"רוב מיזמי האינשורטק מתחילים בארץ ובורחים לחו"ל"

המושב בוועידת שוק ההון של "גלובס" שעסק באינשורטק (חדשנות טכנולוגית של תחום הביטוח), ניסה לשקף את מצבו הנוכחי בישראל ואת עתיד התחום, תוך שהוא מציף את אתגרי הרגולציה בנושא

השוק העתידי של חברות הביטוח הוא הסייבר/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
השוק העתידי של חברות הביטוח הוא הסייבר/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"אחד מיעדי הרשות בחקיקה, הוא עידוד החדשנות הטכנולוגית והעסקית", פתח אלי טובול, מנהל תחום טכנולוגיות מידע ברשות שוק ההון, דיון שולחן עגול בנושא אינשורטק (Insurtech, קיצור של Insurance Technology) במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס" שנערכה בשבוע שעבר. "יש תחושה מאוד מבוססת שענף הביטוח יותר שמרן מענפים אחרים, ולכן נקטנו שורה ארוכה של צעדים - החל מפרסום החזון הדיגיטלי, אסדרה צרכנית שמחייבת ביצוע פעולות רבות באופן דיגיטלי, קידום תשתיות רוחביות דוגמת המסלקה ופרוטוקולי דיווח, כלים דיגיטליים לשימוש הצרכנים ועוד רבות.

"אנחנו ברשות שוק ההון לא רק שמאוד פתוחים למיזמים טכנולוגיים ויודעים לתמוך בסביבה שיוכלו לפעול בה, אלא גם רואים בהם אמצעי חשוב בהתפתחות הענף", הוסיף טובול כשנשאל על ידי מנחה הדיון, רו"ח איתן ים, שותף פינטק בפירמת BDO זיו האפט, כיצד הרגולטור של ענף שמרני נערך לחדשנות הטכנולוגית שצפויה לחולל מהפכה ולשנות סדרי בראשית בעולם הביטוח.

ים ציין כי אחת הטענות היא שיש עיכוב בפעילותם של חברות ומיזמי אינשורטק בארץ, משום שהרגולציה בישראל עדיין לא הסתנכרנה עם הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים, ובכך נמנעים היכולת והרצון ליישם שינויים ולהשקיע משאבים בפיתוח. "ההיפך הוא הנכון", טען טובול. "רשות שוק ההון שמה לעצמה יעד מפורש לקדם את החדשנות הטכנולוגית והעסקית, והמחויבות הגדולה שלנו לנושא מקבלת ביטוי בחקיקה ובפעולותינו.

"אנחנו פועלים להנגשת מידע לצרכנים באמצעים דיגיטליים מגוונים כבר מעל עשור, מפתחים תשתיות מידע, כגון המסלקה הפנסיונית שהקמנו, שמאפשרות ללקוחות נגישות רחבה למידע בלי לגשת לכל חברה בנפרד, ומשמשת פלטפורמה לחברות חדשניות שיכולות לעשות במידע הזה שימוש לטובת הצרכנים".

השולחן העגול עסק במצבו הנוכחי ובעתידו של תחום האינשורטק בישראל. לצד טובול ורו"ח ים שהנחה, השתתפו בו גם אייל בן סימון, משנה למנכ"ל ומנהל התחום האלמנטרי בחברת הביטוח הפניקס; יוסי ירקוני, מייסד ומנכ"ל רובין הוד פרו; חיים כהן, יזם ושותף בחברת Countie; עו"ד רו"ח טל שרון, מייסד ושותף מנהל ב-Equitech וקהילת Fintech Aviv; וצחי פרנקוביץ, ראש מעבדת ביג דאטה בפירמת BDO זיו האפט.

הרגולטור צריך לשנות פרספקטיבה

לדברי שרון, ישנם שלושה גורמים עיקריים להתפתחות תחום האינשורטק. "הראשון הוא תחרות בין חברות הביטוח, ענף שנחשב פעם ארכאי והיום מחפש דרכים לאינטרקציה יעילה עם הלקוחות. השני, 1.7 מיליארד הדולרים שכבר הושקעו בתחום בארה"ב רק בשנה האחרונה, סכום שצפוי לצמוח וכתוצאה יחלחל גם לישראל בצורה של פתרונות חדשים. הגורם השלישי הוא כמות האינפורמציה הזמינה שיש היום. אם בעבר ביטוח התבסס על ניתוח של קבוצות, היום יש אינסוף דרכים לאגד מידע ממקורות נוספים כגון רשתות חברתיות, אשר יאפשרו להערכתי לספק ביטוח נקודתי לכל צרכן".

ים חידד כי "בסופו של יום, חברות הביטוח צריכות להיות אלה שיתנו את הטון ויש לבחון את היערכותן לקראת העתיד, ואת היכולת שלהן לבצע את ההתאמות הנדרשות". "אין ספק שיש מרחק אדיר בין הנקודה שבה עולם הביטוח נמצא היום לבין הפוטנציאל שלו בעתיד", אמר בן סימון, תוך שהוא מזכיר כי יש כמה סטארט-אפים שנמצאים כיום בתהליכי עבודה מתקדמים בחברת הביטוח הפניקס.

"גם 'פניקס צעיר' הוא סוג של סטארט-אפ. מדובר במוצר שנותן מענה לתחום בעייתי של נהגים צעירים, ובניגוד לעמדה הנהוגה בחברות הביטוח, המוצר הזה מבוסס על קונספט הפוך לפיו הסיכון הוא הנהג - לא הרכב. באמצעות חברת טכנולוגיה מתחום הרכב הצלחנו ליצור מוצר שתואם את צרכיהם הביטוחיים של נהגים צעירים ונותן להורים כלים לפקח, כשבמקביל אנחנו מקבלים מידע מלא על הרגלי הנהיגה שלהם. מתוך זה מגיעים אלינו המון סטארט-אפים". אמר בן סימון.

פרנקוביץ, שמלווה סטארט-אפים גם בתחום האינשורטק וגם בפינטק (Finance Technology, התחום המקביל בעולם הבנקאות), אמר כי לדעתו הנקודה המרכזית בהתפתחות האינשורטק היא הנגישות לאינפורמציה ולמתודולוגיה, שלא הייתה קיימת עד כה. "אני רואה את הדרך שהתחום עובר, החל מפתרון בעיות מיידיות מול הלקוח ועד לחדשנות שמשנה את מודל הקצאת סיכונים בעולם הביטוח. לדעתי, הרגולטור צריך לחשוב מחדש ולשנות פרספקטיבה, כי רגולציה המביטה על המצב הקיים רק מגיבה לבקשות". לדבריו, גם אם יש רצון, היכולת הנוכחית של הרגולטור להגיב היא מאוד איטית, בזמן שהעולם משתנה במהירות. "יש כאן שינוי של כללי המשחק, ולכן צריך לצאת מהמקום הנוכחי, לחשוב האם התפיסות היסודיות של איך שאנחנו רואים את העולם הפיננסי עדיין מתקיימות, ולקבוע מנגנונים לאופן שבו הדברים עובדים בשוק".

"הרבה מאוד מזה תלוי ברמת הפתיחות של הרגולטור", טען בן סימון. "רגולציה היא דבר מאוד נכון וחשוב, אבל היא אחראית על 90% מהנושא". לדבריו, מיזמים טכנולוגיים מספקים לצרכנים כלים חדשניים ויעילים, אולם ברוב המקרים הרגולציה חוסמת אותם. "לכן, כרגע הנקודה האולטימטיבית היא האם הרגולטור יודע לפתח את הסביבה לפעילות של יזמים, לפחות את הסביבה הפחות מורכבת, כי אינשורטק הוא תחום פעילות שנמצא על התפר".

גם כהן התייחס לקשיים הרגולטוריים, אך מהפן העסקי: "ההיגיון אומר שתהליך פתיחת החשבון צריך להיות זהה בכל המוסדות הפיננסיים. אין הבדל בין בנק לביטוח. הביומטריה צריכה לסייע בזה.

"קל מאוד להנגיש את העולם האלמנטרי לצרכן הפרטי, אך כשנכנסים לעולמות המורכבים יותר, העסקיים, נתקלים במחסור אדיר בפתרונות טכנולוגיים וברגולציה. היום אפשר לדווח למס הכנסה ולמלא טפסים באופן מקוון, אבל כדי לפתוח חשבון עדיין צריך להגיע פיזית ולהזדהות. הרי כל המידע כבר קיים, הלקוח מזוהה בין אם דרך חברת הביטוח או הבנק ויש גם אמצעים ביומטריים, אז למה צריך להגיע פיזית? זה חסם אדיר בעולם האינשורטק והפינטק, וחייבים לפתור אותו - גם בבנק ישראל וגם ברשות שוק ההון".

"ללא עידוד חברות הביטוח והרגולציה, מיזמי האינשורטק לא יפעלו כאן, וחבל - כי יש כאן שוק"

ירקוני, שהחברה שבראשה הוא עומד פיתחה אפליקציה המאפשרת למשתמש לנהל במרוכז את מוצרי חיסכון ארוך הטווח שלו, הסביר כי "רובין דווקא נהנית מהרוח הגבית של הרגולטור המעודד תחרות בשוק ומעבר לכלים ישירים ואובייקטיביים, המאפשרים ללקוח נגישות מחד ונטילת אחריות למצבו הפנסיוני מאידך".

בהמשך, העלה כהן טענה נוספת, לפיה בארץ חברות צריכות לעבור מסכת ארוכה של תהליכי רישוי מול שורה של גופים, וקרא לצמצם אותה. "היום, כשאנחנו נמצאים בעולם הדיגיטלי ומחפשים להנגיש את העולם הפיננסי, צריך רגע לעצור ולראות גם מה התהליך שגוף צריך לעבור כדי שהוא יוכל לספק את השירותים הללו", אמר.

"הפיקוח על הבנקים מנטרל יוזמות של כל הצדדים, אבל מהחוויה שלנו, ברשות שוק ההון יש היענות ושיתוף פעולה", השיב ירקוני. "אנחנו הערנו לגבי כמה נקודות, ואחרי כמה חודשים יצא חוזר מהרשות. יש פתיחות גדולה מצד הרגולטור".

צריך לעודד סטארט-אפים

משתתפי השולחן העגול היו תמימי דעים בנוגע לכך שיש לא מעט חסמים שהרגולטור צריך להסיר כדי שתחום האינשורטק יוכל להתפתח בארץ. מדובר במשימה מורכבת, שכן על רשות שוק ההון למצוא את הדרך לאפשר לחדשנות לפרוץ קדימה, אך במקביל לשמור על רמת הפיקוח ועל היציבות. הצלחה במשימה זו תאיץ את כניסתם של יזמים מקומיים לתחום האינשורטק ולהתפתחותו, מה שיוביל להגברת התחרות בענף הביטוח בארץ, להתייעלות בענף ולמשיכת משקיעים לישראל. לכן, אחד הדברים המהותיים בכל הקשור לאינשורטק הוא מהירות התגובה של הרגולטור.

"צריך לקחת בחשבון את הפקטור של הזמן, כי לסטארט-אפים אין זמן, מבחינתם מספר חודשים הם נצח", אמר שרון. "בעולמות הביטוח, לצד בדיקה והטמעה צריך גם תמיכה של הרגולטור וחברות הביטוח, וכרגע המערכת מתנהלת באיטיות. זה מה שהופך את ישראל לשוק קשה, וזו הסיבה שרוב המיזמים מתחילים בארץ ובורחים לחו"ל. אם חברות הביטוח הגדולות והרגולציה לא יעודדו סטארט-אפים לעבוד בארץ, הם לא יפעלו כאן. וחבל - כי יש כאן שוק".

"הבחירה של יזם לפעול מחוץ לישראל היא עסקית", השיב טובול. "הסביבה הישראלית יכולה להיות מקום נפלא לבחון גרסת בטא, יש נגישות לגופים המוסדיים והפוטנציאל בתחום הזה מאוד גדול. הרי בסופו של דבר סטארט-אפיסט צריך כסף, ידע ונתונים. לכן, אנחנו מצפים שהחברות ינגישו מידע, כשבמקביל אנחנו מפרסמים בעצמנו כמה שיותר מידע וכלים כדי לאפשר את זה".

ים הוסיף כי "תחום האינשורטק בארץ אמנם נמצא יחסית בתחילת דרכו, אך מספר גופים בינלאומיים כבר זיהו את הפוטנציאל והקימו קרנות השקעה ייעודיות לתחום בישראל. בין אלה ניתן למצוא את חברת הביטוח AIG שהקימה בארץ קרן השקעה, וכן את שיתוף הפעולה בין חברת הביטוח AXA לקרן ההשקעות JVP". ולאור זאת, אתגר את המשתתפים בשאלה: "מה צפוי לתחום האינשורטק בעתיד?"

ירקוני מחברת רובין העריך כי בתוך שלוש-חמש שנים תחום האינשורטק יצמח ויהפוך למשמעותי וזהה בגודלו לשוק הפינטק, ושהפעילות תעבור לטלפון הנייד. "השוק עדיין לא שם אבל הצרכן בהחלט מוכן, ראינו את זה בכמות ההורדות של האפליקציה שלנו, שללא פרסום הגיעה לכ-15 אלף הורדות בשלושה חודשים. וזה רק עניין של זמן עד שהפער הזה ייסגר". בן סימון העריך כי בהפניקס "יהיו לנו 5-6 סטארט-אפים והם יתוו את העתיד של חברות הביטוח". שרון הוסיף כי יש עולם שלם של נושאים משיקים שתומכים בעולמות הביטוח ויניבו מוצרים חדשים - ביטוח סייבר וביטוחי מיקרו, וכן מוצרי ביטוח חדשים בשיתוף עם טכנולוגיה מעולמות תוכן אחרים כגון IOT (Internet of Things).

"צריך להבין שבבסיס של כל חברת אינשורטק או פינטק נמצא גוף מוסדי, בנק או חברת ביטוח, שאצלם נמצא הכסף. לכן, אני מעריך שנראה שהגופים הפיננסיים מעבירים הרבה מאוד מהפעילות שלהם לשירותים דיגיטליים ונראה הרבה יותר מיזמים טכנולוגיים שמאפשרים לנהל את הכספים", אמר כהן, תוך שהוא צופה שמהלך זה יוביל גם לצמצום בכוח האדם.

"אין ספק שהשימוש באמצעים חדשניים ודיגיטליים כדי להנגיש ידע ומידע יגדל באופן משמעותי, ואנו מצפים לפעילות הרבה יותר משמעותית בגופים המוסדיים בתחום זה", סיכם טובול. "חלק גדול מהרגולציה הצרכנית שלנו שמה דגש על אמצעים דיגיטליים מול הלקוח, ואנחנו נמשיך לעודד בכל האמצעים שברשותנו פעילות רחבה יותר בעולם הדיגיטלי ופעילות מיזמים חדשניים".

צרו איתנו קשר *5988