בישראל חיים זוגות חד-מיניים רבים המקיימים משק-בית משותף ומגדלים יחד ילדים. גם זוגות אלה, כמו זוגות הטרוסקסואלים רבים, מחליטים לא פעם להיפרד, וגם הם עלולים למצוא עצמם בבית משפט בעיצומו של הליך "גירושים", הכולל אספקטים משפטיים רבים הזהים לחלוטין לאלה שאיתם נאלצים להתמודד זוגות הטרוסקסואלים נשואים. 

במאמר שלפניכם נעסוק בשאלות כבדות-משקל, כמו מהי משמעותה של פרידה עבור זוג חד-מיני אשר נישא באופן בלתי פורמלי, ומה יעלה בגורל הסוגיות המשפטיות העולות בין בני הזוג בזמן פרידה בנושאים שונים, בהם חלוקת רכוש, משמורת ילדים, הסדרי ראייה ומזונות ילדים.

הדרך לקבלת מעמד שווה לזוג הטרוסקסואלי עוד ארוכה

עבור זוגות חד-מיניים לא קיימת בישראל זכות הנישואים, וזאת מכיוון שהחוק במדינה מאפשר נישואים אך ורק בין בני זוג הטרוסקסואלים, קרי בין גבר ואישה בני אותה דת בדרך-כלל. למשל, יהודי ויהודייה הנישאים זה לזו כדת משה, ובמקרה של פסולי חיתון או בני זוג בעלי דת שונה, רק אם הם נישאים בנישואים אזרחיים מוכרים במדינה זרה לצורך רישומם כזוג נשוי במשרד הפנים בישראל.

חשוב להדגיש כי על כל זוג, בעל ואישה, הרשום כזוג נשוי במשרד הפנים, חל חוק יחסי ממון, בין אם נישאו במדינת ישראל, ובין אם נישאו בנישואים אזרחיים במדינה זרה ונרשמו במשרד הפנים כזוג נשוי.

במשך שנים זוג חד-מיני שנישא בנישואים אזרחיים במדינה זרה לא היה זכאי להירשם כזוג נשוי במשרד הפנים, להבדיל מגבר ואישה שנישאו בנישואים אזרחיים במדינה זרה. השינוי התחולל בפסק דין שניתן בנובמבר 2006 על-ידי בג"ץ והורה למשרד הפנים לרשום כזוג נשוי זוג חד-מיני, שנישא בנישואים אזרחיים בחו"ל. באותו מקרה, הורה בג"ץ למשרד הפנים לרשום אותם במרשם האוכלוסין כזוג נשוי וכפועל יוצא, גם בתעודות הזהות שלהם, אולם באותה נשימה קבע בג"ץ כי הוא נמנע מלהכריע בשאלה האם נישואיהם אכן תקפים בישראל, והסתפק בהוראה טכנית למשרד הפנים. לפיכך, גם אם אותו זוג חד-מיני, נרשם במשרד הפנים כזוג נשוי, עדיין חוק יחסי ממון אינו חל עליהם, כמו גם חוקים אחרים, והדרך לקבלת מעמד שווה לזוג הטרוסקסואלי, עוד ארוכה.

יחד עם זאת, חרף היעדר הסדרה חוקית, בתי משפט בישראל החילו בשנים האחרונות הלכות של שיתוף בנכסים החלות על ידועים בציבור, ואף במקרים מסוימים החילו את חזקת השיתוף בפועל, הדומה במהותה לחוק יחסי ממון. בהתאם לכך, כאשר זוג חד-מיני מבקש להיפרד, לאחר שחיו מספר שנים כזוג נשוי, צברו רכוש וגידלו יחד ילדים, עליהם לפנות לבית המשפט ככל זוג נשוי בכל ההיבטים הנוגעים לחלוקת רכוש, משמורת ילדים, הסדרי ראיה, מזונות ילדים וכיו"ב.

ההכרעה של בית המשפט בכל הנוגע לסוגיית הילדים תתבסס בדרך-כלל על אותם פרמטרים אשר נלקחים בחשבון בהליך גירושים בין זוג הטרוסקסואלי, אולם בכל הנוגע לחלוקת רכוש, ההכרעה תתבסס על יישום הוראות פסיקת בתי המשפט כפי שנתנו מעת לעת בשינויים המחויבים כאמור לעיל. ואם נפרט מעט: חלוקת הרכוש ככל זוג רגיל, גם זוגות חד-מיניים צוברים רכוש משותף במהלך חייהם יחד, וכאשר מתקבלת ההחלטה להיפרד, חלוקת הרכוש בין בני הזוג תיעשה באחת מ-3 דרכים:

הסכם ממון - זוגות רבים, נשואים וידועים בציבור כאחד, נוהגים לערוך הסכם ממון אשר קובע את אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים, במקרה של פרידה. מטרתו של הסכם הממון היא לייצר ולספק ודאות וביטחון כלכלי וכמו כן למנוע סכסוך כספי עתידי, היה ויחליטו בני הזוג להיפרד.

עריכת הסכם חלוקת רכוש - עם ההחלטה להיפרד, יכולים בני הזוג לקבוע כיצד יחולק הרכוש ביניהם, על-פי שיקול-דעתם והעדפותיהם האישיות. את ההסכם צריכים להגיש לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה.

בהיעדר הסכם יחסי ממון או הסכם חלוקת רכוש - בית המשפט יצטרך להכריע על-פי פסיקת בתי המשפט, כפי שנתנה בשנים האחרונות ביחס לידועים בציבור. כל יתר הסוגיות אשר עולות עם פירוקו של התא המשפחתי, כפופות לדיני המשפחה כפי שאנו מכירים אותם.

כך ייעשה בכל הנוגע למשמורת הילדים ומזונות. אם הושגה הסכמה בין בני הזוג באשר לסוגיות הללו - מה טוב. ההסכמות יעוגנו בהסכם מסודר אשר יובא לאישורו של בית המשפט ויקבל תוקף של פסק דין. היה וישנן מחלוקות בין הצדדים בנושאים אלה, יפנו הצדדים אל הערכאה המשפטית וזו תכריע בסוגיות הללו עבור בני הזוג.

באשר למשמורת הילדים, חזקת הגיל הרך, המהווה עקב אכילס עבור גברים רבים בהליך הגירושים, איננה רלוונטית במקרה של זוגות חד-מיניים, ובית המשפט יוכל לבחון באופן "נקי" את טובת הילד.

בחינה זו תיעשה על-פי המסוגלות ההורית של כל אחד מבני הזוג, על-פי היכולת הכלכלית וטיב הקשר של כל אחד מההורים עם הילד. כמו כן, יוכל בית המשפט לשמוע את דעתו של הילד כאשר הוא בוגר דיו כדי להביע את עמדתו ולזו יהיה משקל מהותי וחשוב בהחלטה.

באשר למזונות הילדים, על-פי דיני המשפחה, חובה זו מוטלת בעיקרה על האב, כאשר גם כלל זה אינו בהכרח רלוונטי כאשר מדובר על זוג חד-מיני, וההחלטה תתבסס לרוב על תשלום מזונות על-ידי ההורה שאינו משמורן להורה המשמורן הנושא במרבית העלויות של גידול הילדים.

לסיכומו של דבר, כל זוג המחליט למסד את הקשר הזוגי, צריך לקחת בחשבון את ההשלכות הנובעות מעצם מיסוד הקשר, בין אם מדובר בגבר ואישה ובין אם מדובר בזוג חד-מיני, שאף הוא עלול להזדקק להליך משפטי לשם הסדרת זכויות משפטיות במכלול ההיבטים הנובעים מהפרידה. 

עו"ד דורי שוורץ ועו"ד שיראל בר עוסקים בדיני משפחה.

הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבים, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.