גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חברות לא באות לבורסה בגלל הרגולציה והעלויות הכבדות"

אבי בגס, יו"ר ובעלי חברת קו מנחה הפועלת בתחום מערכות המידע הממוחשבות, מספר ל"גלובס" על המציאות שעמה מתמודדת חברה ציבורית בישראל

נדמה כי באחרונה מתחילה לנשב רוח חדשה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, כשיותר ויותר חברות חדשות בוחרות להפוך לציבוריות ומנפיקות בה את מניותיהן. ואולם, העדנה היחסית אינה מבשרת בהכרח על תום תקופת היובש של הבורסה, והיא גם לא מעידה על הסרת הגורמים שהובילו לירידה במספר החברות הציבוריות הנסחרות כאן בשנים האחרונות - ובראשם החסמים הרגולטוריים והפיננסיים, המעיקים על החברות הבורסאיות, ובעיקר על הבינוניות והקטנות שביניהן.

מי שחווה את ההוויה הזו, הן כחברה ציבורית והן כחלק מפעילותה השוטפת, היא חברת קו מנחה , שנמצאת בשליטת משפחת בגס, ובראשה היו"ר אבי בגס. קו מנחה נסחרת כיום בבורסת תל-אביב לפי שווי שוק של 123.6 מיליון שקל, לאחר שמנייתה טיפסה בשלוש השנים האחרונות בכ-11%.

קו מנחה, העוסקת באספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון, משפטים, כספים, מיסוי ונדל"ן, הוקמה ב-1981 והיתה מפיצת המידע הבורסאי הראשונה בישראל. מנהלי החברה פתחו את המסחר בתל-אביב בפברואר האחרון, לציון 25 שנה למסחר בבורסה.

"מרוב עצים לא רואים את היער"

בראיון ל"גלובס" שופך בגס אור על המציאות של חברה ציבורית בינונית בגודלה, תוך שהוא חולק כמה מתוכניות החברה וגם חושף את הבעיות שצצות לא אחת בשוק בשל הלך הרוח הציבורי.

"הובלתי את הרכישה של קו מנחה ב-1999 כחלק מהרחבת סל המוצרים של קבוצת יפעת בעולמות שוק ההון", מספר בגס. "רצינו אז להיכנס למערכות מידע ממוחשבות, ומבחינתנו קו מנחה היתה הזדמנות טובה. החברה היתה כבר ציבורית, וההחלטה לרכוש אותה היתה כדי להרחיב את עולמות המידע בשוק ההון להעברת מידע בזמן אמת".

- בעלי חברות ציבוריות רבות מלינים על הרגולציה המושתת עליהם. גם אתה חש כך?

בגס: "כשנכנסנו לקו מנחה, העלויות של החזקת חברה ציבורית היו כ-300 אלף שקל בשנה, ואילו כיום העלויות הן לפחות מיליון וחצי שקל בשנה. פעם הדוח השנתי של חברות בגודל שלנו היה בין 20 ל-40 עמודים, ואילו כיום מדובר בדוח של 150-300 עמודים. זה מקשה על החברה הציבורית וגם על המשקיעים.

"כמי שרואה עשרות חברות בשנה כמשקיע וצריך לקבל החלטת השקעה, אני רוצה דוח מנהלים של שניים-שלושה עמודים, שמסביר בתמצות מה קרה עם החברה המסוימת. בדוח הכספי שנדרשות החברות הציבוריות לפרסם, לעומת זאת, יש מאות עמודים שמסבכים, וזה מרתיע. התקציר שמסביר למשקיע הסביר, לא קיים, ופשוט הולכים לאיבוד. מרוב עצים לא רואים את היער".

"למרות הכוונות הטובות", מוסיף בגס, "עודף הרגולציה מזיק: בחברות ישראליות מסוימות, כמו צ'ק פוינט, למשל, יש היגיון בסחירות בחו"ל - יש לה שם חיבור נכון יותר עבורה, בשוק גדול יותר. לעומת זאת, לחברות היי-טק קטנות הבורסה בתל-אביב צריכה להתאים, אבל היא לא. מדוע? בגלל העלויות הגבוהות של הרישום הראשוני והניהול השוטף.

"הפורטה שלנו צריך להיות סביב עולם הטכנולוגיה. לא סתם אנחנו ה'סיליקון ואדי' - וזה מוחמץ לגמרי בבורסה בתל-אביב. יש בישראל 8,000-9,000 חברות טכנולוגיה מוכרות ועוד מספר דומה ב'גראז'ים', ויש אנשים שרוצים להשקיע בחברות טכנולוגיה. לכן, יש לעשות עם חברות הטכנולוגיה את מה שעשה אבי כץ בקרן הגשמה, כשאפשר לציבור הרחב להיכנס בסכומים נמוכים יחסית להשקעות בנדל"ן".

בהקשר זה, מוסיף בגס: "אני תומך ברעיון שהיה למנכ"ל הבורסה הקודם - 'המסחר בכל דבר' בישראל (יוזמה לאפשר מסחר בכל ני"ע, כולל כאלה שלא הונפקו בישראל, בבורסה המקומית. נקראת גם "המסחר הכפוי"; ר"ש). זה היה רעיון מצוין להגדלת העניין בבורסה בתל-אביב".

- האוצר ורשות ני"ע הציגו תוכנית להקמת קרנות השקעה סחירות בהיי-טק, כשהם כיוונו למוסדיים ולציבור.

"הרעיון של האוצר ורשות ני"ע מסובך. חברה שעוברת את שלב האנג'לים, למה שהיא לא תגייס את הכסף ישירות מהשוק במקום דרך קרן מנהלת? בשלב האנג'לים קשה להעריך את השווי, אבל בשלב מאוחר יותר צריך השקעה ממש נזילה. דוגמה טובה היא חברת אלגומייזר, שמפתחת כלי פרסום באינטרנט, שנכנסה במיזוג הפוך לשלד של מה שהיה עיתון 'מעריב'. בשלב שהיא נכנסה, היא היתה חברה צעירה, ומאז היא צמחה וכל בעלי המניות בה קיבלו החזקה נזילה וגם העלאת ערך מהיום הראשון. קרנות ההיי-טק של האוצר יותר מורכבות ומסובכות".

- החברות, ולא רק בהיי-טק, לא שועטות לבורסה מעצמן. מה יביא אותן לבורסה, לדעתך?

"הן לא באות, כי הרגולציה ועלויותיה כבדות, ודרישות ההון העצמי מקשות אף הן".

- רשות ני"ע עושה דה-רגולציה בשנים האחרונות.

"השינויים מבורכים, אבל הם צריכים להיות תכופים וגדולים יותר".

"הבורסות צריכות שינוי מהותי"

"ברור לי לגמרי", אומר בגס, "שהבורסות במבנה הנוכחי, לא רק פה, יצטרכו לעבור שינוי מהותי. אנו חיים בעולם שיש בו הרבה פחות צורך במתווכים. קבלת ההחלטות בכסף תיעשה על ידי בינה מלאכותית ומכונות, ויהיה פחות צורך בגופי השקעה ויועצים, כך שכמו שהבנקאות משתנה רדיקלית, גם שוק ההון ישתנה.

"היתרון פה הוא שאנו מדינה קטנה ומתקדמת טכנולוגית. עם זאת, יש לנו בורסה לא מתקדמת ביחס לעולם, גם בהיצע המוצרים - למשל, בכל הנוגע ל'שורטים'. לכן, על הבורסה ורשות ני"ע לפשט את הרגולציה, וזה המפתח. בכלל, לתפיסתי, מבחינה טכנולוגית אנחנו נמצאים כיום בקצה של התחלת השעה הראשונה מתוך 24 השעות של המהפכה הטכנולוגית".

- מה עמדתך לגבי הלך הרוח השלילי בציבור נגד בעלי שליטה בחברות הציבוריות?

"אני חושב שמעטים גרמו פה נזק לרבים ולכלכלה כולה. רוב המנהלים ובעלי השליטה בחברות ציבוריות בישראל הם אנשים הוגנים, שבחלק לא קטן מהמקרים דווקא בגלל הרוח השלילית נמנעים מלהכניס עסקים פרטיים טובים לשוק הציבורי. לאורך השנים רוב המוסדיים שמחזיקים בקו מנחה, ביקשו שנכניס לחברה הציבורית עסקים פרטיים שיש לנו, כמו קבוצת יפעת. אף שהיתה פנייה אלינו מרוב המוסדיים, לא עשינו את זה, וזה קרה בגלל הרתיעה מ'המוסיקה' נגד עסקות בעלי עניין. הרי גם אם תמכור נכס טוב במחיר טוב לחברה הציבורית שבשליטתך, יטענו שדפקת את הציבור".

- שקלת למחוק את קו מנחה מהמסחר בבורסה?

"לא שקלנו למחוק את החברה מהמסחר, אף שאין ספק שהעלות של החזקת חברה ציבורית גדלה מאוד בשנים האחרונות - וזה גם פוגע במשקיעים, שלולא העלות הזו היו נהנים מיותר דיבידנדים. אני מאמין שתפקידו של שוק ההון הוא עדיין לאפשר לחברות לצמוח באמצעות גיוס הון חכם.

"כיום איננו נזקקים לשירותי שוק ההון לגיוס, אבל חשוב לשמור את הנגישות לשוק. אנחנו מחפשים כיום, יותר מתמיד, להגדיל את קו מנחה בדרך של רכישות ומיזוגים, וההסתכלות שלנו היא מעבר לחברות של שירותי מידע עסקי, גם לעולם התוכנה הרחב יותר. אנחנו מחפשים חברות עם מוצר, ולא שירותים, כולל בתחומי הפינטק, שזה ללא ספק העתיד. כפי שאמרתי, הבנקים ושוק ההון ייראו אחרת בעתיד".

"אין לי מוטיבציות נגד הציבור"

חברת קו מנחה סיכמה את שנת 2016 עם הכנסות של יותר מ-77 מיליון שקל ורווח נקי של 9.2 מיליון שקל.

- איך מצליחים להרוויח מאתרי תוכן?

"האתרים שלנו מרוויחים בעיקר מארבעה אפיקים מרכזיים: פרפורמנס באמצעות גוגל, מעברונים במובייל, תוכן שיווקי ווידיאו - כאשר הפרסום ה"מסורתי" הישיר יורד והולך לטובת הפרסום הפרוגרמטי הממוכן. גם בישראל, אין ספק שיותר ויותר יצרני תוכן איכותי יכניסו מודלים היברידיים של מנויים ותוכן בתשלום, בדומה למודל המסורתי של העיתונות המודפסת. זה נכון למדיות הכלכליות, אבל לא רק.

"בשנה האחרונה עשינו בקו מנחה הרבה מאוד סדר ומיקוד", מוסיף בגס. "קיבלנו החלטה אסטרטגית של גידול באמצעות רכישות ומיזוגים של חברות מובילות בתחומן לתוכנו. זאת, גם בגלל התנודתיות בשוק ההון וגם בשל היותה של קו מנחה חברה ציבורית - מה שהוביל אותנו לתפיסה שכניסה לתחומים חדשים תיעשה באמצעותה, כדי שלא תהיה טענה שאת הדברים הטובים קניתי בחברה הפרטית ואת הרעים בציבורית. אם אני מחזיק בחלק ממניות החברה, לצד הציבור, תמיד ארצה למקסם את ההצלחה לחלק שלי, ולכן אין לי ולבעלי עניין אחרים מוטיבציות נגד הציבור. זה לא קיים".

קו מנחה שירותי מידע ותקשורת

נוסדה: 1981

שווי שוק נוכחי: 124 מיליון שקל

בעלי השליטה: קרלוס בגס ובניו, אבי וגבריאל בגס

הון עצמי בסוף 2016: 88 מיליון שקל

הכנסות ב-2016: 77.2 מיליון שקל

רווח נקי ב-2016: 9.2 מיליון שקל

אבי בגס

תפקיד: יו"ר קו מנחה ומבעלי השליטה בחברה; מבעלי קבוצת יפעת

גיל: 50

השכלה: תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב

תפקיד קודם בחברה: מנכ"ל

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?