גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החיים בסיליקון ואלי לא כל-כך נעימים היום לרבים מהישראלים"

היזם הסדרתי ד"ר אמיר בלסון הקים בארה"ב שבע חברות, הגיע לשני אקזיטים והחליט לחזור לישראל ■ בראיון מיוחד הוא מסביר איך החברות שלו משפרות את חיי החולים והרופאים ומספר על המיזם החדש

אמיר בלסון / צילום: איל יצהר
אמיר בלסון / צילום: איל יצהר

"פעם ביצעתי החייאה מסובכת בחבר כנסת. הצלתי את חייו ואחרי שבועיים הוא מת שוב. אז אמרתי לעצמי - עדיף להיות רופא ילדים", כך פותח ד"ר אמיר בלסון, רופא ויזם סדרתי בתחום המכשור הרפואי, את סקירת קורות חייו. מאז שהגיע בלסון לתובנה הזו, עברו הרבה שנים. הוא הספיק לעשות הסבה מקצועית נוספת, להקים שבע חברות מכשור רפואי שמתוכן שתיים הגיעו לאקזיט, אחת בשווי של כ-100 מיליון דולר.

בלסון חזר באחרונה לישראל והוא מקווה לשחזר כאן את ההצלחה שלו בחו"ל. בימים אלה הוא מוביל את חברת RadiAction, שהוקמה לאחרונה בחממת רד ביומד אשר מנוהלת על ידי דוד זיגדון.

רוב החברות שהקים בלסון נולדו כדי לפתור עיוותים שבהם נתקל בתהליכים רפואיים קיימים. הרעיונות נועדו להפוך פרוצדורות שגרתיות לפחות כואבות או מסוכנות עבור החולה, או לנוחות יותר לרופא. נדרשו כמה ניסיונות כדי לבנות מודל עסקי מוצלח לחברות הללו, שכן למערכת הרפואית לא נעים להודות בבעיות או לשלם על פתרונן. אולם, עם הזמן בלסון פיצח את הדרך שמאפשרת לו להביא לשוק מוצרים כאלה, באופן שמועיל גם לרופאים ולחולים וגם לכיסו שלו.

בלסון למד באוניברסיטת סטנפורד והתמחה בהשתלת כליות בילדים צעירים. במהלך ההתמחות הוא פגש את פול יוק, שהפך למיליארדר כאשר המציא שיטה להחדרת סטנטים לצנתור. "הראיתי לפול שני רעיונות שלי הוא נתן לי את התמיכה והמימון הראשוני", אומר בלסון.

"המכשיר לא נכנס"

המוצר הראשון פותח כאשר בלסון עוד התלבט בין רפואת כליות לרפואת מערכת העיכול. אלא שהוא לא נהנה כל-כך מהשימוש בכלי העיקרי של רופא מערכת העיכול, הקולונוסקופ, מכשיר לאבחון מחלות של המעי אותו מחדירים דרך פי הטבעת. "המכשיר לא נכנס, והחולה צועק. אני דוחף יותר חזק, והחולה צועק יותר חזק. כשביררתי אצל הרופאים הבכירים ממני מה אני עושה לא נכון, הסתבר שכולם מכאיבים לחולים".

בשלב ההוא פיתח בלסון את המוצר הראשון שלו, שמוסחר לחברה בשם Neoguide. המוצר היה קולנוסקופ רובוטי שכולל חיישן שמודד היכן נמצא קצה הקולונוסקופ ולאיזה כיוון הוא פונה, וחיישן נוסף בפתח הרקטום אשר בוחן כמה רחוק הקולונוסקופ כבר נכנס. "המיקום מוצג על גבי מפה תלת ממדית, ושם אפשר לראות כיצד לנווט את הקולונוסקופ בצורה המתאימה, במקום בכוח".

הניסיון הראשון של בלסון להקים חברה, היה פוקח עיניים: "גייסנו 3.5 מיליון דולר ראשונים שלושה שבועות לפני אירועי הטרור ב-9/11. ב-2002 ניסינו לגייס שוב, ו-65 משקיעים אמרו לנו לא". ביוני 2003 הוחלט לסגור את החברה, ובלסון החליט לחזור לישראל. רגע לפני סוף 2003 נעשה ניסיון נוסף להחיות את נאוגייד והדברים קיבלו תפנית חיובית. "ביקשנו כמה מיליוני דולרים וגייסנו 14.8 מיליון דולר. היינו חברת המכשור הרפואי הראשונה מאזור סן פרנסיסקו שהצליחה לגייס אחרי המשבר", הוא מספר.

החברה ויתרה על המוצר בתחום הקולונוסקופיה. "התמקדנו בשוק של ניתוחים דרך פתחי גוף טבעיים". ניאוגייד נמכרה לאינטואיטיב סרג'יקל, חברת הרובוטיקה, בכמה עשרות מיליוני דולרים. "הם שילבו את הטכנולוגיה שלנו במוצרים שלהם", מסביר בלסון.

- עברו יותר מעשר שנים. הרופאים עדיין דוחפים והחולים עדיין צורחים.

"כן. הרופאים לא אוהבים להודות שיש בקולונוסקופיה בעיה. דיברתי פעם עם משקיע שסירב להשקיע בחברה כי רופא הגסטרו האישי שלו אמר שאין שום בעיה בביצוע קולונוסקופיה בשיטה הקלאסית. אחרי תקופה הוא חזר אליי והשקיע. שאלתי אותו - מה השתנה? הוא אמר, 'הפעם אמרתי לרופא שלי - תגיד לי את האמת'.

"היום החולה מטושטש בזמן הבדיקה, כלומר כמעט מורדם. ועדיין - בכמה מהבדיקות מצליחים להגיע עם המכשיר לסוף המעי? לא בכולן. המוצר שלנו רלוונטי, אבל זה תחום שלא אכנס אליו יותר. הוא מועד לכישלון ולא היה בו אקזיט גדול כבר זמן רב. מדובר ברופאים שמרנים, הרבה אגו מעורב והשיפוי הביטוחי הולך ויורד".

עוד לפני שהגיע להתובנות הללו, החליט בלסון לעבור לתחום חדש והפעם גם ליישם מודל חדש בהקמת החברה. "ב-Neoguide גייסתי 50 מיליון דולר אבל כמייסד של חברה שכל הזמן זקוקה לסכומים גדולים של כסף, האחזקה שלי דוללה מאוד עם הגעתו של כל משקיע חדש.

"בחברות הבאות שהקמתי, עבדתי תחילה עם בתי הנדסה, שהסכימו לפתח את המוצר תמורת אחוזים, בשיעור לא מוגזם. מלבד הקטנת הדילול, אני גם מרוויח בית הנדסה שמחויב מאוד להצלחת הפרויקט ואני לא צריך לנהל אותו".

את הקונספט הזה בדק בלסון תחילה עם חברת Vascular Pathways. את המוצר שלה פיתח עם בית הנדסה שעבד תמורת אחוזים, הביא אותו כך עד אישור FDA, ורק אז גייס לו הון ראשון מקרנות הון סיכון. החברה גייסה 14 מיליון דולר ונכרה בכ-100 מיליון דולר לחברת המכשור הרפואי C. R. Bard. "באופן אישי עשיתי שם הרבה יותר כסף מאשר בחברה הראשונה", אומר בלסון.

המוצר של Vascular Pathways נועד לפתור את הבעיה המוכרת של כישלון החדרת עירוי. אם עברתם אי פעם תהליך לא מוצלח של החדרת עירוי, אין לכם בהכרח 'ורידים בעיתיים'. התהליך נכשל ב-40% מהמקרים. "הבעיה בעירוי היא מחט המתכת הקשיחה והחדה, לעומת הווריד שאיננו ישר.

"הפיתוח שלי היה מחט ובתוכה חוט מניטינול (סגסוגת של מתכות בעלת 'זיכרון צורה', כלומר כשמשנים את צורתה היא שואפת לחזור לצורה המקורית - ג.ו.). כשהוא בתוך המחט הוא קשיח וכשהוא יוצא הוא מתגלגל. ברגע שרואים דם, יודעים שהמחט בתוך הווריד ואז דוחפים קדימה את חוט הניטינול. הוא מתגלגל סביב עצמו בדיוק שלוש פעמים, וכעת הוא בעל ראש מעוגל וכשדוחפים אותו הלאה, הוא מתאים את עצמו לפיתולים בווריד. אחר כך מעבירים עליו קטטר לתוך הוריד. אם היינו דוחפים רק את הקטטר, הוא היה מתקפל על עצמו. לכן דוחפים פנימה תחילה את המחט. החוט הוא שילוב מוצלח בין גמישות וראש עגול שאינו פוצע את הווריד, לבין קשיחות מספקת לסמן את המקום לקטטר.

"המוצר הרגיל מצליח רק בחצי מהמקרים והמוצר שלנו מציג 89% הצלחה. במוצר רגיל יש כ-52% סיבוכים ואצלנו רק 8%. 'סתם' חור בווריד זה דבר אחד אבל אם נותנים דרכו תרופה כימותרפית, זה יכול לגרום נמק בשריר וזו אחריות של בית החולים".

- ובמקרה הזה, בניגוד לקולונוסקופיה, בית החולים מוכן לשלם על מוצר ש"רק" מונע אי נוחות מהחולה ופותר בעיה שהרופאים מעדיפים לא להודות בה?

"היתרון כאן הוא שהמוצר נמכר במחיר כמעט רגיל, כך שאין סיבה להעדיף אותו על פני המוצרים הישנים. כמו כן, הפרוטוקול בארה"ב אומר שאם נכשלת פעמיים בהחדרה של עירוי, עליך להעביר את משימה למישהו אחר. זה מאוד מביך לאגו של הרופא או האחות, וגם גורם לעיכובים. בשטח זה אפילו יכול להוביל למוות".

כאמור, החברה הזו כבר הניבה לבלסון אקזיט יפה. בהמשך הוא רשם מאות פטנטים והקים שבע חברות בארה"ב ואחת בישראל. האמריקאית הבאה בתור הייתה חברת זיפליין, שפיתחה טכנולוגיה המחליפה סיכות או תפרים בניתוחים קיסריים בפס של דבק שמשאיר צלקת יפה יותר. "גם זה הגיע מהניסיון שלי כשתפרתי אחרי ניתוח קיסרי ואמרתי לעצמי 'האישה הזו תשנא אותי לנצח'", אומר בלסון. נראה כי רוב הרעיונות שלו בתחילת הדרך, נועדו להנגיש את הרפואה הטובה גם לרופא שאיננו אומן מלאכת היד, או איננו בשיא העירנות. "בעולם המוצר הזה נמכר היטב. בישראל לא, כי אסור למטופלת לרכוש אותו מכיסה, וסל הבריאות לא מממן מוצר שהוא Nice to have.

"השקעתי בחברה מיליון דולר מכספי וניהלתי אותה מהסטארבקס השכונתי. אחר כך הגיעו המשקיעים, פחות או יותר אותם המשקיעים שהשקיעו ב-Vascular. כשנבנה עוד קצת את המכירות, אני מניח שיהיה עניין של גורמים אסטרטגיים בחברה". בלסון ממשיך לשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיה בחברה הזו ויושב בדירקטוריון של כל החברות שהקים וטרם מכר. "במהלך היום אני עובד על הפעילות הישראלית שלי, ובלילה עם החברות האמריקאיות", הוא אומר.

"גולש ומתגעגע"

- מה החזיר אותך לישראל אחרי ההצלחה בארה"ב?

"מצאתי את עצמי גולש כל היום באתרי החדשות הישראליים, ומתגעגע. אני הצלחתי מאוד בארה"ב, אבל הייתי אומר שעבור חלק לא קטן מהישראלים, החיים בסיליקון אולי לא כל-כך נעימים היום. זה כלוב זהב, רוב הישראלים מרוויחים נחמד אבל עלות המחיה יקרה כך שזה לא משתלם - בית של ארבעה חדרים וגינה קטנה עולה 3 מיליון דולר. הילדים גדלים בסביבה לימודית תחרותית מאוד, שמקשה על חייהם. אחר כך הם הולכים ללמוד רחוק ורואים אותם כמה פעמים בשנה, ואז מתעוררים גם ייסורי המצפון שלך על ההורים שהשארת בארץ. אנחנו לא רצינו לפספס את ההורים".

בלסון הקים בישראל, בחממת רד ביומד, את חברת radication. החברה מנסה לפתור בעיה של רופאים - את בעיית הקרינה בניתוחי לב ומוח. הניתוחים הללו דורשים שימוש בקרינת רנטגן לאורך כל הפרוצדורה. הרופאים לובשים חלוקי עופרת כבדים אשר עם הזמן גורמים להם לבעיות גב חמורות וכאבי ראש, וגם עם החלוקים - המוח שלהם אינו מוגן. שלא לדבר על העיניים. "100% מהרופאים שמבצעים ניתוחים כאלה באופן קבוע, יפתחו קטרקט", אומר בלסון. הוא מספר כי בתחילת הדרך הקים את החברה בארה"ב והגיע למסקנה כי מערכת הבריאות לא תשלם על מוצר כזה, כי גם מרופאים לא אכפת לה. "מסקנה לא נכונה בדיעבד", הוא מוסיף.

דוד זיגדון, מנכ"ל רד ביומד התייחס לחברה ואמר כי "רד ביומד מחפשת תמיד יזמים חזקים שמביאים שילוב בין מוצר שהוא פורץ דרך בשוק לבין צוות חזק, עם איכויות יזמיות, טכנולוגיות ועסקיות. כשד"ר בלסון הגיע אלינו עם הרעיון להקים את רדיאקשן, היה לנו ברור שמדובר בקונספט שמתאים בדיוק לפורטפוליו שלנו ועוד יותר מכך שמחנו להוות בית עבור אמיר עם חזרתו לישראל. אמיר הוא ככל הנראה אחד היזמים הסדרתיים הישראלים הפעילים והפורים ביותר כיום, בין היתר בזכות שילוב נדיר בין ידע והבנה מעמיקה של עולמות הרפואה, היזמות והפיתוח העסקי בשוק האמריקני ובסין. לאור העובדה שד"ר בלסון הוא מפעל מהלך לייצור פטנטים וטכנולוגיות פורצות דרך, יש לי תחושה שרדיאקשן הינה רק החברה הראשונה שנקים ביחד".

הפתרון של radication נראה פשוט. מדובר בקונוס שמקיף את מקור הקרינה ומכוון אותו ישירות לחולה. בכל פעם שמקור הקרינה זז, הקונוס נשלף שוב בכיוון הנכון. "אנחנו מצליחים להוריד 99% מהקרינה בלי חלוק עופרת", הוא אומר. מנכ"ל החברה הוא יונתן יפעת, המגיע מתחום הפיזיקה והתשתיות הביטחוניות, והתמחה לאחרונה בתחום ההנדסה הביו רפואית. יו"ר החברה הוא ג'ו פפר, אשר שימש גם כיו"ר חברת ארינטה, שפיתחה סורק CT ייעודי ללב שנמכר היום על ידי GE.

רדיאקשן גייסה כ-5.8 מיליון דולר ממשקיעים סינים ומשקיעים ישראלים פרטיים. בשלב הבא בלסון מעוניין להקים חברות נוספות בארץ, להרצות באוניברסיטה, להיות מנטור של סטארט-אפים ולהצטרף לדירקטוריונים, וגם לעבוד או להתנדב כרופא ילדים במשך יום אחד בשבוע. "מאוד נחמד בארץ", הוא מסכם.

עוד כתבות

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

פתיחה מעורבת בוול סטריט; אסתי לאודר מזנקת ב-3%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● אבל האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם