גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכה בכנף? קטאר מקווה לחזור לעניינים - דרך אמריקן איירליינס

הרצון לרכוש 10% ביהלום הכתר של ענף התעופה האמריקאי מבטא התפתחות מפתיעה בסיפור החרם על קטאר ■ מדיניות ההתפשטות הכלכלית של האמירות נמשכת מאז שנות ה-90 - ולא נראה שהיא עומדת להיפסק בקרוב

קטאר איירוויז ואמריקן איירליינס. צילום מסך מאתר CNN
קטאר איירוויז ואמריקן איירליינס. צילום מסך מאתר CNN

בחודש האחרון, מופיעה אמירות קטאר בראש מהדורות החדשות בעולם, על רקע החרם המפתיע שספגה מצד סעודיה, מצרים ומדינות ערביות אחרות. אינספור מלים כבר נכתבו על החרם, הסיבות שעמדו מאחוריו והמכות שצפויה האמירות לספוג כתוצאה ממנו - ביניהן, בין היתר, גירוש דיפלומטים קטארים וסגירת הגבול היבשתי היחיד של האמירות.

אולם, בשבוע האחרון, הופיע סיפור שמבטא רוח אחרת: מנהלים בכירים בענקית התעופה האמריקאית, אמריקן איירליינס , אישרו שקטאר איירווייז הביעה עניין ברכישת 10% מהון המניות של החברה. העסקה, אם אכן תצא לפועל, תעניק לקטאר נתח משמעותי באחד מיהלומי הכתר של הכלכלה האמריקנית - חברה הקיימת מעל 80 שנה ומשנעת מאות מיליוני נוסעים מדי שנה. אמריקן איירליינס נמנית באופן קבוע ברשימת חברות התעופה הגדולות בעולם במונחים של רווח, הכנסות ושווי שוק. פרט נוסף וחשוב במיוחד - היא מעסיקה כ-120 אלף עובדים, נתון ההופך אותה לאחת המעסיקות הגדולות בארה"ב, ומעניק לה כוח רב מול הרשויות המדינתיות והפדרליות בארה"ב.

ההודעה התקבלה בהפתעה בקרב אנליסטים בענף, שהגדירו את העסקה "מוזרה" ו-"חסרת הגיון" - בעיקר בשל הקרב שמנהלת אמריקן איירליינס כנגד חברות התעופה מהמפרץ (אחת הבולטות שבהן - הרוכשת המיועדת, קטאר איירווייז), שאותן היא מאשימה בניצול סובסידיות ממשלתיות אדירות, שמעוותות את התחרות ביניהן לבין החברות האמריקאיות. רגולציות התעופה בארה"ב, המגבילות משמעותית גופים זרים משליטה בחברות תעופה אמריקאיות, מעמיסות ספקות נוספים על העסקה ועל כדאיותה הכלכלית עבור קטאר איירווייז.

אלא שאפשר להסתכל על הסיפור הזה במבט רחב הרבה יותר: לא רק כמהלך עסקי, אלא כהמשך ישיר לאירועי החרם. העסקה (אם תתגשם ואם לא) מבטאת גישה של "עסקים כרגיל" - המשך ההתנהלות הייחודית של הקטארים בזירה הבינלאומית, שמתאפיינת בשילוב מוחלט בין עסקים לפוליטיקה.

מזרימים את הגז הטבעי להשקעות ברחבי העולם

אמירות קטאר, חשוב להבין, הייתה תמיד בגדר "האחות הקטנה" לענקיות המפרץ. בעוד שכנותיה לאיזור, ובראשן סעודיה, ניצלו את מצבורי הנפט העצומים שלהן כדי לייצר זרם בלתי-פוסק של רווחים, הקידוחים בחולות קטאר לא העלו כמויות משמעותיות של נפט.

רק בשנות ה-90, לאחר גילוי מצבורי גז טבעי אדירים ושכלול טכנולוגיות ההנזלה והשינוע שהפכו את ייצוא הגז לאפשרי, הקטארים התחילו לרשום הכנסות גדולות. כמה גדולות? מאות מיליארדים, המושקעים ברחבי העולם באמצעות חברות ממשלתיות, בראשן רשות ההשקעות הקטארית (QIA) - המנהלת נכסים ממשלתיים בסך כ-350 מיליארד דולר, נכון להיום.

ההשקעות הקטאריות מגוונות, החל ממועדוני כדורגל אירופיים ועד לכלי תקשורת, אך לרבים מהם מאפיינים דומים - פרופיל תקשורתי גבוה מאוד, המאפשר לקטארים למנף את הכסף המושקע לחיזוק המותג ולרכישת השפעה בקרב אנשי העסקים והפוליטיקאים המקומיים. אחת מהחברות הממשלתיות המוזכרות בפסקה הקודמת היא מיודעתנו קטאר איירווייז, והנכס הנחשק במקרה זה הוא, כאמור, נתח המיעוט באמריקן איירליינס.

אם כך, הקטארים עובדים במרץ כבר כמה עשורים על חיזוק תדמיתם והגדלת השפעתם ברחבי העולם, הרבה באמצעות כספי הגז הטבעי. אחד היעדים המרכזיים של הקטארים היה הממשל האמריקאי: מעבר לקשרי מסחר ענפים, קטאר גם מארחת בשטחה מספר בסיסים של צבא ארה"ב, כולל בסיס חיל האוויר האמריקאי הגדול במזרח התיכון.

אולם, מאז שהוכרז החרם, מפגינה ארה"ב אמביוולנטיות מפתיעה: לצד הגינוי ששוגר אל עבר הקטארים ממשרד החוץ האמריקאי, הנשיא שידר דווקא מסרי תמיכה למדינות המחרימות. טראמפ אפילו צייץ, בהקשר החרם, שנראה שהנסיעה שלו לסעודיה "הייתה כדאית" - ברמז למעורבות אפשרית שלו בתהליכים שהובילו לצעד האגרסיבי.

נימוקו העיקרי של טראמפ לגישה האנטי-קטארית הוא חלקה בתמיכה ומימון טרור אסלאמיסטי רדיקלי. גם ברשימת הדרישות מקטאר שהתפרסמה בסוף השבוע האחרון, הודגשה במיוחד הדרישה להפסיק את מימון הטרור.

עדיין, אחות קטנה

האירוניה היא, כמובן, שבעוד קטאר אכן קושרה בעבר לגורמי טרור, אחת המממנות הגדולות של האסלאם הרדיקלי לאורך השנים היא דווקא אחת מהמאשימות: הממלכה הסעודית. הסעודים תמכו, לפי פרסומים שונים, במגוון רחב של התארגנויות טרוריסטיות - החל מגלגוליו המוקדמים של דאע"ש ועד לאחד, אזרח הממלכה, אוסמה בן-לאדן.

הטענה הקטארית מתבקשת - איך זה שסעודיה יוצאת כל כך בזול, בעוד שהם, הקטארים, סופגים ביקורות וחרמות?

התשובה לכך פשוטה: האמביציה של קטאר והמשאבים שלה, עצומים ככל שיהיו, מתגמדים מול הממלכה. סעודיה משחקים במשחק הזה כבר שנים רבות, במרוצתן הספיקו לצבור כמות אדירה של כוח והשפעה. בארה"ב, כמו בשאר העולם, הם פשוט גדולים על הקטארים. מהבית הלבן עד הפנטגון, מטילרסון ועד קושנר, הסעודים טוו סביב וושינגטון רשת עוצמתית- רשת המבוססת על אינטרסים משותפים, מערכות יחסים אישיות ועסקאות גומלין בטריליוני דולרים.

הסיבוב הזה הוכרע לטובת הסעודים. כעת, כשהיא עדיין מלקקת את הפצעים, קטאר פונה לצעד מפתיע ונועז: להמשיך לעשות את מה שהיא עשתה קודם - קניית נכסים ברחבי העולם שיבססו את המותג שלה וירחיבו את רשת ההשפעה שלה.

יש להניח שלאחר שתתאושש מהתקופה הקשה, קטאר תתאמץ להציג פנים כנועות יותר כלפי שכנותיה וארה"ב. אין להסיק מכך שהיא מתכוונת לסגת מהאידיאולוגיה האלימה או משאיפותיה להשפעה בינלאומית. התרחיש הסביר הוא שהיא תמשיך לחתור למימוש מטרותיה, אולי יותר בשקט, באמצעות ה-QIA, קטאר איירווייז ושלל כלים אחרים. מה עוד - בסביבת הריבית העולה שצפויה לנו בשנים הקרובות, מזומני הגז הטבעי של קטאר צפויים להוות סחורה נחשקת אף יותר בעיני חברות וממשלות זרות.

אם לשפוט על פי ההגיון, האמירות תמשיך לבנות את הכוח שלה, אם לא באמריקן איירליינס - אז במקום אחר.

עוד כתבות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023