העליון הפחית דמי התיווך במכירת 12 מלונות אזורים לדוד פתאל

לפני כשנתיים קבע המחוזי כי ברוך חסן יקבל 2.4 מיליון שקל בגין תיווכו בעסקה ■ העליון קיבל חלקית את ערעורי שני הצדדים: דחה את טענת אזורים כי חסן לא שימש מתווך בעסקה, אך הפחית את דמי התיווך ל-1.35 מיליון שקל

כמעט עשור לאחר עסקת מכירת חברת "מלונות אזורים" מקבוצת אזורים שבשליטת שעיה בוימלגרין לחברת "מלונות פתאל" שבשליטת דוד פתאל, מוכרע הסכסוך הממושך בנוגע לדמי התיווך המגיעים למתווך בעסקה, ברוך חסן. בית המשפט העליון קבע אתמול (א') כי חסן זכאי לדמי תיווך בסך 1.35 מיליון שקל, מהחברות הציבוריות "אזורים" והחברה-האם שלה "בוימלגרין קפיטל" - שתיהן בשליטת בוימלגרין. בכך קיבל העליון באופן חלקי הן את ערעורו של חסן והן את ערעורה של "אזורים" על פסיקת המחוזי בסכסוך סביב העסקה שנחתמה ב-2009.

פסק הדין של העליון מתייחס לסכסוך ישן שפרץ סביב עסקאות שנערכו בשנים 2006-2009, אז החזיקה חברת "אזורים תיירות" ב-12 בתי מלון בישראל. בשלהי 2006 נרכשה "אזורים תיירות" על-ידי חברת "אזורים", שלאחר הרכישה החזיקה ב-75% ממניות "אזורים תיירות"; ואילו חברת "בוימלגרין קפיטל", שהייתה בעלת השליטה באזורים, החזיקה ביתר 25% ממניות "אזורים תיירות". חברת אלה יחד הרכיבו את "קבוצת אזורים" שבשליטת בוימלגרין. בשנת 2009, כשנתיים לאחר הרכישה, נמכרה "אזורים תיירות" בשנית, הפעם לחברת "מלונות פתאל" שבבעלות פתאל ולחברה הפרטית "א.מ.א מלונות" בחלקים שווים (50% כל אחת), בהסכם מיולי 2009.

חסן, איש עסקים שעיסוקו בין היתר בתיווך, טען ששימש כמתווך בעסקה מ-2009 שבה נמכרה "אזורים תיירות", ותבע מקבוצת אזורים ומחברת "ממלונות פתאל" 2% משווי העסקה, כפי שלטענתו התחייבה כל אחת מהן לשלם לו.

קבוצת אזורים וכמוה "מלונות פתאל" טענו מנגד, כי חסן לא היה הגורם היעיל בהתקשרות בעסקת המכירה, וכי פרט לפגישה אחת שהתקיימה במאי 2007 בשעות הצהריים במשרדי קבוצת אזורים, ביוזמת חסן ובהשתתפותו, לא הייתה לחסן כל מעורבות ותרומה לעסקה. עוד נטען כי חברת "א.מ.א מלונות" טרם נוסדה בעת שהתקיימה 'פגישת 2007', וכי מכל מקום, בסופו של דבר העסקה שנחתמה לבסוף הייתה שונה בתכלית מקווי המתאר שהוצגו באותה פגישה. בתחילת הסכסוך תבע חסן דמי תיווך גם "ממלונות פתאל" - אך תביעתו נגדה נדחתה, והוא לא ערער על כך.

מקלות בגלגליו של ברוך חסן

הכרעת העליון בתביעה של חסן ניתנה במסגרת שני ערעורים על פסק דינו של המחוזי מיולי 2015, במסגרתו נקבע כי על "אזורים", לשלם לחסן דמי תיווך, יחד ולחוד עם חברת "בוימלגרין קפיטל" בסך של כ-2.4 מיליון שקל. נקבע כי חסן זכאי לשכר ראוי העומד על 0.5% ממחצית שווי העסקה הכולל למכירת "אזורים תיירות" (אותה מחצית שרכשה "מלונות פתאל") - כאשר המחוזי קבע כי שווי העסקה כולה נאמד ב-970 מיליון שקל. המחוזי קבע כי בין חסן לקבוצת אזורים נכרת הסכם תיווך בעל-פה, וכי הן קבוצת אזורים והן חברת "מלונות פתאל" הרחיקו את חסן מעסקת המכירה בחוסר תום לב והקפידו לתקוע לו מקלות בגלגלים.

ערעורה של "אזורים" התמקד בעצם הקביעה כי לחסן זכאות לדמי תיווך ממנה ומ"בוימלגרין קפיטל"; ולחילופין, טענה "אזורים" נגד גובה דמי התיווך שפסק המחוזי לטובת חסן; מנגד, ערעורו של חסן התמקד בגובה דמי התיווך שנפסקו לו.

על אף שנפסק שאת דמי התיווך ישלמו לחסן "אזורים" ו"בוימלגרין קפיטל" יחד ולחוד, האחרונה לא ערערה נגד פסק הדין של המחוזי מסיבות השמורות עמה. בנוסף, לדיון בערעורים בעליון לא התייצב איש מטעם "בוימלגרין קפיטל" ואף לא הוגשו סיכומים מטעם החברה; לטענת חסן, "בוימלגרין קפיטל" מצויה במצב של חדלות פירעון וייתכן שזו הסיבה לכך, ואולם לא ניתן לזאת אישוש.

שמירה על דיקסרטיות

שופטי העליון - ענת ברון, בהסכמת השופטים מני מזוז והמשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין - קיבלו באופן חלקי כל אחד מהערעורים: ערעורו של חסן התקבל, במובן זה שדמי התיווך הועמדו על 1% ממחצית שווי העסקה כולה (ולא 0.5% כפי שקבע מחוזי) וכן התווסף להם מע"מ; וערעור "אזורים" התקבל, במובן זה ששווי העסקה הכולל ממנו ייגזרו דמי התיווך, הועמד על 270 מיליון שקל בלבד (ולא 970 מיליון שקל, כפי שקבע המחוזי). התוצאה היא שהעליון הפחית את דמי התיווך שנפסקו לחסן במחוזי וקבע כי על קבוצת אזורים ו"בוימלגרין קפיטל", יחד ולחוד - לשלם לחסן דמי תיווך בסך 1.35 מיליון שקל בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיולי 2009.

בית המשפט העליון קבע כי "אין לקבל את ניסיונות 'אזורים' לגמד את חשיבותה של 'פגישת 2007', ואת תפקידו של חסן בארגונה. המחוזי קבע, כקביעה שבעובדה, כי מחומר הראיות עולה שקבוצת אזורים ביקשה שלא לפנות בהצעה 'כלפי כולי עלמא' למכירת בתי המלון, אלא לשמור על דיסקרטיות ולהצניע את כוונותיה, וזאת כדי לשמור על ערכם. לשם כך, נדרשה קבוצת אזורים להיעזר בגורם חיצוני המכיר רוכשים פוטנציאליים ושיבצע את העבודה בדיסקרטיות - וכאן נכנס חסן לתמונה".

לפי הממצאים, ציין העליון, "לאחר שהוטלה עליו המשימה על-ידי דנה קרייזלר (שכיהנה תקופה בדירקטוריון אזורים והייתה מקורבת לבוימלגרין - א' ל"ו), ניצל חסן את היכרותו עם השוק, ואת ידיעתו כי חברת מגדל (יחד עם אחרות) רכשה 10% מחברת 'מלונות פתאל' - דבר שעשוי להפוך את 'מלונות פתאל' לרוכשת פוטנציאלית למלונות אזורים. עוד ניצל חסן את קשריו עם ישראל ועקנין (ידידו של חסן וקרוב משפחתה של קרייזלר - א' ל"ו) שהכיר את דוד פתאל אישית, וכך הוציא את 'פגישת 2007' אל הפועל. מדובר בפעולות המצויות בלב עבודתו של המתווך, ואין לציירן כפחותות ערך, כפי שמבקשת לעשות 'אזורים'".

חסן, המיוצג בידי עו"ד אביב כרמי: "החלטת בית המשפט - למרות שמבהירה את היותי הגורם היעיל והמקשר בעסקה - מביאה לסכום שבקושי מכסה את ההוצאות. חברות נוהגות לקחת מתחים שונים לבתי המשפט כדי לא לשלם את מלוא דמי התיווך".

חסן רקח את המפגש בין נציגי אזורים לנציגי פתאל

המחלוקת בין הצדדים לסכסוך סביב עסקת מכירת חברת "מלונות אזורים" מקבוצת אזורים שבשליטת שעיה בוימלגרין לחברת "מלונות פתאל" שבשליטת דוד פתאל, עסקה בשאלה אם ברוך חסן בכלל זכאי לדמי תיווך מקבוצת אזורים בגין העסקה. העובדות שעליהן היו הצדדים חלוקים, תוארו על-ידי שופטי העליון כך:

בשנת 2007 ביקשה קבוצת אזורים למכור את בתי המלון שבהחזקתה (את כל 12 בתי המלון או את חלקם), אותם רכשה בשלהי 2006. כוונותיה של קבוצת אזורים נודעו לחסן לאחר שדנה קרייזלר - שכיהנה תקופה בדירקטוריון אזורים והייתה מקורבת לבעל השליטה בוימלגרין - סיפרה לחסן על כוונותיה של קבוצת אזורים למכור את המלונות. קרייזלר הייתה גיסתו של ידידו של חסן, ישראל ועקנין, שהפגיש בין השניים.

שיתוף-הפעולה בין קרייזלר לחסן הוביל לכך שהאחרון תיווך במספר עסקאות בשירות קבוצת אזורים. כך, לאחר שסיפרה לחסן על כוונותיה של קבוצת אזורים למכור את המלונות שבהחזקתה, ביקשה ממנו קרייזלר לשמש כמתווך בעסקת המכירה ולמצוא גורם שירכוש את זכויותיה של קבוצת אזורים בבתי המלון.

חסן מצדו היה ער לכך שבשנת 2007 רכשה חברה מקבוצת מגדל יחד עם קבוצות נוספות 10% מהזכויות בחברה-האם של חברת "מלונות פתאל", ואף הקימו איתה קרן להשקעה במלונות באירופה; ועל הרקע הזה סבר חסן כי בשל כניסת גוף איתן כמגדל לחברת "מלונות פתאל", זו האחרונה עשויה להתאים לרכישת בתי המלון של קבוצת אזורים.

ארגון "פגישת 2007"

בסיועו של ועקנין, שהכיר אישית את פתאל, ארגן חסן את "פגישת 2007" בין נציגים מקבוצת אזורים לבין נציגים מ"מלונות פתאל". מצד "מלונות פתאל" נכחו בפגישה פתאל עצמו; סמנכ"ל הכספים בחברה, שחר עקה; והממונה בחברה על המיזוגים והרכישות, עפר רפיח. מצד "אזורים" נכחה קרייזלר וייתכן כי גם גורם נוסף; וככל הנראה לקראת סוף הפגישה הצטרף גם המנכ"ל של "בוימלגרין קפיטל", גיל טובול.

בפגישה הוצע למלונות פתאל לרכוש 10 בתי מלון מתוך 12 בתי מלון שהיו ברשותה של קבוצת אזורים. עם זאת, מכיוון שהתמחותה של "מלונות פתאל" היא בניהול בתי מלון, ארבעה בתי מלון מתוך העשרה לא היו רלוונטיים מבחינתה, מאחר שאלה נוהלו על-ידי חברת ניהול זרה באותה תקופה. כשבעה חודשים לאחר "פגישת 2007", בדצמבר 2007, הציעה "מלונות פתאל" לקבוצת אזורים לרכוש ארבעה בתי מלון מאלה שהוצגו לה באותה פגישה, ב-69 מיליון דולר; אולם, הצעה זו לא יצאה אל הפועל.

בשלב זה, ניהלה קבוצת אזורים מגעים למכירת בתי המלון עם מספר גורמים אחרים. בהמשך, חודש המו"מ בין קבוצת אזורים לבין מלונות פתאל, וזאת בין היתר בשל מעורבותם של מתווכים נוספים, בהם אבנר קופל, עמוס לוזון, וחברת "פועלים שוקי הון"; העליון ציין בהקשר זה כי אין חולק על כך שחסן לא היה מעורב במגעים שבין "מלונות פתאל" לקבוצת אזורים מאז "פגישת 2007", אותה ארגן.

בסופו של יום החליטו הצדדים על המתווה שהשתכלל לכדי חוזה ביולי 2009. לפי מתווה זה, קבוצת אזורים של בוימלגרין מכרה את מלוא אחזקותיה בחברה-הבת "אזורים תיירות", שהחזיקה ב-12 בתי מלון, לפי החלוקה הבאה: 50% ממניות "אזורים תיירות" נמכרו לחברת "מלונות פתאל" של פתאל, ו-50% נמכרו לחברת "א.מ.א מלונות".

בתי המלון שבעסקה:

* אילת:

מוריה פלאזה אילת (לשעבר שרתון אילת) 50% ממלון הרודס אילת

* ים המלח:

מוריה פלאזה ים המלח (לשעבר שרתון מוריה ים המלח) מוריה קלאסיק ים המלח (לשעבר נובוטל ים המלח)

* ירושלים:

גני מוריה ירושליםפלאזה ירושלים (לשעבר שרתון פלאזה ירושלים) מוריה קלאסיק ירושלים (לשעבר נובוטל ירושלים)

* טבריה:

מוריה פלאזה טבריה (לשעבר שרתון טבריה) גני מוריה טבריה

* תל-אביב:

מוריה פלאזה תל-אביב (לשעבר שרתון מוריה תל-אביב) 33% משרתון סיטי טאוואר

* מלון מרקיור בבת-ים

העליון חתך
 העליון חתך