תוכן מקודם

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

עו"ד מיכה גדרון: מוביל בהתחדשות עירונית/ מדד גלובס מדלן 2016

המדד, שיתוף פעולה בין "גלובס" ואתר מדלן, מעניק מידע אובייקטיבי אודות מומחים בתחום ומידע עדכני אודות עולם התמ"א 38 ופינוי בינוי

המדד להתחדשות עירונית 2016
המדד להתחדשות עירונית 2016

את חיי תמ"א ‭ 38‬ ניתן לחלק לשלוש תקופות: התקופה הראשונה - ממועד כניסת התוכנית לתוקף בשנת ‭ ,2005‬ ועד לתיקון מספר ‭ .3‬ בתקופה זו אושרו מעט מאוד פרויקטים מכוח התמ"א. תיקון מספר ‭ ,3‬ שנכנס לתוקף באמצע שנת ‭ ,2012‬ הפיח רוח חיים בתמ"א, ובמהלך שלוש השנים הבאות היה נראה כי התוכנית עולה על דרך המלך, ותופסת את מקומה כאחד מהקטליזטורים המרכזיים בענף הבנייה למגורים. ואולם, בשנה האחרונה אנו עדים למספר גדל והולך של ועדות מקומיות בהן קיימת מגמה לקצץ בזכויות הבנייה מכוח התמ"א.

בהינף יד מצמצמות הוועדות זכויות בנייה, מפחיתות קומות ומצמצמות את מספר יחידות הדיור, בין שמדובר במסלול עיבוי ובין שמדובר במסלול הריסה ובנייה מחדש. הנימוק המקובל להפחתת הזכויות הוא "מניעת העמסה על תשתיות", טענה שנטענת ברוב המקרים באופן סתמי וגורף, ללא ביסוס על נתוני סקר תשתיות מקצועי ועדכני. צמצום הזכויות מתבצע בהחלטות ספורדיות, או בדרך של אישור תוכניות מכוח סעיף ‭ 23‬ לתמ"א ‭ .38‬ במקרים רבים, צמצום הזכויות מביא את הפרויקט לחוסר כדאיות כלכלית ולנטישתו על ידי היזמים. מגמה זו נובעת בין היתר מהעובדה כי מטרת התמ"א, חיזוק מבנים לשם מניעת קריסתם ברעידות אדמה, אינה מוחשית דיה במרכז הארץ ובאזורי הביקוש, בהם מתבצעים מרבית הפרויקטים מכוח התמ"א, וזאת בשל הדעה הרווחת כי הסכנה לרעידת אדמה באזורים אלה אינה גבוהה.

תפיסה זו, שהיא שגויה כשלעצמה - שהרי איש אינו יכול לצפות היכן תכה רעידת האדמה - מקלה על מקבלי ההחלטות למנוע חיזוק מבנים משיקולים "תכנוניים".

לעמוד החברה באתר המדד להתחדשות עירונית>>

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988