הכתבה בשיתוף משפטיפ

במרכזה של כל תביעה בגין רשלנות רפואית, עומדת שאלת הנזק שנגרם לתובע וזו תקבע מהו גובה הפיצוי הכספי לו הוא זכאי - ברבות מן התביעות, כנזק בר פיצוי לפי דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה". זהו מצב בו הרשלנות בטיפול הרפואי, במעשה או במחדל, גרמה למטופל לא רק לנזק פיזי בהווה, אלא גם פגעה בסיכוייו להחלים בעתיד. בתי המשפט הכירו באובדן סיכויי החלמה כנזק בר פיצוי ופוסקים, בהתאם לנסיבות המקרה סכומי פיצויים גבוהים לנפגעי רשלנות רפואית.

מהי רשלנות רפואית?

כל רופא המעניק טיפול רפואי, מחויב לפעול על פי סטנדרט הטיפול הסביר. חריגה מנהלי הטיפול המקובלים, אשר גרמה לנזק פיזי ממשי למטופל, היא רשלנות רפואית והיא מקנה למטופל עילה להגיש תביעה כספית לפיצויים בגין כל הנזקים שנגרמו לו עקב הרשלנות הרפואית. למרבה הצער, רשלנות רפואית נפוצה מאוד ומתרחשת בכל סוגי הטיפולים ובכל שלבי הטיפול הרפואי. ישנם מקרים של רשלנות באבחון, רשלנות במתן הטיפול, בניתוח, במעקב היריון, במהלך הלידה, כאשר כל אחד מהם יכול לגרום למטופל לנזקים פיזיים ונפשיים חמורים.

האם כל נזק שנגרם למטופל הנו תוצאה של רשלנות רפואית? התשובה היא לא. הוכחת רשלנות רפואית דורשת מן הנפגע להראות כי הטיפול הרפואי שניתן לו חרג מסטנדרט הטיפול הסביר, כי הנזק שנגרם לו הנו תוצאה של אותו טיפול (הוכחת הקשר הסיבתי), ולבסוף כי נגרם לו נזק פיזי מהותי מן הטיפול הרפואי.

אובדן סיכויי החלמה

אחד מן הנזקים החמורים ביותר של רשלנות רפואית הוא אובדן סיכויי החלמה. זה מצב שבו כתוצאה מאבחון מאוחר, מטיפול רפואי לא מתאים או רשלנות רפואית במעקב הרפואי, המטופל איבד אחוזים ניכרים מהסיכויים שלו להחלים באופן מלא. המקרים השכיחים של אובדן סיכויי החלמה מתרחשים בשל אבחון מאוחר של מחלה, אשר אבחון מוקדם שלה הוא קריטי לסיכויי ההחלמה ממנה. אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר היא מחלת הסרטן. כאשר זו אינה מאובחנת במועד, הגידול הסרטני מתפשט בגוף וכך הולכים וקטנים הסיכויים להחלמה מן המחלה.

דוגמה נוספת היא אבחון של מחלות כרוניות. במקרים רבים, אבחון מאוחר של מחלה כרונית, כמו גם טיפול שגוי או רשלנות באבחון, מאפשרים את הידרדרות המחלה, דבר אשר יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ופגיעה מהותית ברמת התפקוד ובאיכות החיים של המטופל. אמנם, הסיכויים להחלים באופן מלא ממחלה כרונית הם נמוכים ועל כן קיבלה את שמה. אולם הטענה היא כי לולא הרשלנות הרפואית, למטופל היה סיכוי גדול יותר להארכת תוחלת החיים ולאיכות חיים טובה יותר.

כיצד נקבע גובה הפיצוי?

ככלל, בתביעת רשלנות רפואית, כבכל תביעה אזרחית אחרת, על התובע להוכיח את טענותיו ברף של למעלה מ51%. עם זאת, בכל הנוגע לפיצויים עקב אובדן סיכויי החלמה, הנפגע יכול לקבל פיצוי גם אם לא עמד ברף זה. ההלכה בעניין זה ניתנה בפרשת פאתח, שם דובר היה על רשלנות רפואית בשל אבחון מאוחר של גידול בעצם הפנים. לאחר האבחון, עבר התובע ניתוח שנכשל, ולפיכך הוא הגיש תביעה בגין אובדן סיכויי החלמה.

בית המשפט קבע כי לו היה הניתוח נערך בזמן, סיכויי ההחלמה של הנפגע היו 30% בלבד וקביעה זו הובילה את הנתבעת, קופת חולים כללית, לטעון כי משסיכויי ההחלמה לא עומדים על מעל 50%, יש לדחות את התביעה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי הכלל בדיני נזיקין, הקובע כי על התובע להוכיח את הקשר הסיבתי על פי מאזן הסתברות ואם לא עמד בנטל זה, לא יפוצה, אין להחילו במקרה של אובדן סיכויי החלמה. במצב זה, יש לאמץ גישה של מתן פיצוי חלקי בדרך של הסתברות או אומדנה. לפיכך, התובע בפרשת פאתח, קיבל פיצוי כספי בגובה 30% מהנזק בשל סיכויי החלמה שאבדו וקביעה זו עיצבה את ההלכה לעניין זה.

זאת עוד, בפסיקה תקדימית של השופט עמית נקבע בדצמבר 2015 כי בגין התרשלות שגרמה לאובדן סיכויי החלמה בשיעור של 50% לא יינתן פיצוי יחסי כבהלכת פאתח, אלא פיצוי בהתאם לכלל בפסיקה אזרחית בעניין מאזן ההסתברויות (מעל ל-50%), ולפיכך יינתן מלוא הפיצוי לתובע. כפי שמוצג בדוגמה שבפסק הדין, לגבי אובדן סיכויי החלמה זניחים בשיעור 5%, לא יינתן פיצוי יחסי. מפסק דין זה לא ניתן להבין האם אובדן סיכויי החלמה בשיעור 5% מהווים את הרף העליון של המקרים הזניחים שלא יינתן בגינם פיצוי.

עו"ד אורנית שגיא דקל עוסקת בתחום הנזיקין.

המאמר לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.