקיעים בישראל נמוך מזה שבתיקי משקיעים אמריקאים, גם אצל המוסדיים וגם אצל החוסכים הפרטיים, ולפיכך גם אם המחירים מאוד גבוהים היסטורית, הרי שכניסת הכסף לאפיק המנייתי בישראל תימשך ביתר שאת בשנים הבאות".

שנידובסקי: "שנת 2017 נפתחה בעוצמה גבוהה מאוד, עם עליות חדות כמעט בכל אפיקי ההשקעה. ככלל רמות המחירים בארץ, בעיקר באפיק המנייתי, נוחות יותר לעומת רמות המחירים בחו"ל, ויחס הסיכוי-סיכון באפיק המנייתי טוב יותר לעומת האפיקים האחרים. סביבת הריבית האפסית וזרימת כספים לשוק ימשיכו לתמוך בשווקים, אולם התפתחויות שליליות בתחום הגיאו-פוליטי עלולות להעיב על עליהם".

יניב כהן: "לטעמנו המניות עדיין יישארו עדיפות, על אף שקשה להאמין שרצף העליות שראינו מתחילת השנה יישמר. הסיכון הגדול ביותר לשוק בימינו נובע דווקא מהאי וודאות הפוליטית - עתיד האיחוד האירופי, המדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ, הבחירות במדינות אירופיות משמעותיות, והמו"מ בין בריטניה לאירופה על הברקזיט".

מה עדיף - ניהול אקטיבי או פסיבי?

לפידות: "המדדים בישראל הם בעייתיים, בעיקר במשקלים שבהם, בטח ובטח לפני השינויים שהם עברו (רפורמת המדדים של הבורסה, ר"ש) וגם לאחריהם. יש הטיה גדולה מאוד לחברות מסוימות, למשל לתחום הפארמה. "ידידי אבנר חדד מחברת תעודות הסל קסם חוזר על המנטרה שאף אחד לא מסוגל להכות את המדדים. אני אומר שהוא כנראה הפסיק להסתכל על נתוני מנהלי ההשקעות האקטיביים ומסתכל רק על המדדים שלו. מנהלי השקעות אקטיביים טובים בהחלט היכו את המדדים בישראל בשנים האחרונות. לעומת זאת, המדדים, במיוחד המדדים הישראליים, היו מוקש גדול לרבים".

אלטשולר: "יש ניהול פסיבי מול אקטיבי רק ברמה הטקטית. ברמה האסטרטגית זה לא קיים. יש מלמעלה את מנהל ההשקעות שיחליט באיזה היקף ובאיזה שוק לנקוט ניהול פסיבי. תמיד יש ניהול אקטיבי ותמיד יהיה, כי אין מכשירים שאומרים איך להשקיע ברמה האסטרטגית. לצד זאת, יש מקומות שבהם נעזרים בניהול פסיבי שגם הוא נחלק כיום לפרגמנטים של ניהול אקטיבי כגון הסמארט בטא, שהוכיח את עצמו בישראל. בכל אופן, עדיין אין תחליף לניהול אקטיבי, בטח ברמה האסטרטגית, בכל הנוגע לבחירה כמה להחזיק באג"ח, כמה במניות, איפה להשקיע וכו'".

נרגסי: "ישנם חסרונות בניהול הפסיבי, כמו כשלא נהנים מדיסקאונט בהנפקות ואובדן כלים נוספים. אנחנו מאמינים בניהול אקטיבי וזה כלי יותר שמיש בכל הנוגע להשקעה בחו"ל".

שנידובסקי: "בשנתיים האחרונות ישנה עדיפות מובהקת לניהול אקטיבי. השקעה במכשירים עוקבי מדדים, הן במניות והן באג"ח, לא עובדת. תיק השקעות מנוהל עם אנליזה איכותית, היכה את המדדים בפערים משמעותיים. זה ההסבר לביצועים שלנו בקופות הגמל, וזו הגישה באנליסט, לאורך שנים רבות - אנליזה עמוקה ויסודית, לצד ניתוח הסביבה הגלובלית. לגישה הזו יש יתרון מובהק בתנאי השוק הנוכחיים".

כהן: "הפניקס גאה בתוצאות הניהול האקטיבי ובתשואות המרשימות של השנים האחרונות שאנחנו משיאים לחוסכים שלנו, שנובעות מעבודה אנליטית מאומצת ואיכותית המתורגמת לבחירה מושכלת של מניות ואג"ח ספציפיות גם בארץ וגם בחו"ל. יחד עם זאת, בכל הקשור לניהול אקטיבי לעומת פסיבי, מדובר על שני מוצרים שונים שכל אחד מהם יכול להתאים לצרכיהם של לקוחות שונים, ולפיכך לכל לקוח מותאמות אפשרויות החיסכון וההשקעה באמצעות המוצר המתאים לו".

מה דעתכם על השקעה בנכסים לא סחירים?

לפידות: "למשל בתחום הנדל"ן הדרך שלנו היא להשקיע בחברות נדל"ן טובות, וזה הוכיח את עצמו לאורך השנים. אין ערך בהשקעה ישירה - זה מוסיף עלויות ומניב תשואות נמוכות יותר, מה גם שבהשקעה ישירה על ידי הגוף המוסדי אין התמחות ויכולת בניהול נדל"ן מקבילה לזו של מנהלי הנדל"ן המובילים, וגם אין איזון כשמבצעים זאת ישירות. לכן, תיק מניות הנדל"ן המניב שלנו הניב ביצועים טובים יותר להערכתי מ'תיק הבניינים' של גופים אחרים בתחום. לגבי השקעה בקרנות השקעה, כגון קרנות פרייבט אקוויטי, אומר שזו סוגיה מורכבת ויש שונות רבה בין הקרנות. יש קרנות טובות בישראל כגון פימי, פורטיסימו וטנא, אך עדיין המודל הזה הוא בעל מבנה עלויות שמקשה על המשקיעים. "למשל, קרן הפנסיה האמריקאית הגדולה קאלפרס מדברת בימים אלה על שינוי תפיסתי בתחום קרנות ההשקעה בכללותו, ועל הקטנת חלקו, ולא רק בנוגע להשקעותיה בקרנות ההון סיכון. אגב קרנות הון סיכון והקריאות להגדלת ההשקעה של הגופים המוסדיים בישראל בקרנות האלה, אפילו 1% מנכסיה של קאלפרס לא הלך לקרנות הון סיכון, בגלל תשואות נמוכות. "קאלפרס אמרה שגם השקעתה בקרנות השקעה פרטיות לא הוכיחה את עצמה, והיא התלוננה על העלויות בהשקעות האלה. כלומר, גם קרנות פנסיה אמריקאיות שהיו עמוק בתוך השיטה הזאת, מערערות עליה כיום באמריקה. בכל אופן, אנחנו נבצע השקעה כזו במינונים נמוכים יחסית לשוק".

אלטשולר: "הכול זה חוק כלים שלובים. כל זמן שהתשואות בשוק הסחיר היו נמוכות מהשוק הלא סחיר, אז היה יתרון לנכסים לא סחירים. כיום יש צורך להפנות נכסים לכיוון הלא סחיר. רוב גופי הפנסיה והגמל בארץ עדיין מושקעים ברמות לא מהותיות מדי באפיקים האלטרנטיביים".

שנידובסקי: "ככלל, אנחנו מעדיפים את השוק הסחיר, אך אין פסול ברכיב הלא סחיר. השקעה בנכסים לא סחירים צריכה להיות מאוד סלקטיבית ולהיעשות במקומות שבהם אפשרויות ההשקעה בשוק הסחיר מוגבלות".

כהן: "לשוק הסחיר יש יתרונות רבים, ביניהם שקיפות, מחירי שוק וכמובן סחירות. עם זאת, בעולם של תשואות נמוכות מנהלי ההשקעות מנסים להשיג תשואות גבוהות יותר בדרכים רבות, ביניהן ויתור על חלק מיתרונות הסחירות. כדי להתגבר על אובדן היתרונות הללו נדרשת השקעת משאבים רבה מאוד בניתוח איכותי לנכסים לא סחירים, ביניהם נדל"ן, חוב פרטי והשקעות פרטיות.

"השקעות כאלה, לאחר ניתוח איכותי, מוכיחות את עצמן מאוד אצלנו בשנים האחרונות, ולכן הפניקס ממשיכה להגדיל את כוח האדם בתחום ואת המשאבים הדרושים לאיתור ולביצוע עסקאות כאלה. הפניקס מתכוונת להמשיך ולהגדיל את משקלן של ההשקעות הלא סחירות מתוך סך ההשקעות ולהיות הבחירה הראשונה של יזמים ושל חברות שפונות לשוק הלא סחיר. לאור עליות המחירים בשוק, אנחנו חושבים שיש העדפה לנכסים לא סחירים ואלטרנטיביים על פני נכסים סחירים. לכן, אנחנו מגדילים את ההשקעות שלנו גם בנדל"ן וגם בהשקעות פרטיות, וגם באשראי לא סחיר".

מה דעתכם על היקף השקעות הגופים המוסדיים בהיי-טק?

אלטשולר: "אצלנו באלטשולר שחם יש תוכנית מאוד ברורה להשקעה בהיי-טק ישראלי. אנחנו כבר משקיעים בקרנות הון סיכון, ואף מגדילים את השקעתנו בתחום זה. גם בתחום הזה יש מחזוריות על פני השנים. אנחנו בוחנים השקעות בתחומים האלה לא ישירות, כי אם באמצעות קרנות הון סיכון".

בבקוב: "איננו פוסלים השקעות בשום אפיק. אנחנו בוחנים השקעות ואם הן מעניינות - אנחנו משקיעים. עקרונית, אנחנו גם בוחנים השקעות בקרנות הון סיכון בישראל ובחו"ל. התדירות של זה לא גבוהה אך החשיפה קיימת, ובכל מקרה המחויבות שלנו היא אך ורק לעמיתים ורק אותם אנחנו באים לשרת, ולא לקדם מהלך ממשלתי לסקטור זה או אחר. למדינה יש כלים לעשות את זה, וזה לא תפקידנו".

שנידובסקי: "גוף מוסדי מחויב לעמיתים - זה השיקול היחידי שמנחה אותנו, תוך שימת לב לניהול סיכונים. יש מקום, וניתן לעודד השקעות של הגופים המוסדיים בהיי-טק, אך במקביל צריך לבחון מנגנונים שינטרלו במידה מסוימת את הסיכונים הגבוהים הכרוכים בהשקעות בסקטור הזה, לדוגמה מנגנון הבטחת תשואה מינימלי, ערבות מדינה וכיוצא באלה".

כהן: "בקרן י' (הפוליסות המשתתפות ברווחים, ר"ש) יותר מ-1% מהנכסים מופנה לקרנות הון סיכון ולהשקעה ישירה בחברות היי-טק פרטיות. לאור דמי הניהול הגבוהים שגובות קרנות ההשקעה, יש להשקיע מאמצים רבים בבחירת מנהלי קרנות ההון סיכון המתאימים ביותר, אשר מספקים תשואות ראויות לעמיתים לאורך זמן.

במקביל, כאמור, אנחנו מגבירים את היקף ההשקעה הישירה שלנו בחברות, כדוגמת ההשקעה מלפני שנה בחברת ואלנס".

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה