גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צנזורה מכובסת: הקוד האתי של כשר - טעות שמחירה גבוה

יישום הנחות היסוד של כותב הקוד עלול להוביל ליצירת חברה של מתחמים מקצועיים סגורים ■ המלצות כשר אינן ישימות לשיח האקדמי המתקדם בחברה מתוקנת המבקשת חיים, אלא במחיר החנקתם

אוניברסיטת בר אילן / צילום: איל יצהר
אוניברסיטת בר אילן / צילום: איל יצהר

החודש התפרסם "הקוד האתי לאקדמיה", ששר החינוך נפתלי בנט הזמין מפרופ' אסא כשר. כשר ממליץ לאסור על מרצים באקדמיה להביע בשיעוריהם דעה אישית בנושאים פוליטיים ובנושאים שבמחלוקת ציבורית. המלצות שמעוררות תמיהות ושאלות.

כפרופסור לפילוסופיה ותיק ומנוסה, אסא כשר ודאי מודע לעמדה שלפיה בהצגת השקפות ותיאוריות לא תיתכן הפרדה מוחלטת בין פוליטיקה לבין תיאוריות אקדמיות. כיצד ניתן ללמד את תורת השוק החופשי ולא להידרש להסבר מוחשי מחברת ימינו אנו, שידגים אפשרות לפתיחת השוק ללא בקרות עד כדי פראות וניצול בחסות השלטון?

האם ניתן לברר, ללא התייחסות לעולם החברתי שבו חיים התלמיד והמורה כאחד, את השאלה, כיצד ניתן לאבחן היעדר בקרה אחראי מתהליך שהוא בלתי-אחראי ואפילו פלילי? פילוסופיה של מדעי החברה, תיאוריה כלכלית, מדעי המדינה, פוליטיקה ונושאים נוספים הם מרחבים הכרחיים לדיון פורה בשאלות כגון אלה.

הקוד האתי המוצע מניח את ההיפך, ודורש הפרדה חדה בין דעות המרצה לבין תיאוריות אקדמיות. מכיוון שמדובר בדעותיו של הוגה-דעות חתן פרס ישראל, דעות שיכולות להשפיע על ההוראה והחינוך האקדמיים בישראל בתחומי החברה, הכלכלה והפוליטיקה, ראוי שנקדיש דיון בהנחות היסוד שלהן, במטרה להסביר אותן ולהציע להן חלופות ביקורתיות.

בשנים האחרונות, הציע כשר קודים אתיים נפרדים למקצועות ולעיסוקים שונים. לדעתנו, כשר אינו מעוניין בהכרח בכפיית קודים אתיים על-ידי רשויות השלטון. לדבריו, האתיקה צריכה להיות מיושמת על-ידי מוסדות כל מקצוע ומקצוע, באמצעות ועדות המורכבות מאנשי המוסד המקצועי עצמו. לדעתנו, כאשר כשר מפנה גישה זו לאקדמיה, הוא מנסה להתמודד באמצעות קוד אתי עם טענה שעולה לעיתים באקדמיה בתחום מדעי הרוח והחברה, והיא, שלא ניתן להפריד באופן חד בין תיאוריות ותפיסות מקצועיות לבין פוליטיקה.

הטענה הזו יוצרת בעיה: אם תפיסת המציאות המקצועית תישאר מושפעת מתפיסות פוליטיות, מה ערך המקצועיות של איש-המקצוע? כיצד נוכל לשמור על החברה מפני התפרקות, כשמחלוקות פוליטיות גורמות לכך שלא נוכל להסכים אפילו על המציאות החברתית, כלומר, על עובדות הדיון? בחלקים מסוימים באקדמיה, הקושי לספק מענה לשאלות אלה מתבטא בטענה ש"הכול פוליטיקה". במציאות כזו, התלמיד עלול להיוותר נתון בכף שרירות כוחנית בלבד, בבחינת "כל דאלים גבר". כשר מבקש לפתור את הבעיה באמצעות שימור המציאות המקצועית בנפרד מהפוליטית.

האסטרטגיה של כשר היא לתחום מסגרות של פעילות מקצועית. לכל מסגרת - מטרה: על הרופא לרפא, על איש הצבא להגן על המדינה, על איש האקדמיה לעסוק במחקר ובהעברת הידע לדור הבא. כל מסגרת מקצועית נושאת עימה גם מסורת ופרקטיקות ייחודיות לשם השגת המטרה.

על-פי כשר, אדם מחוץ לתחום המקצוע, זה שלא עבר את תהליכי ההתמקצעות, אינו יכול להבין, ולא כל שכן לבקר, את אנשי-המקצוע; לפיכך, אתיקה היא עניין פנימי למקצוע - "אתיקה מקצועית". כך מגן כשר על הפעילות המקצועית מהשפעה פוליטית חיצונית. עם זאת, האסטרטגיה עובדת לשני הכיוונים: כשם שאין להרשות לפוליטיקאים התערבות בתחומים מקצועיים, כך אין להרשות לאנשי-המקצוע לערב פוליטיקה בענייני המקצוע, פן נאבד את החומות שבנינו לשמירת הפרקטיקות והערכים הייחודיים של כל תחום ותחום.

יישום הנחות היסוד של כשר עלול להוביל ליצירת חברה של מתחמים מקצועיים סגורים, שבהם טכנוקרטים מבצעים את עבודתם המקצועית. האסטרטגיה של כשר מנסה להבטיח שהמבנה החברתי יישמר באמצעות היציבות והוודאות שמביא איתן מבנה חברתי-מקצועי סדור. ואכן, סעיף שלם בקוד האתי שכשר מציע לאקדמיה עוסק ב"שמירה על הדיסציפלינה היחידתית וגבולותיה".

אמנם אנשי-המקצוע מקבלים הגנה, אך זו עלולה לשעבד אותם לשומרי החומות המקצועיים. מכאן, שההתחברות, המתוארת לעתים כנלהבת, של כשר לבעלי-כוח (צה"ל, שר החינוך) אינה בהכרח הסיבה להשקפותיו, אולי להיפך - היא תוצאה של השקפות אלה. בעלי-הכוח בכל תחום מקצועי הם "שומרי החומות", שיכולים לשמור על גבולות המקצוע בטוהרתו, ולפיכך גם להציל את החברה (והמקצוע) מסכנה של התפרקות כללית.

לדעתנו, כשר טועה טעות שמחירה עלול להיות גבוה. אם האסטרטגיה שלו תמומש היא תיצור עולם אקדמי-מקצועי מבודד ומלאכותי. בימינו, הגבולות המקצועיים הולכים ומשתלבים אלה באלה. המציאות המקצועית כוללת שיתופים בינתחומיים, פלורליזם תוך-תחומי ושת"פים מקצועיים בין-מוסדיים (תעשייה-אקדמיה, רפואה-תעשייה ועוד). למציאות כזו ראויה הזהרת קוהלת: "אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח".

האסטרטגיה של תיחום וסגירות חוסמת את האפשרות להעמיד לביקורת פתוחה את ההנחות המקצועיות המקובלות. כך נחסמת ההזדמנות ללמוד באמצעות ביקורת ולתקן טעויות, גם כשהביקורת מגיעה מתחומים שלכאורה נראים חוץ-מקצועיים, כמו התחום החברתי-פוליטי. דיון חופשי ופנייה למציאות חוץ-מקצועית פותחים לנו הזדמנויות לבחון את תוצאות היישום של התיאוריות האקדמיות, וכך לבקר ולשפר את רעיונותינו. לדעתנו, המלצות כשר אינן ישימות לשיח האקדמי המתקדם בחברה מתוקנת המבקשת חיים, אלא במחיר החנקתם.

האם איננו צריכים לדאוג שפתיחות-יתר מקצועית תביא להרס המקצוע או המרקם החברתי-תרבותי? הסכנה קיימת, ואין זו טעות לפנות לתחום האתיקה בעת חיפוש פתרון לבעיה. אך בתחום האקדמי, די בדאגה ובאכפתיות מוסריות כלפי הזולת והחברה, מתוך סובלנות ופתיחות לביקורת. מידות אלה יכולות, בעת ובעונה אחת, הן להישען על מסורת המרקם החברתי והן לקדם אותו.

לאנשי האקדמיה תפקיד כמחנכים המחויבים לציבור תלמידיהם ולחברתם. על יסוד המידות האמורות, הם יכולים ונדרשים לאמץ מודל אישי של אחריות, מחויבות ומעורבות ברמות חברתיות שונות - מהקהילה האקדמית ועד הרמה הפוליטית. ואם יובעו דעותיהם, הן יוצגו במרחב המקצועי באופן המאפשר דיון מכבד. המלצות אלה הן תנאים מינימליים לעידוד אנשי האקדמיה להתפתחות כמחנכים מחויבים לערכים. ערכים, שאם יוצגו לתלמידיהם, יהיה זה כחלק מדיון רב-תחומי ביקורתי וכבסיס לפעולה אישית וחברתית.

■ נתנאל לאור הוא פסיכיאטר ופילוסוף; יהונתן אורן הוא חוקר ומרצה. 

עוד כתבות

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית