גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרבה סיבות לצאת לחו"ל - ולא רק בגלל טבע

חשיפה של התיקים למדינה אחת בלבד טומנת בחובה סיכון לא מבוטל, שלאחרונה התפרץ ביתר שאת ■ אז למען השקט הנפשי ופיזור הסיכונים - תתחילו להשקיע בחו"ל

 בוול סטריט/ צילום: רויטרס
בוול סטריט/ צילום: רויטרס

"חייהם של תושבי אוטאביה, התלויים על פני התהום, בטוחים יותר מחייהם של תושביהן של ערים אחרות. הם יודעים שהרשת לא תוכל לשאת יותר ממשקל מסוים". כך מתאר איטאלו קאלווינו בספרו "הערים הסמויות מהעין" את חייהם של תושבים שעירם בנויה מעל רשת של קורי עכביש. הם כל הזמן נזהרים, הם כל הזמן יודעים שהם יכולים ליפול, ולכן הם זהירים יותר. הם לא חוזרים על טעויות משום שזה עלול לעלות להם בחייהם.

מהרבה בחינות, שוק ההון דומה לאותה עיר אגדית בשם אוטאביה. אפשר להרוויח באופן חד-פעמי בגלל הצטברות של נסיבות או סתם מזל - אבל כדי להרוויח לאורך זמן בשוק ההון, צריך לנהל את הסיכונים בצורה זהירה; באופן שיאפשר להשיא תשואה עודפת בסיכון נמוך ככל האפשר.

לעיתים רבות יש נטייה לבלבל בין מזל לכישרון. אם אתם מהמשקיעים שמאמינים שיש לכם מגע מידאס, והמזל שורה עמכם, טור זה לא רלוונטי עבורכם. כותב טור זה לא מאמין בהסתמכות על הנס בלבד, ולכן בהמשך למאורעות האחרונים, הטור דן הפעם באבני יסוד בעת גיוון תיק ההשקעות באמצעות חשיפה לחו"ל.

לא על הדולר לבדו - חו"ל זה לא רק ארה"ב

כאשר אנו פונים לכיוון של גיוון תיק ההשקעות באמצעות חשיפה לחו"ל, ישנה נטייה להיחשף לנכסים דולריים בלבד. כך, לדוגמה, כ-95% מהנכסים בחו"ל של הגופים המוסדיים בישראל נקובים בדולר ארה"ב. המילה חו"ל היא ראשי תיבות של חוץ לארץ, לא של ארצות הברית של אמריקה; מכאן, שאם החלטנו לגוון את תיק ההשקעות באמצעות חשיפה לעולם הרחב, אין היגיון בהסטת הסיכון ממדינה אחת (ישראל) למדינה אחרת - גדולה ככל שהיא תהיה.

נוסף על כך, חשיפה לאזור גיאוגרפי בודד מייצרת חשיפה למטבע אחד. התמודדות נכונה עם שינוי שערי חליפין אינה נעשית באמצעות ביצוע גידורי מט"ח או עסקאות החלף (סוואפ) למיניהן, אלא באמצעות גיוון רכיב התיק המושקע בחו"ל למספר מטבעות - וברוב המקרים זו גם תתברר כהגנה הזולה ביותר על תיק השקעות הנמדד באופן שקלי.

כך לדוגמה, בעוד שהדולר נחלש מול השקל בכ-7% מתחילת השנה, הפזו המקסיקני התחזק בכ-10% מול השקל מתחילת השנה. בחינת כלל סל המטבעות מול השקל, המסתמכת על המדידה של בנק ישראל, מצביעה על כך שמתחילת השנה סל המטבעות נחלש בכ-1% בלבד מול השקל, וזאת, כאמור, לעומת היחלשות של כמעט 7% בדולר.

לגוון את מגזרי פעילות גם בהשקעות בחו"ל

כאשר בוחנים את הפילוח הענפי של גופי ענק המנהלים תיקי איגרות חוב בעולם, מוצאים כי מדובר בפילוח מגוון. כאשר בוחנים את הפילוח הענפי של רכיב איגרות החוב בישראל, המנוהל בישראל על-ידי גופים מוסדיים ישראליים, מוצאים כי המצב אינו שונה מהעולם, והפילוח מגוון, עם שיעור מעט יותר גבוה של חברות החזקה ביחס לעולם.

כאשר בוחנים את פילוח רכיב איגרות החוב בחו"ל המנוהל על-ידי גופים ישראליים, מוצאים כי בחלק לא מבוטל מהגופים, למעלה מ-80% מאיגרות החוב הן של בנקים וחברות ביטוח, משמע - החשיפה היא לא לאג"ח חו"ל, אלא לפיננסים בחו"ל. המצב הזה הוא תולדה של החיפוש אחר תשואה גבוהה באופן מוחלט, אשר מוביל לחשיפה לאיגרות החוב בשכבות החוב הנחותות של הבנקים - שבהן הסיכון מאוד גבוה, וכך גם התשואה.

החשיבה הנכונה היא, שאם בנק מנפיק איגרות חוב בתשואה של 6%, המשמעות היא שיש חברות אחרות שלהן אותו בנק מלווה בריבית הגבוהה מ-6%; מכאן שנכון יותר מבחינת ניהול הסיכונים והפיזור של תיק איגרות החוב להשקיע בחברות הללו (שלחלקן יש איגרות חוב), ולקבל תשואה גבוהה מ-6%, במקום להלוות לבנק ב-6% ולהיות חשופים למחיקה של ההשקעה בתרחיש שבו הבנק נכנס לקשיים מכל סיבה שהיא.

שמות מוכרים זה פאסה

נתקלתי לא מעט במהלך עבודתי בלקוחות המבקשים לבנות תיק איגרות חוב, ומבקשים שאיגרות החוב יהיו מדורגות בדירוג השקעה. כאשר חזרתי אליהם עם תיק מומלץ, הם ענו לי שהם לא מכירים את השמות ברשימה, ומבקשים שמות מוכרים. זה הצריך ממני לא מעט מאמץ להסביר שדירוג השקעה אין משמעו שמות מוכרים.

כאשר אנו משקיעים באיגרות חוב, המטרה היא לוודא שהחברה תזרימית ומסוגלת לשרת את החוב שהנפיקה. שמות מוכרים לא מסייעים יותר מדי בשירות החוב, מה גם, שעם השם לבדו לא הולכים למכולת.

בשנת 2007, ליהמן ברודרס היה שם מוכר שאליו נחשפו לא מעט משקיעים, ולפני מעט יותר מעשור חברת הצילום קודאק הייתה שם מוכר. מי שמחפש להשקיע רק בחברות שהוא מכיר את שמן, ולרוב לא מכיר את הדוחות הכספיים שלהן, גוזר על עצמו התכנסות למספר מצומצם של חברות, שלאו דווקא ישיאו לו תשואה עודפת, או לחלופין, לאו דווקא טומנות בחובן סיכון נמוך יותר משאר הענף שבו הן פועלות.

כאשר בוחנים את החסם העיקרי שגורם ללקוחות להעדיף להשקיע באיגרות חוב בישראל, שבה מחזור המסחר היומי באיגרות חוב קונצרניות (לא כולל אג"ח ממשלתיות) הוא כ-100 מיליון דולר בממוצע, לעומת שוק איגרות החוב העולמי, שבו מחזור המסחר היומי עולה על טריליון דולר (פי 10,000 מישראל) - התשובה המקובלת היא "בישראל אני מכיר את החברות".

זכורה לי ישיבת השקעות שבה נכחתי בשנת 2011, שבה עלה שמה של חברת החזקות בשם אי.די.בי, שהבעלים שלה באותה תקופה היה נוחי דנקנר. ציינתי שהחברה במצב פיננסי גרוע, ושאין לה יכולת לשרת את החוב, וכי מדובר בחברה בדרכה לחדלות פירעון או להקפאת הליכים. התשובה מצד כלל יושבי החדר הייתה: "מה? דנקנר לא ישלם?". מאז מים רבים עברו בנהר, וטייקונים רבים לא שילמו את חובם.

בסרט מציצים ישנה סצנה שבה אורי זוהר (גוטה) קושר את אלטמן לחבל, ומוריד אותו לים. "הפוך גוטה, הפוך", צועק לו אלטמן, כאשר גוטה מוריד את החבל לים, במקום להעלות אותו חזרה למזח.

גם בתחום של היכרות עם חברות - כך ניסיוני מלמד אותי - אנשים משקרים, לא מספרים. לעולם לא יעמוד בעל חברה מול משקיעים, ויאמר להם שמצב החברה גרוע, ולכן צריך לברוח מהשקעה שבה נהפוך הוא - הוא יספר על הפוטנציאל, ועל יכולת השיקום המופלאה שהוא יכול לייצר. מכאן שדווקא ההסתמכות על הדוחות הכספיים כאשר משקיעים בחו"ל תוביל להקטנת הסיכון של תיק איגרות החוב.

בעיה נוספת שמייצרת היכרות קרובה מדי עם חברות היא יצירת אמפתיה. השקעה אינה קרוב משפחה; מטרת ההשקעה היא לייצר לנו תשואה, ואם לא כך הדבר, ההשקעה לא צריכה להיות בתיק. האמפתיה שיצרה חברת טבע בקרב מנהלי השקעות ישראלים הובילה לכך שהיא תמיד הייתה המניה המומלצת. היא הייתה המניה המומלצת כאשר היא נסחרה בשער של 70 דולר עד לשער של כ-17 דולר למניה כיום (נפילה של 75%). עם חברות זרות אנחנו לא נוטים לפתח קשרי קרבה - וזה עושה רק טוב לתיקי ההשקעות.

בלי חשיפה לחו"ל אין זכות קיום

התחרות על כספי החוסכים כבר מזמן לא מוגבלת לבתי השקעות. רק לאחרונה אישר משרד האוצר שתוכנית חיסכון לילדים מגיל 18 תופנה לבנקים או לבתי השקעות. אם בנקים יודעים להציע תוכנית חיסכון מגיל 0 ועד גיל 18 בריבית שנתית של 4%, למה שלא יידעו להציע תוכנית חיסכון מגיל 21 ועד גיל 67, בריבית של 5% או 6%? הרי מדובר באותו מנגנון של הפקדות חודשיות ותשלום הסכום שנחסך בסוף התקופה.

ניהול כספם של אחרים הוא אחריות כבדה. מדובר על אחריות ליציבות הפיננסית העתידית של מדינת ישראל - לא פחות. חברות מגיעות גם לקשיים - זה קורה - אבל העובדה שמספר חברות, בהן אינטל, החברה לישראל וטבע, משפיעות על למעלה מ-5% מהתוצר, ועל למעלה מ-10% מהיצוא, זה כבר סיכון.

זיכרו תמיד שעולם ההשקעות ניצב על קורי עכביש, ותדעו להיות זריזים וגמישים - ולפעמים זה אומר לחפש השקעות בחו"ל.

*** הכותב הוא מנכ"ל INVESTMENTS OXTP. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיעבניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות,המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

5 איגרות שניתן לגוון איתן תיקי אגח לחמש שנים

עוד כתבות

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

חיילי צה''ל מפעילים רחפנים בח'אן יונס / צילום: דובר צה''ל

מסירה ראשונה למערכת הביטחונית הישראלית המסקרנת ועסקת הענק של הסעודים

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות